newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מכתב פתוח לדובר צה"ל, מהמפגין החנוק תחת ברך של קצין

כבר שנים שאתה נשלח למיקרופונים כדי להסתיר את האמת ואת כתמי הדם, מנצל את האמון העיוור שנותן בך הציבור. השבוע, השקרים שהפצת היו עליי ועל חבריי. דבר אמת, דובר צה"ל. עדיין לא מאוחר

מאת:

דובר צה"ל שלום,

אני ה"מפגין המתפרע", כדבריך, שנעצר על ידי חיילי צה"ל ביום שישי, 17 בספטמבר. אני הוא זה שצולם כשפניי מוטחות בקרקע, חנוק תחת ברכיו של סגן מפקד גדוד ביחד עם עוד שלושה חיילים, שעה שאני כלל לא מתנגד.

התמונה המתעדת אותו לוחץ באגרופו על עורק הצוואר שלי הופצה ברשת יחד עם סרטונים המתעדים את אותו סמג"ד מטיל אל הסלעים מפגין מבוגר, מה שהביא לשברים בארובת עינו.

אם כך הצבא מתנהג לישראלים בעלי זכויות, כיצד הוא נוהג לתושבים הפלסטינים נטולי הזכויות, נעדרי ייצוג פוליטי? תולי פלינט מתחת לברך של הקצין (צילום: אוסאמה אלוואט)

אם כך הצבא מתנהג לישראלים בעלי זכויות, כיצד הוא נוהג לתושבים הפלסטינים נטולי הזכויות, נעדרי ייצוג פוליטי? תולי פלינט מתחת לברך של הקצין (צילום: אוסאמה אלוואט)

האלימות שספגנו אינה העניין. העניין הוא קיומו של סדר דכאני, אנטי-דמוקרטי, שצה"ל אוכף מזה עשרות שנים. כל מי שמתנגד לסדר הזה נמחץ, ודובר צה"ל נשלח למיקרופונים כדי למחות את כתמי הדם.

הציבור הישראלי לא יודע שמשקרים לו, כי הוא לא מעלה בדעתו שדובר הצבא ישקר, ואת זה המערכת מנצלת. אבל אנחנו היינו שם. אנחנו היינו שם פעם כלוחמים בצה"ל, וביום שישי האחרון כאזרחים הנאבקים על עתיד המקום הזה. אנחנו היינו שם, וקשה לנו להכיל את השקרים האלה. אז כהערת שוליים לשלטון האפרטהייד בשטחים, הנה כתב האישום הצנוע שלי.

הוא לא מופנה כנגד החיילים, ואפילו לא כנגד הסמג"ד האלים. הייתי בנעליים שלהם בתור מ"פ בגולני החל מ-1990 ואחר כך בשירות מילואים עד 2014, בדרגות שונות ובתפקידים מגוונים, עד לדרגת סגן אלוף. החיילים משרתים, לעתים קרובות בבלי דעת, מערכת שלמה של הסתרה, טיוח, עדות שקר והעלמת עין. מערכת שבמשך שנים מרגילה את עצמה לא לראות מה היא עושה ולא לתחקר את עצמה באמת. האלוף במילואים יצחק בריק טוען ש"תרבות של שקר" השתררה בצבא. האם מישהו מעלה בדעתו שהתרבות הזו תהיה מוגבלת רק להכנות למלחמה? היא משגשגת בשטחים, אולי אפילו צומחת משם.

כדובר צה"ל אתה רק משדר את התרבות הזאת כלפי חוץ. אתה נשלח שוב ושוב למיקרופונים בשביל להסתיר את האמת ולכבס את הכתמים שדבקו בצבא, שפעם היה "צבא ההגנה לישראל", והיום הוא צבא שעיקר עיסוקו הוא שליטה באוכלוסייה אזרחית.

לכן, אני מאשים אותך, דובר צה"ל, ואת המערכת שאתה משרת.

טענת שהסרטונים שהופצו חלקיים ומגמתיים. ברשת פורסמה כל דקה ודקה של ההפגנה, אתה מוזמן לחפש ולראות את כל מהלכה ולקבל תמונות וסרטונים. האם פנית אלינו, דובר צה"ל? אל מי שהיה שם? לא פנית, כי אתה לא מעוניין באמת, כי אתה מפחד מהאמת, מפחד שלא תדע איך לדברר אותה.

הלא שנינו יודעים, דובר צה"ל, שאילו היה בידיך או בידי אחד החיילים סרטון שמראה כי מפגין תקף חייל, או שהציר חסום, היית מפרסם אותו. שנינו יודעים שאתה לא עושה זאת, דובר צה"ל, משום שאין לך; ושהחיילים הונחו לשקר לך; ושגם הסמג"ד, שהגדרת כ"קצין מוערך ועתיר זכויות", גם הוא משקר.

באוזנינו שמענו ברשת הקשר הצה"לית את אחד המפקדים מורה לחיילים, "קחו חמישה עצורים (היינו שבעה) למשטרת חברון ותגידו שהתקיפו אתכם". לא פלא שהשוטרים לא רצו לחקור אותנו, שהרי לא היה על מה. שיקרו לך גם כשאמרו שהמשטרה עצרה אותנו. כן, עוכבנו ונלקחנו למשטרת חברון – אבל לא נעצרנו, אפילו לא נחקרנו. סתם עיכבו אותנו במשך 8 שעות באופן לא חוקי ואז שוחררנו ללא תנאים מגבילים.

לא סתם אני פונה אליך במכתב פומבי שעליו מכותב הציבור הישראלי. ראוי שהציבור הישראלי ידע את המתרחש באמת; וראוי שישאל את עצמו – אם כך הצבא מתנהג לישראלים בעלי זכויות, אזרחים מן השורה, כיצד הוא נוהג לתושבים הפלסטינים נטולי הזכויות, נעדרי ייצוג פוליטי?

ראוי שיחשבו, אזרחי ישראל, ויבינו את תהליך השליטה הזוחל, יבינו איך הצבא, שאתה דואג לכסות את ערוותו, משקר ומסדר את המציאות כרצונו, ותחלחל בהם ההבנה שזה לא נעצר שם. תרבות השקר הולכת וכובשת לה עוד נחלות, וסופה שתשתרר על כולנו.

גם דובר מטעם יכול לומר אמת, צריך לומר אמת. דבר אמת, דובר צה"ל. עדיין לא מאוחר.

תולי פלינט הוא המתאם הישראלי של תנועת לוחמים לשלום 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf