newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הזנה בכפייה יכולה להרוג יותר אסירים משביתת הרעב, וזו בדיוק מטרת הממשלה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

תזכורת – ממשלת ישראל חדלה בעבר מהזנה בכפייה של אסירים לא בגלל שאמנות בינלאומיות (שאותם אשררה הסתדרות הרופאים) קובעות כי מדובר בתקיפה, עינויים ומעשה בלתי אנושי ומשפיל, וגם לא בגלל מחוייבות הרופאים להגן על אסירים מפני האכלה כזו. הרי אלו פרקטיקות נפוצות גם היום בנוגע לאסירים.

ממשלת ישראל חדלה מהאכלה כפוייה לאחר שהרגה בצורה הזו חמישה אסירים: היא הרגה את עבד אלקאדר אבו אלפחם ווחסין נמר עבידאת בכלא שיקמה ב-1970 ו-1992, ראסם חלאוה ועלי ג'עפרי ב-1980 בכלא נפחא, ומחמוד פריתיג ב-1984בכלא ג'ניד. זאת לעומת *אפס* אסירים שמתו כתוצאה משביתת רעב ללא התערבות ה"רופאים".

> החוק שיאפשר הזנה בכפייה של שובתי רעב הוא מתן הכשר לעינויים

כלומר החוק שעבר אתמול בקריאה ראשונה בכנסת בתמיכת הממשלה לא בא למנוע מאסירים למות, וכך לעורר מהומות, ובדיוק להיפך. שובתי הרעב בתקופה האחרונה הם עצירים מנהליים שלא הואשמו בדבר, ומוחזקים שנים ללא אפשרות להתגונן. שביתות הרעב חשפו פעם אחר פעם את שקרי הצבא והשב"כ שנאלץ לשחרר אותם לאחר שמתברר שה"ראיות" שהם מחזיקים אך משום-מה לא יכולים לחשוף אינן קיימות, ולמעשה מדובר בכלי פוליטי לאכיפת הכיבוש.

מאחר שכוחו של המשטר הצבאי בגדה מבוסס על השפלה ודיכוי או "צריבת תודעה" לפי הז'רגון הצה"לי, הוא לא יכול להרשות לעצמו את הכוח והכבוד האנושי ששביתות הרעב הללו נותנות לאסירים ודרכם למאבק הפלסטיני. לכן הוא פונה לעינויים ורצח בצורה של האכלה כפוייה, כי לא מותם של האסירים מדאיג אותם אלא יכולתם להתנגד. רופאים שייקחו בכך חלק לא רק יהיו רוצחים-במעשה אלא גם משתתפים פעילים בפשע מלחמה.

אגב צה"ל הודיע שהוא "מוכן למותו של אסיר", מה זה אומר? הם העבירו לרוני דניאל את התירוצים מראש לגבי כל אותם ילדים שיירו בהם בהפגנות?

> עדכונים, חדשות ופרשנות על שביתת הרעב של העצירים המנהליים

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf