החוק שמאפשר האכלה בכפיה של שובתי רעב הוא מתן הכשר לעינויים

שביתות רעב הן כלי לגיטימי למחאה. ניסיונה של ישראל לכפות את הפסקת השימוש בו נובעת מהאפקטיביות הפוליטית שלו ולא מדאגה לבריאות האסיר

מאת:
השאירו תגובה
א א א

הצעת החוק שתאפשר האכלה וטיפול רפואי בכפייה של אסירים שובתי רעב, שנוסחה במשרד לביטחון פנים בתמיכת השב"ס והשב"כ, אושרה אתמול בוועדת השרים לענייני חקיקה. ההצעה אושרה למרות התנגדותם של ההסתדרות הרפואית בישראל, ארגון רופאים לזכויות אדם וארגוני זכויות אדם נוספים.

החוק, שיועבר כעת לאישורה של הכנסת, הוא חוק אכזרי ומסוכן שבמידה רבה מכשיר עינויים כלפי אסירים וגוזל מהם את טיפת האוטונומיה שנותרה להם על גופם. נראה כי מדינת ישראל מבקשת לעקר את כלי המאבק הבלתי אלים המרכזי העומד לרשות האסירים הפלסטינים, ולהעמיק את הדיכוי והשליטה על הציבור הפלסטיני.

הצעת החוק עומדת בסתירה להצהרת מלטה שפרסם ארגון הבריאות העולמי בשנת 1992 בדבר פרקטיקה רפואית מול שובתי רעב. בין השאר אומרת ההצהרה כי "האכלה מלאכותית תקינה מבחינה אתית רק אם השובת הביע הסכמה לכך או אם למרות שאינו מסוגל להחליט או לתקשר לא הביע התנגדות לכך לפני החמרת המצב." בנוסף מציינת האמנה כי "האכלה כפויה אינה קבילה מבחינה אתית. אין לאיים, לכפות או לכבול אדם לצורך האכלתו. פעולה כזו תחשב לטיפול בלתי אנושי ומשפיל".

במספר מקומות בעולם בהם ניתן היתר להאכלה בכפיה, ביניהם כלא גוואטנמו בו פתחו אסירים בשביתות רעב נרחבות, דווח על התעללות קשה, פציעות חמורות בגרון ובמערכת העיכול, זיהומים, השפלות קשות ושימוש בהאכלה כאמצעי ענישה והרתעה.

הצעת החוק הנוכחית נוסחה על רקע של שביתות רעב ממושכות ומסכנות חיים של מספר אסירים פלסטינים בבתי הכלא הישראלים. בראשם חאדר עדנאן ששבת רעב במשך 66 ימים, שביתת רעב שהביאה לשחרורו. בעקבותיו הגיעו שובתי רעב נוספים שעוררו סערה ציבורית בישראל, בציבור הפלסטיני ובעולם, ביניהם שחקן הכדורגל מחמוד סרסק, האסירה הנא שלבי וסאמר עיסאווי. שלושת אלה כמו גם שובתים נוספים שוחררו בעקבות מאבקם.

> הזנה בכפייה יכולה להרוג יותר אסירים משביתת הרעב

סאמר עיסאווי ששבת רעב מעל מאתיים ימים בבית המשפט בדיון בעתירתו נגד מעצרו המנהלי (צילום: אורן זיו)

סאמר עיסאווי ששבת רעב מעל מאתיים ימים בבית המשפט בדיון בעתירתו נגד מעצרו המנהלי (צילום: אורן זיו)

על פי נתוני ארגון א-דמיר, בישראל מוחזקים 5,224 אסירים פוליטיים. מעל מאה מהם שובתים רעב בשלושת השבועות האחרונים.

כאסיר, נלקחים ממך החופש לנוע, החופש לראות את משפחתך, החופש לחיות את חייך. אובדן החופש הוא אובדן השליטה המוחלט. אתה רחוק מעין ציבורית ומהעולם שסביבך, ושום דבר אינו נתון עוד לבחירתך האישית מלבד דבר אחד – האוכל. כאסיר של מדינה כובשת או כעצור מנהלי הכלוא ללא משפט וללא תאריך שחרור חוסר האונים גדול עוד יותר. הכולאים שלך שולטים בכל מלבד ברוחך והאם תאכל או לא.

עבור אסירים פוליטיים הבחירה לשבות רעב היא החלטה גדולה של השבת השליטה, בחירה אמיצה וקשה של הרמת ראש, של אמירה: אם אמות מידי אמות ולא מידיכם, שום דבר לא עומד מעל החופש. ואני, למרות הצבא שלכם, מערכת המשפט והכליאה שלכם, המימון האמריקאי, מטוסי הקרב ומערך ההסברה, אני האסיר האלמוני, אביס אתכם.

השימוש בשביתות רעב ככלי מחאה של אסירים פוליטיים ושבויי מלחמה או של קבוצות מאבק נוספות הוא בעל היסטוריה מפוארת שמגיעה עד למיתולוגיה ההינדית בהודו. בהיסטוריה הקרובה יותר נעשה שימוש בשביתה במאבקם של אסירים טיבטים בסין, במאבק המחתרת האירית נגד השלטון האנגלי ומאבקן של הסופרג'יסטיות האמריקאיות והבריטיות שלחמו למען זכויות הצבעה לנשים. אחת מהן, אגב, נפטרה לאחר שהואכלה בכפיה.

שביתות רעב הם כלי מחאה בלתי אלים המעביר מסר חזק וברור. הן כלי לגיטימי, וניסיונה של ישראל לכפות את הפסקת השימוש בו נובעת מהאפקטיביות הפוליטית שלו ולא מדאגה לבריאות האסיר.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
יו"ר צעירי העבודה: ""אנחנו עוד לא יודעים בדיוק מי היו אחראים, אבל ברור לנו שאלה לא היו רק אחיות ובודדים, היתה פה עוולה מערכתית". יום המודעות לחטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן. 21 ביוני 2018 (שירז גרניבאום / אקטיבסטילס)

המדינה הגדירה את הילדים כ"עלומים", כלומר ילדים שנלקחו ע"י הממסד ומותם הוכרז, אף שאין קבר. יום המודעות לחטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן. (צילום: שירז גרינבאום / אקטיבסטילס)

התרגילים של המדינה למנוע פיצוי ממשפחות ילדי תימן

במקום לדון במשותף בתביעה של משפחות שילדיהן נלקחו ע"י הממסד ונעלמו, הפרקליטות ביקשה לפצל את התיקים. המחוזי אישר, ומחר המשפחות מגיעות לעליון. "מחכים שהדור הראשון והשני של המשפחות ימותו", הם אומרים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf