newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שביתת העובדות הסוציאליות נחוצה. הנתק של הנגבי מוכיח למה

20,000 עובדות סוציאליות אמורות לשבות מחר בדרישה שהממשלה תכין תוכנית חירום חברתית בעקבות הקורונה, תגן עליהן ותעלה את שכרן. ראיון ה"חרטא" של הנגבי מראה כמה ההנהגה אדישה למצוקות שלהן ושל הציבור שהן משרתות

מאת:

מחר תתחיל שביתה בישראל. הצרכים החברתיים החשובים ביותר יוותרו ללא מענה. תהליכים חשובים יתקעו, וגם קבלת הקהל תשותק. אם אתם תוהים מה פספסתם, סימן שאתם בין הישראלים שלא נזקקים לשירותים החברתיים ברשויות המקומיות.

הדברים של הנגבי מבטאים את ההתלעמות של ההנהגה מהמצוקות שהעובדות הסוציאליות מטפלות בהן. צחי הנגבי (צילום: גילי יערי / פלאש 90)

הדברים של הנגבי מבטאים את ההתלעמות של ההנהגה מהמצוקות שהעובדות הסוציאליות מטפלות בהן. צחי הנגבי (צילום: גילי יערי / פלאש 90)

השירותים האלה ייפסקו בשל מאבק העובדות הסוציאליות. כעשרים אלף עובדות סוציאליות הציבו ארבע דרישות מרכזיות למאבק: יצירת תוכנית חירום לשירותים החברתיים בעקבות משבר הקורונה, הקצאת תקציב ל"תוכנית המוגנות" להגנה על עו"סים שסוכם עליה בעבר, שיפור מיידי ומשמעותי של שכרן וכניסה למו"מ על רפורמה עמוקה במבנה השכר של העו"סים.

המאבק החל לפני שבועות רבים. הקורונה חשפה את החשיבות של העו"סיות ושירותי הרווחה למאות אלפי משפחות בישראל. היא גם חשפה את החולשה שלהן. בלשון המעטה, לא מדובר באחד המקצועות המבוקשים בישראל. כאלף תקנים של עובדות סוציאליות פשוט אינם מאוישים. הסיבה? השכר עלוב, חוסר בכלים ובתשובות לבעיות רבות בגלל האידיאולוגיה של הצנע החברתי וחוסר במענה הולם לאלימות כלפי העובדות.

העובדות והאיגוד החלו בפניות לגורמים הפוליטיים הרלוונטיים. הן המשיכו בצעדה מתל אביב לכנסת. ועכשיו, מאחר שהמדינה לא נותנת מענה לדרישותיהן הן מתכוננות להשבית את השירותים החברתיים.

ישנה סכנה שהשביתה הזו תעבור בשקט גמור. אף שהיא תפגע קשות במאות אלפי משפחות ישראליות, מקבלי ההחלטות לא ירגישו שום לחץ לקחת אחריות על מצבן. התקשורת לא תוצף בסיפורים של נפגעות ונפגעים. ואפילו בית הדין לעבודה לא צפוי להידרש לשביתה ולחייב את משרד האוצר להיכנס איתן למו"מ או לכפות על העובדות לחזור לעבודה.

בכל זאת, לא מדובר בשביתה בנתב"ג, בהשבתת שירותי תחבורה או בסגירת מוסדות חינוך. העובדה שה"שאלטר" של העובדות הסוציאליות בישראל נחשב לא משמעותי מעידה יותר מכל על הצורך לחולל שינוי בשירותים החברתיים. ממש כמו שבימי הביניים נזרקו זקנים וחולים למושבות ואיים מרוחקים, פוליטיקאים רבים מעדיפים את הנעזרים בשירותים חברתיים והעניים "שלנו" מתחת לרדאר.

רוב הסיכויים שהתקשורת תתעלם מהשביתה. הפגנת עובדות סוציאליות (אורן זיו / אקטיבסטילס)

רוב הסיכויים שהתקשורת תתעלם מהשביתה. הפגנת עובדות סוציאליות (אורן זיו / אקטיבסטילס)

אם בכל זאת הפוליטיקאים והתקשורת יתייחסו, סביר להניח שנשמע על השכר הממוצע של העו"ס, מבלי לציין מהו החציון ש-50% מהן מרוויחות פחות ממנו. נשמע גם שהמאבק שלהן בעצם מונע מתאוות הבצע של מנהיגות האיגוד שרק רוצות להביא יותר שכר לחבריהן. אל מול האשמות שווא אלה, שכל כך אוהבים במשרד האוצר, יש לחזור ולהזכיר שעובדות סוציאליות בישראל מטפלות בעומס תיקים יוצא דופן ומקבלות יחס כאל מקצוע שולי ו"נשי", נטול חשיבות ביחס לביטחון ונושאים "גבריים" אחרים. צריך לדחות את הטענות האלה. השירותים החברתיים בישראל סובלים מהשקעה נמוכה מאד ביחס למדינות המפותחות ומצבם נראה בהתאם.

שלא במפתיע, העובדות הסוציאליות הן שנזעקו למול דבריו המנותקים של השר צחי הנגבי. הוא הגיב לטענות של אופירה וברקו בערוץ 12 ש"אין לאנשים מזון", באמירה שהכל "חרטא". מי שפוגש את האנשים הללו 24/7 הם העובדות הסוציאליות והארגונים החברתיים. קשה להאמין שבעת שבר נוראי שכזה, שרי הממשלה, הרבים ממשיכים לחיות במציאות מקבילה משל עצמם מבלי אפילו לשלם מס שפתיים מעושה של דאגה חברתית.

הישראלים מחוסרי האמצעים הם קהל שקשה לו להתארגן ולייצר לחץ ציבורי. זה מובן לגמרי. מדובר במי שעוסקים בהישרדות יומיומית. בין אם הם עובדים שמשכורתם לא מחלצת אותם מהעוני, נשים יחידניות, אזרחים ותיקים בודדים, נפגעות אלימות או אנשים עם מוגבלויות, ההנהגה הפוליטית הצינית לימדה אותם לחוש בושה לגבי מצבם. נוח להנהגה להפיץ את הססמה ולפיה "מי שרוצה מצליח", כי אם לא הצלחת, הרי שזו אשמתך האישית ולא בעיה מבנית או פוליטית.

אם האנשים האלה יתארגנו, הם יציבו מראה ואתגר לבעלי הכוח הפוליטי והכלכלי שנהנים מרווחים הולכים וגדלים ומהחולשה של מי שלא מרוויח כמוהם. הפעם האחרונה שזה קרה היתה ב- 2003, עם ויקי קנפו האמיצה ומאות האמהות היחידניות שעמדו מול שר האוצר דאז, בנימין נתניהו. זה נגמר בעוד מיסמוס לטובת ענייני ביטחון, בחירות ואחיזות עיניים תקשורתיות.

לצד העיסוק שלנו בתיקון הכלכלה הישראלית, למול חוק הסדרים ותקציב מדינה שלא נותן מענה לבעיות היסוד, אנחנו מחויבים לגבות את העובדות הסוציאליות האמיצות, במאבקן. זה המקום בו אנחנו חייבים להיות. כל הישג של העובדות הסוציאליות יהיה הישג לחיים בעוני בישראל. ומימוש הצו העתיק "ומבשרך לא תתעלם".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
בניין שהופצץ בהתקפה אווירית ישראלית ברפיח, ב-4 במרץ 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

בניין שהופצץ בהתקפה אווירית ישראלית ברפיח, ב-4 במרץ 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

המצב ברפיח מידרדר, ותושבים בורחים למרכז החרב של עזה

האיומים בפלישה, המתקפות המתגברות והתנאים הקשים באוהלים, דוחקים פלסטינים רבים לעזוב את "המקום הבטוח" האחרון ברצועת עזה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf