עם התפשטות הרעב והצמא, בעזה מפחדים מ"מוות איטי"
המתקפה הישראלית גרמה למחסור חמור במזון ובמים נקיים. רוב המאפיות והחנויות סגורות, וטחנת הקמח היחידה לא עומדת בביקוש, גם בגלל המחסור בחשמל. "הפחד מההפצצות הפך משני עבורנו", אומרים תושבים
רק כ-2% מהסיוע המובטח נכנס בפועל לרצועה. תור למים ברפיח, דרום רצועת עזה, ב-13 בנובמבר 2023 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)
המתקפה הצבאית הישראלית על רצועת עזה בחודש השני שלה, ופלסטינים ברחבי הרצועה הנצורה בעיצומו של משבר חמור של מזון ומים. תושבים רבים חוששים שישראל משתמשת בהרעבה כנשק וכענישה קולקטיבית, בעקבות מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר.
למרות הצהרות של גורמים רשמיים בישראל ומחוצה לה, שיינתן אישור להכנסת סיוע הומניטרי לעזה, מעט השיירות שנכנסו ממצרים דרך מעבר רפיח שבדרום הרצועה עזרו בקושי בהקלה על משבר הרעב. מעבר כרם שלום, היחיד לשינוע סחורות מישראל לרצועת עזה וממנה, נותר סגור מאז 7 באוקטובר.
לפני פרוץ המלחמה, לפי מקור במשרד הכלכלה הפלסטיני, נכנסו לעזה מדי יום כ-500 משאיות אספקה. בחודש האחרון המספר הזה ירד לכ-20 משאיות ביום, לפי המקור. לצד המחסור בדלק והסכנה שבמסלול הנסיעה הארוך תחת ההפצצות, כמעט בלתי אפשרי לשנע מצרכי יסוד בתוך הרצועה.
המחסור במזון גרם לתורים ארוכים מחוץ למאפיות ששרדו את ההפצצות, כמו מאפיית אג'ור בשכונת א-תופאח בעיר עזה, בחלק הצפוני של הרצועה. "אני מחכה פה מאז שלוש בבוקר", אמר לי מרוואן אל-שאווא, בן 56. "הבנים שלי ואני הגענו לכאן כדי לקנות לחם למשפחה. הקצבה היומית לאדם לא מספיקה לארוחת בוקר של משפחה קטנה. עכשיו כל בית, אפילו הקטן ביותר, מלא במשפחות שנעקרו מביתן, וצריך פי שתיים יותר מזון. לפעמים אני מחכה חמש שעות לתורי, ולפעמים נגמר להם הלחם כשתורי כבר מגיע".
מחכים שעות בתור. מאפייה ברפיח שבדרום רצועת עזה, ב-29 באוקטובר 2023 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)
ניתוח של נתוני האו"ם שביצע ארגון הסיוע הבינלאומי אוקספם חשף שרק 2% מאספקת המזון שהיתה אמורה להיכנס לרצועה מאז תחילת המלחמה נכנסה, זאת בשל הידוק הסגר שמוטל על הרצועה כבר 16 שנה. בשל כך, המצור למעשה מרעיב 2.2 מיליון בני אדם.
ארגון זכויות האדם יורו-מד מוניטור דיווח כי השגת לחם בעזה הפכה לאתגר קיומי, בעיקר מאז שטחנת הקמח היחידה ברצועה לא מספיקה לטחון די קמח בגלל מחסור בחשמל. מאז 7 באוקטובר, לפחות 11 מאפיות הופצצו ונהרסו, ואלה שעדיין פעילות סובלות ממחסור בדלק ובקמח.
"אני מתביישת ללכת ברחוב עם לחם, מים או מזון", אומרת חמזה סלחה, בת 22 מהעיר עזה. "אתמול הלכתי עם כמה חתיכות לחם; אלוהים יודע שהשגתי אותן אחרי מאבק ארוך. אישה מבוגרת ראתה אותי והתחננה, 'בבקשה תני לי לחם לילדים שלי. אני נשבעת שלא אכלתי כלום יומיים'. אם המצב הזה יימשך עוד שבוע, נצטרך לאכול עלים מהעצים".
"מפחד לראות את הילדים שלי מתים מרעב ומצמא"
תושבי עזה מתמודדים עם אתגרים דומים בניסיון להשיג מים, גם לשתייה וגם לצרכים בסיסיים אחרים. "אין מים שאפשר להזרים לצינורות, או לשאוב מבארות, או לחלק למשקי בית", אמר לתקשורת סאעב לקאן מעיריית ח'אן יונס. "אנחנו עומדים בפני אסון הומניטרי אם העולם לא יתערב".
באסל, תושב עזה ואב לילדים, מהדהד את הסכנה המתגברת. "כמעט בלתי אפשרי להשיג ליטר של מי שתייה", הוא אומר. "כל יום אנחנו נאבקים לשרוד. אני נאבק בשביל הילדים שלי. החיים בעזה מחולקים בין תור ללחם לתור למים. אפילו כדי להשיג מים שאינם ראויים לשתייה צריך לחכות ולהתקשר למחלקי המים כמה ימים מראש, ולפעמים הם בכלל לא עונים לך".
"כמעט בלתי אפשרי להשיג ליטר של מי שתייה". פלסטינים לוקחים מים מהים, בדרום רצועת עזה, ב-2 בנובמבר 2023 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש90)
משפחות שנעקרו מביתן בגלל המלחמה סובלות במיוחד. "יש לנו ילדים שלא יכולים לשאת את התנאים האלה", אמרה אם ששוהה בבית הספר אל-בחריין, שבשכונת תל אל-הווא בעיר עזה. "יותר מעשרה ימים לא הצלחתי להשיג חלב לילד שלי, ורוב הסיוע ההומניטרי מגיע לאנשים בדרום. אני לא יודעת למה לדאוג יותר – לבית שלי, לילדים שלי, לעצמי".
יונס אל-חלאק, תושב העיר עזה שברח מביתו לעיר הדרומית רפיח, אמר שגם בצפון וגם בדרום הרצועה, המצב אינו בשליטה. "כל המאפיות בעיר עזה סגורות כיום, אין קמח או ירקות, והמים מלוחים", הוא אומר. "אנשים נסמכים על קצת אורז שנשאר. עם העקירה של תושבים רבים לדרום, האזור סובל מצפיפות יתר ואי אפשר לספק את צורכי האנשים בו".
המצב בדרום הרצועה, אומר אל-חלאק, "מחריד. אין סופרמרקטים או חנויות מזון פתוחות. יש קצת ירקות, אבל זה נדיר מאוד וייגמר בימים הקרובים".
"המצב בדרום מחריד". מדפים ריקים בסופרמרקט בחאן יונס, בדרום רצועת עזה, ב-11 בנובמבר 2023 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש90)
המתקפה הצבאית הישראלית הורסת את היכולת לקיים חיי יומיום בעזה – כולל תשתיות, כלכלה, חקלאות ושרשראות אספקה. הפלסטינים עוברים משבר בלתי נתפס ונאבקים לשרוד תחת הפצצות מתמידות, בלי אזורים בטוחים שניתן להסתתר בהם, ועם מערכת בריאות קורסת. לפחות 11 אלף פלסטינים כבר נהרגו בעזה, ובהם 4,500 ילדים, ואלפים נוספים נפצעו. ובלי גישה לשירותים חיוניים, חייהם של ילדים ומשפחות רבים נוספים נמצאים בסכנה.
"מה שאני מפחד ממנו עכשיו זה לראות את הילדים שלי מתים מרעב ומצמא", אמר תושב שכונת שג'אעיה בעיר עזה. "הפחד מההפצצות הישראליות הפך משני עבורנו. אני מקווה שילדי ואני נמות בהפצצה ולא במוות איטי בגלל המחסור במזון. לפחות אם תפגע בנו פצצה ממטוס לא אצטרך להתאבל על ילדיי, ואמות איתם".
מחמוד מושתהא הוא עיתונאי ופעיל זכויות אדם תושב עזה. הכתבה התפרסמה במקור במגזין 972+. מאנגלית: יונית מוזס
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
