newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מדברים על "כלכלת חימושים", אבל מבזבזים טילים בלי חשבון

כדי לירות בארבעה לא חמושים שצעדו בשביל ולא היוו כל סכנה, השתמש הצבא בארבעה טילים שעלותם כמיליון שקל. העיקר שהרמטכ"ל קרא "להדק חגורות" כדי להיערך למלחמה ממושכת בצפון ולתרחישי קיצון

מאת:
השנייה שבה נורו שני טילים על ארבעת האנשים שצעדו ליד ח'אן יונס, מתוך הסרטון של "אל ג'זירה"

השנייה שבה נורו שני טילים על ארבעת האנשים שצעדו ליד ח'אן יונס, מתוך הסרטון של "אל ג'זירה"

ב-21 במרץ פורסם בטוויטר של רשת "אל ג'זירה" סרטון שבו מתועד, אולי מרחפן, ירי בארבעה אנשים, שנראים לא חמושים, הצועדים בדרך באזור ח'אן יונס. הסרטון קשה לצפייה, ודיווח מפורט של מה שרואים בו פורסם ב"הארץ". בתמצית, נורו לעבר הצועדים ארבעה טילים, כנראה מכטב"ם. לכאורה עסקינן ב"כלי טייס בלתי מאויש", אך בעצם זו עוד מילה מכובסת, מפני שקצין או קצינה, אנשים ממש, אחראים להטסתו – אך בניגוד לצוות במטוס קרב "רגיל", פעילותם אינה כרוכה בסיכון אישי. במילים אחרות, ראוי שיקרא כטמ"ם – כלי טייס מאויש מרחוק.

לפי מה שנראה בסרטון, תחילה נורו שני טילים לעבר הקבוצה כולה, ובהמשך עוד שני טילים לעבר שניים שניצלו מהמטח הראשון.

תגובת דובר צה"ל ל"הארץ" – "מנגנון התחקור המטכ"לי בודק את הסרטון והאזור המתועד בצילום הינו אזור לחימה פעיל ובו חוו הכוחות היתקלויות רבות עם מחבלים שנעים במרחבי לחימה בבגדים אזרחיים" – מלמדת שמדובר בסרטון אמיתי. הדובר לא התייחס לכך שרואים שההרוגים לא היו חמושים ושלא נעו לקראת תקיפה או היתקלות.

בנוגע לירי עצמו, אם, למשל, בני המשפחה של אותם הרוגים היו יכולים לתבוע את המדינה על הירי הזה, סביר שבית המשפט היה קובע שמותם נגרם במסגרת פעולה מלחמתית, ולפיכך התביעה תדחה על פי הוראות סעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), המקנות למדינה פטור מאחריות בנזיקין בגין מעשה שנעשה בפעולה מלחמתית של הצבא. בהקשר לכך אפשר לחזור ולעיין ב"פרשת סרן ר'" שהתרחשה ברפיח, לא כל כך רחוק מחאן יונס, ב-2004, ושבה סירב בית המשפט להעניק פיצויים להוריה של אימאן אל-המאס, ילדה בת 14, שנורתה למוות אחרי שהתקרבה למוצב כשעל גבה תיק בית ספר ובו ספרים.

אך הירי הזה, שעל פניו נראה מיותר, מעלה עוד סוגיה בעייתית הנוגעת ללחימה בעזה. באוגוסט 2015 פרסם הרמטכ"ל דאז, גדי איזנקוט, את מסמך "אסטרטגיית צה"ל", שבו הוצגו השינויים הנדרשים ביחס לאתגרי העתיד והשינויים במאפייני האויב. בין השאר, נכתב שם ש"צה"ל נדרש להפעלת אש אפקטיבית", ש"תיבחן אל מול עקרונות המידתיות והערכיות". ובהמשך "ניהול 'כלכלת חימושים' שתהיה מרכיב מרכזי בתכנון והפעלת האש". המונח "כלכלת חימושים" לא מוסבר במסמך, אך אפשר להבין שהוא מתייחס לעלויות הלחימה ולאופן שבו שומרים על מלאי התחמושת.

קצת קודם לכן, בנובמבר 2014, מיד אחרי מבצע "צוק איתן" בעזה, פורסם ב"ביטאון חיל האוויר" ראיון עם ראש מת"ב (מחלקת תקציבים), דאז, בחיל האוויר. זה סיפר ש"בלחימה אנחנו רוצים לאפשר את מיצוי הפוטנציאל המבצעי ועושים הכל כדי להגיע לכך… המטרה לאפשר את הפעילות ללא מגבלות משאבים, אך בסופו של דבר, הם מוגבלים… מציאת האיזון בין מבצעי לכלכלי בלחימה טמון בתעדוף…".

"כלכלת החימושים" נעשה מטבע לשון מוכר יחסית בהקשר של המלחמה באוקראינה, שיצרה ביקוש גדול לאמצעי לחימה. המלחמה הנוכחית ברצועת עזה והצורך של ישראל בפצצות החריפה את המחסור העולמי. כך למשל, כבר ב-24 בדצמבר 2023 נשאל אלוף אליעזר טולדנו, מפקד פיקוד הדרום עד יולי 2023, וכיום ראש אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי, במהלך סקירה בממשלה, אם יש לצבא מגבלת חימושים. הוא השיב: "אין צבא בעולם שהוא אינסופי, אך השיקול המנחה אותנו הוא המבצעי. זאת מלחמה שתימשך עוד זמן רב. נצטרך לנהל כלכלת חימושים".

למחרת, ב-25 בדצמבר, דווח שבצבא מדברים על "כלכלת חימושים", על רקע החשש מהתרחבות הלחימה בזירה הצפונית ובמעגל שלישי. לפי הדיווח, שכותרתו "הרמטכ"ל מהדק חגורות: צה"ל החל לשמור חימושים למלחמה בצפון", "המטרה, בהובלת הרמטכ"ל הרצי הלוי, היא לשמר תחמושות, טילים ופצצות ללחימה ארוכה מול חיזבאללה, שממשיכה להפציץ את יישובי הצפון, וכן לתרחיש קיצון נגד איראן".

מה קרה ל"הפעלת אש אפקטיבית"?

למרות כל אלה, מישהו החליט לירות ארבעה טילים כדי לחסל ארבעה לא חמושים, שאחרי המטח הראשון בוודאי כבר לא היוו סכנה, אפילו לא קלושה, במרחב הלחימה. בהנחה שהטילים נורו מכטמ"ם, סביר שמדובר בטילים מסוג "הלפייר", שמחיר כל אחד מהם כ-65 אלף דולר – כלומר בסך הכל 260 אלף דולר, או כמיליון שקל.

אמנם לא מדובר בסכום משמעותי לעומת מחיר שעת טיסה של מטוס קרב (לפני החימושים), שנע בין 20 ל-30 אלף דולר. אבל נראה שמדובר בירי בזבזני. מה קרה ל"הפעלת אש אפקטיבית שתיבחן אל מול עקרונות המידתיות והערכיות"? ומי מקבל החלטה כזאת ואיך הוא חי איתה ועם דומות לה אחרי הירי?

בסוף ינואר כבר התברר שבכירי מערכת הביטחון טסו לפגישות בארה"ב, בניסיון להביא ארצה חימושים למטוסים, פגזי טנקים וארטילריה, כלי רכב ממוגנים ועוד. למחרת דווח שארה"ב וישראל חתמו על עסקת ענק דרמטית, ששלוש טייסות חדשות יסופקו לצה"ל, ושאלפי חימושים יגיעו ברכבת אווירית כבר בימים הקרובים.

מרגיש חייב לתמוך במלחמות ישראל. נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, בפגישה עם בנימין נתניהו בתל-אביב, 18 באוקטובר 2023 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

חודשיים לאחר מכן, ב-29 במרץ, דווח ב"וושינגטון פוסט" כי ממשל ביידן אישר עסקה כוללת 25 מטוסים מדגם F-35A ומנועים בשווי כולל של 2.5 מיליארד דולר, וכן יותר מ-2,300 "פצצות טיפשות" כבדות משקל, שגרמו לנזק נרחב במהלך המלחמה ברצועת עזה.

בה בעת, דווח שגם הסנקציות על מקצת מפעילי ימין הפוגעים באלימות בפלסטינים אינן כל כך רציניות. זאת, אף שהצו הנשיאותי שפורסם בתחילת פברואר 2024 קבע ש"האלימות הקיצונית של מתנחלים הגיעה לרמות בלתי נסבלות ומהווה איום רציני על השלום, הביטחון והיציבות של הגדה המערבית ועזה, ישראל ואזור המזרח התיכון. בנוסף, מהווה איום חריג ויוצא דופן על הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ של ארצות הברית".

אולי נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מאבד את סבלנותו כלפי נתניהו וממשלתו, משום שהיא מסרבת לדון ב"יום שאחרי". ואפשר גם שביידן יכול לגרום לפיטורי נתניהו. מה שדי בטוח זו העובדה ש"הדוד סם" מרגיש חייב לתמוך במלחמות ישראל – אלה של הצבא ממש, ואלה של המתנחלים האלימים, שבחלקם פועלים בשיתוף פעולה עם כוחותינו בשטח. נראה גם שבניגוד לפרסומים, בארה"ב לא ממש מתרגשים מהאמירות לתקשורת של נתניהו ואנשיו, וגם לא מ"כלכלת החימושים", שנראה שלא ממש מיושמת בשטח.

ד"ר אריאל ליבנה הוא קרימינולוג

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

"תמיד היה לחץ של סטודנטים מקבוצות רדיקליות נגד מרצים, אבל לאחרונה זה הקצין". סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים בתמיכה בצבא ונגד פרופ' שלהוב-קיבורקיאן, 17 במרץ 2024 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)

פרשת שלהוב-קיבורקיאן: "תקדים מסוכן, לערבים ויהודים כאחד"

מעצרה של פרופ' שלהוב-קיבורקיאן נתפס בקרב עמיתים פלסטינים כחציית קו אדום, שבאווירה הפוליטית המקומית והעולמית עלולה להשליך לא רק עליהם, אלא על האקדמיה הישראלית כולה  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf