התפטרות מרידור: מאבק בתוך הנגמ"ש הכלכלי הימני שעומד על צוק
ההתפטרות המהדהדת של הממונה על התקציבים היא עדות לכאוס השלטוני, אבל אינה מעידה על ויכוח ערכי כלשהו. אחרי הכל, מדובר באיש שבמשך שנים הוביל את המגמה של צנע חברתי, צמצום מעורבות המדינה במשק וראיית הישראלים העניים כנטל
ההתפטרות של שאול מרידור הזכירה לי לרגע את ההתפטרות של בוגי יעלון. מרידור, כמו יעלון בשעתו, הפך ליקיר מחנה "רק לא ביבי". שבחים על יושרו ואומץ ליבו, עם הרבה פירגון מפקידי האוצר שעבדו לצידו כל השנים. שבחים שכמעט משכיחים את המצפן הימני הבוטה שלו. ממש כפי שהתפטרות יעלון, על רקע העסקה הפוליטית עם ליברמן והגיבוי שנתן לצה"ל מול אלאור אזריה, הפכו אותו לרגעים לתקווה הלבנה התורנית, מצד שמאל.
תפיסה שהביאה אותנו לשבר במערכת הבריאות, כמו במערכות הציבוריות האחרות. שאול מרידור (מרים אלסטר / פלאש 90)
אז שלא נתבלבל. ההתפטרות המהדהדת של הממונה על התקציבים, שאול מרידור, איננה משמחת. ודאי לא בעת כזו. היא עדות לבוקה ומבולקה ממשלתית, בזמן שחשוב שיהיו ידיים על ההגה. היא גם חושפת את הצביעות של שלטון שמנאץ את "הפקידים", משרתי ציבור שלרוב עושים את עבודתם במסירות, ובצר לו מאשים אותם בכל תוצאה גרועה.
אבל, ההתפטרות הזו היא ממש לא עדות לוויכוח ערכי, או "חלילה" לתפיסה אחרת מזו שהביאה אותנו לשבר הכלכלי הגדול בתולדותינו. מרידור הוביל במשרד האוצר במשך שנים את המגמה של צנע חברתי, צמצום מעורבות המדינה במשק וריסון ההשקעות במטרות חברתיות, וראיית הישראלים העניים כנטל.
את מרידור הכרתי באמצע העשור הקודם, כשהוביל באוצר את תוכנית ויסקונסין (לצד משה בר סימנטוב, לחובבי הפיקנטריה הפוליטית). התוכנית עשתה יד אחת עם חברות כוח אדם פרטיות, שחילקו רווחים עם הממשלה שביצעה שלילת קצבאות קיום מסיביות, והביאה אנשים לחוסר כל. הפטרונים הפוליטיים שלה היו שר האוצר דאז, בנימין נתניהו ושר התמ"ת, אהוד אולמרט. רק מאבק נחוש של משתתפי התוכנית, בשיתוף הארגונים החברתיים, הביאה לקבורתה.
הדים לאותה תפיסת עולם שמענו גם במהלך משבר הקורונה, כאשר הביטוח הלאומי ביקש לאפשר כפל קצבאות זמני, לקשישים ונכים שפוטרו מעבודתם. מרידור טען שמדובר ב"תמריץ שלילי לעבודה". זה כמובן לגיטימי להיות בעל תפיסה ימנית כלכלית, ואפילו לא לספור עניים ממטר, אבל חשוב שנזכור שהמאבק הוא בתוך הנגמ"ש הימני שעומד על צוק. ומאיים לקבור את כולנו. התפיסה הזו הביאה אותנו לשבר במערכת הבריאות, כמו במערכות הציבוריות האחרות, כפי שנחשף במגיפת הקורונה. ועדיין, ראשי המערכת, ראש הממשלה ושר האוצר, דבקים בה.
טוב שמרידור עמד על הצורך בדרג מקצועי עצמאי, וטוב יהיה אם במקומו יגיעו משרתי ציבור שמאמינים שלציבור בישראל מגיעה ממשלה שעובדת בשבילם ולא כזו שמוציאה 130 מיליארד פחות מהנהוג בממוצע במדינות המפותחות. אבל, בואו לא נהיה במתח: הסיכוי שכץ ימנה מישהו שישנה כיוון שואף לאפס, כי חוץ מלשרוד פוליטית הוא מתעניין בעיקר בחזקים ובעלי הון ולא במובטלים, עובדים פשוטים, השכבות המוחלשות והפריפריה. לכל אלו נחוצה מהפכה של ממש, ולא קרבות בתוך אגף התקציבים הקיים.
נ.ב: בואו גם לא נהיה במתח לגבי עתידו של מרידור. הסיכוי, לאור תקדימי העבר, שהוא ימצא את עצמו בניהול בכיר בתאגידים הגדולים במשק הישראלי, שואף למאה אחוז.
אבי דבוש הוא מנכ"ל רבנים לזכויות אדם
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
