newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הציונות הדתית מתפצלת, רק הסיפוח מחבר בין חלקיה

הטלנובלה שליוותה את הקמת ימינה ברגע האחרון ממש משקפת את המחלוקת העמוקה בין חרד"לים וליברלים בציונות הדתית. המכנה המשותף היחיד הוא הימין המדיני. מעבר לו, מסתתרת תהום עמוקה

מאת:

שלוש מערכות הבחירות (ועוד היד נטויה) שהתרגשו על מדינת ישראל החל מאפריל 2019, סיפקו לנו ניסויים אבולוציוניים מהירים, שבדרך כלל לוקח להם שנים רבות כדי להתרחש. השמאל הציוני התרסק, כמעט עבר מהעולם, והתאחד ברגע האחרון סביב מה שנשאר כדי לא להיעלם. המפלגות הערביות התפצלו, ספגו מפלה והתאחדו שנית כדי לשוב מחוזקות מתמיד.

במקום דגל, רבים בציונות הדתית רואים בכפייה הדתית אבן נגף ביחסים בין הדת לאזרחים היהודים. ראשי "ימינה" במערכת הבחירות בספטמבר (צילום: בן דורי / פלאש 90)

מפלגות הציונות הדתית סיפקו לנו דרמה, ואולי טלנובלה, שהתחילה עם פרוץ מערכת הבחירות באפריל 2019, ושסופה הזמני התרחש ממש ברגע האחרון של סגירת הרשימות לבחירות של מרץ 2020. כמו בכל פעילות אנושית, גם כאן מעורבים ענייני אגו וכסף, אבל בבסיס הדרמה עומדים קווי שבר אידאולוגיים – שמאיימים לפורר את הציונות הדתית ואת נציגותה הפוליטית.

מימין ניצבים בצלאל סמוטריץ', ששולט בסיעת תקומה – שריד ממפלגת האיחוד הלאומי, והרב רפי פרץ, שהוצנח לראשות הבית היהודי – צאצאיתה החוקית של המפד"ל. בהיסטוריה הלא רחוקה, היתה הבית היהודי נציגתם של דתיי המיינסטרים ושל חלק מהדתיים הליברלים, ואילו האיחוד הלאומי הייתה נציגתם של החרד"לים.

עריקתו של בנט מהבית היהודי ערב הבחירות באפריל 2019, הביאה למצב המשונה שבו בראש שתי הסיעות עומדים חרד"לים מובהקים. שניהם ימניים מאוד בתחום המדיני. סמוטריץ' הוא איש ימין גם בתחום החברתי, בעוד שעמדותיו של הרב פרץ בתחום הזה עלומות.

שניהם מתנגדים לשינויים ליברליים בסטטוס קוו בענייני דת ומדינה. את ההבדלים ביניהם צריך לחפש בזכוכית מגדלת. הרב רפי פרץ משתייך לפלג של ישיבת הר המור, ונותר ממלכתי מאוד, אף שראשי הפלג כבר לא שם. סמוטריץ' משתייך לאזורים מיליטנטיים יותר ופחות מתונים. אך אלה הבדלים זניחים יחסית, ואין באמת מספיק מצביעים לכל פלג כזה בנפרד.

גם כן מימין, אך באזורים מעט אחרים, ניצב נפתלי בנט, יו"ר סיעת הימין החדש. בנט, שכבש בסערה את הבית היהודי לפני בחירות 2013, הוא נציג הציונות הדתית המיינסטרימית, על גבול הליברלית. למרות ההצלחה היפה בימים שבהם עמד בראש הבית היהודי, בנט חש שהשפעת הרבנים על הבית היהודי, המוסדות הפנימיים של המפלגה והתדמית שלה מגבילים אותו.

יחד עם שותפתו, איילת שקד, הוא פרש לפני כשנה מהבית היהודי והקים את הימין החדש – מפלגה של ימין מדיני מובהק, ימין חברתי מובהק, וליברליות מסוימת בתחום הדת והמדינה. הבשורה של המפלגה החדשה היתה אמורה לבוא לידי ביטוי בהדגשת הימניות החברתית-כלכלית והליברליות בתחומי דת ומדינה – מוקד המחלוקת עם נציגי מפלגת האם, סמוטריץ' ופרץ.

ההבטחה הגדולה קרסה תחת אחוז החסימה, משהתברר שדתיי מיינסטרים רבים עדיין מעדיפים להצביע ב, האות ההיסטורית של המפד"ל, בעוד דתיים ליברלים ברחו לליכוד ולכחול לבן, ואילו החילונים תפסו גם את המפלגה החדשה כמפלגה דתית. גם קמפיין חלש מאוד לא תרם לעניין.

ובכל זאת, המחלוקת בין שני הפלגים – זה של פרץ-סמוטריץ' וזה של בנט – מייצגת מחלוקת אמיתית בציבור הדתי, והפכה לדרמטית גם בכלל הסיפור הישראלי. בעשור האחרון, אולי בשני העשורים האחרונים, עבר חלק מהציבור הדתי תהליך ליברליזציה משמעותי מאוד.

היחס לנשים וללהט"בים השתנה לבלי היכר, גם בהיבטים דתיים. גם היחס לכפייה דתית בתחומי השבת, הנישואין והגירושין והכשרות עבר שינוי גדול. במקום דגל שהציונות הדתית נשאה אותו, רבים רואים בנושא הזה אבן נגף במה שנוגע ליחסים בין המדינה לאזרחים ולמקומה של הדת בחייהם של אזרחי ישראל. מהצד השני, ציבורי חרד"לי לא מבוטל בגודלו ראה את התהליכים האלה, נחרד, ולא עלה על העגלה. חלקו נשאר באותו מקום, חלקו הקצין עוד יותר כריאקציה לשינוי שהתרחש בשאר הציבור.

ביום בו נסגרה רשימת ימינה לכנסת, בנט הכריז על שמורות טבע חדשות בגדה המערבית. בנט בביקור באוהל מחאה מול בית ראש הממשלה (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

בניגוד לעבר, אז היה בציונות הדתית מיעוט – קטן אבל קולני – שחלק גם על הקו המדיני הימני המוביל, הקולות האלה נדמו כמעט לחלוטין, ונדמה שכמעט אין עוד שום מחלוקת בשאלות האלה. משכך, התפנה המגרש לוויכוח ולפילוג על נושאים אחרים.

גם הציבור הישראלי בכללו עבר תהליך דומה. בעבר היו שתי מפלגות שוות בגודלן שהתחרו על השלטון, כשעיקר המחלוקת ביניהן היתה בתחום המדיני. אך בשנים האחרונות נדם קולם של תומכי תהליך השלום ותומכי פתרון שתי המדינות, ושתי המפלגות הגדולות מחזיקות באידאולוגיה דומה מאוד כלפי הסכסוך – "ניהול הסכסוך".

ברגע שזה המצב, גם המגרש הפוליטי הישראלי נותר פנוי לוויכוחים ולפילוגים על נושאים אחרים. וכך הפך לפתע אביגדור ליברמן, איש הימין הקיצוני, ל"חלק מגוש השמאל", כפי שכינה אותו ראש הממשלה בנימין נתניהו. זו לא רק הטחת האשמות כעוסה. כשקו השבר הוא סביב נושאי דת ומדינה, אביגדור ליברמן הוא באמת חלק מגוש ה"שמאל".

ובכל זאת, לקראת הבחירות השניות בנובמבר 2019, וברגע האחרון גם לקראת הבחירות השלישיות במרץ 2020, התאחדו מפלגות הציונות הדתית תחת המותג ימינה. הפחד מאימת אחוז החסימה הצליח להשכיח את הוויכוח הנוקב בתחום הדת והמדינה, ולאחד אותן תחת הדבר היחיד שעומד באמת בראש מעייניהן ושהפך להיות מגבש הזהות העיקרי והמשמעותי ביותר ביניהן – התחום המדיני. וליתר דיוק, עתיד מפעל ההתנחלויות ומניעת הקמת מדינה פלסטינית. לא סתם המילים "דתי" ו"יהודי", שהתנוססו בעבר בשם המפלגה, הפכו ל"ימינה".

החלומות בציונות הדתית על סיפוח מהיר והכרזת ריבונות על השטחים, שגאו בשנים האחרונות, התרסקו אל מול קרקע המנדטים. אולי בניגוד למה שחושבים, הימין שמנצח בינתיים בקלפי ובדעת הקהל הוא הימין של ניהול הסכסוך, לא הימין של הסיפוח. ובכל זאת, הסיפוח הוא הפרויקט הגדול של מפלגות הימין הדתי – ואליו הן מכוונות.

ב-15 בינואר, באותו יום שבו הוגשו הרשימות לכנסת וימינה הוקמה מחדש, פירסם בנט, יו"ר המפלגה, פוסט שבו התגאה בכך שלראשונה מאז הסכמי אוסלו, הוכרזו שבע שמורות טבע חדשות בגדה המערבית. זו תוכנית העבודה שלו ושל מפלגתו לשנים הבאות. צריך להודות ביושר שבנושא הזה כבר יש להם קבלות.

אביעד הומינר-רוזנבלום הוא חבר ועד מנהל בתנועת עוז ושלום, תנועת שלום יהודית-דתית

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf