הפערים החברתיים הם לא נושא "חשוב". הם קריטיים
פוליטיקאים וגם פעילים חברתיים מסכימים שהעוני הוא נושא "חשוב", אבל ממהרים לעסוק בנושאים אחרים. "צעדת השוויון" מבקשת לשים אותו במרכז. אבי דבוש כותב מתוך הצעדה, שעברה ברהט ואופקים ותגיע מחר לירושלים
בפריפריה חיים ארבע שנים פחות מאשר במרכז. צעדת השוויון (צילום: צעדת השוויון)
אנחנו אלופים בלהיות ציניים וחשדניים. לא משנה אם מדובר בילדה בת 20, שרוכבת על נושא חשוב אבל באופן פופוליסטי, אם מדובר בפוליטיקאים שהצהירו כך ופעלו אחרת, או מתוך ציניות כללית כלפי "המערכת".
מדובר בחשדנות בריאה במדינה דמוקרטית, ובכל זאת ראוי למהול את הציניות עם כפות גדושות של תקווה.
היציאה לצעדת השוויון מאפשרת תקווה בפעולה. כשהרב אברהם יהושע השל צעד לצד מרטין לותר קינג במאבק לשוויון זכויות לשחורים, הוא אמר: "הרגשתי שהרגליים שלי מתפללות". כך אנחנו מרגישים: הרגליים שלנו מחוללות תקווה ומקדמות שינוי.
אני יודע שיש חברים ושותפים שלי שחושבים, שהפערים בין מרכז לפריפריות בישראל הוא, במילה אחת, נושא "חשוב". בשתי מילים, אפשר לומר שהוא חושבים שהנושא הזה בעצם "לא חשוב". הוא "חשוב" כמו ששמים נקיים ואוויר נקי חשובים. מין מס שפתיים.
אנחנו טוענים שהפערים הללו קריטיים. שהרמיסה של הפריפריות הגיאוגרפיות והחברתיות היא הרסנית. אנחנו טוענים שחוסר השוויון המזעזע בהזדמנויות של ילדי רהט ואופקים מול ילדי רעננה ורמת השרון הוא בעיה עמוקה בדמוקרטיה, ושהעובדה שאנחנו, בפריפריה, חיים ארבע שנים פחות מאנשי המרכז היא פגיעה אנושה בזכויות אדם.
לעוני אין לובי בכנסת. רוב חברי הכנסת יגידו שמדובר בנושא "חשוב", אבל יפעלו לטובת אלף אינטרסים אחרים. כפי שאומר מדרש תנחומא, מי ששרוי באור לא רואה מה שבחושך.
מול המצב הזה נחוצות נחישות והתמדה. נחוצה פעולה עקשנית. וגם קואליציה ייחודית ומגוונת. בחודשים האחרונים רקמנו את הקואליציה המפתיעה הזו. תיקון ותנועת הפריפריות מחד, ובני עקיבא והתנועה הקיבוצית מאידך. עומדים ביחד ואג'יק עם הצופים והתאחדות הסטודנטים. איגוד העובדים הסוציאליים עם נאמני תורה ועבודה. למה? כי להשפעה צריך כוח. ולצעדת השוויון אין ועדות קבלה.
מה יש לנו? מסמך יעדים שגיבשנו יחד, וצעדה, שהתחלנו בקרית שמונה, כפר גלעדי ובאר שבע, והמשכנו לרהט ולעראבה, טבריה ובית שמש. מחר נגיע לירושלים. לשם הזמנו את ראשי המפלגות המתקוטטות בימים אלה. שמענו שיש מפלגה שקוראת לעצמה "המפלגה החברתית היחידה בישראל". אדרבה. שיאמצו המפלגות את היעדים וייאבקו למענם באמת ובאחריות. אנחנו מתכוונים נמשיך להיות כאן עד שה"חשוב" יהפוך לדחוף ומציאותי. ניפגש מחר!
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
