בין אם המתנחלים חוגגים או מוחים, התוצאה זהה: פגיעה בפלסטינים
מתנחלים טענו שהם רק הגיבו ליידוי אבנים עליהם בחווארה לפני שבועיים. זה לא מתיישב עם האופן שהם עצמם תיארו את האירוע. כמו תמיד בחווארה, הדבר הקבוע היחיד הוא הקורבנות הפלסטינים
החיילים עומדים בצד, המשטרה לא עוצרת. מתנחלים בחווארה במאי 2022 (צילום: נאסר שתאיה / פלאש 90)
הדיווח על הפגיעות בפלסטינים וברכושם בחווארה לפני שבועיים, ועל כך שהחיילים שהיו במקום התמקדו (אולי נכון יותר לכתוב "הסתפקו") בהרחקת הפלסטינים שניסו להגן על רכושם באמצעות פיזור גז מדמיע וירי חי באוויר, הזכיר לי אירוע דומה, כמעט זהה, שהתרחש בינואר השנה.
בתחילת השנה דווח, כי מתנחלים יידו אבנים על מכוניות וחנויות בחווארה. פלסטינים דיווחו כי שלושה בני אדם נפצעו באורח קל בתקרית וכי נגרם נזק לחנויות ולכלי רכב בכפר. גורם ביטחוני אמר אז ל"הארץ" כי התקרית אירעה במהלך חגיגות לשחרורו ממאסר של מתנחל תושב יצהר, שהורשע בתקיפת פלסטינים בכפר סרטה שנה קודם לכן, כשהיה קטין.
ה"חגיגות" כללו נסיעה בשיירה בתוך חווארה, יציאה מהמכוניות, יידוי אבנים וניפוץ חלונות של כעשרים כלי רכב ושתי חנויות. בסרטון שתיעד את התקרית נראו חיילים שעמדו בצדי הכביש, וג'יפ צבאי שנסע אחרי השיירה.
אגב, אותו קטין, שבינתיים בגר, וששחרורו "נחגג", הורשע בכך שבליל ה-4 בינואר 2021 הגיע לכפר סרטה הסמוך לאריאל עם עוד "שבעה ישראלים שזהותם אינה ידועה בכוונה לפגוע בפלסטינים", והם השליכו רימוני הלם ואבנים לעבר בתים ומכוניות בכפר, ניפצו זכוכיות ופגעו ב-22 תושבים, ביניהם גבר בן 61 ובתו בת ה-17 שפונו לקבלת טיפול רפואי.
תחילה בית המשפט המחוזי בלוד לא קיבל את הסדר הטיעון שנחתם בינו ובין הפרקליטות וגזר עליו שנה ושמונה חודשי מאסר. עורכי דינו ערערו על החלטה זו, ובית המשפט העליון קבע כי יש לקבל את הסדר הטיעון וקבע את עונשו למשך שנה מיום מעצרו. עם זאת, בפסיקתם קבעו שופטי העליון כי בעתיד ראוי להחמיר בענישה על עבירות מסוג זה. חבריו של המורשע, שחגגו את שחרורו באלימות נוספת כלפי פלסטינים, כנראה לא ממש התרגשו מהאזהרות של העליון.
אחרי המתקפה בחווארה בינואר, פורסם שהמשטרה פתחה בחקירה. ככל שחיפשתי, לא מצאתי שהחקירה הזו הניבה תוצאות. אבל אם היא תבשיל לכלל כתבי אישום, האם השופטים יתחשבו בהמלצה של שופטי העליון להחמיר בעונשם של מבצעי עבירות כאלה? מסופקני.
מתנחלים תוקפים פלסטינים בנוכחות חיילים, חווארה, 13 ברוקטובר 2022 (צילום: אורן זיו)
אחרי אירועי חווארה בינואר פרסם שר הביטחון, בני גנץ, הודעה ולפיה "האירועים האחרונים של פשיעה לאומנית ביהודה ושומרון חמורים, ובכוונתי לפעול נגדם ביד קשה. מי שמיידה אבנים, מצית רכבים ומשתמש בנשק קר או חם הוא טרוריסט וכך נתייחס אליו.. לאחרונה כינסתי מספר דיונים בנושא, ואנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך שמטרתו חיזוק הכוחות בשטח, בניין הכוח ביחד עם המשטרה והשב"כ, וריכוז מאמצים מבצעיים ומשפטיים". ההתארגנות, כנראה, נמשכת עד עכשיו.
בינואר נמסר מהצבא ש"התקיים חיכוך בין מתיישבים לפלסטינים, במסגרתו נגרם נזק לכלי רכב פלסטינים ובתי עסק בחווארה". לגבי האירוע האחרון נמסר מדובר צה"ל כי "כוח צה"ל הגיע והשתמש באמצעים לפיזור הפגנות שכללו ירי באוויר והעימות פוזר". בשני המקרים הצבא לא התייחס לטענות, שחיילים עמדו בחיבוק ידיים לנוכח המתקפות.
אין מחלוקת לגבי השתלשלות הדברים באירוע בינואר. באשר למה שהתרחש לפני שבועיים בחווארה, דווח כאן ב"שיחה מקומית", שבשעות הצהריים כמה עשרות מתנחלים הפגינו בצומת יצהר במחאה על "המצב הביטחוני". באותו זמן התקבל דיווח על ישראלים, ובהם ילדים, שנפגעו מיידוי אבנים בחווארה הסמוכה לשם, ולכן חלק מהמפגינים חשו למרכז העיירה דרכה נוסעים גם ישראלים וגם פלסטינים.
ב"הארץ" הוסיפו שצבי סוכות, הממוקם במקום ה-16 ברשימת הציונות הדתית לכנסת, הגיע לחווארה עם בנותיו ופרסם תיעוד מהעימותים בחשבון הטוויטר שלו. הוא סיפר שפלסטינים יידו אבנים על רכבו. "אבנים מלפנים ואבנים מאחור. אי אפשר לנסוע לשום כיוון. הבנות בוכות על החיים. חייל צדיק שמחלץ אותנו בסוף החוצה כשהוא יורה באוויר על מיידי האבנים", כתב סוכות.
מלבד התיאור הזה, חיפוש בגוגל מצא גם סרטון באורך תשע שניות שצייץ סוכות. לסרטון מצורפות כתוביות באותיות קידוש לבנה. להלן תמלול הסרטון:
ילדה: "אלון, אני לא רוצה למות היום".
קול של גבר: "את לא תמותי היום, אל תדאגי."
ילדה [אולי אחרת, צעירה יותר]: "אני אוהבת את החיים שלי. לא, אני אוהבת את החיים שלי".
הגבר [מרים את קולו]: "חמודות שלי אתם לא הולכים… [מילה או שתיים לא ברורות] לא יקרה לכן כלום".
בסרטון אין אינדיקציה ליידוי אבנים, וגם לא מוסבר מיהו אותו אלון שאליו פונה הילדה.
נתקע עם הבנות באמצע הפרעות בחווארה עכשיו.
חוטפים אבנים ונכנסים עם הרכב מתחת מרפסת מקומית.
אבנים מלפנים ואבנים מאחור. אי אפשר לסוע לשום כיוון.
הבנות בוכות על החיים.
חייל צדיק שמחלץ אותנו בסוף החוצה כשהוא יורה באויר על המיידי אבנים.
סרט רע מאוד מאוד! pic.twitter.com/VJRWulja0P— צבי סוכות (@tzvisuccot) October 13, 2022
באתר "הקול היהודי" נכתב כי האירוע בחווארה החל "בעקבות התפרעות קשות של עשרות ערבים, שגרמו לנזק למספר רכבים, לפציעת ילד, ולכמה ילדים שנפגעו מחרדה, עשרות תושבים מהאיזור הגיעו לכפר למחות על אוזלת היד הביטחונית, והתעמתו עם הפורעים הערבים". כמו כן דווח באתר, כי בכפר הוצתו רכב, מבנה ושטח חקלאי. זה מזכיר את המקרה של עלי חרב מאיסככא, שמתנחל "נאלץ" לדקור אותו למוות, לכאורה, כדי להגן על הילדים. המשטרה קיבלה את הסיפור של המתנחל הדוקר והחליטה לא להגיש נגדו כתב אישום.
"הקול היהודי" קושרים את "המהומות בחווארה" לתחילת עונת המסיק, שלפי האתר מנוצלת על ידי הערבים לפרובוקציות אלימות. "למרות אזהרה מראש, שנמסרה למערכת הביטחון, לא נמנעה הגעתם של הפרובוקטורים ושל אנרכיסטים פעילי שמאל קיצוני ישראלים וזרים אל הכפר", נכתב באתר.
עניין זה מעורר שתי שאלות מהותיות: האחת היא מיהו אותו גורם עלום ויודע כל, שיום קודם מסר אזהרה ל'מערכת הביטחון". והשאלה השנייה, הקשורה לראשונה: האם האזהרה הועברה במקביל, יום קודם לאירוע, גם לאותם מפגינים יהודים שחשו להתפרע בכפר?
אריאל ליבנה הוא ד"ר לקרימינולוגיה שבימים אלה שוקד, יחד עם בתו הבימאית הדוקומנטרית, על סרט אודות פרשת אום אל חיראן.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
