רוצים חוסן? הפסיקו לחנך ילדים לציות
חינוך לציות הוא פסול, שכן אי אפשר לבנות חברה משגשגת על יסודות של בורות. חינוך לחשיבה ביקורתית שמבוססת על ידע לא רק שאינו פוגע בחוסן האישי והחברתי, אלא דווקא מחזק אותם. את זה אי אפשר להשיג כשהיעד החינוכי הוא הצבא
סופו של התהליך החינוכי נקבע עוד לפני שהתחיל. צעירים באימונים קדם-צבאיים בחוף בנהריה, ב-8 בספטמבר 2022 (צילום: מיכאל גלעדי / פלאש90)
השבוע פרסם פרופ' ישעיהו תדמור, איש חינוך רב-זכויות, מאמר על חינוך פוליטי ביקורתי בזמן מלחמה. תדמור טוען שיש לנהל בכיתות "בירור אינטלקטואלי מוסרי" בנוגע למטרות המלחמה ולצדקתה. הוא אף מציע סדרה של שאלות לדיון כגון: "האם קיימות חלופות מדיניות ריאליות שלא מוצו?", או "האם נשקל המחיר ההומניטרי של המלחמה?".
לכתבה התפרסמו שתי תגובות. תגובה א' שוללת את ההצעה, בטענה ששאלות ביקורתיות מייצגות "גישה שמאלנית ליברלית מחלישה", אשר "קשרה את ידינו מלהילחם נגד רוצחינו". תגובה ב' משבחת את ההצעה, שכן "בזכות יהודים ליברלים ואמיצים ניצחנו במלחמות הקיום. בזכותם יש לנו את חיל האוויר והמודיעין הטובים בעולם".
לכאורה אלו שתי תגובות מנוגדות, אחת מייצגת את תומכי הממשלה והשנייה את מחנה השינוי. אלא שלמעשה שני המגיבים מציגים מטרה חינוכית משותפת: שניהם רוצים לגייס את בנות ובני הנוער למלחמה, אמיצים וגיבורים, כך שצה"ל יוכל, סוף סוף, לנצח.
הם חלוקים על דרך הגיוס החינוכי: מגיב א' מציע לעשות זאת על דרך הציות מבלי לעורר שאלות וספקות, ומגיב ב' על דרך השכנוע באמצעות השאלות. מגיב א' חושב על חוסן המבוסס על בורות או הימנעות, ומגיב ב' על חוסן המבוסס על מניפולציה של שאלות שהתשובה עליהן נמסרת בנוסח השאלה.
המשותף הוא ששניהם דוגלים באינדוקטרינציה חינוכית. שניהם קבעו מה יהיה סופו של התהליך החינוכי עוד לפני שהתחיל. בעיני שניהם, כל המורות והמורים, וכל התלמידות והתלמידים, הם שקופים. זה לא משנה מי הם ומה הם צורכיהם, הם כולם צריכים לעבור דרך אותו שיעור אחיד, שייעצב אותם כגיבורי חיל.
אבל אם החינוך לציות כמו גם החינוך לבירור מוסרי מובילים לאותו יעד, גיוס למלחמה, האם יש דרך אחרת, שעשויה להוביל לקראת עצמאות מחשבתית? לדעתי – כן. קוראים לזה למידה והשכלה, במובן הפשוט ביותר של הוראת מקצועות לימוד כמו שפה, ספרות או מדעים. אסביר בהמשך כיצד זה מתאפשר.
שאלות ביקורתיות מחזקות את החוסן
חינוך לציות הוא פסול, שכן אי אפשר לבנות חברה משגשגת על יסודות של בורות. חשיבה ביקורתית לא רק שאינה פוגעת בחוסן האישי והחברתי, היא אף מחזקת אותם. זו היתה גם מסקנתה של קבוצת חוקרים באוקראינה, שבחנה את עמידות החברה בעקבות ההתקפה הרוסית. התברר כי לשם ההתגוננות, לא היה די בכוח צבאי. זאת, מפני שהרוסים השתמשו במלחמה עם אוקראינה גם בכלים של לוחמה פסיכולוגית כמו התקפות סייבר וקמפיינים של מידע כוזב.
המחקר מצא כי לנוכח אופייה של המלחמה בעידן הרשתות החברתיות, טיפוח של חשיבה ביקורתית של האזרחים יכול לשפר משמעותית את הביטחון הלאומי. "חשיבה ביקורתית מחזקת את חוסן החברה בפני השפעות מידע חיצוניות, מקדמת אחדות לאומית ומעודדת השתתפות פעילה של אזרחים במאמצי ההגנה הלאומית".
חשיבה ביקורתית נקבעה כאחת מ-13 המיומנויות של בוגר מערכת החינוך. זה לא במקרה, שכן גם בעולם העסקי, חשיבה ביקורתית תורמת לחוסן העובדים והחברה (הפירמה). צוותים מיומנים בחשיבה ביקורתית מצליחים לזהות שינויים או משברים מוקדם יותר, ומצליחים להציע פתרונות יצירתיים על מנת להתאים עצמם למציאות המשתנה. מי שאינו בוחן את המציאות בביקורתיות נותר במקומו ואף נסוג אחור.
אין ביקורתיות ללא ידע והבנה
הדיון בכיתה בשאלות פוליטיות, גם הוא לוקה בחסר. אין דבר כזה חשיבה ביקורתית ללא שליטה עמוקה בתוכן שאותו רוצים לבקר. במונחי הוראה ולמידה נאמר כך: אי אפשר להעריך (לשפוט) משהו שאינך מבין, ואי אפשר להבין משהו שאינך יודע.
נראה שאין בידי המורים והתלמידים את הידע הדרוש כדי להשיב על שאלות כגון: האם קיימות חלופות מדיניות שלא מוצו? לכל היותר נקבל דיון שטחי בנוסח "לפי דעתי כן", או "לפי דעתי לא". זו אינה חשיבה ביקורתית, אלה הגיגים של חוסר אחריות אינטלקטואלי. יש לנו מזה די והותר בלהג הפרשנים באולפני הטלוויזיה.
לזה נוסיף שעל פי המבחנים הבינלאומיים, מחצית מתלמידי ישראל אינם מבינים את הנקרא. הם מתקשים להבין יחסים בין חלקי טקסט, לפרש משמעות, להשוות בין טענות, להסיק מסקנות, לפרש דו-משמעות, להעריך באופן ביקורתי או להתמודד עם מידע מתחרה. נו, אז מי בדיוק יהיו התלמידים הליברלים, שהדיון המוסרי בכיתה יניע אותם לגבש עמדה עצמאית?
יש תשובה וקוראים לה: השכלה
אם באמת רוצים אזרחים מעורבים שיכולים לבקר באופן עצמאי את מציאות חייהם, אפשר לחזור אל תוכניות הלימודים הבסיסיות ביותר. נתחיל כמובן מלימודי השפה. אין פעולה שכלתנית שאינה מתבצעת באמצעות השפה, ולכן הבנת הנקרא והנשמע, כמו גם יכולת ביטוי בכתב ובדיבור, הן הבסיס לכל חשיבה ביקורתית.
המקצועות ההומניים ודאי תורמים לתרגול חשיבה ביקורתית. למשל בספרות, היתרון של "סיפור" נמצא בכך שהוא מכיל את כל הידע הרלוונטי להתמודדות עם שאלות ודילמות שהוא מעורר. הסיפור הוא מעין מגרש מצומצם, נתח מזערי מתוך העולם הגדול, שבו הקורא יכול להכיר את כל המשתנים הדרושים על מנת לבסס את דעתו.
מקצוע המדעים, כדוגמה נוספת, גם הוא מהווה כר פורה לחשיבה ולחשיבה ביקורתית. כאן נדרש התלמיד, המתרגל את פעולותיו של מדען, להציג ראיות, ממצאים, תצפיות, עובדות, בטרם הוא קובע שההשערה הופכת לעובדה. ואם יוצג בפניו מקרה נוסף שאינו עונה לחוקיות, עליו לנסח מחדש את "התיאוריה" כך שתתאים לכל המקרים הפרטיים המוכרים.
כללו של דבר, חינוך פוליטי אינו מניב חשיבה ביקורתית, אלא משתמש ביכולות החשיבה שטופחו ותורגלו בשיעורים האחרים, בתנאי שטופחו ותורגלו.
פדגוגיה ביקורתית זה משהו אחר
בשולי הדברים חשוב להבחין בין חשיבה ביקורתית שהיא מיומנות קוגניטיבית, לבין "פדגוגיה ביקורתית" שהיא גישה חינוכית העומדת בפני עצמה.
הפדגוג הביקורתי אינו מחנך מטעם המדינה, וגם לא מטעם האופוזיציה, אלא הוא מחנך בשירות תלמידיו. הפדגוגיה הביקורתית מושתתת על הביקורת של התלמידות והתלמידים על עולמם שלהם. בשיעור כזה לא שואלים על איראן או על ישראל, אלא על התלמיד עצמו. האם אני שמח לקום בבוקר? האם הלימודים בבית הספר מעניינים אותי? האם יש לי מקום בין חבריי לכיתה? האם אני רואה לעצמי עתיד מעניין ומאתגר?
לנוכח הבירור הזה, יצאו התלמידים בליווי המחנך הביקורתי לחקור מהן הדרכים הנוספות או החלופיות לשיפור מצבם. כך, התלמידים המשוחררים מאמיתות החברה הבוגרת, חותרים לשינוי חברתי שיטיב עם מצבם שלהם בהווה ובעתיד.
מכיוון שבמאמר שבו פתחתי נכתב כי החינוך נועד "להעמקת האחריות האזרחית", ממילא לא מדובר בו על פדגוגיה ביקורתית משחררת.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
