המצור בקוסרה נמשך. "היה אפשר לפתור את הבעיה תוך 30 דקות"
מאז ינואר צפה לואי אבו רידי מאוהיו במתנחלים תוקפים את הווילה שלו בכפר דרך מצלמות אבטחה, והשבוע הגיע למקום כדי לסייע לאחיו ולשאר הנצורים בבית. למרות הרעש התקשורתי הבינלאומי, מתנחלים עדיין מגיעים למקום והצבא הפך אותו לשטח צבאי סגור
"זה לא צריך לקרות לאף אחד. הילדים צריכים לחיות חיים רגילים, לא בפחד שמישהו יתקוף אותם בלילה". לואי אבו רידי בביתו בכפר קוסרה, ב-18 באוגוסט 2026 (צילום: אורן זיו)
לואי אבו רידי הגיע לגדה המערבית ביום שני בלילה. מאז ינואר הוא צפה מאוהיו, דרך מצלמות אבטחה, במתנחלים תוקפים את ביתו שבכפר קוסרה, בשטח B. מאז 9 באוגוסט היה אחיו קוסאי – שעבר להתגורר בווילה רחבת הידיים הנמצאת בשלבי בנייה סופיים – נתון במצור, לאחר שמתנחלים הקימו אוהל בכניסה לבית.
"החלטתי לבוא לכאן כדי לתמוך באחי, כי הוא מגן על הבית שלי. זה מלחיץ. זה סיוט. זה מבעית, כשאני צופה משם או נמצא כאן בעצמי תחת מצור", אמר לואי במהלך ביקור של "שיחה מקומית" במקום. "הגעתי כי הבנתי שאנחנו קרובים לאבד את הבית". לדבריו, "אני חי את הסיוט הזה בשמונת החודשים האחרונים, צופה בלייב בכל הסגות הגבול, הפריצות והנזקים, עד שזה הסלים למצב מסוכן כשהם בנו אוהל-מאחז מול החצר שלי, ניתקו את המים והחשמל ומנעו מאחי ומבנו להשיג אוכל ושתייה".
המתנחלים קיוו שכמו במקרים אחרים, הם יוכלו להפעיל אלימות ולנצל את האדישות ואת תמיכת רשויות המדינה כדי לגרש את המשפחה. אך שילוב הנסיבות – אזרח אמריקאי נחוש, תשומת לב יוצאת דופן של התקשורת הבינלאומית ואוזלת היד של הצבא שנגלתה לעיני כול – גרם למאמצי המתנחלים להיכשל, לפחות לעת עתה.
עם הגעתו לבית תלה לואי אבו רידי את דגל ארה"ב. לדבריו, מתנחלים תולים דגלי ישראל על בתים שהם משתלטים עליהם, כפי שקרה בכפרים הסמוכים ג'אלוד וג'וריש. לכן, הכריז, אם ירצו להשתלט על ביתו, הם יצטרכו להסיר את הדגל שתלה.
כדי להגיע לבית הנצור יש לנסוע כקילומטר בשכונת ראס אל-עין, שרבים מתושביה גורשו על ידי מתנחלים, ומי שנותר בה מרבה להסתגר בביתו. כ-200 מטר לפני הבית הוקם מחסום צבאי. מתחת לבית, במקום שבו שכן המאחז, ניצב אוהל ובו חיילים. כמה בתים מסביב הפכו למוצבים צבאיים זמניים. רחפנים חגים מעל הבית וסביבתו כמעט כל שעות היממה, ולפעמים מושמעת ברמקול הודעה בערבית המכריזה כי האזור הוא שטח צבאי סגור.
אבו רידי הציג ביום שלישי בפני "שיחה מקומית" את עשרות התיעודים שבהם נראים מתנחלים פולשים לביתו. באחד מהם הם נראים מונעים מהמשפחה להציב גדר. באחר מתנחל עם סולם מנתק את מצלמות האבטחה וגונב אותן. בתיעוד שלישי מתנחלים אומרים לחיילים שהגיעו לבקשת המשפחה, "אנחנו יהודים", ואילו יושבי הבית, שהזעיקו את החיילים, נדרשים לעבור חיפוש. לדבריו, הסרטונים האלה הם שגרמו לו להגיע.
אבו רידי מספר שהרגע המפחיד ביותר היה כשראה במצלמות את הקמת המאחז. "כשאתה רואה בלייב את המתנחלים בונים אוהל מסביב לבית, עושים עליך מצור, ואחרי שמתקשרים למשטרה ולצבא ואלה במקום לעזור לאחי הולכים וחוגגים ומתפללים עם המתנחלים, זה מבעית. לאחי לא נשאר אוכל, הוא לא ידע מה לעשות. אני במרחק של 6,000 מייל ממנו. אמרתי לו לאכול בצורה מחושבת, כי אנחנו לא יודעים כמה זמן זה יימשך, ולהתחיל להפיץ את הסרטונים שמתעדים את התקיפות. אמרתי לו שכשאבוא אעשה כל מה שצריך כדי לספק לו אוכל ומים ולבקש עזרה מהתקשורת הבינלאומית. וזה מה שקרה".
על השאלה שמעסיקה רבים בארץ ובעולם – אם הצבא אינו רוצה לפנות את המתנחלים או אינו מסוגל לעשות זאת במציאות הפוליטית הנוכחית – משיב אבו רידי: "אני שומע בחדשות את כל הגורמים הרשמיים מגנים את מה שהמתנחלים עושים, כולל הצבא. הם מודיעים בחדשות שהם שולחים צוות שלם לטפל במצב, להגן על התושבים ולפנות את המתנחלים. אבל שום דבר מזה לא קורה בשטח.
"נכון ליום שני, המתנחלים עדיין נכנסים, והם חוגגים ומתחבקים ומשוחחים עם החיילים, שלא עושים את עבודתם. בבוקר הראשון שלי כאן, כשיצאתי לבדוק את החצר שלי, הותקפתי על ידי מתנחל שאמר לי לעזוב את הבית שלי, את הרכוש שלי, בזמן שהחיילים שהיו שם לא עזרו. זה כבר היום העשירי, והם לא ביצעו את המשימה שלהם. אם הם באמת היו מנסים לפתור את הבעיה, הם היו יכולים לעשות את זה ב-30 הדקות הראשונות, בשעה הראשונה – רק להזיז אותם, לעצור אותם ולחסום את הדרך שממנה הם מגיעים (מכיוון המאחז אש קודש; א"ז), ולתת לנו לחיות בשקט".
בסוף השבוע שעבר, הודיע שר הביטחון, ישראל כ"ץ, כי הנחה את הצבא להכין תוכנית להעברת סמכויות האכיפה בנושאים האזרחיים בגדה המערבית לידי משטרת ישראל. כבר כיום הצבא ממעט לפעול נגד טרור יהודי; במקרה הטוב, חיילים מגיעים ומאפשרים לפורעים להימלט. כאמור, כוחות הצבא שהגיעו לקוסרה פעלו בעיקר נגד פלסטינים. על פי דיווחים של פעילי ימין, חיילי גולני סירבו לפעול מול מתנחלים ולכן הוחלפו ביחידה אחרת. בכל מקרה, העברה רשמית של הסמכויות לידי משטרת ישראל, בשעה שמשטרת מחוז ש"י אינה פועלת נגד טרור יהודי באופן מוצהר, צפויה רק להחריף את המצב בשטח.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "גדוד חי"ר הוקפץ לגזרת קוצרה שבחטיבת שומרון בהחלטת הרמטכ"ל. הגדוד תוכנן להתייצב בגזרה למשך 48 שעות בלבד לאור גרף הפעילות שלו, לאחר מכן הגדוד הוחלף כמתוכנן. הטענות לסרבנות בגדוד 51 אינן נכונות. צה"ל פועל במרחב לאכיפת צו השטח הצבאי הסגור והכוחות את מי שמפר אותו. תיעודים של מפרי הצו מועברים למשטרת ישראל. כוחות צה"ל פועלים למניעת פגיעה במרקם החיים במקום".
מאז ינואר, עם הקמת המאחז תל תלפיות בג'בל עין עינא, החל האזור כולו לסבול מהתקפות מתנחלים, ותושבים שהתגוררו בכמה בתים בין ביתו של אבו רידי לכפר קוסרה נאלצו לעזוב את בתיהם. כמה פעילים של מסתכלים לכיבוש בעיניים הוכו ונפצעו קשה בדרך המובילה לבית, ובמרץ אמיר עודה נורה למוות באזור על ידי חייל הגמ"ר. הווילה של אבו רידי משקיפה על כל כפרי האזור, וביום של ראות טובה ניתן לראות ממנה עד תל אביב. גם המתנחלים מצהירים כי המאחז נועד לשלוט בנקודה האסטרטגית.
אבו רידי מקווה כי כעת, לנוכח תשומת הלב הבינלאומית הרבה, המצב באזור כולו ישתנה לטובה. לדבריו, "האזור הזה מוגדר כשטח B. הוא תחת שליטת הרשות הפלסטינית. אני לא היחיד שמתמודד עם המתנחלים. יש מאות פלסטינים בגדה המערבית שמתמודדים עם המצב הזה. זה הפך לדפוס פעולה. לפני כמה חודשים קרה אותו דבר לשכנים שלי בג'אלוד, משפחת טובאסי. הם היו תחת מצור, ולמרבה הצער נאלצו לעזוב והמתנחלים השתלטו על הבית שלהם. אני הייתי הבא בתור.
"אם הם יצליחו כאן, הם כנראה ימשיכו לאורך הכביש וייקחו גם את הבית של השכן שלי ויתקרבו יותר ויותר לכפרים. זה לא צריך לקרות לאף אחד. כולם צריכים לחיות בשלום. לכולם יש משפחות. הילדים צריכים לחיות חיים רגילים, לא בפחד שמישהו יתקוף אותם בלילה".
כבר ביום שני בערב, שעה אחרי שאבו רידי הגיע לבית משדה התעופה, התיישבו ארבעה מתנחלים בחצר ביתו. למחרת הוא יצא לאמוד את הנזק מסביב לבית, ומתנחל פלש לשטח והתעמת איתו. החיילים שהגיעו למקום דרשו מאבו רידי להיכנס פנימה, אף שניסה להסביר להם שהוא נמצא בנכס שלו. בינתיים, אבו רידי ויתר יושבי הבית אינם יכולים ללכת לכפר, מחשש שלא יוכלו לחזור, ואיש אינו יכול לבקר אותם.
מלבד לואי ואחיו קוסאי, חיות בבית הנצור שתי משפחות. עם הנצורים נמנים גם בנו של קוסאי, אשתו ושתי ילדות בנות ארבע ושנתיים, שפונו על ידי הצבא מבתים סמוכים וטרם נאמר להם מתי יוכלו לשוב לבתיהם. בימים האחרונים הגיעה למקום משלחת של האו"ם, שהביאה מים ואוכל למשפחות. ביום שני הצליח ח"כ עופר כסיף להכניס לנצורים את האספקה שפעילי סולידריות הניחו בפתח הבית, לאחר שוטרי מג"ב מנעו מהם להיכנס. מועצת קוסרה הצליחה לחדש את אספקת המים והחשמל לבית.
למרות הסיוע שקיבלו, יושבי הבית אוכלים במשורה כיוון שאינם יודעים עד מתי יימשך המצור עליהם. באחד הראיונות הרבים שקיים בזום נשאל אבו רידי על מצב המזון, וענה: "אני לא חושב על האוכל אלא רק על לסיים את המצור על הבית. המטרה שלי היא להזיז את המתנחלים, וזה טרם קרה".
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
