newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

צמצום הפשיעה בחברה הערבית? "החלטת הממשלה נגועה בפטרונות"

הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית מתגברת כבר שנים, ובשנה שעברה גבתה 113 קורבנות. לדברי מומחים, החלטת הממשלה שאושרה בתחילת השבוע ותוקצבה ב-150 מיליון שקל אינה מטפלת בבעיות העומק, מריחה מפוליטיקה ויחסי ציבור, וכמעט בטוח שלא תיושם. "הם אמרו שאין תקציב אפילו לתרגום של מסמך"

מאת:

אחרי שנים של גידול באלימות ופשיעה, כשב-2019 נרצחו 93 אנשים וב-2020 נרצחו 113 איש; אחרי שלפני כחודש נורה למוות אזרח בחילופי אש בין משטרה לעבריינים ביישוב טמרה; אחרי שהפגנה נגד הפשיעה באום אל פחם נתקלה באלימות משטרתית קשה – אישרה הממשלה בתחילת השבוע את הצעתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לחיזוק יישובי החברה הערבית ולצמצום הפשיעה, שתוקצבה ב-150 מיליון שקל.

שוטרי יס"מ ליד תחנת המשטרה באום אל פחם, במהלך הפגנה נגד הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית, ב-5 בפברואר 2021 (צילום: אורן זיו)

שוטרי יס"מ ליד תחנת המשטרה באום אל פחם, במהלך הפגנה נגד הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית, ב-5 בפברואר 2021 (צילום: אורן זיו)

בסיכום החלטת הממשלה הודגשה "החשיבות שהממשלה רואה במתן מענה דחוף להחזרת הביטחון האישי ואמון הציבור במערכות אכיפת החוק", והדבר אף הוגדר כ"יעד לאומי". התוכנית עצמה הוצגה על ידי נתניהו כבר לפני כחודש, והוא אף מינה לה פרויקטור – ניצב בדימוס אהרון פרנקו, שהיה מפקד מחוז ירושלים ונציב שירות בתי הסוהר. בהחלטה שאושרה לא מוזכר מינוי של פרויקטור, ככל הנראה בגלל ההתנגדות העזה שהוא עורר.

בסעיפים לביצוע מיידי כוללת התוכנית, בין השאר, התמקדות באיסוף הנשק הלא חוקי, וקובעת יעד של עלייה של 10% בהיקף כלי הנשק ואמצעי הלחימה הלא חוקיים שייתפסו ב-2021. בנוסף, יוקצו כספים לבינוי ולהרחבה של תחנות משטרה ביישובים ערביים. מיליון שקל יוקצו לקמפיין הסברה נגד אלימות בחברה הערבית.

כן נכללות בה אמירות על "העצמת החברה הערבית וחיזוק מנגנונים חברתיים-קהילתיים להתמודדות" וספציפית על "העצמה ושילוב צעירים ערבים"; "גיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית במשק הישראלי"; "טיפול בתופעת האלימות במשפחה". נתניהו אמר בעקבות אישור התוכנית: "זוהי בשורה גדולה לחברה הערבית בישראל. זו החלטה חשובה, שתתרום רבות לחברה הערבית ותשפר את רמת הביטחון במגזר".

התוכנית עוררה כעס בקרב פוליטיקאים וראשי רשויות בחברה הערבית, ורבים ראו בה שום דבר חוץ מאשר חלק מקמפיין הבחירות של הליכוד. רבים טענו כי נציגי החברה הערבית לא היו כלל מעורבים בגיבושה של התוכנית.

יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, אמר עם הצגת התוכנית כי "התוכנית שהציג נתניהו היא לא יותר מתרגיל בחירות על הגב של נרצחים ערבים. אנחנו צריכים חוסם עורקים, והוא מציע לנו פלסטר שכתוב עליו מח"ל. תוכנית רצינית חייבת קודם לייבש את מקורות המימון של הפשע המאורגן". ראשי רשויות טענו אחרי אישורה כי "התוכנית היא זלזול בכל החברה הערבית". אחרים שאלו היכן היה נתניהו כל השנים, שנרצחו מאות אנשים, ואמרו כי התקציב המדובר לא יתרום דבר.

ראש עיריית אום אל פחם, ד"ר סמיר מחאמיד, היה מתון יותר בביקורתו. מחאמיד אמר ל"שיחה מקומית": "אין ספק שיש צעד קדימה. בהחלטה שתצע לפועל עוד 120 יום כתוב שאנחנו נהיה שותפים בגיבוש ההחלטה, הוועדה הארצית של ראשי המועצות המקומיות הוזכרה בהחלטת הממשלה, זה לא מובן מאליו".

עם זאת, אומר מחאמיד כי "הבעיה היא בהחלטה העכשווית, שכוללת 100 מיליון שקל לפתיחת תחנות משטרה ו-50 מיליון שקל להקמת יחידה חדשה. הצעד הראשון שהם הציעו הוא אכיפת החוק, וכאן טמונה הבעיה.

"אמרנו להם כבר לפני שלושה שבועות, הצגנו להם תוכנית לטווח קצר עם תקציב של 700 מיליון שקל. התבססנו על חלק מהתוכנית של ועדת המעקב, דיברנו על שעות הפנאי של הצעירים שלנו והיעדר המסגרות, על השוק השחור, על התכנון והבנייה, על המצלמות, הצענו דברים מאוד ברורים. התוכנית של נתניהו היא פחות מהמינימום שהצענו. זו התחלה טובה, אבל זה לא מספיק".

עם זאת, מחאמיד סבור ששיתוף הפעולה הוא הכרחי. "חשוב שנהיה בשותפות כראשי מועצות עם משרדי הממשלה. בסופו של דבר, את הדרישות שלנו אנחנו מפנים למשרדי הממשלה, לכן חשוב שנעבוד בשיתוף פעולה ונדון בסוגיות אתם".

למה רק עכשיו, לפני הבחירות, נתניהו הכריז על תוכנית?

"תשאלי אותו. מדובר בפוליטיקה, היא לא לגמרי טהורה".

ראש עיריית אום אל פחם, ד"ר סמיר מחאמיד (צילום: אתר ערב48)

ראש עיריית אום אל פחם, ד"ר סמיר מחאמיד (צילום: אתר ערב48)

מחאמיד התייחס לחיראכים, התנועות האזרחיות המקומיות שפועלות נגד הפשיעה, ואמר: "הלוואי שכוחות המשטרה שמגיעים לדכא את הפגנות החיראכים היו פועלים גם נגד הפושעים עצמם, ולא נגד האנשים שמוחים נגד הפשע. אנחנו השתמשנו בהמון דרכים להפעיל לחצים על המדינה שתטפל בבעית הפשע. אני חושב שההמשכיות של החיראכים, אם לא היום אז בהמשך, תניב תוצאות".

מה התוכנית שלכם לדור הצעיר, שהוא המטרה של ארגוני הפשע?

"אני כראש מועצה מנסה לעבוד על תוכניות לימוד וחינוך בבתי הספר. אני מחזק את עניין הספורט, ופועל לעשות דברים כמו להאיר את המגרשים בלילה, לחזק את המרכזים התרבותיים, לבנות תשתיות, גנים ציבוריים, מגרשים ומועדוניות".

"לא משתמשים במושג פשיעה מאורגנת"

לדברי מחמוד נסאר, רכז המאבק באלימות בחברה הערבית מטעם הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות, "ההחלטה מאוד רחוקה מההמלצות של ועד ראשי הרשויות. הוועד הארצי נפגש עם נתניהו בינואר, הצגנו בפניו תוכנית ואמרנו באופן ברור שהמלחמה בפשע המאורגן צריכה החלטה פוליטית. המשטרה צריכה לעשות את העבודה שלה. צריך לייבש את המקורות הכלכליים של ארגוני הפשע.

"לא יכול להיות שנער בן 20 נוהג במרצדס וכל הכפר יודע שזה חשוד, והמשטרה והמודיעין – שיכולים להגיע לאיראן ולכל מקום – לא מצליחים להגיע למקור של המרצדס הזאת. לא יכול להיות שיום יום משתמשים בנשק הלא חוקי בחברה הערבית, ואין עצורים.

"העניין אכן צריך תקציבים, אבל בראש ובראשונה נדרשת החלטה פוליטית – לתת לזה משקל וסדר יום אחר. בהתחלה של החלטת הממשלה נכתב שלוקחים את עניין הפשיעה כיעד לאומי, אף שיש לנו בעיה עם המילה 'לאומי'. אמרנו להם שעדיף להשתמש במושג 'מצב חירום', שדורש פעולה מיידית.

"מה שבולט בחסרונו בהחלטה הוא ההימנעות משימוש מובהק במושג 'פשיעה מאורגנת' או 'פשע מאורגן'. כל הזמן אמרנו שיש מישור דחוף ביותר של עשייה, שדורש הרבה משאבים, אמצעים טכנולוגיים ומודיעין, כדי לטפל בפשיעה המאורגנת מהצד הכלכלי והפלילי שלה. בהחלטה השאירו את העניין עמום. לא מתייחסים למצב כאל מצב חירום. כאילו שההחלטה מתקבלת במצב של רגיעה, עם תוכנית ארוכת טווח. עד שיתחילו לבצע את ההחלטה, יזרום עוד הרבה דם בחברה הערבית".

מחמוד נאסר (צילום: נאדין נאסר)

מחמוד נאסר (צילום: נאדין נאסר)

לדברי נאסר, "הבהרנו להם שהפתרון אינו הקמת תחנות משטרה, שזה צעד שאין לו אפקטיביות מוכחת. אנחנו לא נגד תחנות משטרה, אבל הן לא הפתרון. ובסוף כל התקציב הוא להקמת תחנות משטרה ותחנות כיבוי אש. זה מגמד את התוכנית, ומראה שהם עדיין חושבים שמי שיפתור את הבעיה היא המשטרה.

"יש חשיבות רבה לתפקוד המשטרה, אבל הטיפול בסוגיית האלימות זה לא רק משטרה, זה גם חינוך, קהילה, רווחה, נוער, שינויי תפיסה במשרד החינוך, במשרד הכלכלה, בכל המשרדים. הם לא הפנימו את העניין".

נסאר אומר כי בתוכנית הנוכחית הכריזו על שני מבצעים לאיסוף נשק ב-2021, אך "אנחנו הצענו לעשות את איסוף הנשק לפי מודלים שכבר יושמו בעולם והוכיחו את יעילותם, למשל בארה"ב ובאוסטרליה. שם המבצע מציע הגנה לאדם שמוסר את הנשק שלו, בלי לשפוט אותו ולתייג אותו כפושע, ונמשך זמן ארוך – לא רק יום או יומיים".

גם מדדי ההצלחה היחידים בהחלטה – מספר תחנות משטרה שיוקמו וגידול של 10% בשיעור איסוף הנשק הבלתי חוקי – אינם מספקים. לדברי נאסר, "זה יעד עלוב ביחס לכמות הנשק העצומה שמוחזקת בידי גורמים עברייניים ואחרים".

לדבריו, "אנחנו גם דרשנו טיפול בנושא האשראי וההלוואות בחברה הערבית, שרמתם הנמוכה גורמת לאנשים לפנות לשוק השחור. דרשנו הרחבה והסדרה של עניין ההלוואות הבנקאיות. יש הרבה דעות קדומות לגבי הלוואות לערבים, כאילו שלא נחזיר אותן".

באופן כללי, אומר נאסר, "אף שהממשלה הכירה בכל אחד מגורמי העומק, היא אינה עושה מספיק לטפל בסוגיות האלה. דחיית הטיפול היסודי בבעיות העומק העיקריות היא מיותרת, ואינה הולמת את מצב החירום שקיים בחברה הערבית".

היתה באמת שותפות?

"היה ניסיון לשותפות. הם לא רגילים שאיש מקצוע ערבי אומר את דעתו, אפילו אם היא זהה לעמדות שלהם. הם לא כל הזמן שיתפו אותנו.

"ברגע ששלחו את מסמך המדיניות הראשון בעברית, למשל, הם אמרו שיש מסמך בערבית אבל לא שלחו אותו. דרשנו אותו, ואחרי שקיבלתי אותו אמרתי להם שהתרגום לערבית מזעזע, אפילו התרגום של גוגל יותר טוב, אם מדינת ישראל וצוות המנכ"לים חתומים על מסמך כזה זו בושה וחרפה. המלצתי לגנוז את המסמך, ואמרתי להם 'אתם לא מכבדים את השפה ואת התרבות'. ענתה לי רכזת ועדת המנכ"לים שאני צודק ושהם גונזים את המסמך.

"שאלתי למה הם לא שולחים את המסמך לתרגום מקצועי, והיא ענתה שאין להם תקציב לשלוח אותו לתרגום חדש. שאלתי אותה איך הם חושבים לגייס 3 מיליארד שקל למיגור האלימות בחברה הערבית אם אין להם תקציב לתרגם מסמך מעברית לערבית. עכשיו הם מתרגמים את המסמך מחדש. זו דוגמה אחת. הם מדברים על שותפות, ועדיין לא יכולים לוותר על העליונות שלהם".

אלפים מגיעים להפגנות מדי שבוע. חיראכ אום אל פחם בהפגנה (צילום: עלא ג'בארין)

חיראכ אום אל פחם בהפגנה (צילום: עלא ג'בארין)

גם עניין הפרויקטור שרצה נתניהו למנות לתוכנית מעיד, לפי נאסר, על פטרונות. "פרנקו הוא דמות ביטחונית וצבאית. אנחנו התנגדנו למינוי שלו, דרשנו גוף מתכנן. אנחנו רוצים לעבוד ולשתף פעולה עם אנשי מקצוע במשרדים הממשלתיים, לא שיביאו לנו איש צבא לשעבר שיעשה לנו סדר.

"אמרנו באופן מובהק: מושל צבאי חדש אנחנו לא נקבל. אנחנו אזרחים של המדינה, מגיע לנו לעבוד מול משרדים ממשלתיים שמשרתים את כל אזרחי המדינה. אם תמשיכו להתייחס לאינו דרך פרויקטור, לא נשתף פעולה. אנחנו לא צריכים פטרונות. אנחנו לא חסרי ישע. ואכן עניין הפרויקטור ירד מעל הפרק. זה צעד טוב".

למה הם החליטו לנסות לפחות לקיים שותפות? זו תוצאה של הלחץ שלנו, או שהם מפחדים מזליגת הפשע מחוץ לחברה הערבית?

"אני חושב שהחשש הזה מרחף מעליהם כל הזמן, שכמו שהיתה זליגת נשק מהצבא ומהמשטרה, גם הפשיעה עצמה תזלוג ליישובים היהודיים. האחריות על הביטחון האישי של אזרח, לא משנה אם הוא ערבי או יהודי, היא של המדינה. אם האזרח הערבי לא יחיה בביטחון ובביטחה, זה יכול לגלוש ליישובים היהודיים.

"החשש הזה התחזק בתקופה האחרונה, בגלל שיעורי הפשיעה והרצח, וגם האומץ שמופגן בביצוע חלק מהפשעים, שפונים נגד שוטרים, מפקדי משטרה, נגד כספומטים וניידות משטרתיות. הם הבינו שהפשע המאורגן לא ממש מתייחס למשטרה. לכן היה להם חשוב לשמור על הגאווה שלהם, על התדמית, לא לתת לפושעים הערבים להחליט על סדר היום. אולי זאת היתה אחת הסיבות".

אתה חושב שההחלטה עכשיו קשורה לבחירות?

"זה עניין בפני עצמו. דו"ח ועדת המנכ"לים פורסם בחודש יוני, ואחרי זה לא עשו כלום. נתניהו משך הרבה זמן וזרמו המון מים בירדן עד שהתקבלה החלטה. יש לזה הרבה ריח של תקשורת, יחסי ציבור ופוליטיקה. אם ההחלטה היתה מתקבלת סמוך להגשת מסמך המדיניות, כשהכנסת עוד תיפקדה, היה אולי אפשר להשיג את התקציב המקורי, שהיה 3 מיליארד שקל.

"בפגישה אתנו נתניהו טען שהוא לא מצליח להביא את ההחלטה האישור, כי ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ לא נותן לו. ענינו לו שזה התפקיד שלו לשכנע אותו, כמו במקרה של תקציבים לקורונה ומבצעים ביטחוניים אחרים. הוא ביקש שאנחנו נעשה את העבודה שלנו. אז פנינו לאנשי גנץ וישבנו אתם, ולא רק שהם תמכו בהחלטה, גנץ מיהר להוציא הודעה לעיתונות שבעקבות ההתערבות שלו נתניהו נאלץ לקבל את ההחלטה. גם הוא ניסה לגנוב את ההצגה לעצמו".

אתה חושב שהפעם באמת יבצעו את ההחלטה?

"זאת שאלה מביכה. אני רואה מרחב גדול בין מה שכתוב לבין מה שיבוצע. כאיש מקצוע, קרימינולוג עם הרבה ניסיון בעבודות עם נוער, עם עבריינים ועם מתנ"סים וארגונים, אני לא מצליח לראות אותם בונים מנגנון ליישום ההחלטה. אני גם לא בטוח שזה ייצא לפועל לאור המצב הפוליטי הנזיל.

החיראכים משפיעים?

"אני חושב שהפעילות של החיראכים הפעילה לחצים על נתניהו ועל גנץ, וגם על מפלגות אחרות. עכשיו גם ליש עתיד יש תוכנית למניעת אלימות, והם מתפארים שהיא יותר טובה מזו של נתניהו. זו השפעה של המחאות החברתיות. אנחנו תומכים גדולים בתנועות המחאה, ומאמינים שמהמשכן יגיע הלחץ על הממשלה לבצע את ההחלטה.

"גם אנחנו לקחנו אחריות, והתחלנו לפעול בהתאם למקורות ולמשאבים שיש בידינו. כראשי רשויות ונבחרי ציבור, התחלנו לתת עדיפות לנושא, לגייס ממה שיש ולבנות תוכניות לבתי ספר ולנוער בכוכב אבו אלהיגא, עראבה ואום אל פחם".

בראש ועד ראשי הרשויות עומד מודר יונס, ראש מועצת ערערה. בוועדה למניעת האלימות, שאותה מרכז נאסר, יש שבעה ראשי מועצות מקומיות: אחמד דבאח מדיר אלאסד, דרוויש ראבי מגלגוליה, סמיר מחאמיד מאום אל פחם, ח'אלד ח'וגיראת מאלביר אלמכסור, אבראהים אלהואשלה מנווה שלום, ותמים יסין מזימר וסמיר אובזיד מעיילבון. הפעילות נעשית בתיאום עם ועדת המעקב.

"נתניהו לא יכול להתנער מאחריותו"

ד"ר וליד חדאד, קרימינולוג ממכללת הגליל המערבי שכיהן בעבר כמפקח ארצי בתוכנית למלחמה באלימות, סמים ואלכוהול במשרד לביטחון פנים, אומר שלדעתו, "ההחלטה שהתקבלה ב-1 במרץ היא מסמך של יועצים אסטרטגיים ותקשורתיים של נתניהו. זה לא מסמך מקצועי שאפשר להסתמך עליו במלחמה במגיפת הפשיעה שמחסלת את החברה שלנו".

לדבריו, המסמך "מערבב בין הפשע המאורגן לבין האלימות. אלימות קיימת בכל החברות. הבעיה של החברה הערבית אינה שונה מזו של חברות אחרות, בייחוד של קבוצות מיעוטים שנמצאות בשולי החברה ומופלות כלכלית ותרבותית.

ד"ר וליד חדאד (צילום: אורן זיו)

"ההבדל הוא החדירה של ארגוני הפשע, כשבכל סכסוך קטן בין שני אנשים הפשע המאורגן מתערב ומשתמש בנשק. מדובר בכחצי מיליון כלי נשק לא חוקיים שנמצאים בחברה הערבית כיום. המסמך שהוגש עדיין רואה את הבעיה בחברה הערבית, ולא מתייחס לאחריות של המדינה, שנטשה אותנו והשאירה אותנו מתבוססים בדמנו כשהיא מתמקדת אך ורק בסכנה הביטחונית מצדנו.

"אני מופתע ממי שמאמין ומהלל את התוכנית הזאת. לי ברור שכל מי שלמד שיעור אחד באזרחות בבית הספר יודע שכל החלטה שמתקבלת לפני בחירות ושהביצוע שלה מתוכנן לאחרי הבחירות היא לא רצינית. ממשלה חדשה היא שמיים חדשים וקרקע חדשה. לפי דעתי זה רק יחסי ציבור לנתניהו ותעמולת בחירות.

"נתניהו הוא ראש הממשלה שמכהן הכי הרבה זמן. הוא שלט בתקציבים. מדובר כאן על איש שהיה במרכז קבלת ההחלטות יותר מ-15 שנה. הוא לא יכול להתנער מהאחריות שלו".

לדבריו, "יש ראשי מועצות מקומיות ששמחו על ההחלטה. ראשי המועצות הם פוליטיקאים, מה שחשוב להם בסופו של יום זה תקציבים. נותנים להם תקציבים והם ממנים אנשים. מועצות מקומיות הם המעסיק העיקרי בחברה הערבית, כך הם פותרים בעיה ומעסיקים כמה שיותר אנשים.

"אחרי התקרית (הרצח המשולש; ס"ע) במג'ד אלכרום הגיע השר לביטחון פנים דאז, גלעד ארדן, וישב על ההנהגה המקומית. הוא לא רצה שראש ועדת המעקב יהיה נוכח בפגישה, וראשי המועצות הסכימו. הם קבעו לנו מי ייצג אותנו.

"עכשיו הם מציעים פיתוח כלכלי לחברה הערבית, אבל אני חושב שכאן טמונה מלכודת. הגוף של הפיתוח הכלכלי יזרים תקציבים פה ושם לראשי המועצות, אבל הכוח יהיה בידי הממשלה. אנחנו רוצים גוף ממשלתי שיכול לטפל במניעת האלימות, וגם יעקוב אחרי עבודת המשטרה. אי אפשר לסמוך על שלטון מקומי בלי יכולות ולתת לו עוד תקציבים. זה יהפוך אותם לקרן שמחלקת מלגות, אבל לא יכולה באמת לטפל בפשע.

"המכון לאסטרטגיה ציונית, מכון ציוני-אמריקאי, עשה מחקר בקיץ 2020, כתבו שם מסמך בן 80 עמודים על הפשע. אני בטוח שנתניהו קרא את המסמך. במסמך כתבו שהנשק בחברה הערבית הוא איום אסטרטגי, ובהמלצות כתבו שצריך לבקר את עבודת המשטרה. אנחנו יודעים את זה כחברה, ואני מופתע מאלה שאימצו את עמדת הממשלה".

לדברי חדאד, "אלה הבחירות הראשונות שבהן העניין הפוליטי נדחק הצדה והעניין החברתי נמצא בקדמת הבמה. אנשים רוצים לחיות בביטחון אישי, וכרגע העניין הזה נמצא אצלנו בחזית. נתניהו יודע מה הוא עושה. הוא צריך 70 אלף קולות מאתנו כדי לנצח את הבחירות. ברור לי שהוא לא יבצע את התוכנית. ישראל לא צריכה את ההסכמה שלנו כדי לפתוח תחנות משטרה חדשות, זה לפי החוק. מי שמסכים לזה עושה רייטינג לנתניהו, ומי שלא נתפס כאילו שהנה, הערבים לא רוצים לפתוח תחנות משטרה".

מפגינות באום אל פחם, במהלך הפגנה נגד הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית, ב-5 בפברואר 2021 (צילום: אורן זיו)

מפגינות באום אל פחם, במהלך הפגנה נגד הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית, ב-5 בפברואר 2021 (צילום: אורן זיו)

חדאד אומר כי "עבדתי 15 שנה במשרד לביטחון פנים עם הצעירים. הדלק של ארגוני הפשע זה הצעירים. אם אין צעירים שייתגיסו לארגוני הפשע, הם יפשטו את הרגל. הם צריכים חיילים. בהחלטת הממשלה אין התייחסות אמיתית לצעירים.

"הם דיברו, למשל, על שירות לאומי כפתרון לבעיית הצעירים, אבל השירות הלאומי לא ימנע את הפשע. אם יש לכם תוכנית לגייס צעירים לשירות הלאומי אז תבנו תוכנית. אצל הדתיים בבני ברק קוראים לזה שירות אזרחי , אצל הערבים שירות לאומי – זה הבדל מאוד משמעותי, והם סירבו לשנות את ההגדרה.

"אני ישבתי עם שר המשטרה לשעבר, יצחק אהרונוביץ', אמרתי לו – תשנו את השם, תקראו לזה שירות קהילתי, למה מתעקשים על ההגדרה? כל עוד שהמדינה לא מוכנה לשנות את ההגדרה, אפשר להבין לבד מה המטרה שלה. הם מעבירים קורסים במהלך השנתיים של ההתנדבות, ולא בדיוק כאלה שמתיישבים עם הערכים הפוליטיים ועם השייכות לחברה הערבית. הרי אין מצב שחרדי יתגייס לשירות ויחדירו לו ערכים חילוניים".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ארונו של מייקל לוין, שנהרג במלחמת לבנון השנייה, מובא לקבורה בהר הרצל בירושלים, ב-3 באוגוסט 2006 (צילום: יוסי זמיר / פלאש90)

ארונו של מייקל לוין, שנהרג במלחמת לבנון השנייה, מובא לקבורה בהר הרצל בירושלים, ב-3 באוגוסט 2006 (צילום: יוסי זמיר / פלאש90)

יום של תחושת כישלון שלא הצלחנו לעצור מלחמות מיותרות

בילדותי יום הזיכרון היה בעיני יום של עצב טהור. התחושה הזאת התחלפה בזעם על כל כך הרבה מוות מיותר במלחמות על כלום ושום דבר. המסגרת הפוליטית הבאה שתקום בשמאל חייבת להיות כזאת שתתייצב מיד נגד עוד מלחמה מיותרת, בלי תהיות ובלי ספקות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf