עדויות מאום אלפחם: המשטרה הפכה את ההפגנה לזירת קרב

המשטרה תקפה אתמול (שישי) באלימות קשה את המחאה השבועית באום אלפחם נגד הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית. כבר שבעה שבועות שמדי יום שישי מאות משתתפים בתפילה ליד רחבת העירייה ולאחר מכן צועדים לתחנת המשטרה בעיר או לכביש 65.

אך אתמול, עם סיום התפילה ולפי שהמפגינים החלו לצעוד, תקפה המשטרה בכוח רב את המפגינים בכיכר הראשית שבתוך העיר, מאות מטרים מהכביש הראשי. השוטרים ירו כדורי ספוג שחורים, השליכו רימוני גז והלם והתיזו מי בואש על המפגינים. בתיעוד מהאירוע נראים שוטרים מכים מפגינים בעודם על הקרקע ודוחפים אותם בכוח. כ-35 מפגינים נפצעו, בניהם ח״כ יוסף ג'בארין ששוטרים ירו כדור ספוג בגבו. ראש העיר אום אלפחם, סמיר מחאמיד, שנדחף על ידי שוטרים פונה אף הוא לטיפול רפואי. בנוסף, מוהנד מחאג'נה נפצע קשה בראשו מרימון הלם ופונה לבית החולים רמב"ם בחיפה, שם עבר ניתוח וכעת הוא מורדם ומונשם. גם לפני כחודש, שוטרים בבגדים אזרחים עצרו באלימות מפגינים במהלך מחאה בעיר.

שוחחנו עם ארבע נשים שהשתתפו אתמול בהפגנה, שלוש מהן נפצעו מאלימות השוטרים.

נרג'ס מחאג'נה (אום עלא) בת 50 מאום אלפחם תועדה אמש כששוטרים דוחפים אותה בחוזקה לקרקע, כשהיא לובשת אפוד צהוב:

#תיעוד עוד אישה שעבדה כסדרנית הותקפה ללא סיבה בידי שוטרים,באום אל פחם היום. pic.twitter.com/P4fho0Vgob

— |فرات نصار|פוראת נסאר|FURAT NASSAR (@nassar_furat) February 26, 2021

״אתמול לא היה אלימות בכלל מצד המפגינים, לא השתמשו באבנים ולא בשום דבר נגד החוק. המשטרה החלה לזרוק רימוני הלם ולהתיז ישר אחרי התפילה, לפני שבכלל חצינו את הכיכר הראשונה. הייתי מול המשטרה ולא היה כלום מצד המפגינים. לבשתי וסט צהוב, אני בארגון אימהות נגד אלימות המשטרה, של ערביות ויהודיות. חשבתי שזה מגן מפני השוטרים אבל זה לא עזר בכלום. דחפו אתי על האבנים, קיבלתי מכה ביד ברגל ובראש, גם רימוני גז נפלו לידי, פגעו בעיניים ובריאות, פשוט נבהלתי. אף פעם לא חוויתי חוויה כזאת, לא ציפיתי לה. ברוך השם היה לידי חובש יהודי שהעניק לי טיפול רפואי, והיום אלך למרפאה.

״המשטרה תקפה דווקא אותנו, שאין לנו כלי נשק. הם לא מגינים על האזרחים והתושבים אלא מעניקים סיוע לרוצחים. אף רוצח לא נתפס, יש פה הרבה נרצחים, הרבה משפחות שכולות והמשטרה לא עוזרת לנו.

״כשרואים את כוחות המשטרה מול המפגינים, אנחנו תוהים אם יש להם כוח למה הם לא תופסים אף עבריין, למה הם לא אוספים את הנשק הלא חוקי באום אלפחם. אני רוצה אווירה בטוחה לילדים ולנכדים שלי, שלא אפחד כשהם יוצאים החוצה מכדור נפלט, מאנשים שנעזרים במשטרה ולא נתפסים אף פעם״.

אחלאם יונס מסארווה בת 43 מבאקה אל-ע'רביה, נפצעה בהפגנה בידיה מפגיעת כדור ספוג או רימון גז:

״קבלתי כדור ביד וזה כואב מאוד, מאתמול לא ישנתי. הגענו להפגנה נגד האלימות והם התחילו לירות. גם חטפתי את מי הבואש. הלכתי לבית החולים אתמול, עשו לי צילום ליד ואמרו לי לנוח שבוע.

"כל יום שישי חיראכ אום אלפחם מארגנת הפגנה אחרי התפילה. אנחנו רוצים לשים סוף לאלימות, להרג של אנשים, שלצעירים לא יהיה נשק. המשטרה גזענית, הם יורים אלינו גז וספוג, גם על הנשים, הרביצו לנו בידיים והפילו על הרצפה, אבל נמשיך בעזרת השם.

״זאת משטרה פשיסטית, הם יודעים על כל אחד שיש לו נשק כל בית, הם רוצים שהערבים יהרגו אחד את השני. אנחנו רוצים לעצור את זה, את הרצח, לכן הם תוקפים אותנו. זאת הפגנה מאושרת, אז למה הם באים ועוצרים ותוקפים אותנו? למה יורים עלינו ספוג, ומי בואש?

״אני אחזור להפגין, לא נפסיק. צריך לסגור את תחנת המשטרה בעיר, יש להם מודיעין, הם יודעים מי רוצח. כשפלסטני מהגדה רצח את אסתר הורגן (שנצרחה ביער ריחן סמוך לאום אלפחם, א״ז) ישר הגיעו עליו הביתה ועצרו אותו. אבל כאן הם רוצים שיהיה רצח בין הערבים״.

מתן, בת 32, ממרכז הארץ, שוטרים זרקו רימון הלם שהתפוצץ על הכתף בזמן שצילמה, היא פונתה לבית החולים הלל יפה בחדרה:

״הגעתי למקום ב-12 וחצי. כשנכנסתי לעיר הבנתי שהגעתי אחרי הבלאגן, ראיתי את המיצג של ארונות הקבורה שבור בצד הכביש, ריח חזק של בואש, פקק תנועה ושוטרים במרכז הכיכר. יצאתי מהרכב וראיתי המון גז מדמיע, הכל שורף, כולם נחנקים. זאת היתה פעם ראשונה שראיתי גז מדמיע בריכוז כזה. ההפגנה נמשכה עוד שעתיים או שלוש, מפגינים התארגנו להתפלל שוב מול המון כוחות יס״מ. החלו לפזר שוב ברימוני הלם וגז לתוך העיר, זה קרה שלוש פעמים.

״בזמן מעצר של אחד המפגינים, אבו טאהר, כמה שוטרים התנפלו עליו, כולל אגרופים, שוטרים על מדים ועל אזרחי. התקרבתי כדי לצלם, ואני רואה שהשתמשו בטייזר בבטן ובצוואר. אחרי שלושים שניות הוא קרס לרצפה ודמם מהאף, ואז עצרו באלימות עוד שני צעירים. בזמן הזה המכת"זית חסמה את הכניסה של האמבולנסים לעיר, שנאלצו לנסוע על האי תנועה.

״כשעה לאחר הפיזור הראשון, המשטרה עמדה במרכז הכיכר והמפגינים היו ברחוב מסחרי בכניסה לעיר. אז ילדים זרקו שלוש או ארבע אבנים או בצלים. המבוגרים ישר קראו לא לזרוק, ועמדו מול המשטרה כדי להסביר למשטרה שזה לא יימשך. זו תופעה מוכרת ששוטרים-מסתערבים נמצאים בקהל כדי להתסיס. המשטרה חיכתה לזה וישר הסתערו על המפגינים ותוך כדי ירו רימוני הלם וכדורי ספוג קשיח.

"עמדתי לבד בצד וצלמתי את השוטרים, ממרחק של כמאה מטר. ואז השוטרים התקדמו, פתאום מסתובב אלי שוטר תוך כדי ריצה, כשאני מאחוריהם, מסתכל לכיוון וזורק שלושה רימונים. אחד מהם עבר מעלי ונחת רחוק יותר והשני פשוט פגע בי, כשאין בכלל מפגינים לידי ואני עם המצלמה ביד. התכופפתי והרימון התפוצץ לי על השכמה. היה לי קשה לנשום והיו לי כאבים חזקים. הלכתי אחורה. התפניתי לבד לבית החולים הלל, עשו לי סי.טי חזה ובטן, לראות שאין דימום או פגיעה פנימית בגלל ההדף של הרימון.

"בחודשים האחרונים, מהשהייה בלפור אני מתוודעת לכך שהמשוואה שגידלו אותי עליה, של הסדרים החברתיים, קורסת. כשהחלה המחאה החברתית הערבית באום אלפחם, הגעתי בשבוע השני או השלישי. השוטרים פיזרו אותה בגז מדמיע, פרשים ורימוני הלם. הייתי בשוק, להבין את עוצמת הכוח שיכולה להיות מופעלת נגד קהל מפגינים לא אלימים המוחה נגד התעלמות המשטרה. אנחנו רואים איך הפרקטיקות עובדות נגד חרדים ואתיופים וגם בדיכוי של מחאות בישראל, אבל השורש הוא בדיכוי החברה הערבית מחוץ ובתוך הקו הירוק.

"ההגעה לשם חשובה להבעת סולידריות עם החברה הערבית, אבל גם בשביל המפגשים, היכרות, חציית הגבולות היא תשובה לפילוג ושיסוי, רק עם ההימצאות פיזית מתחילים זרעים של פתרון, מה שלא יכול להיעשות בפייסבוק.

"התקשורת הממוסדת לא מסקרת את האירועים האלה, ההמצאות שלנו שם מאפשרת הדהוד של האירועים לתוך החברה הישראלית, את העבודה שהתקשורת לא עושה".

אלימות משטרתית נגד מפגינים באום אלפחם, 26.2.2021. צילום: מתן גולן:

סירין ג'בארין, 25, מאום אלפחם:

"ההפגנה היתה כמו כל שבוע, אחרי התפילה החזיקו ארונות קבורה סמליות של 22 נרצחים ב-2021, והתחילו ללכת. פחות מעשר שניות השוטרים התחילו עם מכתזיות ואלימות והתחילו לעצור אנשים ולחשמל אותם. היו עשרות פצועים, נכנסתי לקופת החולים, המקום נראה כמו מלחמה, אנשים התעלפו. הם לא דיברו וכבר התחילה האלימות. בלילה עצרו ארבעה אנשים ובשלוש בבוקר עצרו עוד בן אדם, בלי צו.

"התחלנו את ההפגנות לפני שלושה חודשים, בצורה ספונטנית. הדרישה שלנו היא שהמשטרה תוציא את הפושעים ותאסוף את הנשקים, או שתצא מהעיר כי הם לא עושים את העבודה. בכל מקרה מאיימים עלינו. בגלל שאני בולטת ואחת ממארגני ההפגנות, קיבלתי איומים מפושעים, שירצחו אותי. אין לי לאן ללכת. למשטרה יש כוחות להפעיל נגד המפגינים, ונגד הפושעים הם מפגינים רק אוזלת יד".

**

פנינו למשטרה בבקשה להגיב על הדברים. המשטרה לא ענתה לשאלות "שיחה מקומית" לגבי העדויות הספציפיות שהוצגו לה, המופיעות בכתבה. למרות התיעוד של אלימות מצד שוטרים כלפי מפגינות שלא התגרו בהם, המשטרה מתעקשת בתגובתה כי "ההפגנה אתמול הפכה להפרת סדר אלימה שכללה ניסיון לחסום ציר תנועה ראשי ויידויי אבנים לעבר השוטרים". בניגוד לטענה זאת, בכל המקרים שהבאנו המפגינות מתארות אלימות משטרתית ללא פרובוקציה מצדן. למרות זאת אומרת המשטרה בתגובתה שהם "נאלצו" להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות". הטענה של המשטרה לפיה היא "תמשיך לאפשר את חופש המחאה בגבולות החוק" לא עולה, אם כן, בקנה אחד עם המציאות.