מנהרות עזה וזריית חול בעיניים, בנפח מגדלי עזריאלי

כשאומרים מנהרה, אני נזכר ב-אנדי דופריין מהסרט "חומות של תקווה", זה שבכל בוקר החביא בשולי המכנסיים את העפר והאבנים מהמנהרה שחפר, וכששהה בחצר הכלא פיזר, בהסתר, את פסולת החפירה.

האסירים שברחו מכלא גלבוע לפני כשנתיים ניסו לפתור את הבעיה באופן פשוט יותר וזרקו את האבנים והחול למערכת הביוב של הכלא ולפחי האשפה. למזלם, הסוהרים לא שעו להתרעות הקבלן החיצוני שדיווח על כמות חריגה של חול בצנרת הביוב של הכלא.

אך מי שחפר את מנהרות חמאס בעזה נאלץ לפנות, להעביר ולהסתיר כמויות גדולות מאוד של חול. כמות החול והאדמה כל כך גדולה, שקשה לתפוס עד כמה מורכבת הבעיה הלוגיסטית שאיתה אנשי המנהרות התמודדו. למשל, בתחילת מבצע "שומר חומות", במאי 2021, הצבא הפעיל את תוכנית "עיר גוליית" ותקף את "המטרו", בונקר עצום ומסועף במנהרות מתחת לבניינים אזרחיים בעיר עזה. נמסר שנפגעו 12 מנהרות תקיפה ו-99 ק"מ של מנהרות הגנתיות.

חישוב פשוט מגלה שחפירה של 99 ק"מ של מנהרות ברוחב וגובה של כ-3 מטרים – בלי לקחת בחשבון את הפירים, את הבונקרים ואת מנהרות התקיפה שממדיהן לא דווחו – מייצרת כ-900 אלף קוב של חול (99X1000X3X3).

זו כמות אסטרונומית, כמעט בלתי נתפסת. לשם ההשוואה, נפח המגדל העגול, הגבוה מבין שלושת מגדלי עזריאלי בתל אביב, הוא כ-290 אלף קוב. כלומר, כמות החול שהוצאה במהלך חפירת "המטרו" בעזה יכולה היתה למלא את מגדל עזריאלי העגול לפחות 3 פעמים ונראה שאף הרבה יותר. כמה זוגות מכנסיים צריך למלא בחול כדי לפזר כמות כזו? אולי לאנדי דופריין הפתרונים.

אמת, לא את כל החול שנחפר צריך היה להעלים בבת אחת. המנהרות נחפרו במשך שנים, וחלק מהחול שהוצא מהן שימש כנראה לתעשיית הבטון המפותחת ברצועת עזה, ליציקת האלמנטים המחזיקים ומייצבים את המנהרות ולבניית בתים. ועדיין, צריך היה לפנות את הכמויות העצומות של החול שנחפר מהן ולשנע אותו למקומות אחרים. ואת זה עשו ברצועת עזה, שלציבור היה ידוע שמפוקחת 24 שעות ביממה.

המחליפים של המחליפים של המחליפים

ראש חטיבת המחקר באמ"ן, אז ועכשיו, תא"ל עמית סער, דיווח לאומה על תקיפת ה"מטרו". בין השאר אמר ש"הדבר המרכזי שלקחנו מחמאס זה את ההבנה שהוא יכול לתפקד בממד הזה (המנהרות, א"ל) כמו שהוא רצה. בחמאס חשבו שהם פיצחו משהו גדול, שהם מצאו מענה לעליונות שלנו באוויר, במודיעין ובתמרון… הם השקיעו בזה הכל, וצה"ל הרס את זה ב'שומר החומות'… יהיו מנהרות בעזה. אין להם ברירה… אבל המנהרות באירוע אחר לגמרי… עכשיו הם מבינים שיש לנו יתרון עצום עליהם והם צריכים רעיון מערכתי אחר". ואם הקשקשת הזו, כבר אז, ובטח שבדיעבד, אחרי 7 באוקטובר, לא מספיק מחרידה, ההמשך נשמע מנותק עוד יותר. אליבא דראש חטיבת המחקר, "הרגנו את המהנדסים והמפתחים, הרגנו את המחליפים שלהם והרגנו את המחליפים של המחליפים". האם אפשר שבראשות אמ"ן גם האמינו לקשקשת שמסרו לעיתונאים מטעם? מתברר שאולי כן.

עד היום לא ברור מאיפה צצו, רק שנתיים וחצי מאוחר יותר, המחליפים של המחליפים של המחליפים של המחליפים של אלה שהרגנו אז.

גם באתר צה"ל התייחסו לתקיפת "המטרו", שם הוסבר "איך נרקמה הפעולה המורכבת ביותר ב'שומר החומות'". בין השאר נמסר, ש"בשלב הראשון כלל יחידות אמ"ן עסקו באיסוף מודיעיני מאסיבי. כמויות המידע העצומות עובדו בעזרת פיתוחים טכנולוגיים, ושימוש ב-Big data. בדרך מתקדמת זו, כלל האמצעים וכמויות המידע האסטרונומיות אוחדו לכדי תמונה אחת ברורה… עבודה של שנים, חשיבה מחוץ לקופסה והיתוך של כל עוצמת אגף המודיעין, יחד עם הגורמים בשטח, הביאו לפריצה ולפתרון של תעלומת התת-קרקע". אגב, באותו דיווח לא ארוך במיוחד הזכירו 8 פעמים שהכל נעשה באמצעות בינה מלאכותית. וכידוע, לפחות עד שמחת תורה 2023, זה אמר בקיצור ש"הכל בשליטה", ש"אנחנו על המפה" ו"סמוך על סמוך".

וזה רק ב"שומר החומות", ומבלי להתייחס למנהרות שנחפרו לפני "צוק איתן" ובין השנים מאז. מערכת הביטחון נערכה זה מכבר לסוגיית המנהרות. כבר ב-2016 הוקמה בפיקוד דרום מעבדה טכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות. כשדבר קיומה הותר לפרסום, דובר צה"ל מסר ש"מפקד המעבדה, מהנדס חשמל וכימיה בהכשרתו, ותחתיו פועלים טובי המוחות במגוון תחומים טכנולוגיים ומחקריים, ביניהם אנשי החטיבה הטכנולוגית ליבשה, פיזיקאים, מהנדסים, אנשי מודיעין וגיאולוגים… היכולות האנושיות החוברות ליכולת המשלבת עשייה טכנולוגית-מודיעינית ומבצעית הביאו ליצירת פעולה מוגברת המניבה תוצאות בקצב מהיר". פרסום זה, כמו הציטוטים דלעיל ביחס לתקיפת "המטרו", חוזר ומדגיש את הפער בין המציאות שמוכרת היטב לכוחותינו לבין מה שמדווח, בלשון גבוהה, שחצנית ומופרזת, לציבור. וכידוע, 'הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם' ['מחכים למשיח'/שלום חנוך]

במלחמה הנוכחית, אותרה, למשל, מנהרה "באורך 4 ק"מ, ברוחב של 3 מ' מטרים ובעומק של כ-50 מ', שנחפרה מג'באליה עד למרחק של 400 מ' מהגדר באזור מעבר ארז – והיא הגדולה ביותר שנחשפה עד כה [עד מועד פרסום הכתבה-א"ל]. בצבא אומרים שנבנתה כך שכלי רכב ואופנועים יוכלו לצאת ממנה כמעט עד לגדר, ומודים כי המודיעין לא ידע על קיומה עד שהתגלתה בידי הכוחות, אף שנחפרה במשך שנים". המנהרה הזו לכשעצמה "הפיקה" – בלי פיר הכניסה שממדיו לא דווחו, למעט שירד ל-50 מ' – לפחות 36 אלף קוב חול, כמות שאם שופכים אותה על מגרש כדורגל תקני, ערמת החול תגיע לגובה של 5 מ'. גם במקרה זה לא נמסר לציבור מדוע המודיעין לא ידע ואיך גם החפירה הזו הוסתרה. רק בימים האחרונים פורסם שהמודיעין מעריך כי באזור ח'אן יונס לבדו יש כ-160 ק"מ של מנהרות. אולי ועדת החקירה תדון בסוגיה, זו אך זה יקרה, אם יקרה, אחרי שהסוסים כבר ברחו מהאורווה.

בתחילת ינואר 2024, הצמרת הביטחונית ביקרה במנהרה שנחשפה קודם לכן באזור ח'אן יונס. התמונה שפרסמה מהביקור מגלה מנהרה מרווחת למדי. לא מצאתי שפורסמו ממדיה, אך ברור שבמהלך החפירה הוצאו כמויות גדולות מאוד של חול. לכל אלה יש להוסיף את הפרסומים באתר צה"ל ובמקומות נוספים, למשל, על כך ש"התשתיות התת קרקעיות של חמאס במרחב בית חאנון ניזוקו משמעותית, הפירים טופלו ואיתם תוואיי מנהור מרכזיים". וכל זה עוד לפני שפורסם לציבור על המנהרות ברפיח ומתחת לקו הגבול של הרצועה עם מצרים, משם, כך נראה, הוכנסו כמויות גדולות של אמצעי לחימה וגם ציוד לתעשייה הצבאית החמאסית ולחפירת המנהרות. אם הערכה זו נכונה, מדובר במנהרות גדולות מאוד ולא ברור איך כוחותינו וגם המצרים לא ניטרו וסיכלו את פעילותן.

גם על סוגיית דיפון המנהרות, באלמנטים מבטון שרואים בתמונות המתפרסמות, לא נמסר דבר ולציבור לא ידוע אם ומה נעשה בעניין זה. שיחות עם יצרני בטון ובדיקה ברשת העלו שקוב בטון שוקל כ-2,350 ק"ג, תלוי באיכות. כדי לקבל תערובת טובה, באיכות סבירה, משתמשים בכ-600 ק"ג חול (בערך 0.4 קוב), כ-200 ליטר מים, כ-350 ק"ג מלט וכ-1500 ק"ג חצץ.

גם אם נניח שמקור החול במנהרות, עדיין לא ברור כיצד העבירו כמויות כאלה למקומות שבהם ייצרו את האלמנטים לדיפון ואיך אלה הועברו למנהרות והותקנו בתוכן. מחמת הכובד והכמויות הגדולות, סביר שצריך להשתמש באמצעי שינוע ובמנופים.

בניגוד לחול, חצץ אינו משאב טבעי ברצועת עזה. מאחר שהחצץ מהווה כמחצית ממשקל החומרים הנדרשים לייצור בטון, קשה להבין כיצד הוכנסו כמויות כל כך גדולות לרצועה. גם אם מניחים שהרוב הגיע או הוברח ממצרים, עדיין לא ברור כיצד זה שונע במנהרות. בנוסף, לצורך ייצור האלמנטים לדיפון נחוצה כמות גדולה מאוד של ברזל, וגם כאן מתעוררת אותה שאלה, שהרי ב-2007 ישראל סגרה את מעבר סופה שיועד להעברת חומרי בנין לעזה ובהמשך את מעבר כרם שלום בו הותקן מסוע להעברת, בין השאר, חצץ. מאז, מעת לעת ובהתאם למצב העימות עם הרצועה, ישראל מאפשרת הכנסת חומרי בניין. מאז 2014 ניטרה לכאורה כל שק מלט וכל מוט ברזל פרטנית ופיקחה על השימוש בהם בתיווך האו"ם באמצעות "המנגנון לשיקום עזה".

לייבא חול ממנהרות עזה

כדי לקיים כוח צבאי משמעותי, יש צורך במערכות לוגיסטיות חזקות שדואגות לאספקה ולמימון. מעת לעת דווח על חיסול של איש מבצעים, מח"ט ו/או מפקד מערך כזה או אחר. ככל שידוע משפורסם בעניין הסיכולים הממוקדים, הדגש הושם בעיקר על אנשי המבצעים בשטח. גם אם בפועל נעשה משהו אחר, 7 באוקטובר הוכיח שזה לא ממש עזר: נראה כי האחראים על המימון, על הברחת הציוד ואמצעי הלחימה, הברזל, החצץ וכו' אחראים לא פחות מאנשי השטח הנלחמים בפועל. זה מעלה את השאלה האם שיטת "הסיכולים הממוקדים" אכן ממוקדת ונכונה.

לכאורה, רוב האספקה לעזה בכלל ולחמאס במיוחד הגיעה דרך המנהרות באזור רפיח. די ברור שלא מישראל, לא בהצנחה מהאוויר, ואולי כמות קטנה הצליחה להגיע דרך הים. אם כך, איך אפשר שהמצרים, איתם יש לנו חוזה שלום וקשר די הדוק, עד כדי כך שראש הממשלה נתניהו נעתר לבקשת הגרמנים והסכים שימכרו צוללות תקיפה מתקדמות למצרים ועד היום לא ידוע מה יצא לישראל מזה?לכאורה אפשרו זאת? איני יודע.

כבר שנים ידוע שלישראל חסר חול – לבנייה ולייצוב החופים. במאי 2022 הממשלה אישרה "תוכנית לקידום ולהרחבת הקשרים הכלכליים בין מדינת ישראל והרפובליקה הערבית של מצרים", שמטרתה להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות, בהתבסס על שילוב היכולות והיתרונות היחסיים שלהן. בין השאר נקבע שחול ייכלל בסחורות שעתידות לקבל תעדוף ביבוא ממצרים. איני יודע מה עלה בגורל התוכנית, אך נדמה שבזמנים טובים יותר, שאולי יבואו, נוכל להביא לכאן את החול שנחפר מהמנהרות ולפתור, במחיר סביר, את המחסור הקריטי שנוצר כאן.

ד"ר אריאל ליבנה הוא קרימינולוג