"ישראל ריאלית" של קיש – פיגוע חברתי ציני ומרושע

שר החינוך, יואב קיש, מציג תוכנית חדשה של משרדו בנושא בינה מלאכותית, פברואר 2025. יותר עוני, פחות מוכנות ללמידה (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)

"ישראל ריאלית" היא תוכנית צינית ומורשעת. היא לוקחת שעות העדפה מתקנת, שנועדו לתגבור תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך, ומעבירה אותן באופן רגרסיבי לכלל תלמידי כיתות ז'. ולמה רק לכיתות ז'? כנראה משום שהם אלה שאמורים להיבחן במועד הבא של מבחן טימס, במאי 2027. התוכנית אף מציעה להגביר את התיוג וההפרדה להקבצות של תלמידים חלשים, מהלך שכבר הוכח כפוגע במצוינות ובשוויון ההזדמנויות.

ספק אם שנה וחצי של תרגול נוסף לקראת המבחן ישפרו את ההישגים. אבל ודאי שלא יקדמו את כישורי החשיבה המדעית והמתמטית של כלל תלמידי ישראל, הנקבעים בגיל הצעיר, וודאי שיגבירו את הפערים לנוכח השעות שנגזלו מהתלמידים הזקוקים להן.

מדוע התוכנית ממוקדת בתלמידי כיתות ז'?

עם פרסום התוצאות העגומות במבחנים הבינלאומיים (TIMSS), בדצמבר 2024, "הנחה" השר קיש "להקים צוות בדיקה" שיכין תוכנית לשיפור ההישגים. עתה, לקראת פתיחת שנת הלימודים, הכריז השר על רפורמת "ישראל ריאלית", שתחזיר את ישראל "למקומה הנכון בלימודי מדעים ומתמטיקה".

ה"רפורמה" כוללת רק רכיב אחד ארצי ומיידי: תוספת שעתיים בשבוע להוראת מתמטיקה ומדעים בכל כיתות ז' בחינוך הממלכתי. נדרש לשאול: מדוע דווקא לכיתות ז'? ומדוע רק לכיתות ז'?

>> הוועדה שהקים קיש הגישה המלצות מצוינות. הן נדחו ללא הסבר

הרי ברור שאם מטרת התוכנית היתה לטפח חשיבה מדעית ומתמטית לטווח הארוך, היה הכרח להתחיל בשיפור תנאי העבודה של המורות והמורים, בעדכון תוכניות הלימודים ובהוראה בגיל הרך ובכיתות היסודי, שם נקבעים ומתקבעים הרגלי ההוראה והלמידה.

הנה רמז לתשובה: כאשר פורסמה התוכנית לראשונה, באפריל 2025, נכתב כי "השר קבע לתוכנית יעד ברור ושאפתני: בתוך חמש שנים ישראל חוזרת לעשירייה הראשונה במדדים הבינלאומיים". בפרסום מהשבוע אמר השר דברים אחרים: "ישראל מחויבת לחזור לעשירייה הראשונה במבחני טימס עד 2027".

אם חמש שנים היו יעד שאפתני, איך הוא קוצר לשנתיים בלבד? ההבדל הוא ביעד. לא מדובר עוד על העשירייה הראשונה של מדינות העולם באופן כללי, אלא רק במבחני טימס. והפלא ופלא – אכן המועד הבא שבו יבחנו תלמידי ישראל במבחן בינלאומי במתמטיקה, הוא מבחן טימס, שייערך בחודשים אפריל עד מאי 2027.

ומי אמור להיבחן במבחן טימס 2027? מי שיהיו אז בכיתות ח', כלומר מי שבשנת הלימודים המתחילה השבוע ילמדו בכיתות ז'. אם כך, אפשר להבין שהרפורמה לא נועדה לחולל פלאות בכישורים המדעיים של דורות העתיד, אלא רק להוסיף שעתיים תרגול והכנה לאותה קבוצת תלמידות ותלמידים, שבעוד שנה וחצי ייבחנו במבחן טימס. על כתפיהם הדלות אנו מציבים את כבודו האבוד של שר החינוך.

מימון התוכנית על חשבון המוחלשים

לתוספת שעתיים בשבוע לכל אחת מכיתות ז' יש כמובן מחיר. בהודעת הממשלה מאפריל 2025 דובר על תקציב של 1.48 מיליארד שקל, אך בפרסום המשרד מהשבוע, זה כבר צנח ל"השקעה של כחצי מיליארד שקלים". בשני המקרים לא מפורשים מקורות התקציב, ודאי שלא מוזכרת תוספת תקציב למשרד החינוך לטובת המטרה החשובה.

כך או כך, חיטוט במסמכי התוכנית מגלה שהתקציב האנונימי שהוזכר, כלל אינו מיועד למימון השעתיים הנוספות. במכתב למנהלי המחוזות נכתב במפורש: "המוסד (כלומר כל בית ספר; ג"ג) יקצה שתי שעות שבועיות מסל הטיפוח לכל כיתה בשכבה ז'". סל הטיפוח, כשמו כן הוא, הוא מאגר שעות הוראה נוספות, שנועדו רק לטובת תלמידות ותלמידים מרקע חברתי כלכלי נמוך.

סל הטיפוח הוגדר לאחרונה בשנת 2014, בעקבות המלצות צוות מקצועי. התברר אז שתקציב החינוך מחולק באופן רגרסיבי, כך שבמקרים מסוימים בתי ספר שמשרתים אוכלוסיות מרקע חברתי-כלכלי נמוך מקבלים פחות מבתי הספר שמשרתים אוכלוסיות חזקות.

הוחלט אז להגדיל באופן משמעותי את ההעדפה המתקנת ולהוסיף שעות לימוד לטובת תלמידים מרקע מוחלש. חלוקת השעות היא אישית, פר תלמיד, כלומר כל בית הספר מקבל שעות הוראה נוספות, על פי חישוב הנשען על מספר התלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך הלומדים בו.

תלמידי תיכון בחולון במהלך בחינה במתמטיקה. קיש עושה מעשה כבשת הרש עבור מטרה צינית של שיפור ציונים זמני במבחן בינלאומי (צילום: יוסי זליגר / פלאש90)

שעות סל טיפוח נועדו רק לאותם תלמידים, בתקווה שיסייעו בצמצום הפערים. והנה כעת גוזל שר החינוך יואב קיש את השעות ומעניק אותן באופן רגרסיבי לכלל תלמידי כיתות ז'. כלומר מדובר במהלך שפוגע ומקטין את ההעדפה המתקנת החברתית, שנקבעה ב-2014.

קיש עושה מעשה כבשת הרש עבור מטרה צינית של שיפור ציונים זמני במבחן הבינלאומי הקרוב. ואת זה, איך לא, מייחצנים במשרד החינוך כמהלך של "מצוינות לצמצום פערים", שיבטיח "שלכל תלמיד ותלמידה תהיה הזדמנות שווה לממש מצוינות".

התוכנית מציעה להגביר את הסגרגציה

במכתב למנהלי המחוזות שהוזכר מוצעים לבתי הספר ארבעה מודלים אפשריים לניצול השעות הנוספות להוראה. אחת מהן, מסמרת שיער. מודל "רמזור" מתואר כך: "כלל התלמידים בשכבה מחולקים לירוק (עומדים ברמה הנדרשת), צהוב (ברמה חלקית), אדום (ברמה נמוכה)… תלמידים מכל כיתות השכבה משתתפים בקבוצה ממוקדת למידה אחת לשבוע".

לשם ההגינות אזכיר כי המודלים האחרים סבירים: הוראה משותפת לכל תלמידי הכיתה, הוראה משותפת לחצי כיתה פעם בשבועיים או שעת תגבור לקבוצה קטנה של תלמידים, בנושא לפי הצורך.

ועדיין, הצעת האפשרות לבתי הספר להגביר את ההפרדה להקבצות, ואף לתייג את ההקבצות בצבעי הרמזור, היא מהלך מרושע. חשוב להזכיר – כבר כעת, היקף ההפרדה להקבצות לפי רמה בישראל הוא מהגבוהים בעולם.

במחקר פיזה מ-2022 נמצא כי 94.5% מתלמידי ישראל לומדים בהפרדה על פי רמה. זה נתון הגבוה פי שלושה מהיקף ההפרדה הממוצע במדינות OECD. במחקר אף נמצא שככל שמדינה מקיימת מדיניות חינוך מכלילה והוגנת מבחינה חברתית, כך ממוצע ההישגים גבוה יותר, הפערים נמוכים יותר ואפילו שיעור המצטיינים גבוה יותר.

חוקרי פיזה סיכמו: "מחקר פיזה 2022 מראה כי במדינות שנוקטות מדיניות ריבוד (הפרדה לפי רמה; ג"ג), מעמדם החברתי-כלכלי של התלמידים נמצא בקשר חזק יותר עם ההישגים במתמטיקה, כלומר אלו מדינות שמבטאות חוסר הגינות חברתית-כלכלית. חלק ממדיניות הריבוד קשורה גם בקשר שלילי להישגים הממוצעים".

תוספת שעות לימוד אינה משפרת ציונים

ואחרי כל הציניות והפגיעה החברתית, נותר לשאול מדוע בכלל להוסיף שעתיים של הוראה ולמידה? על סמך מה נקבע ששעתיים אלה יניבו שיפור בהישגים? לפחות על פי מחקר טימס האחרון (2023), אין קשר בין מספר השעות שלומדים מתמטיקה בכיתות ח' בכל מדינה לבין הישגי התלמידים.

על פי הנתונים (Curriculum Data G8), בישראל לומדים מתמטיקה בהיקף של 14% מכלל שעות הלימוד בכיתות ח', והציון הממוצע במתמטיקה הוא 487 נקודות. בירדן ובטורקיה היקף הלימודים זהה, אך הציון בירדן הוא 388 בלבד והציון בטורקיה – 509 נקודות. ביפן לומדים מתמטיקה הכי מעט (10% מהשעות), והציון הממוצע הוא בין הגבוהים – 595. בצ'ילה לומדים בהיקף הכי גדול (20% מהשעות), והציון הוא בין הנמוכים – 416 נקודות.

המחקר אף מצא מהם המשתנים שכן קשורים להישגים הנמוכים של תלמידי ישראל. בהשוואה למבחן משנת 2019 נמצא זינוק בשיעור התלמידים העניים בישראל שאין להם משאבי עזר ללמידה בבית; ישראל נותרה מובילה בעולם בשיעור התלמידים שמגיעים לכיתה ח' כשהם אינם מוכנים ללמידה; וחל זינוק בשיעור הפרות הסדר ובעיות המשמעת בכיתות.

הדברים קשורים ומקורם במדיניות החברתית כלכלית של ממשלות ישראל: יותר עוני, פחות מוכנות ללמידה, יותר הפרות סדר בכיתה, פחות למידה – והישגים יותר נמוכים. כל עוד זאת המדיניות הכלכלית והחינוכית בישראל, נראה ששעתיים נוספות שנגזלו מהתלמידים המוחלשים לא רק שלא יביאו לשר תהילת עולם, אלא יקבעו את הקדנציה שלו כאסון חברתי.