המורים אחלה, ההוראה ככה, ולשניהם קשר קלוש להישגי התלמידים
מומחים הסבירו שהתוצאות העגומות במבחן טימס שפורסמו לפני שבוע מעידות על "משבר חמור" בהוראה. זה לא נכון. תוצאות התלמידים בישראל לא השתנו הרבה מאז סוף שנות ה-90, והן אינן מקיימות קשר למאפייני המורים ולאיכות ההוראה
המבחנים הבינלאומיים שבהם משתתפים תלמידי ישראל מיותרים לחלוטין. מאז החלה אופנת המבחנים, בשלהי שנות ה-90, לא חל שינוי של ממש בתוצאותיהם: בהישגים ישראל היא מדינה בינונית הממוקמת סביב ממוצע המדינות; ובפערים ישראל היא מדינה מפגרת, בין המובילות בעולם.
כך בדיוק נמצא גם במבחן טימס 2023, שפורסם לפני שבוע. מומחים הסבירו שהתוצאות העגומות נובעות ממחסור במורים ומ"משבר חמור" בתחום ההוראה. הטיעון הוא שהמערכת לא שימרה את המורות והמורים הטובים, ובמקומם נכנסו לבתי הספר מי שאין להם השכלה והכשרה מתאימות.
אבל מתי בדיוק היו כאן "המורים הטובים" שעזבו, אם תוצאות המבחן בשנת 1999 כבר העידו שיש "לפעול להעלאת איכות ההוראה"? אין זה אלא שהמורות והמורים הטובים ביותר כבר כאן. אין בעיה בהוראה. הבעיה היא שמאפייני המורים ואיכות ההוראה אינם גורם הקשר הסיבתי העיקרי להישגים של התלמידות והתלמידים. בישראל, כמו בכל העולם.
השכלת המורים והכשרתם מעל הממוצע
השכלתם הפורמלית של מורות ומורי ישראל גבוהה מאשר בממוצע המדינות. 96% ו-98% מתלמידי ישראל לומדים מתמטיקה ומדעים (בהתאמה) עם מורים שהם בעלי תואר אקדמי. קשה לבקש יותר, אבל יש: המורים למדעים של 64% מתלמידי ישראל הם בעלי תואר שני. זה יותר מכפול ממורי המדעים של תלמידי סינגפור (25%). כך בדיוק המצב גם במתמטיקה: 55% לומדים עם מורים בעלי תואר שני בישראל, לעומת 21% בסינגפור.
אלא שתלמידי סינגפור מובילים את דירוג המדינות בציונים במתמטיקה ובמדעים. הם מקדימים את ישראל בשנות אור, אף שהיקף ההשכלה הפורמלית של מוריהם נמוך יותר.
גם ההכשרה המקצועית של מורות ומורי ישראל, על פי מחקר טימס 2023, גבוהה מאשר בממוצע המדינות. 59% מתלמידי ישראל לומדים מתמטיקה עם מורים שיש להם תואר אקדמי ותעודת הוראה במתמטיקה. כל השאר לומדים מתמטיקה עם מורים שלהם תואר או תעודת הוראה בתחומים אחרים. ישראל מדורגת במדד זה במקום שישי מבין 42 מדינות.
ההכשרה של מורי המדעים טובה עוד יותר (ראו תרשים). 61% מהתלמידים בישראל לומדים עם מורים בעלי תואר ותעודת הוראה במדעים. מקום שלישי בעולם. אלא שגם היקף ההכשרה לא מקיים קשר ישיר להישגי התלמידים.
כפי שניתן לראות בתרשים, הקו הכתום (המייצג ציונים) אינו עולה משמאל לימין בהתאמה לגובה העמודות, המייצגות את היקף ההכשרה. כך למשל, שיעור תלמידי ישראל הלומדים עם מורים מוסמכים כנדרש, גבוה במתמטיקה פי שלושה מאשר בקוריאה (19%), ובמדעים פי שלושה מאשר בטייוואן (20%). זה לא הפריע לתלמידי שתי המדינות האלה להשיג את הציונים הגבוהים ביותר מכל המדינות.
איכות ההוראה בישראל סביב הממוצע
לגבי איכות ההוראה בישראל, התקבלו במחקר תשובות שונות מהמורים, המנהלים והתלמידים. על פי דיווחי המורות והמורים, מצבנו טוב ומעל הממוצע. כך למשל, 67% מתלמידי ישראל לומדים בכיתות שבהן נהוג לדון בשאלות מדעיות, לעומת 47% מהתלמידים בממוצע המדינות.
74% מתלמידי ישראל נעזרים בעקרונות מדעיים על מנת להסביר תופעות נצפות, 74% משערים תוצאות ניסוי, ו-77% שואלים שאלות על תופעות מדעיות. בכל המדדים – על פי דיווחי המורים – דרכי הוראה אלה שכיחות בישראל מעל ממוצע המדינות.
על פי דיווחי מנהלות ומנהלי בתי הספר, המצב קצת פחות מרשים, באזור הממוצע. המנהלים נשאלו באיזו מידה המורים בבתי הספר שלהם מבינים את תוכנית הלימודים, מצליחים ליישם את מטרות תוכנית הלימודים, מציבים ציפיות גבוהות בפני התלמידים, ומעוררים בהם השראה ללמידה.
במדד שנוצר, שנקרא: "דגש בית ספרי על הצלחה אקדמית", דורגה ישראל בקרבת ממוצע המדינות. ישראל מדורגת מעל מדינות כגון צרפת, נורבגיה, פינלנד וארה"ב. אלא שלמרבה הצער, גם למדד זה אין קשר ברור להישגי התלמידים. למשל, המדינה המובילה את העולם במדד "דגש על הצלחה" היא קטר, שציוני תלמידיה במתמטיקה נמוכים מאשר אלו של תלמידי ישראל.
על פי דיווחי התלמידות והתלמידים, איכות ההוראה בישראל נמצאת מעט מתחת לממוצע. התלמידים נשאלו באיזו מידה המורות והמורים מבהירים את הנושא של השיעור, מסבירים אותו היטב, משיבים על שאלות התלמידים, ומעניקים משוב שעוזר לתלמידים להתקדם.
42% מתלמידי ישראל העניקו למורים למתמטיקה ציונים גבוהים, לעומת 48% בממוצע המדינות. 40% העניקו למורי המדעים ציונים גבוהים, לעומת 51% בממוצע המדינות. כמו שכבר הודגם, גם מדד זה לא ממש קשור להישגים. תלמידי יפן, המובילים בהישגים, העניקו למורים שלהם ציונים נמוכים מאוד, ממש בתחתית הדירוג; ואילו תלמידי אוזבקיסטן, מתחתית דירוג ההישגים, דיווחו שהמורים שלהם איכותיים ביותר.
השתתפות בניסויים ובמעבדות חקר
את המורכבות של תוצאות מחקר טימס 2023 מדגים יותר מכל הממצא לגבי היקף השימוש במעבדות וביצוע ניסויים מדעיים. השתתפות התלמידים בניסויים היא דרך ההוראה החשובה ביותר בלימודי מדעים. כפי שמודגש בתוכנית הלימודים: "ביצוע ניסויים ותצפיות, התנסות מעשית עם כלים ותכנון ובנייה של מוצרים הם מאבני היסוד של המדע והטכנולוגיה". הניסוי לא משרת רק את "ההבנה לגבי התהוות הידע המדעי", אלא תורם, נוסף על כך, "להבניה של מושגים מופשטים" שאנו מבקשים ללמד.
על פי זה, אפשר היה לצפות למציאת קשר ישר בין היקף השימוש במעבדות ובניסויים לבין הציונים במבחן מדעים. אבל זה לא קרה (ראו תרשים).
על פי דיווחי התלמידים בישראל, רק מחצית מהם (51%) מבצעים ניסוי מדעי לפחות פעם אחת בשבועיים. נתון דומה (52%) מופיע גם בדיווחי המורים, מה שמחזק את הממצא. בממוצע המדינות 64% מהתלמידים מבצעים ניסויים בהיקף האמור, ובמדינות המובילות, יפן והונג קונג, מדובר ברוב מוחלט של התלמידים (90%).
כפי שניתן לראות בתרשים, הקו הכתום (המייצג ציונים) אינו עולה משמאל לימין בהדרגה בהתאמה לגובה העמודות, המייצגות את היקף ביצוע הניסויים. למשל, בסינגפור ובדרום אפריקה התלמידים משתתפים בניסויים בהיקף דומה (62%), אבל סינגפור מובילה את דירוג המדינות בציונים (ציון 606), ואילו דרום אפריקה נמצאת בתחתית הדירוג (ציון 362).
ויש עוד. תלמידים בישראל שדיווחו על השתתפות בניסויים רק פעמים בודדות בשנה קיבלו במבחן ציון גבוה יותר, ובהפרש משמעותי, מאשר תלמידים שדיווחו על ביצוע לפחות ניסוי אחד מדי שבוע. התופעה המוזרה הזאת – פער גדול בציון לטובת מי שביצעו מעט מאוד ניסויים ושיעורי מעבדה – נמצאה לא רק בישראל, אלא ב-39 מדינות מתוך 42 שהשתתפו במבחן.
חינוך לא מתאים לכותרת בעיתון
אפשר להציע לכך כמה הסברים, למשל, שכלל אין קשר בין ביצוע ניסויים לבין רכישת ידע והבנה מדעיים; או אולי ששיעורי המעבדה מתבצעים בדרך כזאת שאינה תורמת לידע ולהבנה המדעיים; ואולי שהשאלות במבחן היו כאלה שלא נשענו על ההבנה הנרכשת במעבדות.
מה שבטוח, אפשר לומר שהמבחנים הבינלאומיים מספקים מידע מקצועי מורכב. יש למידע זה ערך רק בתנאי שמתייחסים אליו ברצינות. זה ככל הנראה לא המצב בישראל, שכן חצי יובל מתחילת המבחנים לא חל שינוי של ממש בתוצאותיהם. ואם לא באמת לומדים את תוצאות המבחנים, הרי שהם מיותרים לחלוטין.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן