הנסיגה בציוני התלמידים היא באשמת משרד האוצר, לא בתי הספר

המצב הכלכלי בבית הוא גורם ההשפעה החזק ביותר על הישגי התלמידים (צילום אילוסטרציה: הדס פרוש / פלאש90)

השוואה של מבחן טימס 2023 למבחן משנת 2019 מצביעה על זינוק בשיעור הילדים העניים בישראל שאין להם משאבי עזר ללמידה בבית. עוד עולה כי שיעור הילדים שמגיעים לכיתה ח' כשהם לא מוכנים ללמידה נותר מהגבוהים בעולם. כמו כן, חל זינוק בשיעור הפרות הסדר ובעיות המשמעת בכיתות.

מכאן שהגורם לירידה בהישגים של תלמידות ותלמידי ישראל אינו איכות המורים וההוראה (כפי שהצגתי בהרחבה בשבוע שעבר). הבעיה היא במדיניות הכלכלית, המגדילה את העוני ואת הפערים הכלכליים. יותר עוני, פחות מוכנות ללמידה, יותר הפרות סדר בכיתה, פחות למידה – והישגים יותר נמוכים.

זינוק בבעיות המשמעת לפי דיווח המנהלים

במחקר טימס 2023 נשאלו מנהלות ומנהלי בתי הספר באיזו מידה מתאפיין בית הספר בבעיות המשמעת הבאות: איחורים, חיסורים, הפרעה ללמידה בכיתות, רמאות, גניבות, ונדליזם ואלימות מילולית ופיזית בין התלמידים או כלפי הצוות החינוכי.

לפי מדד המנהלים, בישראל יש יותר בעיות משמעת מאשר בממוצע המדינות, ואנו במקום ה-29 מתוך 43 מדינות בדירוג הלימודים בסביבה בטוחה. בולט במיוחד כי רק 26% מהתלמידים בישראל לומדים בבתי ספר שבהם בעיות משמעת מעטות ביותר, לעומת 41% מהתלמידים בממוצע המדינות.

בהשוואה לדו"ח המחקר משנת 2019 ניכרת נסיגה משמעותית במדד זה, הירידה החדה ביותר מבין כל המדינות שהשתתפו בשני מועדי המחקר. ב-2019 הייתה ישראל ממוקמת לצד ממוצע המדינות: 46% הלומדים בבתי ספר בסביבה בטוחה, לעומת 45%. ב-2023 נחתך המדד בישראל כמעט בחצי, בעוד בממוצע המדינות חלה ירידה קלה בלבד (ראו תרשים).

גם לפי התלמידים חלה בישראל מאז 2019 נסיגה חמורה במדד הפרות הסדר בכיתה. התלמידות והתלמידים נשאלו באיזו מידה תלמידים אינם מקשיבים למורה, מרעישים ומפריעים לשיעור, מקשים על המורה להתקדם, ומונעים משאר התלמידים ללמוד.

לפי דיווח התלמידים, יש בישראל יותר הפרות סדר בכיתות מאשר בממוצע המדינות. ב-2019 רבע מתלמידי ישראל (24%) למדו בכיתות שאין בהן הפרות סדר, מעט יותר מאשר בממוצע המדינות (22%). אולם ב-2023, רק 19% מהתלמידים בישראל למדו בכיתות שאין בהן הפרות סדר, בעוד שבממוצע המדינות לא חל שינוי.

בסך הכול, הידרדרה ישראל במדד הפרות הסדר לפי דיווח התלמידים מהמקום ה-11 ב-2019 למקום ה-25 ב-2023, מתוך 34 מדינות שהשתתפו בשני מועדי המבחן.

הקשר בין בעיות שמשמעת לציונים

הקשר בין היקף בעיות המשמעת לציונים במבחן מתמטיקה בכיתות ח' הוא ברור. למשל, מי שלומדים בישראל בבתי ספר עם בעיות משמעת חמורות (מדד המנהלים) הגיעו לציון ממוצע של 456 נקודות, בעוד הלומדים בבתי ספר ללא בעיות שמשמעת השיגו ציון 512. במונחי סרגל הציונים של מחקר טימס, זה כמו הפער בין "מספיק בקושי" ל"טוב פלוס".

פער דומה קיים גם לפי היקף הפרות הסדר בשיעורים (מדד התלמידים). מי שלומדים בכיתות עם הפרות סדר חמורות השיגו ציון ממוצע של 468 במתמטיקה, לעומת מי שלומדים בכיתות ללא הפרות סדר שהשיגו ציון 540.

אלא שלא ניתן לדעת מה כיוון הקשר: הגיוני להניח שבכיתות ובבתי ספר שיש בהם בעיות משמעת רבות, ההוראה והלמידה נפגעות ולכן הציונים נמוכים. הגיוני גם להניח את כיוון הסיבתיות ההפוך: בבתי ספר שבהם תלמידים מתקשים בלמידה (ציונים נמוכים), הם פורקים את התסכול שלהם או את השעמום בהפרות סדר ומשמעת.

צריך גם לזכור שיש מדינות שבהן המנהלים דיווחו על מעט בעיות משמעת, אבל ציוני התלמידים נמוכים מאוד. כך המצב באוזבקיסטאן, ערב הסעודית ומלזיה. מצד שני, בנורבגיה, שוודיה ופינלנד, המנהלים דיווחו על יותר בעיות משמעת מאשר בישראל, אבל הציונים שלהם טובים יותר.

סביר, אם כך, שיש משתנים נוספים, שמשפיעים במקביל על המשמעת ועל ההישגים. בדו"ח מחקר טימס 2023 יש מידע לגבי שני משתנים כאלה: מידת המוכנות של התלמידים ללמידה בכיתה ח' (הכיתה שבה נערך המבחן), ומשאבי העזר ללמידה שיש לתלמידים בבתיהם.

חוסר מוכנות קיצוני לכיתה ח'

המורות והמורים נשאלו במחקר באיזו מידה ההוראה בכיתותיהם מוגבלת בשל תלמידים שאינם מוכנים ללמידה בכיתה ח'. בכלל זה: פערים בידע או במיומנויות, תלמידים שסובלים ממחסור בשעות שינה או מתזונה לקויה, תלמידים שלא מוצאים עניין בלמידה, תלמידים עם קשיי התנהגות, ותלמידים עם מגבלות התפתחותיות.

על פי דיווחי המורים למתמטיקה, 23% מתלמידות ותלמידי ישראל לומדים בכיתות שבהן ההוראה מוגבלת באופן חמור בשל חוסר מוכנות של תלמידים לכיתה ח'. זהו שיעור הגבוה פי שניים וחצי מהיקף חוסר המוכנות בממוצע המדינות (9%), והשיעור הגבוה ביותר מכל המדינות שהשתתפו במחקר, מלבד מרוקו. גם מורי המדעים דיווחו על שיעור דומה של חוסר מוכנות (21%).

גם במחקר טימס משנת 2019 דיווחו המורים בישראל על הבעיה בהיקף דומה: 25% מהתלמידים למדו מתמטיקה בכיתות מעוכבות בחומרה עקב חוסר מוכנות לכיתה ח', ו-21% בכיתות המדעים. בשני המקצועות ישראל הובילה אז את כל 39 המדינות שהשתתפו במחקר, ובפער משמעותי.

חשוב להבהיר שההיקף הגדול של תלמידים שלא מוכנים ללמידה אינו נובע מכך שמערכת החינוך בישראל היא מכילה, ולכן יש בכיתות הרגילות תלמידים מעוכבים רבים. לפי ממצאי מחקר פיזה 2022, הכיתות בישראל הן ממש לא הטרוגניות. ישראל נמצאת מתחת לממוצע המדינות במדד האינטגרציה החברתית-כלכלית, ומעל הממוצע במדד הסלקטיביות (מיון לכיתות נפרדות) של תלמידים חלשים.

הקשר בין מידת המוכנות להישגים הוא ברור. ככל שתלמיד מוכן פחות ללמידה, כך הוא יתקשה להבין את התוכן הנלמד וישיג ציונים נמוכים יותר. למשל, מי שלמדו מדעים בכיתות מעוכבות בחומרה עקב חוסר מוכנות, השיגו במבחן ציון ממוצע 441 נקודות, לעומת מי שלמדו בכיתות שאין בהן תלמידים לא מוכנים ללמידה, שקיבלו ציון 528.

פערים גדולים במשאבי הלמידה בבית

משתנה נוסף שקשור להישגים הנמוכים הוא הרקע החברתי כלכלי. במחקר שאלו את התלמידות והתלמידים לגבי משאבי הלמידה בביתם: כמה ספרים יש בבית, האם יש להם חדר מגורים משלהם, האם יש בבית חיבור יציב לאינטרנט, ומה רמת ההשכלה של הוריהם.

ההשפעה של משתני הבית על הפערים היא גדולה יותר מכל המשתנים האחרים. למשל, במבחן מדעים קיבלו מי שיש להם מעט משאבי בית בישראל ציון 407, לעומת ציון 541 למי שיש להם משאבי בית רבים. זה שקול להבדל בין "נכשל" לבין "טוב מאוד" (ראו תרשים).

עוד ניתן לראות בתרשים, שתלמידים בישראל בעלי משאבי בית רבים הגיעו לציונים גבוהים מאשר תלמידים דומים בממוצע המדינות. מנגד, תלמידים בעלי משאבי בית מועטים מדורגים מתחת לממוצע של תלמידים דומים באשר המדינות. הדבר מעיד על כך שהפערים בישראל – במשאבי בית ובהישגים לימודיים – גדולים מאשר בכל מדינות העולם.

ויש עוד: מסתבר כי במחקר משנת 2019, רק 2% מתלמידי ישראל סווגו כמי שיש להם משאבי בית מועטים. לעומת זאת, במחקר הנוכחי, 2023, גדל שיעורם פי חמישה: 11% מתלמידי ישראל סווגו כבעלי משאבי בית מועטים.

עלייה זאת תואמת את העלייה העקבית במדד העוני הרב ממדי שמפרסם ארגון לתת. משנת 2019 ובמהלך שנות הקורונה גדל שיעור הילדים החיים בעוני מ-33.5% עד ל-38.6% אחוזים. מגמה זאת נמשכת גם כיום, וב-2024 הגיע שיעור הילדים החיים בעוני ל-39.6%.

המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל אחראית ואשמה

אם כך, ככל שניתן ללמוד מממצאי מחקר טימס 2023, במהלך חמש השנים האחרונות גדלו הפערים הכלכליים בישראל, ויותר תלמידות ותלמידים דיווחו על מחסור במשאבי למידה בבית. כיוון שהמצב הכלכלי בבית הוא גורם ההשפעה החזק ביותר על הישגי התלמידים, ניתן לקשור זאת לירידה בציונים.

יותר תלמידים מתקשים בלימודים, ויותר תלמידים פורקים את תסכולם בהפרות סדר ובעיות משמעת. לזה יש להוסיף את חוסר המוכנות של התלמידים ללמידה בחטיבת הביניים, נתון חריג בהשוואה בינלאומית, שדווח בשנת 2019 אך לא טופל.

מי שאשם בכך אינם המורות והמורים, וגם לא התלמידים והוריהם. המקור להידרדרות במערכת החינוך הוא המדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל.