newsletter icon
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

התקיפה במסיק: "אם הייתם ערבים, היינו הורגים אתכן"

מכות בחזה עם אלות, אבנים בראש מטווח אפס. כך מתארות פעילות את הלינץ' שביצעו מתנחלים בהגר גפן, פעילה ישראלית בת 70 שהצטרפה למסיק. "היא כנראה חשבה שהם לא יתקפו אותה כי היא מבוגרת", אמרה עדת ראייה

מאת:
"אולי היא חשבה שלא יתקפו אותה כי היא מבוגרת". מתנחלים תוקפים את הגר גפן במהלך מסיק בכפר כיסאן

"אולי היא חשבה שלא יתקפו אותה כי היא מבוגרת". מתנחלים תוקפים את הגר גפן במהלך מסיק בכפר כיסאן

"ראיתי איך הם הפילו את הגר ארצה, ואז היכו אותה עם האלות שלהם, בזמן שהם מחזיקים אותה. היא ממש צרחה. כמה מהם הביאו אבנים, והפילו לה על הראש, ממרחק אפס. היא כנראה חשבה שהם לא יתקפו אותה כי היא מבוגרת ולא נראית פלסטינית".

כך תיארה ב', צעירה פלסטינית, את הלינץ' שערכה אתמול (יום ד') קבוצה של מתנחלים רעולי פנים בהגר גפן, פעילה ישראלית בת שבעים, בעת שהתלוותה למסיק של פלסטינים בכפר כיסאן שליד בית לחם. גפן מאושפזת בבית חולים עם שברים בצלעות ונקב בריאה, ופעילה ישראלית נוספת נפצעה לאחר שהוכתה באלות ואגרופים. עד עתה איש מהתוקפים לא נעצר. על פי דיווחים, גם שני מתנחלים נפצעו מאבנים.

האירוע התחיל אתמול בשעות הבוקר, כאשר כעשרים מתנדבים פלסטינים מקבוצת "פזעה", יחד עם פעילים ישראלים, הגיעו ללוות חקלאי מבוגר בשם אברהים, שהאדמה שלו קרובה להתנחלות מעלה עמוס, ולכן הוא מפחד להגיע אליה לבד. באזור הותקפו בעבר פלסטינים שהגיעו לעבד את אדמותיהם.

"כשהתקרבנו לאדמה של החקלאי, היו בה שמונה מתנחלים, נערים, עם אלות", סיפרה ב', פעילה פלסטינית שהעדיפה להישאר בעילום שם. "הם לא תקפו אותנו, רק קיללו. עברנו על פניהם וראינו שגנבו את כל הזיתים מהחלקה וריססו חומר כימי רעיל על העצים, 180 עצי זית. אני כחקלאית יודעת, שהחומר מתחיל מהעלים, עובר לעצים, ואז לגזע. והורג הכל.

"החקלאי שהיה איתנו, אברהים, אדם מבוגר, התחיל לבכות ולצעוק. שפכתי מים על העצים כדי להשקות אותם, כי לוקח זמן עד שהחומר הורג את העצים. המתנחלים ניסו לגרש אותנו. אבל אנחנו שרנו. לא דיברנו איתם מילה. ניסינו רק להרגיע את החקלאי שלא הפסיק לבכות".

"זה היה מאוד מאורגן"

ל', פעילה ישראלית שגם היא העדיפה ששמה לא יפורסם, סיפרה שהם הגיעו לחלקה והתחילו למסוק, ואז היא שמעה את אחד מתנחלים אומר בטלפון: "תבואו לכאן". "חשבתי שהוא קורא לצבא, כי קודם המתנחלים דיברו על זה שאנחנו צריכים אישור", שחזרה ל', "אבל בדיעבד הבנתי שהוא קרא למתנחלים (אחרים). עשר דקות אחרי זה ירדו יותר מעשרים מתנחלים, חמושים באלות, עם אבנים, חלקם רעולי פנים וחלקם לא. זה היה מאוד מאורגן. התחלנו לסגת מהאזור של המטע".

הם ירדו בבת אחת מההר. מתנחלים תוקפים במהלך מסיק בכפר כיסאן

הם רידו בבת אחת מההר. מתנחלים תוקפים במהלך מסיק בכפר כיסאן

ב', הפעילה הפלסטינית, מתארת תיאור דומה. "פתאום, מההר, ירדו אלינו עשרות. לחלקם היו מאצ'טות וסכינים. שניים, ראיתי אותם בעיניים שלי, החזיקו גרזנים. הם רצו אלינו והתחילו לזרוק אבנים בטירוף. בלי לראות בעיניים. היו איתנו נערות בנות 14, ונערים, והחקלאי ואשתו המבוגרת. אף אחד לא ציפה שיתקפו אותנו ככה".

גפן עמדה בצד וצילמה, ואז התחילה ההתקפה עליה. "הגר היתה מקדימה, אני הלכתי לצלם בצד אחר", סיפרה הפעילה הישראלית. "באיזשהו שלב, אחד הפלסטינים אמר שמרביצים לה. ראיתי מרחוק את המתנחלים מסביבה. היא שכבה עם הפנים על האבנים, הלכתי לכיוונה. אמרתי להם (למתנחלים) שאני רק באה להגיש עזרה ראשונה.

"כמה מתנחלים, חלקם רעולי פנים, נתנו לי בוקס לפנים, היכו בי עם אלה בגב ולקחו לי את המצלמה. שלושה תקפו אותי, אבל מסביבם היו עוד אנשים. לפני שהם עזבו, הם אמרו לנו: 'יש לכן מזל. אם הייתן ערבים, היינו הורגים אותכן'."

"הגר צילמה הכל", סיפרה ב', הפעילה הפלסטינית. "הם פירקו אותה במכות, ואז גנבו לה את הטלפון, התיק והמצלמה. הם היכו אותה ברגל ובגב, ושוב ושוב בחזה עם האלה. כל פעם שניסיתי להתקרב, קבוצה אחרת שלהם זרקה עלי אבנים. ראיתי את הגרזנים והסכינים וידעתי שאם הם יתפסו אותי, הם ידקרו אותי.

"אנחנו היינו רק עשרים והם היו עשרות, וכולם צעירים. החקלאי ואשתו המבוגרת בקושי הצליחו לברוח, והייתי איתם, ניסיתי לעזור להם. אני מרגישה הרבה אשמה, שהשארנו שם את הגר".
לפי עדויות הפעילים, חלפו יותר משעתיים עד שהצבא והמשטרה הגיעו למקום, בעוד גפן נותרה פצועה על הקרקע.

לקח לשוטרים זמן להגיע. התנחלות מעלה עמוס (צילום: אליהו 1234 CC BY SA 4.0)

לקח לשוטרים זמן להגיע. התנחלות מעלה עמוס (צילום: אליהו 1234 CC BY SA 4.0)

"השוטרים לא האמינו לי"

ט', פעילה ישראלית, נסעה למעלה עמוס להזעיק עזרה רפואית. "לא הייתה קליטה, אז עליתי למעלה עמוס", היא מספרת. לדבריה, היא הגיעה אל החיילים והשוטרים שעמדו בנקודה גבוהה וסיפרה להם שיש שתי פצועות בשטח וצריך לפנות אותן.

"הם לא האמינו לי", אומרת ט', "לקח לי זמן לשכנע אותם, הם הרימו רחפן של המתנחלים. רק אחרי שקיבלתי טלפון מל׳, שעלתה לגבעה סמוכה כדי להתקשר, הם (החיילים והשוטרים) ירדו לשטח".

ט', שהיתה בשטח ההתנחלות, לא ראתה שהשוטרים פועלים כדי לאתר את התוקפים. "היו שם מלא מתנחלים, אבל לא ראיתי שהמשטרה עשתה שום פעולה לעכב או לבדוק אנשים, הם לא התעסקו בכלל עם המתנחלים", היא אומרת.

ל׳, שנשארה פצועה למטה, מספרת כי כשהשוטרים הגיעו אליה ואל גפן, הן הציעו להם לאכן את הטלפון של גפן, וכך אולי לאתר את התוקפים. "השוטר בשטח אמר: ׳כן, כן, אני אעביר להם בקשר', אבל לא ראיתי שזה קרה", אומרת ל'. "מניסיון העבר, אין לי הרבה תקווה שמישהו ייעצר". בבית החולים אובחנו לל' שריטה בעין וחבלות מהאלות.

במשטרה אישרו כי לא בוצעו מעצרים לאחר התקיפה. ממשטרת ישראל נמסר: "במוקד המשטרה התקבל דיווח אודות חיכוך בין פלסטינים לישראלים סמוך למעלה עמוס. כוחות משטרה וצבא הגיעו למקום ועוד בטרם הגעתם, האירוע הסתיים. בעקבות כך, פונו מספר פצועים במצב קל ובינוני לביה"ח. המשטרה פתחה בבדיקת נסיבות המקרה".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ילדים בתור חלוקת מזון בח'אן יונס, דרום רצועת עזה, ב-29 בנובמבר 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

ילדים בתור חלוקת מזון בח'אן יונס, דרום רצועת עזה, ב-29 בנובמבר 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

"לא למות רעבים. זה כל מה שאנחנו מקווים לו עכשיו"

המצור הישראלי ההדוק על צפון רצועת עזה והיחס המקל שמקבלות כנופיות שבוזזות את משאיות הציוד הובילו למחסור חמור במזון ולזינוק חד במחירו. הרעב חמור במיוחד בצפון, אבל מורגש גם בשאר חלקי הרצועה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf