המאחז הוקם ביום ראשון; ביום חמישי הקהילה נאלצה לעזוב

עוד לפני שהוקם המאחז החדש, התושבים סבלו מהתנכלויות של מתנחלים באזור. תושבים פלסטינים מפנים את ביתם בקהילת מוע'ייר א-דיר, ימים ספורים אחר שמתנחלים הקימו מאחז בתוך הכפר (צילום: אורן זיו)

ביום ראשון הוקם מאחז בתוך הכפר מע'ייר א-דיר שבשטחי C בגדה המערבית, במרחק של כ-100 מטר מאחד הבתים; עוד לפני סוף השבוע, התושבים כבר החלו לארוז את חפציהם כדי לעבור מהמקום. הפעם, בניגוד למה שקרה בקהילות רבות אחרות, לא נדרשה אלימות פיזית קשה או גניבת עדרים. התושבים כבר יודעים מה מצפה להם אם יישארו לגור ליד המאחז, ובורחים.

המאחז הוקם בתוך דיר כבשים של אחד התושבים, אחמד מליחאת, וכלל גם אוהל גדול. למקום נמתח קו מים מהמאחז הסמוך, שהוקם זמן קצר לפני תחילת המלחמה וחסם את רעיית הצאן באזור. למרות צו הפסקת עבודות שהוציא המנהל האזרחי, הרחבת המאחז נמשכה במהלך השבוע.

עוד לפני שהוקם המאחז החדש, התושבים סבלו מהתנכלויות של מתנחלים באזור. אחרי הקמתו, המתנחלים התחילו לעשות מדי יום "סיורים" בכפר – שבו מתגוררים כ-150 איש – ברגל, בטרקטורונים או בכלי רכב, ואף החלו להקים גדר בין בתי הכפר לבין הכביש הראשי. הם נסעו דרך הבתים, אף שלאחרונה נסלל כביש שמחבר את מאחז החווה הסמוך למאחז החדש, ושאבו מים לכבשים שלהם מבור המים של הכפר.

בסרטון שצילם הפעיל איתמר גרינברג בעת הקמת המאחז, נשמע אחד המתנחלים מתגאה בריקון האזור מפלסטינים: "זה המקום היחידי שנשאר, זהו, ברוך השם העפנו את כולם, גם אתכם יחד איתם. אני אנצח, כי אני עם התורה ועם הארץ".

בימים רביעי וחמישי התושבים עסקו בפינוי הצאן, באריזת הבתים והעמסת חפצים, ריהוט, מזון לבעלי חיים ומכלי מים על משאיות. המתנחלים הביטו על המתרחש מקרוב. חיילים ושוטרים נראו במאחז, משוחחים בנחת עם המתנחלים. שוטר שהגיע למקום נתן דו"ח לנהג משאית פלסטיני, שהגיע לסייע למשפחה לפנות ציוד מביתה.

מע'ייר א-דיר שוכן צפונית לרמאללה, בלב אזור ששטחו כ-150 אלף דונם בין כביש אלון ליריחו. כפי שדיווחנו באוגוסט 2023, מתנחלים השתלטו כמעט על כל השטח באמצעות הקמת מאחזים וגירוש קהילות פלסטיניות. אחרי הגירוש הנוכחי, נותרו באזור רק הקהילות מעראג'את וראס אל-עוג'ה, בדרום בקעת הירדן.

>> המטרה הושגה: 150 אלף דונם, כמעט נקיים מפלסטינים

מתחילת המלחמה גורשו יותר מ-60 קהילות ומקבצי רועים פלסטיניים, והוקמו לפחות 14 מאחזים על חורבותיהם או בסמוך להם. אחת הקהילות שנפגעו היא ואדי סיק שגורשה באלימות קשה, שכללה התעללות ואף תקיפה מינית – אירוע שהוביל לסגירת יחידת "ספר המדבר". לאחר הגירוש, הוטלו סנקציות בינלאומית על מתנחל מוכר באזור, נריה בן פזי, שהשבוע הוטלו עליו סנקציות גם על ידי ממשלת בריטניה. בימים האחרונים הוא נראה מסתובב בכפר.

אחמד מליחאת, בן 58, גר מול המאחז החדש עם עשרה בני משפחתו. הוא מספר: "הם הגיעו ביום ראשון בבוקר, מתנחלים עם כבשים, נכנסו לדיר שבבעלותי. היו איתם כעשר מכוניות, הם היו כ-15 עד 20 מתנחלים. הם הכניסו את הכבשים שלהם לדיר שלי, בנו להם אוהל נוסף והביאו מים מהמאחז השכן".

"מאז הקמת המאחז כמעט לא ישנתי ולא אכלתי". אחמד מליחאת, תושב מע'ייר א-דיר (צילום: אורן זיו)

"המתנחלים באו מוכנים, עם תוכנית"

מכיוון שכולם באזור מכירים היטב את המקרה של ראס אל-עין, שם נגנבו בחסות המשטרה יותר מ-1,000 ראשי צאן, בימים שלאחר הקמת המאחז התושבים עסקו בעיקר בהוצאת הצאן מהכפר. מליחאת מספר שכמה שעות אחרי הקמת המאחז ביום ראשון "הם רצו להגיע לכבשים שלנו במהירות, כדי לטעון לאחר מכן שאלה כבשים שלהם ולקחת אותן, כמו שעשו בראס אל-עין. עד הלילה הם המשיכו להגיע לבית ולאזור. אחד מהם אמר לפעיל שלום, 'למה אתה יושב איתם, הם פלסטינים, הם יהרגו אותך', והוא ענה למתנחל: 'אני מגן עליהם כדי שאתה לא תהרוג אותם'. בלי הפעילים הם היו נכנסים לבית ומכים אותנו. זה כבר קרה בעבר".

>> חוסר ראיות? כבשים שנגנבו מפלסטינים אותרו על ידי פעילים

לדברי מליחאת, המתנחלים אמרו לו שהוא צריך "ללכת לירדן ולעיראק. הם רוצים לגרש אותנו ואת שאר הקהילות הבדואיות, ולקחת את האדמה בדרך כזו או אחרת. מאז הקמת המאחז כמעט לא ישנתי ולא אכלתי, בעיקר סיגריות ומים. אתה לא יודע מה הם יעשו. אולי יכו את בנך ואז יביאו משטרה ויעצרו אותך או את הבן שלך ותשלם ערבות 20 אלף שקל. לפני 7 באוקטובר מנעו מאיתנו לצאת למרעה. אחריו הם הגיעו לכאן ואמרו לנו, 'אתם חמאס'. אבל אנחנו לא חמאס, אנחנו בדואים".

עוד לפני הקמת המאחז החדש, מע'ייר א-דיר היה מוקף כמעט מכל כיוון בהתנחלויות: מצפון שוכן המאחז מצפה דני, שהוכשר חלקית על ידי הממשלה; ממזרח נמצא מאחז רוח הארץ, שהוקם זמן קצר לפני תחילת המלחמה אז התרחב, וגם המאחז החדש; ומדרום נמצא אחד המאחזים של נריה בן פזי, ששוכן לצד הכפר המגורש ואדי סיק. התושבים במקום הם פליטים מהנגב, שגורשו בנכבה, התיישבו באזור אחר בבקעת הירדן והועברו על ידי המנהל האזרחי למקומם הנוכחי בשנות ה-80, לאחר שבמקום מושבם הקודם הוקם בסיס צבאי.

על פי דוח של שלום עכשיו וכרם נבות שפורסם בחודש שעבר, חוות הרועים השתלטו בפועל על כ-786 אלף דונם – כ-14% משטח הגדה המערבית. בתוך כשנתיים וחצי השתלטו מתנחלים על 70% מכלל השטח הזה, במסווה של צורכי רעייה.

זאת אינה הפעם הראשונה שבה הקמת מאחז מובילה לגירוש קהילה תוך ימים ספורים. בשנה שעברה, קהילת אום ג'מאל צפון בבקעת הירדן גורשה כמה ימים אחרי שהוקם לידה מאחז; וקהילת א-סוח'ון, גם היא מבקעת הירדן, עזבה עשרה ימים אחרי הקמת המאחז הסמוך.

אחת מתושבות הכפר, שהעדיפה לא להזדהות בשמה מחשש להתנכלות מתנחלים, סיפרה: "אנחנו מוקפים מכל צד בהתנחלות. המתנחלים באו מוכנים, עם תוכנית, כדי לקחת את האדמה ולגרש אותנו. לפני 7 באוקטובר היה אסור לרעות, אמרנו בסדר. אחר כך הם התחילו להיכנס בין הבתים, ועכשיו הקימו מאחז. אנחנו מתפנים כל אחד למקום אחר, מתפזרים".

תושב נוסף, שהעדיף גם הוא לא להזדהות, אמר שאין להם מקום מסודר ללכת אליו. "כולם יתפזרו. הבעיה היא שהיום אין חוק. הם אומרים לך, 'אנחנו הממשלה', והמשטרה איתם. בשנה שעברה מתנחלים נכנסו לכפר, תקפו קרובי משפחה שלי, ניסינו להגן על עצמנו וצילמנו, ונעצרתי. במזל השופט בעופר שחרר אותי, ושאל את התביעה אם היינו צריכים להגיש קפה למתנחלים שבאים אלינו הביתה". התושב אמר שימכור את העדר שלו, כי ללא שטחי מרעה החזקתו נהיתה לא כלכלית.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

משפחת מאליחת עסקה היום (חמישי) באריזת חפציה. הם העידו כי בלילה מתנחלים גנבו להם חמור ועשרה שקים של מזון לבעלי חיים. אחמד מאליחת אמר: "כשהשכן שלך טוב, אתה בטוב, אבל הם לא רוצים שלום. הם רוצים לגרש אותך, להרוג אותך, להרוס את הבית שלך. איני רוצה ללכת. מי שעוזב הולך לגור בין הזיתים, באדמה של אנשים אחרים, ברמון, בגבעה בא-ראם, ואז אומרים לך שאסור לשים שם את האוהל".

מדובר צה"ל נמסר כי המאחז נמצא על אדמות מדינה, ואינו פולש לתוך השטח שבו מתגוררת הקהילה.

במנהל האזרחי אישרו כי ניתן צו הפסקת עבודות למאחז, "לרכיבי בינוי שהוקמו במרחב בעקבות כך שהוקמו בניגוד לחוק".