newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הנתונים נחשפים: כך הפכו הצאן והבקר לכלי השתלטות מתנחלים בגדה

על פי דו"ח חדש של ארגון כרם נבות, הקמתן של עשרות "חוות רועים" הפכה בשנים האחרונות לאסטרטגיה מרכזית של המתנחלים בגדה. ללא רישיונות מוסדרים, בתוך שטחי אש ובתמיכה כספית מסיבית, דוחקים "הרועים החדשים" את קהילות הרועים הפלסטיניות מאדמתן

מאת:
השטח שעליו חולשים מתנחלים בעקבות הקמת החוות הללו הוא כ-238 אלף דונם. מתנחל בחולצת השומר יו"ש צופה בעדרי מתנחלים רועים באדמות של הכפר דיר ג'ריר (צילום: עבדאללה אבו רחמה)

השטח שעליו חולשים מתנחלים בעקבות הקמת החוות הללו הוא כ-238 אלף דונם. מתנחל בחולצת השומר יו"ש צופה בעדרי מתנחלים רועים באדמות של הכפר דיר ג'ריר (צילום: עבדאללה אבו רחמה)

מאז הוקם מאחז הרועים "חוות מן" ב-2020, צמוד לרפתות של ההתנחלות מעון, חייו של עומר אבו ג'ונדייה, רועה צאן מהכפר טובא שבדרום הר חברון, השתנו. "יום אחד יצאתי עם הצאן לוואדי, והגיע בחור צעיר שאמר שאסור להיות כאן, מבלי להראות לי מסמכים", הוא מספר. כעבור זמן מה, הוא אומר, הגיעו חיילים ואנשי המנהל האזרחי, שאמרו כי יבדקו את הנושא, אך בפועל גיבו את המתנחלים. מאז הקמת המאחז נקבע "גבול" חדש, לפיו הפלסטינים לא יכולים לרעות במעלה הוואדי. כמו מאחזים אחרים, המאחז ישוב על גבול שטח האש, אך אנשיו נכנסים ללא קושי לשטח האש לרעייה על חשבון שטחים ששימשו פלסטינים.

על פי נתונים המתפרסמים לראשונה במסגרת דו"ח חדש של ארגון "כרם נבות", הממפה את מאחזי החוות בגדה המערבית, מתנחלים השתלטו במהלך השנים על כשבעה אחוזים משטחי C באמצעות 77 מאחזי חוות, תוך השתלטות נרחבת על שטחים פלסטיניים בעזרת רעייה. השטח שעליו חולשים מתנחלים בעקבות הקמת החוות הללו הוא כ-238 אלף דונם. הדו"ח כולל מפה אינטראקטיבית המציגה את השתלטות המאחזים על השטח.

מרעה מהווה מרכיב מרכזי בבחירת מיקומם, ולרוב גם בכלכלתם, של 77 החוות שנסקרות בדו"ח, כאשר מתוכן, 66 הוקמו בעשור החולף ו-46 בשנים 2017-2021 לבדן, שנות ממשל טראמפ, במקביל לממשלות נתניהו.

"הנסיבות המדיניות הייחודיות ששררו בשנים אלו, שהושפעו בין היתר גם מההסתבכות המשפטית של נתניהו שהגבירה את תלותו בימין הקיצוני, תרמו ללא ספק באופן משמעותי להתרחבות תופעה זו ולהגעתה לממדיה הנוכחיים", נכתב בדו"ח, המתבסס על תצפיות, ראיונות עם רועים פלסטינים ופעילי שטח וניתוח תצלומי אוויר.

יעיל יותר מהתנחלויות בנויות

קרוב לשליש מהשטח שעליו השתלטו מתנחלים בעזרת אותן חוות נמצא באזורים שהוכרזו כ"שטחי אש", כלומר שגם לישראלים אסור להיכנס אליהם. בנוסף, עשרות אלפי דונם נמצאים בתוך שטחים שהוכרזו כשמורות טבע, שהרעייה בהן אסורה בלא תיאום עם רשות הטבע והגנים. על פי הדו"ח, "רעיית הצאן והבקר הישראלית בגדה המערבית, הפכה במהלך העשור האחרון לאמצעי המשמעותי ביותר שבו משתמשת ישראל כדי לנשל קהילות פלסטיניות". על פי דו"ח שפרסמה תנועת שלום עכשיו בשנה שעברה, חלק ממאחזי החוות הפכו בשנים האחרונות למוקדי האלימות הקשים ביותר בגדה.

מאחזי החוות מתחלקים לשלושה סוגים: מאחזי רועים קבועים, מאחזים חקלאיים צעירים שהוקמו בעשור האחרון, שמרכיב הרעייה בהם נכון להיום משני או מזערי, אך קיימת אפשרות שיהפוך למשמעותי בעתיד, ומאחזי בת – שלוחות של מאחזי רועים קבועים, שחלקן מוקמות ומפונות מעת לעת.

בכנס ארגון אמנה שהתקיים בפברואר 2021 תחת הכותרת "המערכה על אדמות המדינה", אמר המנכ"ל זאב חבר, כי מאחזי החוות חולשים על כ-200 אלף דונם. מחברי הדו"ח של כרם נבות קובעים כי מדובר בהערכת-חסר ושטחם המצטבר הוא כ-238 אלף דונם. חבר ציין בכנס שהחוות מהוות כלי יעיל יותר לתפיסת שטח מההתנחלויות הבנויות, שכן הן תופסות שטחים גדולים בהרבה.

על פי מחברי הדו"ח, העובדה ששליש משטחי המרעה היהודיים חופפים ל"שטחי אש", מלמדת שחלק ניכר ממאמצי ההשתלטות של המתנחלים מתמקד באזורים שבין הכפרים הפלסטינים לאורך גב ההר ובין בקעת הירדן, בשטחי המרעה והחקלאות ההיסטוריים של הכפרים, שם ישראל הכריזה בשנים 1967-1971 על מאות אלפי דונם כעל "שטחי אש". כמה וכמה מבין מאחזי החוות הוקמו במכוון מטרים ספורים מחוץ להם, אך רועות בתוכו.

כ-16 אחוזים (39 אלף דונם) מסך השטח שמתנחלים השתלטו עליו באמצעות מאחזי החוות מצויים בתוך שמורות טבע מוכרזות. עוד כ-4,000 דונם מסך השטח שמתנחלים השתלטו עליו נמצאים בכלל בתוך שטחי הרשות הפלסטינית. כמה ממאחזי החוות הללו הוקמו מלכתחילה ובמכוון לאורך גבולות שטחי C עם שטחי הרשות הפלסטינית.

מהדו"ח עולה כי למעלה ממחצית מסך השטח שמתנחלים השתלטו עליו באמצעות מאחזי החוות, כ-128 אלף דונם, לא נרשמו בטאבו ולא הוכרזו על ידי ישראל כ"אדמות מדינה". המשמעות היא שאלה שטחים שאינם יכולים להיות מוקצים למתנחלים לשום מטרה, בין אם מכיוון שהרשויות הישראליות מכירות בהם בבעלות פלסטינית פרטית ובין אם מכיוון שסוגיית הבעלות טרם הובהרה.

בדו"ח מודגש כי 238 אלף הדונמים המדוברים אינם כוללים את האזורים בגדה שגישת פלסטינים אליהם מנועה או כרוכה בסיכון.

סבסוד מתמשך במיליוני שקלים

השימוש ברעיית צאן ובקר להשתלטות על קרקע החל בראשית שנות ה-70 ונמשך בטפטוף גם בשנות ה-80 וה-90. אלא שבשנים האחרונות, חל "שינוי קריטי בממדי התופעה, המשאבים המושקעים בה והשלכותיה ההרסניות על הקהילות הפלסטיניות".

על פי הדו"ח, ההשקעה הכספית בחלק גדול מהמאחזים – הכוללת פריצת דרכים, רכישת עדרי צאן או בקר, מבנים ניידים שחלקם מוצבים על משאיות ייעודיות, רכבי שטח ורכבים חקלאיים – עשויה להגיע למיליוני שקלים למאחז. "לא ייתכן שכל הידע והמשאבים הללו מצויים בידי המתנחלים המתגוררים במאחזים הללו, אשר רובם בשנות ה-20 או ה-30 המוקדמות לחייהם. יתרה מכך, מדובר בעסקים שידרשו לכל הפחות מספר שנים, כדי להגיע לעצמאות כלכלית. אחזקתם דורשת אפוא סבסוד מתמשך, ארוך טווח. לאור זאת, אין כל ספק שמאחורי המפעל עומדים גופים ציבוריים", קבועים מחברי הדו"ח. לדבריהם, סוגיית המימון נותרת עמומה מכיוון שמדובר ב"מפעל הכרוך בהפרת חוק שיטתית ולכן הגופים המממנים נמנעים לפי שעה מלספק ראיות חד-משמעיות שעשויות להרשיעם".

כפי שפרסמנו במרץ, משרד החקלאות מתקצב במיליונים חלק מאותם מאחזים, על ידי תקצוב עמותת השומר יו"ש, המגייסת מאות מתנדבים לחוות רועים ומאחזים, שלפחות משניים מהם יצאו התקפות על חקלאים פלסטינים. בארבע השנים האחרונות קיבלה העמותה יותר מ-6 מיליון שקל מהמדינה.

בדו"ח מצוין כי הצבא, המנהל האזרחי, המועצות האזוריות והמקומיות, החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית, משרדי החקלאות והחינוך, משרד ההתיישבות החדש – מסייעים בדרכים שונות למאחזי החוות.

מתנחל לבוש במעיל של השומר יו״ש רועה כבשים ליד המאחז מצפה יאיר, פברואר 2022 (צילום: גיא בוטביה)

דוחקים בהתמדה את רגלי קהילות הרועים הפלסטיניות. מתנחל לבוש במעיל של השומר יו״ש רועה כבשים ליד המאחז מצפה יאיר, פברואר 2022 (צילום: גיא בוטביה)

שלא במפתיע, הרשויות והמתנחלים המעורבים בהקמת מאחזי החוות עושים מאמץ גדול לערפל את סוגיית הקצאות הקרקע, קרי רישיונות רעייה, שמונפקים עבור השטחים שמתנחלים טוענים שהוקצו למרעה. על פי מחברי הדו"ח, בהתבסס על מיקומם של המאחזים וסיווג הבעלות של הקרקעות סביבם, "לחלק מהמתנחלים במאחזים הללו, אין ולא יכול להיות רישיון רעיה תקף מגורם שמוסמך להנפיק".

ההקצאות לחוות נעשות דרך החטיבה להתיישבות, שכל פעילותה – למעט העניינים הכספיים – הוחרגה במתכוון מחוק חופש המידע, בתיקון ל”חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל”, שיזם ח”כ בצלאל סמוטריץ’ בשנת 2015.

״העבודה על הדו"ח הזה נמשכה לאורך השנים האחרונות, מאז שהתברר שמדובר בתופעה הולכת ומתפשטת, שהיא בעלת השפעה הרסנית על קהילות פלסטיניות רבות", אמר דרור אטקס מארגון כרם נבות. "במהלך השנים הללו ניסינו בדרכים שונות לקבל מהמדינה מידע לגבי גודל וסיווג השטחים שמתנחלים השתלטו עליהם לשם רעייה, אך מאמצנו העלו חרס. כרגיל בשטחים, המדינה התנערה באמתלות שונות, מחובתה לפקח על המתרחש בשטח, שלא לדבר על חובתה לאכוף את החוק על מתנחלים אלימים".

"ככל שחלף הזמן", הוסיף אטקס, "התברר שגופים שונים של המדינה הם שעומדים גם מאחורי הגל הזה, השלישי במספר, של הקמת מאחזים לא חוקיים, כחלק ממה שנהוג לכנות בשנים האחרונות 'המערכה על שטחי –C'. המערכה הזו, היא הגורם שאחראי לעלייה המטאורית של אלימות מתנחלים בגדה, שנרשמה בעשור האחרון, כנגד פלסטינים. אלימות פרועה של מתנחלים המופנית נגד פלסטינים בלא מורא וחשש אמיתיים מפני העמדה לדין, הפכה לאמצעי העיקרי במהלך השנים הללו, שבאמצעותו ישראל מגרשת קהילות פלסטיניות ממאות אלפי דונם ברחבי הגדה המערבית״.

בשנה שעברה, בעקבות פנייה של שלום עכשיו למשרד החקלאות בדרישה לעצור את העברת התמיכות הכספיות של המשרד לארגון השומר יו”ש, שפעיליו תועדו פועלים במספר רב של מאחזים לא חוקיים, התקבל מידע חדש לגבי החוות. המשרד דחה את הדרישה בטענה כי הוא מממן רק פעילות של הארגון במאחזים שבהם ישנן הקצאות קרקע שאושרו על ידי המנהל האזרחי. כאסמכתא, צירף המשרד לתשובתו מסמך ובו פירוט של "מבחני התמיכה" המנחים את המשרד בחישוב ומתן כספים לארגון ולשני גופים נוספים.

מהנתונים עלה כי המדינה הקצתה יותר מ–8,500 דונם לשש חוות חקלאיות ומאחזים בגדה לצורכי רעייה וחקלאות, אף שהמאחזים שניתן להם אישור השימוש בקרקע נבנו בלי היתרי בנייה. מכיוון שבמשרד החקלאות ציינו בפני שלום עכשיו כי הם מעבירים תקצוב רק למאחזים שיש להם הקצאות קרקע, והם סיפקו שישה שמות של מאחזים, ניתן להסיק כי לרבים מאחזים האחרים אין כלל הקצאות קרקע.

כתוצאה מהתפשטות מאחזי החוות, רועים פלסטינים רבים נאלצים לצמצם את עדריהם או אף למכרם כליל, מכיוון ששטחי המרעה הולכים ומצטמצמים, והם נאלצים להיסמך יותר ויותר מזון קנוי, תערובות גרעינים, שמחירן מתייקר, בעיקר מאז פלישתה של רוסיה לאוקראינה. "הקשיים הכלכליים הללו", מציין הדו"ח, "מצטרפים להגבלות ההולכות ומחמירות על כל בנייה פלסטינית בשטחי C, שיחד יוצרות סביבה עוינת לפלסטינים בשטח ובפרט כלפי הרועים הפלסטינים שמחייתם תלויה ביכולתם לנוע בחופשיות במרחב. התוצאה היא התדלדלות והתרוששות קהילות הרועים הפלסטיניות בשטחי C".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
אריאל שרון בחווה שלו בנגב, ב-1997 (צילום: גדעון מרקוביץ / פלאש90)

אריאל שרון בחווה שלו בנגב, ב-1997 (צילום: גדעון מרקוביץ / פלאש90)

"שטחי האש נתפסו למטרה אחת: רזרבת קרקעות להתיישבות"

חשיפת "שיחה מקומית": כבר בישיבה ב-1979 הסביר אריאל שרון כי הכריז על כל שטחי האש בגדה המערבית כדי לאפשר את העברת האדמות למתנחלים. לפי מסמכים נוספים שאותרו בארכיון המדינה, שטח האש בדרום הר חברון, שמשמש כעת תירוץ לגירוש של כ-1,000 איש מביתם, נועד גם להפריד בין הבדואים אזרחי ישראל לפלסטינים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf