newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ביטקוין, טסלה ומשבר האקלים. למה אילון מאסק לא יציל את העולם

אילון מאסק וחברתו טסלה מציגים עצמם כמובילים במעבר לעולם בר קיימא. אבל ההשקעה הגדולה בביטקוין מראה ששיקולי רווח גוברים על השליחות האקלימית – ושאסור לבנות על בעלי הון לפתור את משבר האקלים

מאת:

בתחילת חודש פברואר נחשף בדו"ח של רשות לניירות ערך בארה"ב כי חברת טסלה קנתה ביטקוין בשווי 1.5 מיליארד דולר. החברה אף אמרה שתקבל בעתיד תשלום במטבע הקריפטוגרפי עבור כלי הרכב שלה.

באותו דו"ח נחשף גם, כי החברה מכרה בסכום דומה רשיונות פליטה (carbon credits), ובמקביל הכריז אילון מאסק, בעלי החברה, שזינק לאחרונה לראש טבלת עשירי העולם, כי הוא תורם אישית 100 מליון דולר למלגות מחקר ופרסים לפיתוח טכנולוגיה יעילה ללכידת פחמן (carbon capture).

קנה ביטקוין ב-1.5 מיליארד דולר, מכר רשיונות פליטה באותו סכום. אילון מאסק (צילום: תומס הוק CC BY NC 2.0)

קנה ביטקוין ב-1.5 מיליארד דולר, מכר רשיונות פליטה באותו סכום. אילון מאסק (צילום: תומס הוק CC BY NC 2.0)

טסלה היא הבולט מבין הפרויקטים של המיליארדר הסלבריטאי. החברה, המתמחה במכוניות יוקרה חשמליות וטכנולוגיות להפקה ואגירה של אנרגיה נקייה, חרטה על דגלה את הקיימות. לפי אתר החברה, "המשימה של טסלה היא להאיץ את המעבר של העולם לאנרגיה בת קיימא."

המחויבות של מאסק ושל חברת הדגל שלו לייצוב האקלים היא אחת הסיבות הבולטות לאהדה הענקית שזוכה לה המיליארדר. אולם שורת החשיפות של בדו"ח צריכה דווקא להעלות ספקות מסוימים לגבי המחויבות הזו.

מאסק והביטקוין: "בדיעבד, זה היה בלתי נמנע"

הצטרפותו של מאסק לאנשי הביטקוין הגיעה אחרי פלירטוט ארוך. אחרי שהפך לאיש ביטקוין מאסק אף צייץ כי "בדיעבד, זה היה בלתי נמנע." האמונה ביכולתן של טכנולוגיות מתקדמות לפתור את בעיות העולם היא מכנה משותף משמעותי בין המיליארדר לקהילת מטבעות הקריפטו.

מטבעות אלו, הביטקוין בראשם, מבטיחים לשחרר את הכסף משליטתם של בנקים ומדינות; האפשרות לפתח מטבעות ולעצב את אופיים תוכל, לדעת תומכים, ליצור כלכלה חופשית באמת, שאינה נשלטת מלמעלה.

יש הרבה דברים שאפשר וראוי להגיד על התפיסה הזו, על הביטקוין ועל מטבעות קריפטו בכלל. אבל בין אם אנו מאמינות כי כאן טמון המפתח לכלכלה הוגנת או שמא כי מדובר בתרמית פירמידה, יהיה מסוכן להתעלם מהיבט אחר של הסוגייה: השלכות הביטקוין על משק האנרגיה ושינוי האקלים.

הבעיה היא שבעוד מטבעות כמו ביטקוין נתפשים כעניין וירטואלי, משהו ברשת, "בענן", כל "ענן" שכזה הוא בסופו של דבר מחשבים ממתכת ופלסטיק, דרכם זורם חשמל שצריך להמשיך ולייצר כדי שה"ענן" ימשיך להתקיים.

בניגוד, למשל, לאחסון קבצים פשוט בענן, הביטקוין דורש מטבעו, באופן מכוון ובתור הבסיס לתפקודו, כמות הולכת וגדלה של "עבודה" של מחשבים. רק כך ניתן, ללא גורם מרכזי שמנהל את המטבע, לוודא שבאמת עומד מאחוריו משהו, לוודא שאי אפשר פשוט לשנות מספר במחשב כלשהו ולהגיד "הנה, יש לי מאתיים מיליארד ביטקוין".

כדי לייצר עוד ביטקוין, וכדי לוודא שכל תשלום שנעשה עם המטבע הוא אותנטי, רשת המחשבים המבוזרת המקיימת את המטבע נדרשת לעשות חישובים מורכבים שכל תכליתם היא להפעיל מחשב כלשהו ולהוכיח בסוף שנעשתה עבודה. כמו שיעורי בית או מבחן, המטרה של כל החישובים האלו היא לא לגלות משהו חדש, אלא לעבור את התהליך של מציאת תשובה ידועה מראש על מנת להוכיח שיש בידיך את היכולת לעשות זאת.

הביטקוין הוא המטבע הראשון מסוגו, וזה שהוכיח שהגישה הזו בכלל יכולה לעבוד. הוא עדיין הנפוץ ביותר, בפער ניכר, אך בעקבותיו באו שלל מטבעות וירטואלים שונים, חלקם דומים לו יותר, חלקם פחות.

אופן אחד בו חלק מהמטבעות האחרים מתבדלים מהביטקוין הוא ביעילות אנרגטית; מהבחינה הזו, הביטקוין מתבלט לרעה. צריכת האנרגיה של רשת הביטקוין גוברת והולכת בקצב מסחרר, ועקפה לאחרונה את צריכת האנרגיה הכוללת של איחוד האמירויות. כאשר ממקמים את הרשת בין רשימה של מדינות העולם מבחינת צריכת חשמל, היא עומדת במקום ה- 31. (ישראל במקום ה- 47, וצריכת החשמל הכוללת שלה לא מגיעה למחצית מצריכת החשמל של הביטקוין.)

צריכת החשמל של רשת הביטקוין מהווה כמעט 1 חלקי 200 מצריכת החשמל העולמית. כל עסקה שמבוצעת בביטקוין צורכת פי חצי מיליון ממה שצורכת עסקה בכרטיס אשראי.

אם המעבר לאנרגיה בת קיימא היה מאחורינו, זו לא בהכרח הייתה בעיה עבור האקלים. אך המעבר הזה בעיצומו, ולכן כמו בתחומים אחרים, מרבית החשמל של רשת הביטקוין עדיין מגיע מהבערת דלקים פוסיליים, הפולטת גזי חממה משני-אקלים. לכן נדרשו חוקרים שוב ושוב בשנים האחרונות להעריך את ההשפעה האקלימית של המטבע, וממצאיהם מדאיגים.

מחקר אחד ב-2018 מצא אפילו כי הפליטות של רשת הביטקוין לבדן מספיקות כדי לגרום לאנושות לחצות את גבול ההתחממות המסוכן של 2 מעלות מעל הממוצע הטרום-תעשייתי, אולם ישנן ראיות שמחקר זה היה פסימי מדי. חלק ניכר מהרשת כבר רץ על אנרגיה מתחדשת, בין שליש לשני שליש על פי הערכות שונות, ויש ראיות לכך שהיעילות האנרגטית של הרשת ברמת העסקה עולה עם הזמן.

עם זאת, אין עוררין על כך שבאופן מובנה, על אף התייעלות אפשרית ברמת העסקה, צריכת האנרגיה הכוללת של הרשת מוכרחה לעלות עם הזמן, בפרט ככל שמתרחב השימוש במטבע.

האנרגיה הנדרשת ל"חציבה" של ביטקויון גדולה מהאנרגיה שצורכת ישראל (צילום: מרקו ורץ' CC BY 2.0)

האנרגיה הנדרשת ל"חציבה" של ביטקויון גדולה מהאנרגיה שצורכת ישראל (צילום: מרקו ורץ' CC BY 2.0)

וזו בעיה לא קטנה, אפילו אם תעבור הרשת בשלמותה לאנרגיות מתחדשות מחר בבוקר: בעת בה העולם מנסה להוריד את צריכת האנרגיה שלו כדי שיהיה ניתן לעבור לאנרגיה בת קיימא לפני שמאוחר מדי, צריך לצמצם את השימוש בטכנולוגיות שצורכות עוד ועוד אנרגיה, לא להשקיע בהן מיליארדים ולתמרץ את השימוש בהן. ההימור על הביטקוין סותר מהותית את המחויבות של טסלה להאיץ את המעבר לאנרגיות מתחדשות, ומקשה על ייצוב האקלים ככלל.

רשיונות ישירים ועקיפים להרוס את האקלים

אולם גם אם רכישת הביטקוין בידי טסלה מטילה צל על התדמית הירוקה של החברה ובעליה, ניתן לחשוב שהחשיפות האחרות באותו דוח – מכירת רשיונות הפליטה ותרומתו של מאסק לפיתוח טכנולוגיות ללכידת פחמן – נותנות משנה תוקף לתדמית הזו.

הרי היכולת של טסלה למכור רשיונות פליטה במקום לקנות אותם היא הוכחה מחודשת שהחברה מצליחה לפתח את מוצריה בשוק האנרגיה המתחדשת מבלי לבזבז על הדרך את תקציב הפחמן המועט שנותר לאנושות לפלוט. והתרומה של מאסק ללכידת פחמן אפילו מראה שהוא מוכן לתרום מהונו האישי על מנת לתקן את הנזק האקלימי שבא לפניו. לא כך?

נתחיל עם התרומה האישית של מאסק ללכידת פחמן. אכן, לכשעצמה לכידת פחמן היא מטרה חיובית ביותר. ניתן רק לפלל שהתרומה תוביל לפריצת דרך שתאפשר להתחיל להוציא מהאטמוספירה את גזי החממה שהיא ספגה, בהיקף ובמהירות כאלו שיאפשרו לייצב את האקלים לפני שהוא קורס לתוך מעגלי היזון-חוזר הרסניים.

אך לפני שנריע יותר מדי לאיש העשיר בעולם, ראוי לשים את הדברים בהקשרם: 100 מיליון דולר הם אמנם סכום אסטרונומי עבורנו פשוטי העם, אך עבור מאסק מדובר בפחות ממה שהוא צבר ביום ממוצע בשנה האחרונה – בה הוא הוסיף להונו לפחות 132 מליארד דולר בזמן שמרבית העולם נחנק כלכלית בסגרים. אם אני הייתי תורם 50 שקל למחקר, זו הייתה תרומה גדולה יותר יחסית להכנסה שלי מתרומתו של מאסק.

אבל ניחא – לטוב ולרע, מאסק יכול להרשות לעצמו לתרום סכום כזה מבלי להניד עפעף, ומדובר במטרה טובה, לא כך? ובכן, לא לגמרי. יש סכנה גדולה בהישענות של מאסק ועל עשירים אחרים על האפשרות ללכוד פחמן.

ראשית, כיוון שאחרי עשרות שנים של מחקר, אין אף טכנולוגיה שמראה פוטנציאל ללכוד פחמן במהירות ובהיקף הנדרשים כדי להשפיע באופן משמעותי על ייצוב האקלים. ישנם בכל זאת דברים מאוד יעילים ומהירים שבני אדם יכולים לעשות כדי ללכוד פחמן – לנטוע המון עצים או יותר טוב, להכריז על שמורות טבע ולאפשר ליערות קיימים להתרחב באופן טבעי. לא רק שיעילותם של פתרונות אלו מוכחת, הם גם זולים מאוד, ומאסק, שתרם כבר מיליון דולר לנטיעות בעבר, יכול עם הונו העצום לקדם אותנו משמעותית למיצוי הפוטנציאל ללכידת פחמן טבעית.

אולם אפילו אם העולם ימצה את הפוטנציאל הזה, כלומר את הדבר הכי משמעותי שידוע לנו בוודאות שיכול ללכוד פחמן – עדיין יידרשו שינויים בשורת תחומים אחרים, ובפרט במשק האנרגיה, כדי לייצב את האקלים לפני שמאוחר מדי.

התרומה של מאסק היא הימור שאולי יש איזו דרך שאף אחד עוד לא חקר ללכוד פחמן בקנה מידה כזה נרחב. כמובן שאפשר רק לייחל לפריצת דרך היסטורית שכזו. רק חשוב להבין שלא מדובר ביותר מזה – הימור, בסיכויים נמוכים. לא משהו שצריך להאט את המעבר האגרסיבי לכלכלה בת קיימא בכל התחומים ובכל הארצות.

ובכך בדיוק טמונה הסכנה. כאשר אנו תולים תקוותינו בפריצות דרך היפותטיות או מייחסים חשיבות גדולה לניסיונות להגיע אליהן, הדבר יכול להיתפס כחלופה לדברים שכבר ידוע לנו שצריך לעשות אותם או כאיזון למהלכים עם השלכות שליליות מידיות.

הדרך הכי יעילה ללכוד פחמן היא לתת לעצים לצמוח. יער בארה"ב (צילום: משרד החקלאות האמריקאי)

הדרך הכי יעילה ללכוד פחמן היא לתת לעצים לצמוח. יער בארה"ב (צילום: משרד החקלאות האמריקאי)

בכך ההירתמות של מאסק לחיפוש אחר "גיים צ'יינג'ר" בתחום לכידת הפחמן דומה לתכניותיו להקים קולוניה בחלל: מאמצים אלו יכולים להיתפס בתור "פתח מילוט" עבור המיעוט העשיר שאחראי למרבית הרס האקלים, ולגרום לו לחשוב שאסון האקלים יישאר תמיד בעיה של אנשים אחרים; לחשוב שהכסף והכוח שלו יגנו עליו לעד ואין כל דחיפות להפסיק להרוויח על חשבון האקלים.

רווחים מעל לכל

ואם נחזור לעסקאות הגדולות באמת בהן עסקנו – לרישיונות הפליטה שמכרה טסלה בעת שקנתה ביטקוין בערך דומה – כאן הבעיה גדולה יותר. מבחינה אקלימית ברור שעדיף היה שהחברה תשב על הרישיונות האלו במקום למכור אותם לחברה אחרת שתפלוט פחמן במקומה, ובטוח שעדיף שלא הייתה משקיעה את הכסף בטכנולוגיה בזבזנית כמו ביטקוין.

אבל טסלה היא תאגיד ציבורי עם מחויבות לבעלי המניות שלו; ארגון שכל תכליתו לייצר רווחים ואף מחויב לכך חוזית. אמנם הוא משווק את עצמו בתור פרויקט לשינוי משק האנרגיה, ופועל בהתאם, במסגרת פרמטרים מסוימים; אבל אי אפשר לצפות ממנו לשבת לעד על נכסים בעלי ערך, ומרגע שמכר אותם, גם אי אפשר לצפות שלא ישקיע אותם בנכסים רווחיים יותר – כמו הביטקוין, שאת ערכו מאסק יכול להזניק באבחת ציוץ.

במקום ליחס לבעלי הון ולתאגידים תפקידים בלתי סבירים בפתרון בעיות העולם, חשוב שנראה את הדברים כפי שהם. ההון צריך ללכת לאיפה שהוא יכול לגדול, אחרת הוא יאבד מערכו עד שלא יוכל לעמוד בתחרות וייבלע בידי יריב. אם רווחי להשקיע בטכנולוגיה שמקשה על העולם לעבור לאנרגיה בת קיימא, לשם ילכו ההשקעות, גם של תאגיד ששם לעצמו מטרה לקדם את המעבר לאנרגיה בת קיימא.

מי שמחזיק בהון ומתקיים ממנו, בין אם מדובר במיליארדר יחיד או תאגיד, לא יכול להתעלם משיקולי רווחיות בדיוק כשם שרובנו לא יכולים לתת את כל המשכורת שלנו במתנה, להתעלם ממה שמעסיקים דורשים מאיתנו, או להתפטר בגחמה.

מוטב ללמוד מההיסטוריה, שמראה שוב ושוב שאם נרצה שבעלי הון ייקחו ברצינות שיקולים אחרים מלבד הרווח, שיקולים כמו הזכות של עובדיהם לחיות בכבוד, כמו בטיחות מוצריהם, או כמו ייצוב האקלים – צריך יהיה לכפות עליהם את השיקולים האלו.

כך עשו איגודי עובדים עם המאבק המדמם על תנאי יום העבודה, וכך עשו שלל תנועות ומפלגות עם מיסוי פרוגרסיבי, פיקוח ורגולציה למיניהם.

אם חלקים מההון מתחילים להתהדר באג'נדה ירוקה, זה טוב מאוד: זה סימן שנהיה רווחי להיות ידידותי לאקלים, או לפחות להיראות ככה. במקום להריע לבעלי הון פיקחים שתופסים את הנישה הזו, חשוב יותר שנדאג שלא תהיה להם ברירה: שלא ניתן יהיה להמשיך להרוויח תוך הרס הסביבה. שלא ניתן יהיה להמשיך לעשות כסף על חשבון עתידנו.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ארונו של מייקל לוין, שנהרג במלחמת לבנון השנייה, מובא לקבורה בהר הרצל בירושלים, ב-3 באוגוסט 2006 (צילום: יוסי זמיר / פלאש90)

ארונו של מייקל לוין, שנהרג במלחמת לבנון השנייה, מובא לקבורה בהר הרצל בירושלים, ב-3 באוגוסט 2006 (צילום: יוסי זמיר / פלאש90)

יום של תחושת כישלון שלא הצלחנו לעצור מלחמות מיותרות

בילדותי יום הזיכרון היה בעיני יום של עצב טהור. התחושה הזאת התחלפה בזעם על כל כך הרבה מוות מיותר במלחמות על כלום ושום דבר. המסגרת הפוליטית הבאה שתקום בשמאל חייבת להיות כזאת שתתייצב מיד נגד עוד מלחמה מיותרת, בלי תהיות ובלי ספקות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf