אסור שנטיעת עצים תסתיר את הפתרון למשבר האקלים

יוזמה שהתחילה מיוטיובר פופולארי מגייסת כסף לנטיעת 20 מיליון עצים, האמצעי הכי מוצלח לקירור האקלים. היוזמה מבורכת, אבל אסור שייעור יבוא על חשבון האנשים החיים במקומות המיועדים לנטיעה המונית כמו אפריקה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

לא כל יום צצה תופעת רשת ביוזמת יוטיובר בן 21 המגייסת מיליוני תורמים נגד התחממות האקלים, ביניהם מיליונרים, תאגידים, ואף ממשלות. אבל כזו בדיוק היא #TeamTrees: יוטיובר צעיר הידוע בשם "מיסטר ביסט" החליט, בעידוד עוקביו, לחגוג את הגעתו ל-20 מיליון עוקבים בפרויקט גיוס המונים לשתילת 20 מיליון עצים ברחבי העולם, ובין התורמים הגדולים נמצאים אילון מאסק ועוד מספר מיליונרים, ממשלת אוקראינה, ועוד שורת כוכבי יוטיוב ותאגידים.

בעניין הייעור, כמו תמיד, הצפון מתכנן תכנונים על אפריקה בלי להתייעץ בתושביה. עצים בקניה (צילום: פרנצ'סקו סאקליונה BY CC 2/0)

בעניין הייעור, כמו תמיד, הצפון מתכנן תכנונים על אפריקה בלי להתייעץ בתושביה. עצים בקניה (צילום: פרנצ'סקו סאקליונה BY CC 2/0)

אחרי שנה של שריפות יער שוברות שיאים בחמש יבשות שונות, אלו חדשות מעולות. למרות התקווה האלמותית שטכנולוגיה חדשה תופיע ותנקה את האטמוספירה מפחמן, אף פתרון שפותח עד כה עוד לא מראה פוטנציאל מציאותי לתקן חלק משמעותי מהנזק, חוץ מעצים. הם כבר עברו מזמן את שלב הוכחת ההיתכנות, נטיעתם זולה ופשוטה, ויעילותם בלכידת פחמן מוכחת ומגובה מחקרית.

על פי ההערכות, נטיעה של כטריליון עצים בשנים הקרובות יכולה להוציא עד כשני שליש מהפחמן באטמוספירה, ובכך להאט את התחממות הכדור ולהשיג לאנושות מרווח נשימה שיאפשר ליישם את שורת השינויים המקיפים שנדרשים בשביל לבלום את קריסת האקלים.

עוד לפני היוזמה של מיסטר ביסט, כמה שחקנים גדולים יותר החלו במאמץ הנדרש – דוגמת ממשלת סין, שנוטעת ומשמרת עצים בקנה מידה עצום, או ממשלת אתיופיה, שכנראה שברה שיאי עולם כאשר אירגנה נטיעה של יותר מ-350 מיליון עצים במהלך יום אחד בקיץ האחרון. הנטיעה הענקית היא רק חלק מהעצים שאתיופיה התחייבה לנטוע, והיא אחת מ-28 מדינות אפריקאיות שלוקחות חלק ביוזמה בינלאומית שאפתנית לייעור-מחדש של כמיליארד דונם ברחבי היבשת.

איפה נשים את כל העצים האלה

למרות כל החדשות הטובות האלו, יש בתנופת הייעור גם כמה בעיות ששווה להתעכב עליהן.

הראשונה היא שאלה של מיקום: אילו שטחים זמינים לייעור (או ייעור מחדש) ואילו לא.

שטחים בנויים ושטחים המשמשים לגידול יבולי מזון אינם זמינים, כמובן. שטחים המשמשים למרעה עבור תעשיות הבשר והחלב אמנם ירוויחו מתוספת של עצים מעטים, אולם הם לא בהכרח יאזנו את הנזקים הסביבתיים העצומים של תעשיות אלו. אם יצטמצמו צריכת וייצור הבשר והחלב, ניתן יהיה להמיר שטחי מרעה לשטחי יער בעלי יכולת ספיגת פחמן גבוהה – עוד סיבה טובה להימנע ככל האפשר מצריכת מוצרים אלו בחיינו האישיים.

בשאלת איתור השטחים לייעור, אפריקה זוכה לתשומת לב מיוחדת. יש בכך דבר מבורך, כמובן. פרויקט הייעור המאסיבי יסייע בשיפור רמת חייהם של התושבים ויעזור להגן עליהם מנזקי שינוי האקלים, הפוגעים בהם באופן בלתי-פרופורציונלי כבר עשרות שנים.

אך מצד שני, ניכר כי השיח סביב אפריקה נופל בדפוס האדנותי המוכר מאז ימי הקולוניאליזם. היבשת נתפשת כנחלת הכלל, ותורמים ומומחים מהצפון הגלובלי מרגישים חופשים להתייחס אליה כעתודת קרקע עצומה הזמינה לתוכניותיהם. קשה לדמיין מצב מקביל בו ארגונים באפריקה ואסיה מארגנים יוזמה דומה לייער מחדש את מערב אירופה או צפון אמריקה.

לא כדאי לייער כל מקום שאפשר

למרות שהפרויקט מתבצע בשיתוף הדוק עם 28 ממשלות אפריקאיות וסוכנות הפיתוח של האיחוד האפריקאי, מדענים מקומיים מתריעים כי ייעורם של חלק מהשטחים דווקא יפגע ביכולת ספיגת הפחמן שלהם: ערבות ברוכות-דשא, שניתן ניתן להמיר אותן ליערות, לוכדות גם הן פחמן; בניגוד לעצים, הן לוכדות את הפחמן מתחת לאדמה, שם הוא מוגן ברובו משריפות. בנוסף, הדשא דורש פחות מים, להם זקוקים נואשות בני האדם בסביבות אלו; מומחים מתריעים כי נטיעת עצים במקומות מסוימים עלולה לחסל את אספקת המים של התושבים האנושיים.

אם הייעור נעשה נגד האינטרסים של האנשים החיים בשטח, יכול לקרות מה שקורה בברזיל. שריפת יערות ברזיל כמו שהוא מצולמת מהחלל (צילום: נאס"א, CC BY 2/0)

אי אפשר לבסס תכניות אקלים על משאבי הטבע של ארצות אחרות מבלי לקחת ברצינות את צרכי תושביהן, ולא רק מטעמי צדק. ייעור שטחים באפריקה פשוט לא יהיה בר קיימא אם הוא יתבצע על אפם ועל חמתם של האנשים החיים שם. אנשים שרואים כיצד יער חדש ייבש את בארותיהם לא יהססו להיפטר ממנו, בדיוק כשם שאנשים הנאבקים לשרוד לא יהססו להתייחס אל היערות החדשים כמשאב זמין שניתן להרוויח על חשבונו, כמו שקורה בברזיל.

כפי שהוכר כבר באמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים בשנת 1992 (אמנת ריו), נדרשת העברה של טכנולוגיה ומשאבים למדינות הדרום הגלובלי כדי שיוכלו לספק מענה בר קיימא לשינוי האקלים נוכח הצרכים של תושביהן. היחס לאפריקה כמשאב זמין תוך התעלמות מביקורת של מקומיים מסמן המשך מגמה מדאיגה של התעלמות מהצורך הזה.

אין פתרונות קסם

מעבר לכך, הנכונות של מיליארדרים ומיליונרים לתרום מעט מהונם לנטיעת העצים בהחלט מעודדת, אבל היא צריכה דווקא לעורר גם חשד. אלו אותם האנשים המרוויחים מעל לכל דמיון בחסות סדר הדברים הנוכחי, סדר שקשור קשר הדוק להרס הסביבה. יש להם אינטרס בסיסי לשמר את הדברים כמו שהם, אינטרס שיכול לקבל עדיפות על פני שיקולים סביבתיים וציבוריים.

לכן חשוב לשים לב שנטיעת עצים לבדה, מבטיחה ככל שתהיה, אינה פתרון קסם למשבר האקלים. אם יינטעו טריליון העצים הנדרשים אך העולם ימשיך להתנהל כפי שהוא מתנהל כיום בכל היבט אחר, לא נשיג יותר מהאטה קטנה בהידרדרות ובקריסת האקלים, בין היתר כיוון שהמשך ההתחממות משמעותו המשך התגברות שריפות היער, והיערות העתיקים שנשרפים משחררים הרבה יותר פחמן מזה שהיערות החדשים מסוגלים לספוג.

לצד נטיעת טריליון העצים, עדיין צריך להפסיק לשרוף דלקים פחמניים, ועדיין צריך להפוך את מגמת העלייה בצריכת מוצרי בשר וחלב. אחרי עשרות שנים של תקווה לפתרון טכנולוגי, המדע העכשווי מצביע על כך שעצים ממשיכים להיות הכלי היעיל והעוצמתי ביותר שניתן לקוות לו בלכידת פחמן , אבל הוא לבדו פשוט לא מספיק כדי לבטל את הנזק המצטבר.

פתרון מקיף ובר קיימא למשבר עדיין אפשרי, וכפי שמתן קמינר מציין, אפילו יכול לשפר את חיינו באופן ממשי. ניתן להעריך את מחיר השינוי, עלות אותה ניתן עקרונית לממן, אבל רק דרך מפנה חד מהגישה השוררת בעשורים האחרונים, לפיה כושר ההתעשרות של האלפיון העליון מקבל עדיפות על שיקולי אקלים. בלי השינויים הכוללים האלו בכלכלה הגלובלית, הנטיעות המבורכות יהיו רק טיפות מים על ‏אבן לוהטת.

מיכאל ספיר הוא פעיל שמאל המתגורר בלייפציג, גרמניה

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

נלחם כל חייו נגד גזענות על כל סוגיה, ועכשיו מדביקים לו תווית של אנטישמי. ג'רמי קורבין, מנהיג הלייבור (צילום: Party of European Socialists)

קורבין לא אנטישמי. הוא על הכוונת כי הוא רוצה להציל את העולם

פריבילגים, איסלמופובים ואפילו אנטישימים מקדמים במרץ את הטענה שקורבין אנטישמי. אך מה שמפחיד אותם באמת זה שלראשונה זה שנים, מוצגת אלטרנטיבה למשטר ההרס הניאו-ליברלי. לכן צריך לקוות שקורבין ינצח ביום חמישי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf