"בגלל הישיבה ברשימה המשותפת עשינו המון פשרות, נאבקנו פחות"
אחרי שבל"ד הודיעה על כוונתה להתמודד לבד, יו"ר הרשימה, סמי אבו שחאדה, עדיין לא פוסל את האפשרות לרוץ עם המשותפת אך מבהיר מה התנאים לכך. בראיון מיוחד הוא מדבר על הרקע לפרישה, על החזון הפוליטי שהחוויר, ועל הרלוונטיות של בל"ד למצביעים יהודים
"אם יש אנשים בחד"ש שרואים שאיימן עודה טעה בהובלה שלו, הם היו צריכים להחליף אותו". סמי אבו שחאדה ביפו (צילום: אורן זיו)
הוועידה של בל״ד החליטה בחודש שעבר כי המפלגה תרוץ בבחירות הקרובות לבד, ולא ביחד עם הרשימה המשותפת, שבמסגרתה התמודדה מאז 2015, מלבד פעם אחת, בבחירות 2019 מועד א׳.
בעוד רבים רואים בהחלטה התאבדות פוליטית, יו"ר המפלגה, סמי אבו שחאדה, בטוח שהמפלגה תעבור את אחוז החסימה, שהמהלך יעודד מיואשים רבים לחזור להצביע, ושאף יחזיר את הדיון האידיאולוגי למפלגות הערביות. לדבריו, הטעות המרכזית של המשותפת היתה ההמלצות לנשיא על גנץ ולפיד (אליהן בל"ד לא הצטרפה). ברוח זו, אבו שחאדה הציג בפני הרשימה המשותפת מספר דרישות כדי לשמר את השותפות, ובראשן לא להמליץ יותר על אף מועמד לתפקיד ראש ממשלה – מימין או משמאל – או לספק גוש חוסם.
בעוד הסיסמה של בל"ד מאז היווסדה, ישראל כמדינת כל אזרחיה, היתה למטבע לשון בקרב פוליטיקאים יהודים שמבקשים להסית נגד המפלגות והמצביעים הערבים, אבו שחאדה משוכנע שאפשר לפנות גם למצביעים יהודים ולהציע להם להשתחרר מהעליונות היהודית. למרות שהוא לא רואה הבדל בין הימין לשמאל הציוני, יש לו גם מסר למפגיני בלפור: הצביעו לבל"ד, וכך תחסמו את נתניהו.
אבו שחאדה, תושב יפו בן 47, נולד בלוד והתחנך ביפו. בהמשך למד באוניברסיטת תל אביב לתואר ראשון בהיסטוריה ובמדע המדינה, ולתואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון. הוא כיהן כחבר מועצת עיריית תל אביב-יפו מטעם מפלגת בל"ד, מ-2011 ועד 2013, במסגרת רוטציה בסיעת יאפא, שהיתה חלק מהזמן בקואליציה של רון חולדאי. הוא נכנס לראשונה לכנסת בעקבות בחירות 2019 מועד ב׳; ב-2021 ניצח בבחירות הפנימיות את היו"ר, ח"כ מטאנס שחאדה, ונבחר לראשות הרשימה.
המועד האחרון להגשת הרשימות המתמודדות בבחירות הקרובות הוא ה-15 בספטמבר, אך גם בבל"ד וגם בחד"ש מציינים כי הפעם לא יחכו לרגע האחרון. נפגשתי השבוע עם אבו שחאדה ביפו, בעיצומו של התהליך המפלגתי לקראת קבלת ההחלטה הסופית האם לבחור בריצה נפרדת או ביחד עם הרשימה המשותפת.
ח"כ אבו שחאדה, תוכל להסביר את התהליך שמתרחש בבל"ד?
"ההחלטה של הלשכה הפוליטית של בל"ד היא להוביל מהלך טריוויאלי למפלגה פוליטית, קרי להחזיר את הפרוגרמה שהלכה לאיבוד. לצערי, אחת מהתוצאות השליליות של המשותפת היתה דעיכה רצינית של הוויכוח הפוליטי בין המרכיבים של המשותפת. כדי לשדר אחדות, באופן קבוע התווכחנו הרבה פחות. טעות שנייה החלה ב-2019, כשהמשותפת טירגטה את נתניהו, כאילו יש משהו אחר במדינה. כאילו יש שמאל ומרכז. הקמפיינים שהתרכזו בנתניהו והימין יצרו אשליה וציפייה גבוהות מאוד, שכביכול הבעיה היא נתניהו האיש, ושאם הוא ייעלם, הכל יסתדר.
"אנחנו בבל"ד התרענו שזה לא נכון, גם ההתקפה על נתניהו וגם הפחתת הוויכוח הפוליטי, לדבר פחות על העמדות העקרוניות, כל הדברים האלה. ההבדלים בין השמאל הציוני לימין הציוני, במקרה של סוגיות הליבה, הם לא משמעותיים, אם הם בכלל קיימים: בסוגיות של הכיבוש, ההתנחלויות, הפליטים, ירושלים כבירתה של פלסטין. כך גם לגבי החקיקה הגזענית כלפי הפלסטינים, כולם דיברו רק על חוק הלאום, אבל יש 60 חוקים מפלים.
"חלק גדול מאותם חוקים חוקק על ידי השמאל הציוני, אפילו בדברים בסיסיים כמו החוק המונע איחוד משפחות, מעבר לעניין הפוליטי, ברמה האנושית הבסיסית, זה חוק לא אנושי. היה קונצנזוס, 104 ח"כים היו בעד החוק הזה. אתה נמצא בקונטקסט הזה, ואז אתה (הרשימה המשותפת, א"ז) מייצר ציפיות אצל אנשים שיש לאן להתקדם, ואתה לא מתקדם, ואתה רואה את התוצאה. 60 אחוז מהחברה שלי לא מעוניינת להשתתף (בבחירות, א"ז)".
"תפקידנו להגיד לאנשים שיש פתרון אחר"
אם זה הניתוח שלכם, למה לא להחרים את הבחירות כליל או להקים פרלמנט חיצוני?
"אנחנו חושבים שלרעיונות הנפלאים האלה אין אחיזה במציאות. בעניין הכנסת, השאלה הנכונה היא לא האם אנחנו הולכים לכנסת, אלא מה הולכים לעשות בכנסת. אני חושב שבתוך החושך שאנחנו נמצאים בו, התפקיד ההיסטורי שלנו הוא דווקא לפתוח אופק של תקווה. להציג אלטרנטיבה דמוקרטית, המבוססת על עקרונות הצדק והשוויון, לכל האנשים שנמצאים על כל אדמת פלסטין המנדטורית. זו משימה לא קלה. ואנחנו לא משקרים לאנשים שמחר זה קורה או שיש שותף בספקטרום הציוני. תפקידנו להגיד לאנשים שיש פתרון אחר. שהמטרה שלנו היא ליצור חברה יותר אנושית, רב תרבותיות ושוויוניות. פתרון לסכסוך המתמשך הזה שהתארך יותר מדי זמן".
הקמת הרשימה המשותפת היתה החזון של בל"ד הרבה לפני שקמה, והציבור הערבי העניש בעבר את המפלגות הערביות על פיצולים ותגמל אותן על חיבורים. לאור זאת, אתה לא חושש שבל"ד תיעלם לגמרי אם תתמודד לבד?
"אנחנו לא רוצים לפרק או לבנות, המסגרת היא כלי. היינו מאוד רוצים שהשותפים שלנו יקבלו את הניתוח שלנו למציאות ויסכימו על האג'נדה הפוליטית. בל"ד לא צמאה לפרק, אלא לבנות את הקואליציה רחבה ביותר, אשר מאמינה באג'נדה שאנחנו מציעים. זה אומר לא להיות חלק מהשמאל וגם לא מהימין הציוני. לא באנו לתת אצבע נוספת כדי שגנץ או לפיד או נתניהו יקימו ממשלה. אנחנו לא חלק מהמשחק הזה. אנחנו רוצים להציג אלטרנטיבה דמוקרטית לציבור הערבי והיהודי בארץ, ולקדם אותה. זה התפקיד שלנו בשלב הזה".
ישנה טענה שדווקא בשנים האחרונות, חד"ש עברה תהליך של 'בל"דיזציה' ואף חידדה את העמדות הלאומיות שלה מול הקו הפוליטי של מנסור עבאס. האם זה הזמן הנכון להיפרד?
"להתפצל או להיפרד זו לא מטרה. אם יש אנשים בחד"ש שרואים שאיימן עודה טעה בהובלה שלו, הם היו צריכים להחליף אותו. אם אתה נותן לו להוביל עוד פעם עם 76 אחוזי תמיכה, זה דבר שאמור לעורר דיון רציני אצל חד"ש. אתה אומר שהמנהיג שמוביל רחוק מהעמדות הפוליטיות שלך או שונה ממך בצורה משמעותית ואז אתה בוחר בו עוד פעם. אם אנשים אומרים שהרעיונות הפוליטיים של בל"ד יותר מייצגים אותם, המקום שלהם בבל"ד. אני לא רוצה לפגוע באף אחד, אני מכבד את כל האנשים שנאבקים למען שינוי המציאות, אני מכבד את הפעילים ואת ההנהגה של חד"ש, אבל אנחנו גם צריכים להבין שמישהו הוביל איפה שאנחנו נמצאים. צריך לקיחת אחריות".
"אם אתה נותן לו להוביל עוד פעם עם 76 אחוזי תמיכה, זה דבר שאמור לעורר דיון רציני אצל חד"ש". איימן עודה במסיבת עיתונאים בתל אביב (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)
אז מבחינתך זה סופי שתרצו בנפרד מהמשותפת?
"אני לא יכול לומר מה הסיכוי באחוזים שזה יקרה, בעשרת הימים הקרובים נקבל החלטה. אלה ימים קריטיים של התכנסות פוליטית. אנחנו בהתייעצות בלשכה המרכזית ובשיח עם החברים בחד"ש ובתע"ל. אנחנו כן מתכוננים (לריצה לבד, א"ז), יושבים עם עשרות אנשים מהנגב ועד צפון הגליל, מתייעצים, עושים סקרים.
"מבחינתי, המשותפת היא לא דרך להגיע לכנסת, אני לא רואה את זה כדרך של סידור מנדטים או מריבות על אגו. עבדתי גם לפני המשותפת, אני לא צריך סידור עבודה. אני רואה פרויקט פוליטי, כחלק מההתארגנות של הפלסטינים בישראל כמיעוט לאומי. והממד הפוליטי הוא המרכז. כל הדיונים על התקציבים, להעביר מיליונים, אני חשוב שהם לא נכונים. זה לא התפקיד ההיסטורי שלנו. אנחנו נבחרים כמנהיגות ארצית, לא כחברי מועצת העיר, עם כל הכבוד לכולם".
"עשינו טעויות רציניות ביותר בבל"ד"
לצד הטענות כלפי הרשימה המשותפת, יש טעויות שאתם בבל"ד עשיתם שהובילו למצב שבו אתם נמצאים היום?
"עשינו טעויות רציניות ביותר בבל"ד בשנים האחרונות. חלק גדול מהנסיגה בכוח של בל"ד, היא בגלל טעויות שלנו במנהיגות, כמו ההסכמה שצריך לדחוק את הוויכוח הפוליטי הצידה למען האחדות. כי בל"ד היא מפלגה אידיאולוגית. הרי מלכתחילה לא האמנו שאחרי שנתיים תקום מדינת כל אזרחיה, אבל זה הכיוון, זה המצפן, זה מאבק ארוך טווח. בגלל הישיבה במשותפת עשינו המון פשרות, הסברנו פחות את העמדות, נאבקנו פחות ולא יצאנו נגד השותפים שלנו בפרשת ההמלצות. ואז הפעילים (במפלגה, א"ז) אמרו 'אם כולכם אותו דבר, אז תעזבו אותנו, תעשו מה שאתם רוצים', שזה הגיוני, אי אפשר לבוא אליהם בטענות".
מה הדרישות הקונקרטיות שלכם מחד"ש ומתע"ל כדי בכל זאת לרוץ ביחד?
"ראשית, שגמרנו עם המלצות. אין לדבר על תמיכה מפנים או מבחוץ בגוש כזה או אחר. כל הניסיונות שהוביל איימן עודה, ההליכה לכנס של ג'יי סטריט, הפגנה משותפת עם השמאל הציוני בלי תיאום – כל אלה שוב לא יקרו. יש לנו דרישה שהמשותפת תתפקד כמשותפת. בנוסף, צריך להסכים על פרוגרמה, הן לטווח הארוך והן לקצר. צריכה להיות תוכנית סדורה.
"איפה שטעינו, נצא ביחד, כל ההנהגה ונגיד לציבור את האמת. ההמלצה היתה טעות, צריך להודות בזה. המלצת גנץ – קיבלת נתניהו. המלצתם לפיד – אנחנו אמנם לא – קיבלתם בנט. אתה לא יודע איזה כעס יש על זה, לא רק במעגלים שלנו".
ומה לגבי השיבוץ של נציגי המפלגות בתוך הרשימה המשותפת?
"מושבים וכיסאות זה שטויות, כי יש פתרון לסוגיה. אפשר לבדוק בסקרים מה הכוח של כל אחד ושכל אחד יקבל את החלק היחסי שלו".
אם הפרישה מהמשותפת נועדה למקד את המפלגה סביב האידיאולוגיה שלה, למה אתם מחזרים אחרי אנשים מבחוץ כמו גדעון לוי ומודאר יונס, ראש ועד ראשי הרשויות הערביות?
"יש אחוז חסימה גבוה מאוד, וזה אתגר רציני. הפתרון שלנו הוא לבנות את הקואליציה הרחבה ביותר האפשרית. עם כל מי שיצטרף. אם היה מדובר במאה אלף קולות (כדי להיכנס לכנסת, א"ז), לא היינו חושבים פעמיים".
"אפשר לבדוק בסקרים מה הכוח של כל אחד ושכל אחד יקבל את החלק היחסי שלו". חברי הכנסת איימן עודה, סאמי אבו שחאדה ואחמד טיבי בסיור בחירות של הרשימה המשותפת ביפו, פברואר 2021 (צילום: אורן זיו)
הכרה בזכות ההגדרה העצמית היהודית
בל"ד נוסדה על ידי ד"ר עזמי בשארה והתמודדה לראשונה בבחירות 96' ברשימה אחת עם חד"ש. הסיעה זכתה לחמישה מנדטים ובשארה, שהוצב במקום הרביעי, היה הנציג היחיד של המפלגה. ב-1999 בל"ד פרשה מהסיעה המשותפת, ובבחירות באותה שנה זכתה הרשימה בשני מושבים, שאוישו על ידי בשארה ואחמד טיבי, כשהאחרון פרש לאחר מכן והקים את תע"ל.
בעוד לבל"ד היו לאורך השנים טענות על שיטת חלוקת המנדטים במשותפת, המתבססת על מאזן הכוחות הבין-מפלגתי מהימים שלפני האיחוד, רבים תוהים כיצד המפלגה, שכאשר רצה לבד השיגה שלושה מנדטים בשיאה, תצליח היום להשיג ארבעה מנדטים לבדה ולעבור את אחוז החסימה.
"כיום יש בישראל מיליון וחמישים אלף פלסטינים בעלי זכות הצבעה. כל המחקרים מראים שאלה שנמנעים מלהצביע מבחינה העקרונית, קרי הפלג הצפוני, בני הכפר ואחרים, שמהווים בין 5 ל-7 אחוזים מכלל בעלי זכות ההצבעה. חלק בחו"ל, לומדים או חולים, זה בערך עוד 150 אלף. נשארים 900 אלף קולות פוטנציאליים, היום מדובר על 400 אלף שמעוניינים להשתתף, וחצי מיליון מחוץ למשחק. לא עקרונית. הם רוצים מישהו שירגישו שהוא מייצג את הקול שלהם. אם אתה שואל אותי ברמה של מספרים אז כן, אני חושב שיש סיכוי.
"אני חושב שהדבר הכי מסוכן שיכול לקרות, זה לאבד תקווה. זה יכול לדחוף להקצנה בכל מקום בעולם, אני לא רוצה להגיע לשם, זה מאבק יומיומי, יש רוע שאתה רואה אותו יום, ובכל מקום. גם בדברים קטנים. אנו מנסים להפחית קצת מהרוע הזה. אני באמת מאמין שמנהיג פוליטי יכול להוריד מהסבל של הציבור שלו, זה דבר חשוב. לכן, אם אתה בודק את העשייה הפרלמנטרית שלי, היא לגבי זכויות של אנשים עם מוגבלות, מחלות נדירות, פיתוח כלכלי דרך תיירות, אנרגיה ירוקה. אלה הנושאים שאני עוסק ביומיום".
אתה מדבר הרבה על הצורך לחזור לאידיאולוגיה של בל"ד ולפרוגרמה הפוליטית שלה. תוכל להרחיב על כך? איך הפרוגרמה הזו צריכה להיראות, לדעתך?
"הפרוגרמה אומרת קודם כל הכרה בזה שיש כאן שני עמים, ולשניהם מגיעות כל הזכויות הקולקטיביות והאינדיבידואליות שלהם, כקבוצה וכפרטים. אנחנו מדברים על פלסטין המנדטורית/ארץ ישראל. הפתרון הפוליטי מבוסס על עקרונות של צדק ושוויון. התפיסה שלנו ללאומיות היא שמדובר בכלי למודרניזציה של החברה, לא יותר מזה, אין בה משהו מהותני. זה שאני פלסטיני לא אומר שאני יותר טוב מאף בן אדם. אני גם לא פחות טוב.
"בניגוד לדימוי שלה, בל"ד מכירה בזכות של היהודים שנמצאים פה להגדרה עצמית. התפתחה פה זהות לאומית. השורשים פה הם פרויקט קולוניאלי, כל זה נכון, אבל התגבשה פה קבוצה, אנשים יוצרים, מדברים בעברית, נוצרת תרבות וספרות. אנחנו מכירים בזכויות שלהם, ומבקשים שיכירו בזכויות שלנו. המדינה הזו נבנתה על חורבותיו של העם הפלסטיני, צריך להכיר בזה ולומר את האמת.
"בל"ד הציגה את המשוואה הנכונה, היא קראה לזה זהות לאומית ואזרחות מלאה. היסטורית, בל"ד עמדה על שני מסדים. אנחנו לא עזבנו את המאבק למען הזכויות הבסיסיות, היומיות, של הציבור שלנו, זה ברור שלכולם מגיע מים וחשמל, חינוך, גן לילדים, אזור תעשייה והזדמנויות עבודה. אנחנו נאבקים בכל הסוגיות האלה, אבל לא מתכחשים לקשר הקיים בין הזכויות האלה לקונטקסט הפוליטי. ההסבר שלנו לאפליה שממנה סובלים האנשים שלנו, הוא הסבר פוליטי.
"חוסר השוויון שקיים הוא לא מקרי ולא נוצר בגלל פריפריה ומרכז, או בגלל מעמדות כלכליים. הוא נוצר כחלק מהסכסוך הלאומי. רק ככה אפשר להבין את אי השוויון בערים המעורבות, למשל. יש פרויקט פוליטי שיש בו ממדים גזעניים עמוקים, שמייצרים את חוסר השוויון. באופן קבוע. לכן גם קצת תקציבים לא יפתרו את הבעיה, מספרית בעשור האחרון יש שיפור במעמד הכלכלי הפלסטינים בישראל, אבל הפערים גדלו".
"ההתקפה עלינו, מצד כל המפלגות הציוניות, על זה שאנחנו מדברים על העניין הפלסטיני ולא מתעסקים, כביכול, בענייני היום-יום, פגעה רבות בשיח הפוליטי הציבורי והביאה אותנו לעמדה מבישה, שאתה צריך להסביר למה אתה נוקט בעמדה אנושית. אני רוצה לצאת משם. זכויות הן זכויות, ולא טובות. לא שמעתי דיון מקביל על כמה לקחו בשביל יהודים מתקציב המדינה. היחס ליהודי הוא כאל אזרח ואילו לערבי כאל נתין. למה אנחנו בכלל נכנסים לדיונים האלה, על כמה מיליונים?"
אבל לרע"ם, שמציעה להיאבק על דברים יומיומיים כמו תקציבים, יש קהל מצביעים גדול. נראה שיש קונים לדרך הזו.
"אני יכול להבין את הקהל שהגיע למצב של ייאוש, שלא מאמין שאפשר יותר, לכן הוא רוצה להסתפק במה שאפשר. זו היתה עמדה היסטורית של הרבה אנשים תחת שלטון לא שוויוני, מפלה וגזעני. למען האמת, ברוב המקרים בהיסטוריה זאת היתה עמדת הרוב. האנשים שקראו את המציאות ורצו לשנות היו מיעוט.
"הרבה יותר קל לקבל את המציאות ולא לשנות אותה. הוויכוח ביני לבין מה שמציג מנסור עבאס, הוא שאנחנו לא רוצים לדון על תנאי העבדות, אנחנו נאבקים למען שחרור. אני מבין את התפיסה של תנאי העבדות, אבל אין בה כבוד לאומי וכבוד אנושי בסיסי ואני חושב שהיא לא מובילה לשום מקום טוב. מי שקיבל את הנחיתות שלו כבר הוצא מחוץ לגבולות הפוליטיים. בל"ד לא שם".
"הוויכוח ביני לבין מה שמציג מנסור עבאס, הוא שאנחנו לא רוצים לדון על תנאי העבדות, אנחנו נאבקים למען שחרור". ח"כ מנסור עבאס לוחץ את ידי ראש הממשלה, נפתלי בנט (אוליביה פיטוסי / פלאש 90)
בית פוליטי – גם ליהודים
מהקמתה, ההיסטוריה של בל"ד רצופת שערוריות פוליטיות: עזמי בשארה, מקים המפלגה, עזב את הארץ ב-2007 לאחר שנפתחה נגדו חקירה על מגע עם גורמים זרים במהלך מלחמת לבנון השנייה. ב-2016 נעצר חבר הכנסת באסל גטאס, לאחר שתועד מכניס טלפונים לאסירים פלסטינים, ב-2017 הוא חתם על עסקת טיעון וריצה שנתיים מאסר. לאורך השנים, המועמדים של בל"ד עוררו תשומת לב רבה וזכו להתקפות רבות הן מימין והן מהמרכז-שמאל, ביניהם בראשון קמפיין "הזועביז" של לפיד, ההסתה נגד חנין זועבי ולאחר מכן גם התקפות נגד היבא יזבק.
גולת הכותרת של הפרויקט הפוליטי של בל"ד, הדרישה למדינת כל אזרחיה, הפכה למטבע לשון אצל הימין וגם בקרב חלקים במרכז-שמאל כדי להתנגח במפלגות הערביות.
"כשאני מרצה בחו"ל ומספר על זה (על מדינת כל אזרחיה, א"ז), אנשים צוחקים. בחו"ל זה בסיסי שהמדינה היא של האזרחים. אני תמיד אומר שזה שאני נאבק לצדק ושוויון שם אותי בישראל בקצה הכי קיצוני של השיח הפוליטי. אמרתי בכנסת, שאני באמת לא יכול להבין למה היהודים מתנגדים לשוויון, לאחר שבמאה ה-19 זה היה המאבק שלהם.
"המצב שהגענו אליו מוזר, שמי שנאבק למען צדק ושוויון הוא זה שצריך להסביר את עצמו כל כך הרבה בזירה הפוליטית, ומי שנאבק למען כיבוש, עליונות היהודית, דיכוי של עם אחר, מצור, חומת גזענית, הפרדה בין אדם, אפליה – הוא הרוב הרווח, הוא הטריוויאלי. זה רק מראה כמה המצב חמור וכמה חשוב הפרויקט הזה".
המצע הרשמי של בל"ד מציין תמיכה ברעיון שתי המדינות. יש חשיבה מחדש על הנושא?
"צריך להפסיק לזרוע אשליות, אנשים רואים את המציאות. צריך לפתוח מחדש את הדיון, בצורה משמעותית, בסוגיית שתי המדינות. בל"ד עדיין לא קיבלה החלטה מסודרת בתוך המוסדות שלה בנושא הזה, הפרוגרמה הרשמית היא שתי מדינות ואני חושב שצריך ללכת צעד קדימה, לפתוח אופק אחר. צריך להחזיר את הדיון גם בשאלת שתי מדינות או מדינה אחת, גם לגבי הדו-לאומיות, שנעלמה מהשיח הפוליטי זה זמן רב, שככל הנראה זה הכיוון הנכון".
מה אתם מציעים למצביעים יהודים, שלא מחזיקים בדיוק בעמדות של גדעון לוי? האם אפשר בכלל לפנות אליהם?
"כמובן שאפשר לפנות. אני באמת מאמין שלציבור היהודי, שלא רוצה מציאות של עליונות, שמאמין בצדק ושוויון, בל"ד יכולה להוות בית. אני חשוב שהנוכחות שלהם (של יהודים, א"ז) בבל"ד, הרבה יותר חשובה מאשר בכל מקום אחר, כי היא נוכחות אסטרטגית, היא אומרת שגם אם הוא מיעוט קטן ושולי, עדיין קיים מיעוט יהודי שמוכן לוותר על הפריבילגיות שלו, שמוכן למען מסגרת פוליטית יותר אנושית וצודקת להפסיק להיות עליון. שבאמת מסתכל על כל בני האדם כשווים".
רבים בשמאל-מרכז ממקדים את הקמפיינים שלהם בהתחזקות של בן גביר, מה דעתך על העיסוק בו?
"בן גביר הוא לא העניין, הרעיונות קיימים בחברה הישראלית מזה עשרות שנים. בן גביר וסמוטריץ' קיבלו מעל 200 אלף קולות, הלוואי וזו היתה תופעה פוליטית שולית, לצערנו יש מאות אלפי תומכים לפשיזם הזה, ולאחרונה הוא הולך ומתגבר. אסור לשכוח שמי נותן להם רוח גבית, מי שאיחד את בן גביר וסמוטריץ' הוא נתניהו, כך שכנראה הוא לא רואה אותם כרחוקים ממנו. אבל אני חושב שהשימוש בו כדחליל הוא טעות פוליטית".
מגיבים ברשתות החברתיות, בעיקר מקרב מפגיני בלפור לשעבר, כבר מאשמים אתכם שהריצה שלכם לבד תשרת את נתניהו.
"קודם כל ביבי הוא לא העניין, ומי שלא רוצה שהוא יחזור, דווקא האינטרס שלו הוא להצביע הפעם לבל"ד. אנחנו עכשיו עומדים על עשרה מנדטים, משותפת ורע"ם. אם ישנם שלושה זרמים, שניים מהם במצב טוב ויכולים לעבור בקלות את אחוז החסימה, הם לא בסכנה. בל"ד תצטרך עוד דחיפה קטנה, שייתנו את הדחיפה לבל"ד".
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
