יורשים, גרסת טרור המתנחלים
העיתונאי עקיבא נוביק יצא להגנת יחיאל אינדור, החשוד בהרג פלסטיני בבורקה. שניהם גדלו בעופרה, הוריהם היו מעורבים בטרור יהודי. הטרור היהודי אולי לא עובר ב-DNA, אבל הסלחנות כלפיו חוצת דורות
אביו היה חשוד בחברות בארגון הטרור היהודי ונמלט, הוא חשוד בהרג פלסטיני בבורקה. יחיאל אינדור מובא להארכת מעצר בירושלים (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)
"איני יודע מה בדיוק קרה ליד עוז ציון השבת, אבל אני מכיר אישית את הבחור היהודי שנפצע קשה בתקרית. הוא רחוק מאוד מלחפש עימותים וחיכוכים. לא הייתי ממהר להסיק מסקנות פה", כך צייץ עיתונאי תאגיד כאן עקיבא נוביק, לאחר ששני מתנחלים נעצרו בחשד למעורבות בירי למוות בתושב הכפר קוסאי מעטאן.
>> צילמתי פוגרום של מתנחלים. עכשיו התקשורת בישראל מכפישה אותי
נוביק כנראה כיוון למסקנות שאני, לדוגמה, הסקתי. שאלתי את עצמי מה "רועה צאן" דתי עושה בכפר בורקה לאחר כניסת השבת, בזמן שמכוניות מוצתות בכפר, והוא מגיע עם אקדח שעליו הותקנה ערכת "רוני", מתקן שמאפשר ירי מדויק ממרחק. אני לא מתמצא יותר מדי ברעיית צאן, אבל לא נראה לי שבנזין, כפפות ו"רוני" הם עזרים מקובלים בתחום העיסוק הזה. גם לא ידעתי שרועי צאן מסתובבים רעולי פנים.
אבל גם סיקרן אותי מהיכן העיתונאי מכיר את החשוד בהרג הפלסטיני. העבודה נעשתה קלה אחרי שפורסם שמו – יחיאל אינדור, חיליק בפי חבריו. מחיפוש קצר פלוס שיחת טלפון הסתבר לי שיחיאל אינדור הוא בנו של יוסי אינדור. יצא מקרה שגם יוסי, כיום חשמלאי בעפרה, חשוד שהיה שותף למתקפת טרור. יורשים, גרסת המתנחלים.
ב-1980 חולייה שמנתה שלושה מתנחלים מילכדה את מכוניתו של כרים חלף מרמאללה, ראש עיריית רמאללה, ודלת בביתו של ראש עיריית אל בירה, איברהים טאוויל. כף רגלו של הראשון נקטעה, ניסיון הרצח השני הסתיים באובדן מאור עיניו של החבלן המשטרתי סולימן חיראבווי. ארגון הטרור שהם השתייכו אליו גם טמן פצצה שקטעה את שתי רגליו של ראש עיריית שכם בסאם שכעה.
חברי החוליה היו חגי סגל, אביו של עמית סגל, ויצחק נוביק, אביו של העיתונאי עקיבא נוביק. החבר השלישי בחוליה, פורסם בזמנו, היה לא אחר מיוסי אינדור. כאשר נתפסו חברי החוליה ב-1984, אינדור הצליח להימלט. יחד עם אינדור, הצליח להימלט אדם נוסף, עירא רפופורט, שהיה לשליח "אמנה" בניו יורק, עמותת מתנחלים שמנהל אותה היום זאב חבר (זמביש), שגם הוא הורשע בטרור נגד פלסטינים.
לא האמין שיחיאל אינדור מעורב ברצח. עקיבא נוביק (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)
בטור שהתפרסם באתר מועצת יש"ע ב-2017, סיפר אינדור על אותם ימים. "בסיוון תש"ם בוצע ניסיון התנקשות בראשי ערים ערביות", כתוב שם, כאילו ניסיון ההתנקשות הזה היה עניין ערטילאי, ללא קשר אליו או אל חבריו. "באביב תשמ"ד, כשנעצרו אנשי 'המחתרת היהודית', הגיעו לעפרה אנשים ושאלו איפה אני גר. מישהו קלט שהם אנשי שב"כ והודיע לי שמחפשים אחריי… עזבתי הכול וברחתי… אחד התושבים הבריח אותי לירושלים, ובמשך כמה חודשים לא יצאתי מהדירה שבה הסתתרתי…במשך שלוש שנים התרחקתי מעפרה וגרתי במקומות שונים. התארחתי רבות בבית משפחת הרב מיכאל הרשקוביץ בירושלים, כיום רב היישוב נריה".
מקריאה בעיתונים מאותה תקופה מתברר כי אינדור היה פושע מבוקש, וכמו שהוא מתאר בעצמו, הוא קיבל עזרה ממתנחלים ורבנים, שמעולם לא הואשמו בסיוע. השנים נקפו, אינדור התחתן, הטרוריסטים מהמחתרת היהודית, לאחר ריצוי מאסרים קצרים, קיבלו חנינה מהנשיא חיים הרצוג, אביו של הנשיא הנוכחי, שוחררו, וקיבלו תפקידים בכירים. המשטרה ושב"כ איבדו עניין ביוסי אינדור, שהיה חשוד בשותפות באותה חוליית טרור יהודי. הוא עבר להתגורר בעפרה, שם נולד יחיאל, החשוד כעת בהרג פלסטיני.
אני לא טוען שלמתנחלים יש DNA רצחני העובר מדור לדור. אבל אני כן טוען, שאם המדינה היתה מבצעת את תפקידה ושופטת את יוסי אינדור, ייתכן שהדברים היום היו נראים אחרת. אם היו מרשיעים את הסייענים, אם היו דואגים שהמתנחלים שהורשעו בטרור לא ישוחררו אחרי תקופות מאסר קצרות ולא היו מקבלים תפקידים בכירים אחרי שחרורם, כרבנים ועורכי עיתונים, אולי המסר שבנו, יחיאל, היה מקבל, היה שונה.
הלגיטימציה לטרור המתנחלים לא הסתיימה אז כמובן. השופט העליון נעם סולברג טען בפסק דין גזעני, כי אין להרוס בתי טרוריסטים יהודים כי יש למעשיהם גינוי מקיר לקיר. המציאות, כפי שאנחנו רואים, שונה. ייתכן שסולברג חשש שייהרסו בתים בהתנחלות שהוא מתגורר בה.
מהטרור היהודי לעריכת עיתון. חגי סגל בוועידת מקור ראשון (צילום: דוד כהן / פלאש 90)
הזרוע המדינית של המתנחלים עובדת קשה בימים אלו כדי לתת לגיטימציה לפיגוע בבורקה. הם מארגנים הפגנות נגד המעצר, ח"כ לימור סון הר-מלך נכחה בכל הארכת מעצר של החשודים בטרור מבורקה. אחד מהם, דוברה לשעבר, אמר פעם בראיון כי לגיטימי להרוג תינוקות ערבים, ככה אלוהים רוצה, לטענתו, ועדיין הוא מונה לתפקיד. הדובר לשעבר הוא אלישע ירד, שנעצר יחד עם אינדור בחשד להרג הפלסטיני בבורקה.
ח"כ אורית סטרוק, שבנה צביקי סטרוק הורשע בהתעללות בפלסטיני, ביקרה אצל אינדור בבית חולים, וכמוה נהג גם ח"כ צבי סוכות, זאת לפני שהחקירה החלה. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שבעצמו הורשע בתמיכה בטרור ושתמונת רוצח ההמונים ברוך גולדשטיין היתה תלויה בסלון ביתו, דואג לתנאי מעצרו של אינדור ומטיב עימו, כך אומרים בשב"ס.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אף הוא מתנחל שקרא למחוק כפר פלסטיני, פרסם בסוף השבוע תמונה שלו קונה ענבים בכרם של צביקי סטרוק, שכאמור הורשע בהתעללות בנער פלסטיני לאחר שהפשיט אותו והיכה אותו עז זוב דם, ואז זרק אותו מדמם וכפות בשדה. סטרוק מתגורר במאחז הלא חוקי אש קודש, שהוקם על אדמות פלסטיניות ומשמש בסיס לפיגועי טרור מתנחלי. הפרסום כמובן לא מקרי, ונועד לתת לגיטימציה לאלימות וגזל.
הטרור המתנחלי, אז והיום, מקבל גיבוי ותמיכה מהציבור ממנו הוא מגיע. בשנה שעברה העיתונאי עמית סגל, בנו של הטרוריסט המורשע חגי סגל, הציג סקר בחדשות 12 סביב השאלה האם ממשלת השינוי דאז נשענת על תומכי טרור. משום מה, השאלה הזו לא נשאלה לגבי הממשלה הנוכחית.
*המאמר נערך לאחר פרסומו
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
