newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"שיחה מקומית" זכתה בפרס דרור לשינוי חברתי

פרס דרור מוענק מידי שנה לאדם או גוף שהוביל לשינוי בשיח הציבורי תוך מחויבות לזכויות אדם לשוויון ולצדק חברתי. הפרס הוענק לשיחה מקומית בשל השימוש בכלים עיתונאיים יצירתיים לסיקור המאבק הערבי-יהודי באלימות נגד נשים

מאת:

באירוע, שהתקיים היום (שישי) בתאטרון צוותא בתל אביב זכתה "שיחה מקומית" ב"פרס דרור לשינוי חברתי", הפרס, על סך 25 אלף שקלים הוענק לשיחה מקומית בשל "סיקור המאבק הערבי-יהודי באלימות נגד נשים בכלים עיתונאיים יצירתיים ומגוונים".

בהחלטת ועדת הפרס, בראשה עמדה השופטת בדימוס ונשיאת מועצת העיתונות דליה דורנר, נכתב כי "העיסוק המתמיד של שיחה מקומית בנושא הצליח לסחוף אחריו כלי תקשורת מרכזיים בארץ ובעולם ולקרב את המיינסטרים אל השיח הפמיניסטי היהודי-ערבי המשותף". את הסיקור של שיחה מקומית בנושא אלימות מגדרית על כל פניה הובילו הבלוגרית סמאח סלאימה, ועורכות האתר יעל מרום ואורלי נוי.

שלושה פרויקטים נוספים זכו לציון לשבח על פעולתם לקידום חברה משותפת: "מרקם אזורי" על פרויקט אזרחות, "קרן אברהם" על קורסים בערבית לכלי תקשורת וארגון "אליפלט" על פעילותו בדרום תל אביב במחסני הילדים.

> בתמונות: בחיפה ובתל אביב נשים יצאו לרחובות נגד אלימות

אורלי נוי מקבלת את פרס דרור בשם מערכת שיחה מקומית מידי השופטת הדימוס דליה דורנר (אורן זיו/אקטיבסטילס)

אורלי נוי מקבלת את פרס דרור בשם מערכת שיחה מקומית מידי השופטת בדימוס דליה דורנר (אורן זיו/אקטיבסטילס)

אורלי נוי, שקיבלה את הפרס בשם כל צוות שיחה מקומית, הודתה לוועדת הפרס ולמשפחתו של דרור שטרנשוס ואמרה: "מאז הקמתה שיחה מקומית מלווה מאבקים שונים לשינוי חברתי בעשרות זירות ותחומים שונים, אבל יש משהו מרגש במיוחד לקבל את ההכרה הזו דווקא על סיקור המאבק באלימות נגד נשים, בגלל המימד המהפכני ממש שהוא מגלם. מהפכה שמבקשת לא רק להשמיע את קולן של אלה שסדרים חברתיים דכאניים הקפידו להשתיק לאורך שנים ודורות, אלא מבקשת להפוך את הסדרים האלה על פיהם ולכונן חברה שוויונית, הגונה יותר.

"בחודשים האחרונים אנחנו עדים לשטף העדויות של נשים אמיצות שמשמיעות קול ומספרות על הפגיעות המיניות שחוו, לא עוד קורבנות מושתקים ומבויישים אלא נביאות של סדר יום חדש, נשים שהשכילו לעשות שימוש שוב – מהפכני – באמצעי התקשורת העומדים לרשותן ובכלים שעולם התקשורת החדש מספק. אנחנו גאים מאוד להיות חלק מהמהפכה הזו, נמשיך לתת במה וללוות אותה ואת הנשים הגיבורות שמובילות אותה לטובת עולם ראוי יותר לכולנו".

נוי גם הקריאה את דבריה של סמאח סלאימה, שנבצר ממנה להגיע לאירוע: "לפני חמש שנים עמדתי פה בתור עובדת סוציאלית שהקימה ארגון נשים ערביות בלוד ויצאתי עם שותפות ומשפחות הנרצחות למאבק על החיים. יחד איתי עמדו על הבמה הזאת עיתונאים ממעריב (ביניהם חגי מטר), שגם הם זכו בפרס על מאבקם למען עיתונות אחרת במקום הזה, עיתונאות יותר הוגנת, בועטת וערכית.

"היום המאבק הפמיניסטי של הנשים הפלסטיניות עוד לא הסתיים, והמאבק למען עיתונות אחרת ממש עוד לא הסתיים. אתר שיחה מקומית איגד את שני המאבקים ואיחד את הכוחות שלנו, ונתן לנו, לנשים הערביות והיהודיות, את הבמה והמקום לדבר על אלימות נגד נשים, בעברית ולא רק בערבית, על אלימות מגדרית ועל עוד קבוצות נשים שקולן לא נשמע כשהן נאבקות בדיכוי המגדרי בצורות ובזירות שונות. אני חושבת שאין דרך אחרת מלבד איחוד המאבקים והקולות כדי לנצח את המאבק הזה.

"ב-2012 איחלתי לעצמי מעל במה זו עשור שלם ללא רצח נשים. לצערי זה לא קרה, אבל בזכות הכתיבה והעיסוק המתמיד של שיחה מקומית בנושא יש לי היום שותפים לדרך מכל קבוצות האוכלוסייה, ואני והמשפחות השכולות וקורבנות הפשיעה המגדרית בחברה הערבית והחברה הישראלית בכלל כבר לא שותקים יותר".

> גברים, די לצופף שורות

הפגנה נגד רצח נשים, לוד (חגי מטר)

הפגנה נגד רצח נשים, לוד (חגי מטר)

לאלימות מגדרית אין גבולות

פרס דרור מוענק מידי שנה לאנשים או ארגונים שהשפיעו כל סדר היום הציבורי והפגין יצירתיות, מקוריות ומחויבות לזכויות אדם לשוויון ולצדק חברתי – ערכים שדרור שטרנשוס, על שמו נקרא הפרס, הקדיש להם את זמנו וכישוריו. השנה החליטו יוזמי הפרס להתמקד בקמפיינים או מאבקים לקידום חברה משותפת. בשנים הקודמות הפרס הוענק, בין היתר, לאתר "העין השביעית", לתנועת "עומדים ביחד", "פורום המשפחות השכולות", "ב' זה אוהל – המחאה החברתית" ועוד.

את הפרס ייסדו לפני שמונה שנים משפחתו וחבריו של דרור שטרנשוס שביקשו להנציח את הפרסומאי המצליח שנפטר בשנת 2009, את רוח ההתנדבות שלו והערכים שהנחו אותו ואת מחויבותו לאנשים ולמגזרים שהחברה מדיחה לשוליים. משנת 2014 נותנת גם הקרן החדשה לישראל את חסותה לאירוע.

השנה לצד השופטת בדימוס דורנר כללה ועדת הפרס גם את מיקי גיצין, מנכ"ל הקרן החדשה לישראל, פרופ' אהרון בן זאב, ירום אריאב, העיתונאית ענת סרגוסטי, הקמפיינרית רלוקה גנאה, אורה סטיבה, חברת ילדות של דרור ואשתו של דרור מיכל.

מאז הוקם "שיחה מקומית" עוסק האתר באופן אינטנסיבי באלימות מגדרית ובמאבק נגדה. בשנה האחרונה, בעוד המאבק ברציחות ובאלימות נגד נשים צובר תאוצה – ברחובות, בשיח הציבורי וביוזמות חקיקה, נראה היה כי כמו בכל כך הרבה פנים של מציאות חיינו, יש הפרדה עמוקה בין החברה היהודית לערבית. לאורך שנים ארוכות נשים פלסטיניות, חוות דיכוי הן כנשים והן כחלק מקהילה שחווה אפליה גזענות והשתקה. המאבק שלהן לשבירת החומות הוא כפול. ככלי תקשורת עצמאי שמנו לנו למטרה לשנות את זה. בשנה האחרונה פרסמנו שורה של כתבות ומאמרים, שמהן עולה תמונה ברורה: לאלימות מגדרית אין לאום, אין לה דת או גבול. המאבק של נשים, בכל מקום הוא משותף.

באמצעות עיסוק מקיף במאבקיהן של נשים נגד אלימות הצלחנו לחשוף רצח של אישה בלקייה שנעלם מהספירות הרשמיות, חשפנו התנכלות משטרתית לקרובות משפחה של הנרצחת שאירגנו הפגנות מול המשטרה, עסקנו בהשפעות של תפוצת הנשק בארץ על הסכנה לנשים, סיפקנו סיקור חסר תקדים של הפגנות הנשים בלוד, יפו, מג'ד אל-כרום וערים אחרות. לכל אורך הדרך הקפדנו לשלב את הדיווחים האלה עם העיסוק שלנו בהתנגדות לאלימות נגד נשים בחברה היהודית. עסקנו ביוזמות שנאבקות בהטרדות מיניות בחיי הלילה של תל אביב, במשמעות הקשה של אלימות כלכלית על חייהן של נשים, ובהשלכות של מדיניות ציבורית – ממשרד החינוך, דרך הרבנות ועד בתי המשפט – על הניסיון לשים סוף לרציחות. בנוסף, הנכחנו מאבקים מקבילים באלימות מינית ולמען שוויון מגדרי במקומות אחרים: מסעודיה ועד צרפת.

לפחות 18 נשים נרצחו בישראל השנה על רקע מגדרי. נשים יהודיות, ערביות, צעירות ומבוגרות, דתיות חילוניות, מהגרות וותיקות. על פי הסטטיסטיקה המצמררת, מידי 16.5 ימים בממוצע נרצחת אישה בישראל על ידי קרוב משפחתה: בן זוג, אח, אבא, בן או דוד. מדי 13 דקות בממוצע פונה אישה או נערה אל אחד ממרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. ב-89 אחוזים מהפניות התוקף מוכר למתלוננת: בן משפחה, בן זוג, ידיד, שכן, נותן שירות, עמית לעבודה, מורה או סמכות רוחנית או דתית.

> עדויות: השפלות ואלימות במעצר נערים מירושלים המזרחית

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf