newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

רצח היבא מנאע: נשות מג'ד אל-כרום לא מוכנות לשתוק

את הרצח של היבא מנאע המשטרה עדיין חוקרת, אך כשביקשה קרובת משפחתה, פעילה פמיניסטית ממג'ד אל-כרום, לקיים מחאה על אזלת היד מול הרצח, היא זכתה לתגובה מהירה במיוחד

מאת:

שלושה שבועות חלפו מאז נרצחה היבא מנאע בפתח ביתה במג'ד אל-כרום ומשפחתה של היבא מרגישה שדבר לא נעשה כדי לפענח את הרצח. מאז הרצח מתקיימות באזור פעילויות מחאה אותן מובילות תושבות ותושבים מהכפר. ביום שישי האחרון קיימו עשרות פעילות משמרת מחאה מול תחנת המשטרה בכרמיאל במחאה על השתהות המשטרה בחקירת הרצח. מארגנת המשמרת, בת דודתה של היבא, זכתה למנת טרטורים מהמשטרה בימים שלפניו.

היבא מנאע בת ה-31 נרצחה בצהרי יום כשחזרה לביתה ממעון הילדים בו עבדה. על חקירת הרצח המזעזע הוטל צו איסור פרסום – בתחילה לשבוע, ולאחר מכן הוארך לחודש ימים. התנהלות זו מייצרת אצל קרוביה של היבא חשש כבד כי אין בכוונת המשטרה לעשות מאמץ כדי לפענח את מה שאירע. במשטרה מסבירים כי לא ניתן לחשוף פרטים כדי לא להפריע למהלך החקירה המתנהל.

בשבועות האחרונים, כאמור, מארגנות נשים ממג'ד אל-כרום, פעילות פמיניסטיות וקרובות משפחה של היבא, משמרות מחאה נגד הפשיעה, האלימות המגדרית ואזלת ידה של המשטרה בהגנה על נשים. את משמרות המחאה מובילה בת דודתה של היבא, איה מנאע, פעילה פמיניסטית וחברתי הטובה. "הכל מושתק. אם לא נפגין אז ישכחו את זה לגמרי. צו איסור הפרסום יוסר אבל לאף אחד כבר לא יהיה אכפת", מסבירה איה. "הרצח הזה הזיז בכפר משהו, ואנחנו לא מתכוונות לעצור".

> למה דווקא האמנות מוציאה את הימין הכל-יכול מהדעת?

מאות מפגינות ומפגינים נגד פשע ואלימות נגד נשים במג'ד אל-כרום (צילום: הרשימה המשותפת)

מאות מפגינות ומפגינים נגד פשע ואלימות נגד נשים במג'ד אל-כרום (צילום: הרשימה המשותפת)

ביום שישי שלאחר הרצח לקחו חלק מאות נשים, ילדים וגברים, בצעדה שאירגן הוועד נגד אלימות בשיתוף המועצה בכפר בקריאה נגד שפיכות הדמים וחוסר הרצון והיכולת של המשטרה להגן על נשים. "מאות נשים קראו מעומק ליבן 'זכותנו לחיות'. זאת הפעם הראשונה שראיתי דבר כזה", מספרת איה בכאב מהול בהתרגשות. מאז התקיימו באזור מספר אירועי מחאה.

"זכויות נשים זה כמו זכויות בעלי חיים"

ביום שישי האחרון הן ביקשו לארגן משמרת מחאה מול משטרת כרמיאל, והעמיד שוב את יחסי אי האמון השבריריים בין המשטרה לאזרחים הפלסטינים למבחן. זמן קצר לאחר שהחלו להודיע על המחאה זכתה איה לשיחת הטלפון הראשונה מהמשטרה. מהצד השני ביקש ממנה השוטר הקהילתי של הכפר "להגיע לשיחה בכרמיאל". איה שאלה אם זו חקירה ונענתה שלא, ולאחר דיון קצר סיכמה – אם זו חקירה, תשלחו לי זימון, אם לא אני לא רואה סיבה להגיע. לא חלף זמן רב וקרוב משפחתה מגיע אליה הביתה ומוסר לה את הטלפון שלו. הפעם נמצא על הקו רכז המודיעין של משטרת כרמיאל שמבקש לשוחח עם איתה. "אני איתך, תעשי הפגנות", הוא אמר לה והסביר – אבל זה כרוך באישורים. "הסברתי לו שאני מכירה את החוק, שזו משמרת מחאה, שהתייעצתי עם עורכת דין, ושבכל מקרה תכננתי לשלוח להם פקס שמעדכן על המשמרת, וכך אעשה", אומרת איה. ואכן שלחה את הפקס.

הפקס, כך מסבירים במשטרה, לא כלל מספיק פרטים ולכן איה זכתה לשיחה שלישית. הפעם זה היה מפקד משטרת מג'ד אל-כרום בכבודו ובעצמו ואיה החליטה להיענות לבקשתו ולהגיע לתחנה. בתחנה התעקשו שמדובר בהפגנה והוסבר לה שהיא חייבת להוציא אישור, למרות שהחוק קובע אחרת. "השוטרים הסבירו לי שהעורכת דין שלי לא מבינה את החוק, ואז אחד מהם אמר לי 'מדובר בנושא רגיש'. שאלתי למה הכוונה והוא ענה 'זכויות נשים זה כמו זכויות בעלי חיים'. עד עכשיו אני לא מבינה לגמרי מה הוא רצה להגיד". לאחר התייעצות עם עורכת דין, החליטה איה לחתום על בקשה לאישור וקיבלה גם אישורי מד"א כיבוי אש ועירייה. בדוברות המשטרה טוענים בתגובה כי יש לתאם ולעדכן את המשטרה על כל מחאה, וכי כל מה שמפקד התחנה ביקש לעשות הוא לדאוג לשלום המפגינות עצמן והסדר הציבורי.

למרות הניסיונות מבית ומחוץ לרפות את ידיהן, ביום שישי האחרון התייצבו עשרות נשים וגברים ממג'ד אל-כרום ומיישובי האזור מול תחנת המשטרה בכרמיאל והפגינו נגד הפשיעה הגואה והאלימות נגד נשים, והבטיחו "לא נשתוק". גם בשבועות הקרובים הן מתכננות להמשיך את המחאה.

> בשם האב: הפוטנציאל הפוליטי של הלם קרב

משמרת מחאה על אזלת ידה של המשטרה בפענוח רצח היבא מנאע, מול תחנת כרמיאל (צילום: איה מנאע)

משמרת מחאה נגד אזלת ידה של המשטרה בפענוח רצח היבא מנאע, מול תחנת כרמיאל (צילום: איה מנאע)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf