newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מלחמות קטנות ומועילות: צוק איתן כהצהרת כוונות פוליטית

צוק איתן חושף את האמת המרה, לפיה המשך הכיבוש וההתנחלות לא יכול לקרות בלי תדלוק תכוף של הפחד הקיומי בישראל. הוא זקוק לכך שנשנא ערבים מספיק כדי לא לראות בהם בני אדם, ולפחד מהם מספיק כדי להצדיק כל פעולה נגדם

מאת:

1. בימי חיי הלא מאוד ארוכים ישראל יצאה לשורת ארוכה של מבצעים ומלחמות, וידעה לא מעט טרור. משלום הגליל דרך האינתיפאדה הראשונה ומלחמת המפרץ, ימי אוסלו והמבצעים הנשכחים דין וחשבון וענבי זעם עד האינתיפאדה השניה וחומת מגן, עופרת יצוקה ועמוד ענן. כמו כל ישראלי, גדלתי באווירה שבה מלחמה עלולה לפרוץ בכל רגע, וזו אכן לעיתים תכופות פרצה.

מעולם, בכל ימי חיי, החברה שבתוכה אני חי לא הבהילה אותי בברבריות שנבעה ממנה כמו בימי צוק איתן. זכר הימים האלה מעביר בי תחושת מצוקה ומחנק עד עצם היום הזה. טירוף הנקמה והלוויות ההמוניות, היציאה הפומבית של בכירים בממשלה נגד הממשלה בקריאה לעוד דם ועוד הרג, האלימות ברחובות, אווירת סוף העולם ברשת. הקריאה מצד יהודים לקחת את החוק בידיים ולהתחיל לשחוט.

בצוק איתן הבנתי שמה שהאמנתי בו כל חיי – שאנחנו הטובים ושאנחנו אף פעם לא בוחרים במלחמה אם יש ברירה – הוא שקר. כמו שדו"ח מבקר המדינה מספר בימים אלה וכמו שיודעים הרבה מאוד ישראלים: אפשר היה להימנע מהמלחמה הזו. ישראל בחרה להתעלם.

2. צוק איתן היה רווח פוליטי טהור לימין. פלוגות החיפוש וההשמדה של שמאלנים אונליין התגבשו במהלכו. הקריאות לשואה לשמאלנים ולהרג כל עזה וכל הערבים הפכו לגיטימיות אז. השד המטורף של גזענות שמקונן בכל חברה, בכל מקום, אבל מצונזר ומאוזן במנה גדושה של ממלכתיות ואיפוק בכל תרבות חפצת חיים – הוזמן אל האור ואל פומביות חיינו. הוא לא חזר לבקבוק מאז.

ונתניהו זכה בניצחון גדול בבחירות שאחרי המלחמה.

> פנייה ליועמ"ש: חקור ספקי נשק ישראלי לצ'ילה בחשד לפשעים נגד האנושות

צוק איתן היה רווח פוליטי טהור לימין. נתניהו בטקס אזכרה במלאת שנתיים לצוק איתן (מרים אלסטר/פלאש90)

צוק איתן היה רווח פוליטי טהור לימין. נתניהו בטקס אזכרה במלאת שנתיים לצוק איתן (מרים אלסטר/פלאש90)

הפטנט: מלחמות קטנות

3. מקפיאת דם ככל שהאמירה הזו עלולה להישמע, לימין בישראל אין אינטרס פוליטי למנוע מלחמות קטנות בתכיפות מסויימת. הפרופוגנדה הימנית של סף שואה ואין ברירה אינה יכולה לאחל לעצמה אווירה ציבורית מוצלחת יותר מזו ששוררת בזמן "מבצע” שבו חיילים נהרגים, אזרחים מבוהלים וערבים מתים בהמוניהם בבניינים הרוסים מאופק לאופק. זו הנקודה המתוקה לפוליטיקה הימנית: המקום שבו טיעוניה נשמעים בכוח רב וכל התנגדות להם היא – כמובן! – בגידה במולדת, באלוהים ובעם.

אני לא יודע אם מישהו כבר אמר את זה פעם, אבל זה נכון שייאמר עכשיו, עם פרסום דו"ח המבקר על צוק איתן: מכל הניתוחים הגאופוליטיים והסוציולוגיים מדוע אין שלום, אולי אנחנו לא מספיק חושבים על זה שאין שלום בין ישראל לפלסטינים כי זה לא האינטרס הפוליטי של הימין הישראלי. הוא ניזון מפאניקה ומתחושת אין ברירה. שלום ופיוס יהיו פגיעה קשה במסרים שלו, ולפיכך בכוחו.

גם מלחמות גדולות מדי הן סכנה: למלחמות גדולות יש השפעה מפכחת מאוד על מדינות. מעבר למסה מסויימת של הרוגים, כל מה שלא באמת חייבים, למשל כמו השליטה הצרפתית באלג’יריה, האמריקאית בוייטנאם, הסובייטית באפגניסטן או הישראלית בכל מילימטר של יו"ש, הולך. נזרק החוצה כמו מטען מכביד מספינה שוקעת.

מלחמות קטנות. זה הפטנט לשימור רוח לאומית שמתעקשת על טמטום. אם מבינים את זה ככה אז אולי לא צריך להתפלא שבנט צופה מלחמה נוספת באביב. המלחמה האחרונה הביאה לו שלטון והיתר תרבותי לרדוף שמאלנים כמו המשטר הפשיסטי הכי מחורבן ובזוי עלי אדמות. מי יודע איזה רווח תביא לו המלחמה הבאה.

הקונטקסט, זוכרים?

4. אסור לשכוח את הקונטקסט הכללי. צוק איתן התחיל אחרי שחמאס הגיב בירי רקטות ל"שובו אחים”, המבצע הקודם לו, שבמסגרתו ישראל, לשם חיפוש הנערים החטופים, כביכול, גייסה אלפי חיילים למה שאינו יכול להתפרש אלא כקמפיין לענישה רחבת היקף של פלסטינים. אשמים או לא אשמים, מעורבים או לא מעורבים. כמה פלסטינים מצאו את מותם בהפגנות ובהתקוממות נגד המבצע הזה, שכלל פשיטות ומעצרים שרירותיים לחלוטין, וחלקים ממנו ייתכן וכלל לא היו קשורים לחטיפת הנערים ותוכננו קודם לכן.

ההנהגה הישראלית רצתה מראית עין של פעולה ברוטלית ונקמה: אולי כי זה מה שציבור המצביעים הימני מצפה לו (זה תמיד הרווח הפוליטי. צריך לשנן את זה). או כמו שעוזי בנזימן סיכם היטב ובזמן אמת בעין השביעית:

בניגוד לכוונתה המוצהרת, לנהל את המשבר בקור רוח ובאחריות, נחשפה הנהגת המדינה בהודעותיה הפומביות כמי שהמציאות בשטח טופחת על פניה ומוציאה אותה משיווי משקל. ואם התוצאה המעשית העגומה (השלושה לא נמצאו לפי שעה, וגם לא חוטפיהם) היא נגזרת של מציאות אובייקטיבית קשה ורבת מכשולים, הרי התוצאה התדמיתית הבעייתית היא, במידה רבה, מעשה ידיהם ואמרות פיהם של  ראשי המדינה ודובריהם".

ישראל נגררה לצוק איתן לא רק תוך התעלמות מופקרת מחלופות מדיניות, אלא תוך שהיא מתגלגלת לאלימות גוברת והולכת בלי תכנון מוקדם.

זו תמונת המצב של מה שקרה. חיוני ביותר להבין על איזה רקע קרה כל זה. מהי ההתרחשות האסטרטגית שמזינה ומאפשרת את הדרישות לנקמה, האלימות המזעזעת שהתגלתה בציבור הישראלי, ברשת (שליש מהשיח ברשת הישראלית נגוע באלימות ו 50% ממנה מופנית כלפי ערבים, 43% כלפי פליטים ושמאלנים) ובמציאות, עם חטיפתו ושריפתו חיים של מוחמד אבו חדיר לצד 302 כתבי אישום נגד יהודים בעבירות טרור יהודי בשלוש שנים. כל זה לא קורה כגזירת גורל. זה לא "פשוט" חלק מהחיים פה, כמו שמספרים לנו בימין – הימין שכאמור מרוויח פוליטית מכל אישוש של תזת המלחמה המתמדת והכפויה שלו עם כל סיבוב דמים נוסף.

אבל צריך לזכור איך התחיל צוק איתן: עם מבצע אלים ביהודה ושומרון שתושביהם הפלסטינים אינם בעלי זכויות פוליטיות במדינה ששולטת עליהם כבר 50 שנה, ומדינת ישראל מצהירה, במעשה ובדיבור, שלעולם לא תיתן להם עצמאות.

הוא התחיל עם חטיפה טראגית ורצח מפלצתי של שלושה נערים חפים מפשע, אבל בנים למשפחות שנשלחו להתגורר ביהודה ושומרון במטרה מוצהרת של נישול התושבים הפלסטיניים מסיכוי לעצמאות וכבוד. והוא המשיך עם ירי בעזה ועוד מבצע צבאי שם, המי יודע כמה במספר, שבא בעקבות עשרות שנות דיכוי צבאי אלים (שכותב שורות אלה לקח חלק קטן בו). דיכוי שנבע מאותו חטא קדמון: הרצון בהתפשטות גאוגרפית מתוך התעלמות מוחלטת מהתושבים המקומיים של המקום. כאילו הם לא קיימים.

> מסלול מירוץ נבנה בתוך שטח אש בבקעה. במנהל האזרחי לא ממהרים להרוס

הימין זקוק לאווירה שבה חיילים נהרגים, אזרחים מבוהלים וערבים מתים בהמוניהם. טקס אזכרה במלאת שנתיים לצוק איתן (מרים אלסטר/פלאש90)

הימין זקוק לאווירה שבה חיילים נהרגים, אזרחים מבוהלים וערבים מתים בהמוניהם. טקס אזכרה במלאת שנתיים לצוק איתן (מרים אלסטר/פלאש90)

להקיא את הבנטיזם

זה שגעון מוחלט, כמובן, להחזיק מיליוני אנשים כאילו הם לא קיימים, ולגור בתוכם בווילות צחורות עם גיטרות וערבי תרבות. ובכל זאת ישראל ממשיכה להתעקש. היא ממשיכה לשלוח משפחות להיות חיל חלוץ של נישול הפלסטינים ומחיקת קיומם ביהודה ושומרון.

זה לא מפעל שיכול להתקיים בלי אלימות בוטה משני הצדדים. מהצד הפלסטיני, כי אף אדם ואף קבוצה אנושית בעולם לא היו מסכימים בשקט שינהגו בהם כמו שישראל נוהגת בפלסטינים. אבל גם, וזה החלק שמסביר את מה שקרה פה בצוק איתן: המשך הכיבוש וההתנחלות לא יכול לקרות בלי תדלוק תכוף של השנאה והפחד הקיומי בישראל. כדי שנניח לממשלה שלנו ולציבור המתנחלים להמשיך באין מפריע ברעיון המטורף של ההתנחלות אנחנו צריכים לשנוא ערבים מספיק כדי לא לראות בהם בני אדם, ולפחד מהם מספיק כדי להצדיק כל פעולה נגדם.

צוק איתן, במובן הזה, הוא ההתגלמות המושלמת של תפיסת העולם הימנית-מתנחלית. הוא מבטל סימני שאלה באשר לאנושיותם האפשרית של הפלסטינים ומייתר את הדיון בעתידם כבני אדם חופשיים, או את ההווה שלהם כבני אדם ראויים לכבוד. והוא מלכד את השורות סביב מאבק חריף אף יותר בשמאל, ומביא סיפורי גבורה שיגרמו לדורות נוספים להתגייס בלי פקפוק. אין יותר מושלם מזה.

אבל כל המחנות הפוליטיים בישראל שאינם מעוניינים להניח את כל משקלה של מדינת ישראל על המטרה האחת והיחידה של ההתנחלויות, עם ההשלכות הקטסטרופליות הכרוכות בדבר, צריכים להחליט, סוף סוף, שלדבר הזה צריך להיות סוף.

במובן הפוליטי הפשוט: עם התקרבות הקריירה הפוליטית של נתניהו לקיצה, שתביא בהכרח להחלשת אחיזת המתנחלים במוסדות השלטון הישראליים, כל הכוחות הלא מתנחליים בזירה הפוליטית בישראל צריכים לעשות את ההחלטה החשובה והגורלית שמפלגת הבית היהודי לא תהיה יותר חלק מקואליציות עתידיות. את הנזק שנגרם לרוח הישראלית ולנורמות הישראליות אחרי שבע שנות קואליציה עם בנט אולי עוד אפשר לתקן, אבל רק אם ישראל תבחר להפסיק עם שגעון ההתנחלויות ותגיע להכרה האחת שבלעדיה לעולם לא יהיה לה שלום, פנימי או חיצוני: הפלסטינים הם חלק בלתי נפרד מארץ ישראל ההיסטורית, והם זכאים לקיום אנושי מכובד ושווה במעמדו לזה של מדינת ישראל.

או זה, או שאפשר להתכונן להעמקת הפשיזם והאלימות הפנימית והפיכת צה"ל לפלנגה, החרבת היחסים עם הקהילות היהודיות בעולם והרבה, הרבה שערי עיתונים עם הרבה פנים ישראליות צעירות ומחייכות, ומתות.

> מסמכים חושפים: משרד החוץ מימן את סוכנות הידיעות עתי"ם

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf