פער החיסונים מול המדינות העניות מאיים על ועידת האקלים
בסוף אוקטובר אמורה להיערך בבריטניה ועידת האקלים של האו"ם. למרות חשיבותה, ארגוני אקלים קוראים לדחותה בטענה שנציגי הדרום הגלובלי לא יוכלו להשתתף בגלל הקורונה. המדינות הנפגעות מהאקלים דווקא מתעקשות לקיימה
ועידות האקלים סובלות מחוסר איזון בין הדרום הגלובלי לצפון. הצפה של נהר באזור האמזונס בברזיל (צילום: רפאל אלבס, קרן המטבע העולמי / CC BY-NC-ND 2.0)
בין סוף אוקטובר לתחילת נובמבר, בריטניה אמורה לארח את ועידת האקלים ה-26 של האו"ם (COP26) בגלאזגו שבסקוטלנד. צפויים להשתתף בה יותר מ-20 אלף אנשים מכמעט 200 מדינות שונות – נציגי ממשלות והחברה האזרחית.
הועידה, שנדחתה מנובמבר 2020 בשל מגיפת הקורונה, נחשבת למפגש דחוף למען המאמצים לייצב את האקלים. אולם גם אם במדינות מסוימות שוררת תפישה כי "נגמרה הקורונה", המגיפה חיה ובועטת ומאיימת על שלמות הוועידה.
כך לדוגמה, "רשת הפעולה לאקלים" (CAN – Climate Action Network), קראה לדחות את הוועידה, כיוון שיש ספק אם המדינות העניות יזכו לייצוג ראוי ושווה בוועידה, משום שהמגיפה פוגעת בהן יותר. הרשת הזו מאגדת יותר מ-1,500 ארגוני אקלים וזכויות אדם ברחבי העולם, ביניהן גרינפיס, אמנסטי, אוקספאם לצד ארגונים מקומיים ואיזוריים רבים.
לדברי הרשת, בארצות העניות יש פחות נגישות לחיסונים ויהיה קשה להן לעמוד בעלות של הבידודים הנדרשים. יחד עם העובדה שחלק ניכר ממדינות אלה נמצא ברשימה האדומה של בריטניה מבחינת הגבלות קורונה, פירוש הדבר שלא ניתן יהיה לקיים כנס שוויוני ובטוח בתחילת נובמבר.
ממשלת בריטניה והאו"ם בינתיים עומדים על קיום הוועידה כמתוכנן. בעמדתם תומך גם הפורום של הארצות הרגישות יותר לסכנת האקלים (Climate Vulnerable Forum), המייצג את ממשלותיהן של 48 מדינות בסיכון גבוה במיוחד משינוי האקלים. לדבריהן, הוועידה חייבת להתקיים כעת כדי לוודא שהעולם מגיב לאיום שינוי האקלים. מבחינת הפורום "זוהי הפגישה החשובה ביותר לעתיד הפלנטה והיא לא יכולה לחכות".
בריטניה, שהבטיחה כבר לפני חודשים כי תספק חיסונים לכל נציג ונציגה לוועידה שיזדקקו לכך, חידשה את הבטחתה, ואף אמרה כי תממן את בידודם בבתי מלון. הבריטים טוענים שהחיסונים החלו להישלח ליעדיהם בתחילת ספטמבר, אם כי לא נמצאו נכון לכתיבת שורות אלו דיווחים על מתן החיסונים בפועל, והשבועות המעטים עד למועד הוועידה כבר אינם מספיקים להגעה לחסינות מירבית.
"הדרה בפועל"
אולם רשת ארגוני האקלים והזכויות לא משתכנעת. "כנס אקלים בטוח בתחילת נובמבר לא יתאפשר בשל הכישלון בהנגשת חיסוני קורונה עבור מיליוני אנשים במדינות עניות, העלויות הגוברות של נסיעה ואירוח, כולל עבור בידוד בבריטניה ומחוצה לה, וחוסר הוודאות בהתפתחות הפנדמיה", נאמר בהודעת הרשת. "מאזן כוחות עקום תמיד היה טבוע בוועידות האקלים של האו"ם בין מדינות עשירות לעניות יותר", אמרה מנכ"לית הרשת, תסְנים אֶסוֹפּ (Tasneem Essop), "משבר הבריאות כעת מעצים אותו".
אסופ הוסיפה כי הרשת קוראת כבר מאז תחילת השנה לוויתור על הגנות קניין רוחני במאבק נגד הקורונה, והפצירה בבריטניה בעת פסגת הג'י 7 בחודש יוני לתמוך ביוזמת דרום אפריקה והודו בארגון הסחר העולמי בעניין זה. בריטניה היא אחת המדינות המעטות שעדיין חוסמות את יוזמה חשובה זו.
ברשת הארגונים טוענים שגם אם בריטניה תצליח לחסן את כל הנציגים, דבר שנתון בספק, הדבר לא יספיק להבטיח שהוועידה תהיה אינקלוסיבית ובטוחה, שכן לכך תידרש התחסנות נרחבת במדינות העניות. בגרינפיס מציינים כי "ברמה רחבה יותר, כדי לבנות מחדש את האמון הרב-צדדי הנדרש עבור ועידה מוצלחת, יש לתמוך בוויתור על הגנות פטנטים לטובת חיסון עממי [“People’s Vaccine”], לעמוד בהתחייבויות למימון אקלימי עבור המדינות הפגיעות ביותר, ולהעיף את הדלקים המאובנים מהפוליטיקה אחת ולתמיד."
קשר הדוק בין בריאות לאקלים. מחאה בוועידת האקלים של האו"ם בקופנהאגן (צילום: כריס קרוג CC BY-NC-ND 2.0)
כמובן שעל אף הקריאה לדחות את הכנס, הרשת, גרינפיס ויתר הארגונים החברים מדגישים את הצורך הבהול לצמצם פליטות גזי חממה ולפעול לייצב את האקלים, בלי תלות בוועידה.
בין הפטיש לסדן
יש ללא ספק משהו אירוני ומבלבל במצב הדברים הזה: מאות ארגוני סביבה וזכויות דורשים לדחות ועידת אקלים חשובה, ועושים זאת בשם הארצות בסיכון גבוה במיוחד משינוי האקלים; זאת בשעה שהממשלות באותן מדינות מתעקשות לקיים את הוועידה כמתוכנן בשל הדחיפות הגדולה.
אין אפשר להפחית בחשיבות הוועידה. מצב התחרות התמידי בין מדינות העולם מוביל לכך שממשלות אינן ששות ליישם צעדים קונקרטיים לייצוב האקלים, צעדים שיש להם עלות כלכלית, ללא מחויבות של המדינות שהן עומדות בתחרות מולן לפעול באופן דומה. אחרת עולה החשש כי "ייצאו פראייריות", והמתחרות שלהן יזכו לייתרון יחסי.
אולם הבעיה של מאזן הכוחות העקום בוועידות האו"ם היא משמעותית ואקוטית: המדינות העניות, מדינות הדרום הגלובלי, נמצאות בעמדת חולשה מתמדת בזירה הבינלאומית; הן נאלצות להמשיך בעל כורחן להעביר את עושרן לצפון הגלובלי ונותרות ללא אמצעים ליישום צעדים לייצוב האקלים או הגנה על תושביהן מנזקי שינוי האקלים; גזענות המרחיקה בין פושעי האקלים לבין קרבנותיהם מאפשרת להתעלם מצרכיהם של תושבי הדרום; ולבסוף במדינות הצפון מצביעים עליהן ועל המשך השימוש שלהן בפחם – לשם דוגמה – כתירוץ לגרירת הרגליים המסוכנת שלהם.
כדי שמצב זה ישתנה, נדרשת העברה של משאבים למדינות העניות, כפי שנקבע כבר ב"פסגת כדור הארץ" של האו"ם בשנת 1992 במסגרת "אמנת ריו"; משבר הקורונה וסירובן של קומץ מדינות עשירות לאפשר גישה נרחבת לחיסונים ואמצעים אחרים למאבק במגיפה מחריף ומעצים כעת את הבעיה מאוד.
כאשר ניצבים כעת חסמים על עצם נוכחות בשולחן הדיונים של נציגי הארצות העניות, קשה להאמין שנציגי המדינות העוצמתיות שמנצלות אותן יחליטו לבדם להפסיק לפגוע באקלים.
בין אם הוועידה בגלאזגו תידחה או לאו, קריאתם של ארגוני הסביבה מדגישה שנוסף על המחויבות המוסרית והצורך האפידמיולוגי להרחיב את הגישה לחיסונים, גם ייצוב האקלים, ולכן עתיד הציביליזציה ממש, תלויים בכך.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
