newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בעקבות חוק העמותות: ארה"ב ואירופה יחוקקו חוקים לסימון ארגוני יהודים

ארגונים יהודים שעומדים בקשר עם ישראל, מעודדים עלייה, מנסים להשפיע על מדיניות ארה"ב ביחס לכיבוש ועוד יסומנו עם טלאי מיוחד במסגרת חוק העמותות האמריקאי. איילת שקד בתגובה: אסור להשוות. סאטירה

מאת:

החוק השלישי של ניוטון קובע כי גוף המפעיל כוח כלשהו על גוף שני, גורם לכך שהגוף השני יפעיל על הגוף הראשון כוח השווה בעוצמתו אך מנוגד בכיוונו. כעת אנו למדים כי כוחו של חוק זה יפה במרחב הפוליטי: בתגובה לחוק סימון עמותות השמאל של שרת המשפטים איילת שקד החליטו כעת בארה"ב, אירופה, וארצות רבות באמריקה הלטינית לחוקק חוקים בעלי השפעה דומה, שיפעל רק על ארגונים יהודים.

החוקים – שנוצרו במתכונת אחידה למדי – קובעים כי חברים בארגון, מלכ"ר, או עמותה רשומה, אשר מקבלים תקצוב או קשורים איכשהו למדינה אחרת שבה קיים חוק העמותות, יסומנו בטלאי אשר מצויין בו בבירור ובצורה בולטת שם המדינה המממנת או הדת הנפוצה בה. למרות הניסוח הכללי של החוק, מכיוון שחוקים כאלה קיימים למעשה מלבד ישראל רק בקמבודיה וצפון קוריאה, ברור שהכוונה היא לסימון יהודים. זאת מכיוון שישראל היא המדינה היחידה מבין השלוש האלה שמממנת ארגונים בארה"ב ובאירופה.

טד כרוז, מאנשי מסיבת התה האמריקאית, מסביר את הסיבות שהביאו אותו להציע את הצעת החוק: "ארגונים יהודים פועלים כאן באין מפריע. כך למשל אפשר למצוא 190 מיליון שקל שממשלת ישראל משקיעה בארגונים לשמירה על אופי יהודי אורתודקוסי בתוך ארה"ב שלנו, או שימוש מסיבי בשתדלנים של איפא"ק לצורך קביעת מדיניות הבית הלבן ביחס לכיבוש.

"גם פרוייקט 'תגלית', שנועד לשדוד אמריקאים שכבר השקענו בחינוכם ולהעביר אותם למדינה אחרת, הוא בכייה לדורות. בימים אלה של טרור עולמי קל לראות כי העמותות הללו הן הסכנה הגדולה ביותר לארצנו הנהדרת ולחלום האמריקאי כולו. כאשר הכלכלה לא משהו, הביטחוון בקנטים, ניאו-נאצים רוקדים בחתונות, ואנחנו שולטים בבתי הנבחרים כבר די הרבה זמן – יש למצוא מישהו אחר שאשם בכך ואלו הם כמובן הארגונים היהודים שפועלים בשירות ישראל".

> חוק העמותות: קודם שנתניהו יסתובב עם התג "ממומן על ידי שלדון אדלסון"

סוכן יהודי (David Shankbone)

רק בצחוק. סוכן יהודי (צילום מקורי: David Shankbone, עיבוד: ג'ון בראון)

המשמעות המעשית של חוק העמותות בארה"ב היא כי יהודים המשוייכים לאחד מהארגונים הללו, כולל שדולת איפא"ק הידועה, יחוייבו להסתובב בכל רחבי ארה"ב עם טלאי אשר יצויין בו כי זה אשר הנושא אותו יהודי, וגם ככל הנראה צמיד אלקטרוני על הזרוע בו יקועקע הסכום המדוייק שהארגון שלו קיבל באותה שנה ממשלת ישראל (או תרם לה). בנוסף על משרדיהם ירוסס "Juden". כך גם ידרש להציג עצמו ראש ממשלת ישראל בפעם הבאה שיחפוץ לנאום בקונגרס.

חוקים דומים עומדים להיות מחוקקים בפרלמנים אירופים שונים. מארי לה פן כבר הודיעה על כוונתה לקדם חקיקה ברוח זו בצרפת, וכל מיני נאצים אחרים נערכים להעברת החוקים במקומות אחרים.

בישראל כמובן מזועזעים מהחוק החדש והתגובות לא איחרו לבוא. עיקר קצפם של שרי הממשלה יצא על ההשוואה בין מימון עמותות השמאל בישראל לבין פעילות גורמים יהודיים בחו"ל.

"כשהאיחוד האירופי מתערב בישראל מדובר בעיקר בעניינים של זכויות אדם, כאלו שמקובל על כולי עלמא כי צריכה להיות ערבות הדדית כלל עולמית כדי להבטיחן", אמרה שרת המשפטים ויוזמת חוק העמותות המקורי, איילת שקד. "זאת מהסיבה הפשוטה כי לפלסטינים אין זכויות תחת החוק הישראלי ולכן נדרשת התערבות חיצונית. אם תרצו, אפשר להשוות את מה שעושים האירופאים לידיד נאמן שלוקח לנו את המפתחות של הרכב כאשר הוא מזהה כי שתינו לשוכרה במשך 50 שנים רצופות.

"לעומת זאת הפעילות שלנו בחו"ל שונה בתכלית. אנחנו מתערבים התערבות גסה בקרב אזרחי ארה"ב כדי להשפיע על מדיניות הממשל בעניינים שלנו. אנחנו רוצים למנוע התבוללות כי חוקי נירנברג נאים בעינינו. ואנחנו משתמשים ביהודים למעשה כסוכנים שלנו בכל המקומות הללו ובכך מעמידים בסימן שאלה את נאמנותם לארצם. השוואה בין שני המצבים האלה היא מקוממת, לא במקומה, ואנטישמית. פשוט כך. בדיוק כמו החוקים הללו".

מהליגה נגד השמצה נמסר כי "החוק לסימון יהודים מזכיר תקופות חשוכות בהן סומנו יהודים".

הפוסט הוא פוסט סאטירי. לדיעת הקורא נפתלי בנט, המילה "סאטירי" נכתבה באותיות בגודל נורמלי לחלוטין. עמו הסליחה על כך שהפוסטים הסאטיריים בבלוג עוסקים לא מעט במפלגתו. הסיבה לכך, כמו הסיבה לכך שגם אם נכתוב סאטיריים במובלט אנשים עדיין יאמינו להם, נעוצה בעובדה שמפלגתו נוטה למעשים אבסורדיים.

> סאטירה: בנט הורה להוציא את אלתרמן מתוכנית הלימודים בשל שיריו על פשעי מלחמה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

מרבית האנשים אינם מצליחים להצדיק הפרה בוטה של הקוד המוסרי על ידי מעשיו של הצד השני, נוראים ככל שיהיו. ילדים בעזה על חורבות ביתם (צילום: עמאד נאסר / פלאש90)

הפציעה המוסרית עוד תסתבר כאחד הנזקים הגדולים של המלחמה

פציעה מוסרית היא סינדרום ייחודי המתבטא ברגשות אשמה ובושה ומלווה בתחושת דיכאון, חרדה ואף מחשבות על נזק עצמי. לכשיתבררו הממדים המלאים של הזוועה בעזה, כולנו עלולים להימצא בקבוצת הסיכון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf