מאמצי השיקום בעזה לא מתרוממים. "המדינות התורמות התעייפו"
הסופה הראשונה של העונה היתה קשה מאוד עבור תושבי הרצועה, אחרי שבמלחמה במאי נפגעו בעזה כ-56 אלף בתים. אך מ-170 מיליון הדולרים שדורש השיקום, הגיעו עד כה רק 13 מיליון דולר
הסופה הראשונה של החורף מילאה במים את ביתה של ע'אליה אל-עטאר בבית לאהיא, שבצפון רצועת עזה. המים חדרו דרך סדקים בקירות ובגג הפח. הילדים והנכדים שלה פיזרו דליים ברחבי הרצפה.
הבית שלהם היה אחד מעשרות אלפי בתים בעזה שנפגעו במלחמה בת 11 הימים שנערכה במאי. מאות בתים נהרסו לגמרי מהפצצות ישראל, ומאמצי השיקום עדיין לא התרוממו.
משפחות כמו זו של אל-עטאר ניסו להתארגן כמיטב יכולתן, אבל החורף באזור הסמוך לים מתאפיין בלילות קרירים וסופות גשמים לפרקים. ביום שאחרי הסופה, אמרה אל-עטאר: "מעולם לא ראיתי לילה כל כך גרוע". היא וקרובי משפחתה פרשו שמיכות ומזרנים על חבלים, כדי שיתייבשו.
בית לאהיא ספגה פגיעות קשות מהתקיפות האוויריות של ישראל במהלך המלחמה. חלק מהבתים סביב ביתה של אל-עטאר ניזוקו, ועצים נחתכו מרסיסים. ישראל טענה כי כיוונה רק למטרות צבאיות ועשתה כל מאמץ לא לפגוע באזרחים. אך לפי נתוני האו"ם, במהלך ההפצצות נהרגו יותר מ-250 איש בעזה, למעלה ממחציתם אזרחים. 13 נהרגו בצד הישראלי.
לפי האו"ם, כ-56 אלף בתים ברחבי עזה ניזוקו מהמלחמה, ויותר מ-2,100 בתים נהרסו לחלוטין או שנפגעו כך שאינם ראויים למגורים. ישראל ביצעה מאות תקיפות אוויריות במהלך המלחמה.
נאג'י סרחאן, בכיר במשרד הדיור של ממשלת החמאס וראש הוועדה לשיקום הרצועה, אומר כי התושבים צריכים 170 מיליון דולר כדי לבנות מחדש, ועד כה חולקו רק 13 מיליון דולר. הסכום הזה כיסה כמה תיקונים, אבל אינו מספיק כדי לכסות בנייה מחדש של בתים שנהרסו. הבנק העולמי, שמסייע בתיאום הסיוע הבינלאומי לעזה, סיפק הערכות דומות לגבי הסכום שנדרש כדי לשקם את הרצועה.
"המדינות התורמות התעייפו", אומר סרחאן. "יש בתים שנהרסו כבר שלוש פעמים. בכל מלחמה, הבית הזה או הזה נהרס, ואז נבנה מחדש, ואז נהרס שוב".
משפחות רבות מאלה שבתיהן ספגו נזק קטן או בינוני נשארו לגור בהם, לעתים קרובות מכיוון שלא יכלו להרשות לעצמן דיור חלופי. אבל אחרי חודשים ללא תיקונים, ועם הגעת הגשמים, התנאים נעשים קשים יותר.
ישראל הקלה קצת את הסגר על הרצועה אחרי שהושגה הפסקת אש לא רשמית בתיווך מצרים, ונותנת 10,000 אישורי כניסה לפלסטינים מעזה כדי שיוכלו לעבוד בישראל, בעיקר בבניין ובחקלאות. הדבר יאפשר קצת כניסה של מזומנים לרצועה, שהאבטלה בה נושקת ל-50%. ישראל גם מאפשרת כניסה של חומרי בניין, אך רבים לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותם.
בביקור בבוקר שאחרי הסופה, חלק מהבתים בבית לאהיא היו עדיין מוצפים. עלי אל-עטאר, בן דוד שהתחתן ועבר למקום משלו בינואר, דשדש במים בגובה כ-30 ס"מ ונשא את רהיטיו מביתו ואל בית הוריו. הוא ניסה להציל שטיחים רטובים, שכבר הסריחו מהמים המזוהמים.
"אנחנו מקווים לשקם את הבית הזה ולהפוך אותו ראוי שוב למחיה, אבל אני לא יודעת אם נוכל", אומרת ע'אליה אל-עטאר.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית




















