המאבק הזה איים לקרוע את הקהילה הארמנית. הם בחרו להתאחד

שבע בבוקר, יום שני, אמצע נובמבר. שני בולדוזרים ללא לוחיות רישוי מתגלגלים ברעש לרובע הארמני בעיר העתיקה בירושלים כדי לנסות לפנות מערום של לבנים וגדרות, שהוצב בחניון פתוח. הם נתקלים בהתנגדות בלתי צפויה: קבוצה של צעירים מהקהילה הארמנית, בראשם הפטריארך הארמני הקשיש, ועוד שישה אנשי כנסייה, חוסמים בגופם את הדחפורים ומונעים מהם לעבור.

האירוע הלא שגרתי הזה, שפרטיו מזכירים באופן מדאיג את הסדרה "איסט סייד" – על סבך האינטרסים במזרח ירושלים, וההשחתה והסבל שהם מולידים – מזמן פתח להיכרות עם אחת הקהילות העתיקות והמיוחדות בירושלים, ולמערכת היחסים המורכבת והדינמית שבין המנהיגות הדתית שלה לבין הדור החדש בה. יותר מכל, זהו סיפור על קהילת מיעוט קטנה שמנסה להתגונן מפני גורמים רבי כוח בעלי אינטרסים פוליטיים-משיחיים, שמבקשים להשתלט בשיטות מפוקפקות על עוד ועוד נכסים ושטחים בירושלים. 

ביולי 2021, טוענים יזם אוסטרלי-ישראלי ושותפיו, נחתם הסכם מֶכֶר מול הפטריארכיה הארמנית. לפי הנטען, הוחלט כי לפחות רבע מהשטח שכיום בפועל בבעלות ארמנית יועבר לידי היזם, שמבקש להקים מלון במקום. התמורה שעליה סוכם, לטענתם, עמדה על שני מיליון דולר במעמד החתימה, אחוז מהכנסות המלון ועוד 300 אלף דולר בשנה – סכום זעום ביחס לגודל השטח, למיקום ולחשיבות שלו.

זו לא היתה הפעם הראשונה שבה נטען שהפטריארכיה הארמנית חתמה על הסכם שנוי במחלוקת: רק שנה קודם לכן, ב-2020, נחתם הסכם עם עיריית ירושלים, לפיו האחרונה תסלול חלק מהשטח אשר בבעלות הפטריארכיה, לטובת מגרש חנייה שמחציתו תוקצה לתושבי הרובע הארמני, ומחציתו עבור הרובע היהודי. כבר להסכם זה קמה התנגדות מתוך הקהילה.

לאחר שהתעקשו במשך זמן ארוך להבין את פרטי ההסכם, גילו צעירי הקהילה שהשטח שנמכר לכאורה כולל לא רק חלק מחניון, אלא גם חמישה בתים, גן ואולם של בית הספר הארמני היחיד במדינה. עוד התגלה כי מעבר לעסקה וליזם שהציג את עצמו בשם דני רוטמן (ולפעמים משתמש בשם דני רובינשטיין), כלול גורם נוסף בשם ג'ורג' חדד וורוור, תושב יפו, לו בין היתר הועברו כמעט מחצית ממניות החברה של רוטמן/רובינשטיין. תמונה שהתפרסמה בכתבת תחקיר שפרסם עיתונאי "הארץ", ניר חסון, ובה נראים היזמים יחד עם מתי דן מעמותת "עטרת כהנים", העלתה חשש כי בדומה לעסקאות מפוקפקות מן העבר, גם כאן ייתכן שמדובר ביוזמה שמניעיה התנחלותיים וגם בו מעורבת העמותה עד צוואר.

מהלך דומה התרחש שני עשורים קודם לכן מול הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית ברובע הנוצרי. (גם) אז עטרת כהנים רכשה מידי הפטריארכיה מספר נכסים חשובים שבבעלותה – המלונות "אימפריאל" ו"פטרה", הממוקמים בכניסה לשער יפו, יחד עם מבנה נוסף ברובע הנוצרי. בקיץ 2022, לאחר מאבק משפטי סוער בן 18 שנים, החליט בית המשפט העליון לאשר את העסקה ולהעביר את הנכסים לידי עטרת כהנים, למרות טענות הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית כי העסקה נרקמה במרמה, זיופים ושוחד.

באפריל האחרון, לאחר שהחלו להיחשף פרטיה המפוקפקים לכאורה, החלו צעירי הקהילה הארמנית להתארגן נגד עסקת המכירה. לקהילה ברור כי על אף היותה מיעוט קטן, היא מהווה שחקן משמעותי במציאות הישראלית-פלסטינית, ובירושלים בפרט, וכי לעסקה עלולות להיות השלכות פוליטיות נרחבות.

הפטריארך מתגייס למאבק

בחודשיים האחרונים, האגופ גרנאזיאן בן ה-23, בן לקהילה הארמנית, תושב הרובע וממובילי המחאה, סטודנט באוניברסיטה העברית ליחסים בינלאומיים ומזרח תיכון, הצליח לגייס למאבק יותר ממחצית חברי הקהילה הארמנית בעיר, המונה בסך הכל כאלף איש. בעקבות כך הוא נפגש מספר פעמים עם הפטריארך הארמני בן ה-75, נורהאן מנוגיאן. זהו דבר חריג בהתחשב בכך שעד לפני שנה, מפגשים של אנשי הקהילה עם הפטריארך התרחשו בעיקר באירועים קהילתיים, או בהקשר כנסייתי. אבל בעקבות המאבק, ההפרדה הזו נשברה.

הניסיון להשתלט על נכסי הקהילה העתיקה, בעלת זהות ירושלמית שמהווה חלק בלתי נפרד מהמארג ומזהותה של העיר, מטעמים פוליטיים וכלכליים הוביל תחילה למתחים בין הפטריארכיה לקהילה עצמה. אבל לאחר זמן מה, הממסד הדתי העתיק שרגיל להיות זה שמנהל את חיי הקהילה, בראשות הפטריארך, הבין שהוא צריך לעמוד לצד הקהילה ומצא עצמו פעיל בתוך מאבק שלא הוא עצמו מוביל.

כך קרה, שלאחר שתושבי הקהילה עמדו מול הבולדוזרים של היזמים והצליחו לעצור אותם, התגייסה גם הפטריארכיה והחליטה לשכור על חשבונה שומרים לא חמושים שהוצבו בשטח המריבה. אלו הקימו בשטח מעין מכשול, במטרה למנוע ממי שלא קשורים לפטריארכיה להיכנס למתחם. בנוסף, הקהילה שכרה עורכי דין, שהודיעו ליזמים באופן רשמי שמבחינת הפטריארכיה העסקה בטלה ומבוטלת.

ביום חמישי האחרון של 2023, ב-12:15 בצהריים, נכנסו למתחם החניון כמה מכוניות, מהן יצאו, לדברי עדי ראייה, כעשרים רעולי פנים חמושים במקלות וברימוני גז והחלו תוקפים את מי שנכח במקום. לחברי הקהילה אין ספק כי אלה הגיעו בשליחות יוזמי ההסכם. ההודעות בקבוצות הווטסאפ של הקהילה רצו, וחברות וחברים רבים מיהרו לחניון, ביניהם גם אנשי כמורה. במשך דקות ארוכות הם הגנו יחד על המקום בעודם מותקפים בזריקת חפצים, במקלות, באבנים וברימוני גז. מי שלא הגיעה במהירות היא המשטרה, שהתייצבה במקום רק כעבור 20 דקות, על אף שתחנת הקישלה ממוקמת כמה עשרות מטרים משם.

מיד לאחר הגעת המשטרה, אחד הפעילים המוכרים בקהילה הובל על ידי שוטרים אל מחוץ למתחם כשהוא אזוק. עיניו האדימו ודמעו לאחר שאחד התוקפים ריסס גז פלפל ישר לפניו. חברי קהילה עמדו נסערים בקבוצות קטנות, צעירים לצד מבוגרים, בתוך בליל שפות: ארמנית, ערבית, עברית. את פני השוטרים שהגיעו לשטח קיבלו בכעס: "עכשיו אתם מגיעים? אתם שומרים על התוקפים ולא עלינו", קראו הצעירים. אחד השוטרים איים וחברי הקהילה התרחקו, כדי לא להיעצר, אבל היה להם ברור כי הם לא עוזבים את השטח.

זו גם לא היתה הפעם הראשונה שבה קבוצת תוקפים הגיעה למתחם כדי להלך אימים על הקהילה. חודש לפני כן האירוע נגמר במהירות וללא נזק, לאחר שהתוקפים, תושבי מזרח ירושלים, הבינו כי מדובר בחברי הקהילה הארמנית ולא כפי שהטעו אותם שולחיהם, שאמרו להם, לדבריהם, שמתנחלים תוקפים את תושבי הרובע הארמני. דברים אלה הגבירו בקרב הקהילה את החשד למהלך שמכוון לערער את היחסים בין קהילות העיר וכדי לייצר כאוס.

אם מישהו חשב שמתקפות אלו יפחידו את חברי הקהילה הארמנית בירושלים – הוא התבדה, לפחות בינתיים. הגילוי של פרטי ההסכם לכאורה יצר תחילה משבר, אבל העמידה המשותפת נגדו ונגד האלימות המופנית כלפי הקהילה רק מגבשת ומחזקת אותה. גרנאזיאן מספר כי התחושה כעת היא שדווקא מתוך הקושי הם מצליחים לבנות את עצמם ולראות עתיד טוב יותר.

בחודשים האחרונים, מאז התפרסמה הפרשה, החלו לפקוד את מתחם הקהילה הארמנית בעיר העתיקה קבוצות של ישראלים, שמגיעים כדי להכיר את הפעילים והקהילה, ולשמוע מהם על המתרחש, גם בזמן המלחמה. מפגשים כאלו עם הקהילות השונות בעיר העתיקה לא רק עוזרים להבין טוב יותר את המצב, אלא מציעים כלים לתיקון. אם הביקורים הללו יתפתחו לתמיכה ירושלמית משמעותית בקהילה הארמנית, המשבר הזה עשוי להוליד חיבור וסולידריות שירושלים צריכה היום יותר מתמיד, ויכולים לסייע להגן על נכסי תרבות היסטוריים ועל אורחות החיים של הקהילה העתיקה, מפני השילוב המסוכן של אינטרסים כלכליים ופוליטיים.

יותם רוטפלד הוא רכז הדרכה בעמותת "עיר עמים".