הטרגדיה של האֵם

הִיא קָמָה עִם שַׁחַר לִקְרִיאַת הַתַּרְנְגוֹל
הִדְלִיקָה אֶת הָעֲשָׁשִׁית
שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת עַל הַשֻּׁלְחָן
שֶׁעָמַד בְּמֶרְכַּז הַבִּקְתָּה הַיְּשָׁנָה
שֶׁנִּקְּבוּ הַקְּלִיעִים פְּעָמִים רַבּוֹת.

לְאוֹר הַלְּבָנָה
הִיא קִבְּצָה עֲנָפִים יְבֵשִׁים
מֵהָעֵצִים שֶׁבְּקִרְבַת בֵּיתָהּ.
הִיא שָׁבָה עַל עִקְבוֹתֶיהָ, מִקְּמָה אֶת הָעֲנָפִים בְּתוֹךְ הַחֶדֶר
וְהִבְעִירָה אוֹתָם עִם מְעַט מֵהַבֶּנְזִין שֶׁהָיָה בַּמְּנוֹרָה.

הִיא בִּשְּׁלָה וְיָצְקָה אֶת הַתַּבְשִׁיל לִכְלִי הַבַּרְזֶל הַגָּדוֹל.

הִיא הֵרִימָה אֶת הַיֶּלֶד שֶׁאָבִיו הִגֵּר לִפְנֵי שֶׁנּוֹלַד,
לָקְחָה אוֹתוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו וְהִנִּיחָה אוֹתוֹ עַל גַּבָּהּ,
וְהוּא הִתְעוֹרֵר לְאַחַר שֶׁחָשׁ בְּמַגָּעָהּ.
הִיא הִתְכּוֹפְפָה קִמְעָה כְּדֵי לִכְרֹךְ אֶת פִּסַּת הַבַּד סְבִיב גּוּפָם,
מְהַדֶּקֶת בְּאֵזוֹר הֶחָזֶה, אוּלַי כָּךְ יוּקְלוּ
הַדְּאָגוֹת שֶׁלָּהּ וּכְאֵבֵי לִבָּה.

הִיא נָשְׂאָה אֶת צִידָתָהּ עַל רֹאשָׁהּ,
יָדָהּ הָאַחַת אוֹחֶזֶת בְּמַעְדֵּר
וְיָדָהּ הָאַחֶרֶת נוֹשֵׂאת אֶת כַּד הַמַּיִם.
יַחֲפַת רַגְלַיִם הִיא יָצְאָה אֶל הַשָּׂדֶה.

נשים בהרי הנובה בסודאן (צילום: ריטה וילארט CC BY NC 2.0)

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

ماساة ام

أيقظها صياح الديك، عند الفجر.
أشعلت الفانوس الذي كان
موضوعا على الطاولة التي
كانت في وسط القطية القديمة،
التي اخترقها الرصاص عدة مرات.

تحت ضوء القمر،
جمعت بعضاً من الأغصان الجافة،
من الأشجار حول المنزل.
عادت بها ووضعتها في وسط الغرفة.
أوقدتها بعد أن سكبت عليها شيئاً من
الجازولين، من ذلك المصباح.

أعدت طبيخها ثم وضعته في قدح.

رفعت طفلها، الذي هجره أباه قبل ميلاده،
من كلتا يديه ووضعته على ظهرها.
استيقظ هو الآخر بعد أن شعر بلمساتها.
إنحنت قليلاً، ثم طوقت جسديهما
بقطعة قماش وربطت بطرفيها بإحكام
عند صدرها، عسى أن يخفف ذلك
من همومها وآلام قلبها.

حملت زادها فوق رأسها.
تناولت معولها بيدها اليمنى.
وبالاخرى، أخذت إناء به ماء.
حافية القدمين، إتجهت نحو الزرع.

מתוואלי מוחמדין הוא מבקש מקלט מסודאן, שנמצא בישראל מאז שנת 2011. תרגמה: ענבל בן יהודה

* הערה: שם המשפחה של הכותב עודכן לבקשתו לאחר הפרסום