newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

במקום לעזור הטכניון שם מכשולים חדשים בדרכם של הסטודנטים הערבים

איך שמספר הסטודנטים הערבים עולה, וערביות הופכות כבר לשליש מהסטודנטיות החדשות, הטכניון מודיע על החמרת תנאי הקבלה בשפה העברית. מישהו מפחד מגיוון באוכלוסיית הקמפוס?

מאת:

אני זוכר את הבחינה הפסיכומטרית הראשונה שלי טוב כאילו זה היה אתמול. בשנת 2003, בעודי בכיתה י"א, נרשמתי לבחינה בשפה הערבית, שפת האם שלי, ללא הכנה כמעט וללא הכוונה. בזמנו הצלחתי להוציא ציון נחמד, 557. הרגשתי שהשמיים הם הגבול, ושהציון המושלם של 800 בוא יבוא אחרי תוכנית אימונים מיליטנטית, סגפנית וסיזיפית, אך מאז נוצרה כרוניקה של קיפאון ותזוזות לא משביעות רצון בדרך אל הפסגה.

שבע שנים אחרי פריצת הסכר ניגשתי לבחינה בפעם האחרונה, והפעם עם שינוי אסטרטגי נועז: פסיכומטרי בשפה העברית. הפלא ופלא, דווקא בעברית הצלחתי להוציא ציון לא רע בכלל ואפילו יפה: 666.

כשנרשמתי לאוניברסיטת תל אביב לא היה שמח ממני, הבחינה הפסיכומטרית בעברית ייתרה את בחינת יע"ל לרמת עברית, למרות שממילא בבחינה זו קיבלתי ציון מספיק לכניסה לכל מוסד אקדמי, מבלי שאצטרך להשלים את רמת העברית. שנה לפני סיום התואר נשרתי מהלימודים, אך לא השפה העברית היא שמנעה ממני להשלים אותו. למזלי, מאוחר יותר הצלחתי להתגבר על החסמים הנפשיים שלי, וחזרתי.

> "שמי רנן רז, אני מפלסטין": פרידה מאקטיביסט שמת בדמי ימיו

הפקולטה למדעי המחשב, הטכניון (Alma Mater CC BY-SA 2.0)

הפקולטה למדעי המחשב, הטכניון (Alma Mater CC BY-SA 2.0)

סמוטריץ' טועה

במרוצת השנים ציוניהם של התלמידים הערבים בבחינה הפסיכומטרית הרקיעו שחקים, וזאת על אף שנוהלה מלחמה סמויה, ולעתים גלויה, שמטרתה הייתה לנגוס בנתח המתרחב של ייצוג תלמידות ערביות ותלמידים ערבים במוסדות להשכלה גבוהה בארץ. כמובן שכל סטודנטית או סטודנט ערבים נתקלים בחסמים רבים עם הכניסה לאקדמיה, וסיכוייהם להמשיך את לימודי התואר עד הסוף פחותים מאלה של יהודים. גם המועצה להשכלה גבוהה מצביעה על כך.

אך יחד עם זאת, התיאבון של סטודנטיות וסטודנטים מהחברה הפלסטינית בארץ גובר עם הזמן. כך למשל  לפי נתונים שפרסם רק לפני שבוע פרופסור יוסף ג'בארין מהטכניון, למוסד התקבלו השנה 550 סטודנטיות וסטודנטים ערבים, רובם נשים, שמהוות שליש מכלל הסטודנטיות החדשות. זהו נתון מדהים בפני עצמו, בעיקר לגבי חלקן של הנשים, שאומר הרבה על חברה שככלל סובלת ממיעוט תקציבים ומהקצאת משאבים מוגבלת, לצד רוח כללית של הדרת נשים. מיותר לציין בפני חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' שקיים חשד סביר שהן עברו בחינה פסיכומטרית עם ציונים נכבדים, כל הדרך לעבר קודש הקדושים: הטכניון.

אז ראינו שלמרות כל הקשיים, הערבים מגיעים לאוניברסיטאות בהצלחה ניכרת. אלא שעם פתיחת שנת הלימודים האקדמית החדשה פורסמה הודעה מפתיעה של הטכניון, על הכוונה להעלות את רף הקבלה בעברית מ-105 בבחינת יע"ל ל-113 (מתוך 150). 85 אחוז מבין הניגשים לבחינה הם ערבים, ולפי נתוני המרכז הארצי לבחינות והערכה רק רבע מהנבחנים מקבלים ציון של 110 ומעלה. הייתכן שההחלטה הייתה מתוזמנת להודעה על העלייה במספר הערבים בטכניון? האם היא הייתה מוכנה מראש משכבר הימים, וחיכתה במגירה, כמו תרגיל להגבלת הילודה?

זוהי החלטה תמוהה מאוד של הטכניון, שרק לפני חצי שנה התגאה כי הצליח להוריד את אחוז הנשירה של תלמידים ערבים לרמה של 12% (מול 11% לסטודנטים יהודים ברמה ארצית), מול יותר מ-70 אחוז בשנות השמונים וכ-30 אחוז בשנת 2000. הנה ציטוט מדבריו של נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, במאמר שכתב לוואי-נט באפריל האחרון: " למעלה מעשור לאחר שהתחלנו לטפל בנושא באינטנסיביות, אפשר כבר להצביע על מספר מגמות חיוביות. כך, למשל, בנושא הנשירה התחוללה מהפכה של ממש… אנו מעריכים כי מספרם של הסטודנטים מקרב בני המיעוטים לתואר ראשון הוכפל והם מהווים כיום כ-20% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון".

> להשוות את מעמד אירועי הזיכרון של כפר קאסם לאלה של אלטלנה

מעבדת מחשבים בטכניון (הטכניון, CC BY-SA 2.0)

מעבדת מחשבים בטכניון (הטכניון, CC BY-SA 2.0)

במהלך יום עיון של המל"ג בשנת 2013, מרב שביב, סמנכ"ל האגף לתכנון ומדיניות במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), גרסה כי קיימים תשעה חסמים עיקריים בהשתלבות בנות ובני החברה הערבית במערכת ההשכלה הגבוהה. השפה, לדבריה, היא רק מכשול אחד. יתר החסמים הם זכאות לבגרות והבחינה הפסיכומטרית, מיומנויות למידה, הכוון אקדמי, היבטים תרבותיים, היבטים כלכליים, תחבורה ציבורית ושילוב בתעסוקה.

סגל הטכניון: הדור הבא

אז מכל הסיבות שעלולות להוות גורם סיכון לנשירה, הטכניון בחר לכאורה להעמיק את השסע, במקום לייצר סביבה תומכת ומחבקת. ברור שרמת העברית של תלמיד או תלמידה ערבים היא לא טובה, אך אותם התלמידים, שמעוניינים בתעודה יוקרתית בהנדסה או רפואה מהטכניון, עבדו מאוד קשה על הפסיכומטרי והבגרות, עבדו ימים כלילות בכדי לנצח את הדיכוי ולהגיע לשליטה נאה בעברית, ולבסוף הם נתקלים בחסימה ממש בשער המוסד האקדמי, שהורס להם שנים של השקעה.

אין כל צדק בקביעת הטכניון כי ניתן לנבא המשכיות או הצלחה בלימודים על סמך בחינת עברית, שאפילו נציגי הטכניון מודים בכך שהיא בחינה ברמה נמוכה, אין כל צדק בכך שמוסד שמחפש הצלחה ומצוינות בינלאומית יילחם מבפנים בגיוון אוכלוסין, שידוע כגורם המביא לפריון מדעי וכלכלי. הטכניון חייב לבצע חשיבה מעמיקה, מחודשת וצודקת כיצד לפתור את בעיית הנשירה ולחזק את ההשתלבות של בנות ובני החברה הערבית במוסד – לא רק כסטודנטיות וסטודנטים, אלא גם כסגל אקדמי בעתיד.

> הודא אוהבת האדם, לא עזר לה איש

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf