newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

די לבחינות הבגרות! אז מה החלופה?

בתי ספר יקבלו שליטה על תוכניות הלימודים. התלמידים יוכלו לבחור מבין מגוון של תוכניות לימוד וקורסים. הקשר בין ציונים בתיכון לקבלה לאקדמיה ישתנה. בכנס "תעודת בגרות – הדור הבא" שיתקיים בסוף החודש תוצג תוכנית חדשה לביטול בחינות הבגרות

מאת:

כותב אורח: אברהם פרנק

מערכת החינוך הישראלית מאופיינת בריכוזיות-יתר ושליטה נוקשה על בתי הספר. היא עושה זאת באמצעות מבחנים סטנדרטיים, לאומיים ובינלאומיים, ומקצועות לימוד רבים הנתונים תחת פיקוח – המחייבים את מוסדות החינוך "להתיישר" לפי דרישות חיצוניות. מציאות זו היא אנטי-תזה של רעיון האוטונומיה הבית ספרית, ויש לה השלכות קשות על מערכת החינוך. היא מציבה את הצוותים החינוכיים של בתי הספר כ"טכנאי ביצוע" של משרד החינוך, ומנטרלת את יכולתם של המורות והמורים להתמקד בפיתוח הלומד במכלול היבטיו (אישיותיים, חברתיים וקוגניטיביים) ובמימוש עצמי.

בחינות הבגרות הן המכשלה הגדולה של מערכת החינוך משלוש סיבות מרכזיות. ראשית, הן פוגעות באוטונומיה של בית הספר. בית הספר מתקשה מאוד לקבוע לעצמו מטרות אותנטיות, דרכי הוראה-למידה ושיטות הערכה משלו. הוא יכול להכניס שינויים בתהליכים החינוכיים, אבל התרבות הבית-ספרית נקבעת במידה רבה מבחוץ, על ידי הדרישות הסטנדרטיות. שנית, הן מקבעות למידה שאינה משמעותית. למידה לצורך מעבר בחינות לא תורמת דבר וחצי דבר ליצירת נוער חושב, סקרן ויצירתי, והופכת אותו לחומר גלם לממוצע הבגרות השנתי בישראל. ולבסוף, הן תורמות לשימור הפערים החברתיים. תלמידים משכבות סוציו-אקונומיות חזקות זוכים לתנאים משופרים מאוד (הון תרבותי, מורים, שיעורים פרטיים, התאמות) לצורך הצלחה בבחינות בכלל ובבגרויות בפרט.

> ילד השמנת של תעשיית הבידור הישראלית יוצא שוב "חתרן"

במקום בגרות: תעודת גמר ושינוי תהליך המיון לאקדמיה

על פי ההצעה המובאת בזאת, תעודת הבגרות במתכונתה הנוכחית תבוטל, ובמקומה תונהג תעודת גמר, שתכלול את ששת הרכיבים הבאים:

  • בחינת חובה ארצית באוריינות מתמטית בהיקף של 1 יחידת לימוד בסוף כיתה י', על בסיס תכנית הלימודים בשם זה של משרד החינוך לכיתות ז'-ט'.
  • שתי בחינות ארציות מחייבות את כולם בעברית (או ערבית) ואנגלית בסוף כיתה י"ב בהיקף 3 יחידות לימוד כל בחינה. זאת בשל היות השפות "כלי עבודה" לכלל המקצועות והפעילות האנושית, החל מן הלידה.
  • בחינה ארצית רשות במתמטיקה בסוף כיתה י"ב בהיקף של 5-4 יח"ל. תלמידים שיבחרו לא לעשות בגרות במתמטיקה, ילמדו נושאים אחרים.
  • הערכות בית-ספריות משנות הלימודים י'-י"ב (שיתבססו על אופני הערכה מגוונים) שיינתנו לכל תלמיד במספר אשכולות לימוד שתקבע המדינה.
  • בתוכנית הלימודים של כל אחת משנות הלימוד י-י"ב ייכללו לפחות קורס אחד בלמידת-חקר וקורס אחד מקוון.
  • השלמה של "שתיים-עשרה שנות לימוד", שהוכרה על ידי בית הספר.

ההצעה כוללת ניסוי של תכנית לימודים חלופית לחטיבה העליונה. התכנית תופעל בחמישים עד מאה בתי ספר בשנת הלימודים תשע"ט, החל מכיתות י'. בתוך חמש שנים (כלומר, בשנת 2022) יהפכו המורים של כל בתי-ספר, למי שירכיבו בעצמם את מרבית תכנית הלימודים שלהם. בתי ספר שיזדקקו לזמן נוסף כדי להטמיע את השינוי יקבלו אותו, וגם יקבלו עזרה חיצונית לצורך ההטמעה.

סל שעות לדוגמה בחטיבה העליונהמרכיב נוסף בתכנית המוצעת מתייחס לתנאי הקבלה לאקדמיה. הפערים החברתיים בחינוך בישראל הם עצומים, והם גדלים ככל שעולים בשלבי ההכשרה. בנוסף לכך, בשל סיבות שונות, המבחן הפסיכומטרי ומבחני הבגרות אינם בהכרח מנבאים טובים להשכלה האקדמית, ולכן יעילותם והגינותם מוטלות בספק.

לעומת זאת, המנבא הטוב ביותר להצלחה באקדמיה הוא מידת ההצלחה בקורסים של שנה ראשונה בתחום שבו רוצה הסטודנט ללמוד. שני עקרונות מנחים את ההצעה: מתן סיכוי לכל מועמד להיכנס ללימודים גבוהים עם תלות מועטת בלימודיו הקודמים; ומתן מידע למועמד על מידת התאמתו ללמוד במסלול האקדמי שבחר, כדי שלא ישקיע מאמץ לשווא.

כדי להבטיח דחף מתמשך ומניע חזק ללמידה בכיתות החטיבה העליונה של בית הספר, וכדי למנוע נשירה, תונהג "תעודת גמר", שעקרונותיה הוצגו לעיל. רק תלמיד שסיים 12 שנות לימוד ועמד בדרישות תעודת הגמר, יוכל להציג מועמדות למכינה לאקדמיה.

> אני לא בוכה, זה רק גשם של לייקים שמטפטף לי מתוך העין

תלמידי תיכון בחולון במהלך בחינות הבגרות במתמטיקה (צילום: יוסי זליגר פלאש90)

די לבחינות הבגרות! תלמידי תיכון בחולון במהלך בחינות הבגרות במתמטיקה (צילום: יוסי זליגר פלאש90)

להתיר את הקשר הגורדי

התלמידים בחטיבה העליונה ירוויחו למידה אחרת, משמעותית ומעניינת; הם יידרשו לערוך מספר עבודות חקר; ללמוד קורסים לטיפוח החשיבה מסדר גבוה; קורס במינהל עסקים בסיסי-מעשי; קורס בבטיחות בנהיגה; קורסים מקוונים ועוד, בהתאם להחלטות בית הספר. ההשתתפות בקורסים, והערכתם, תיכלל בתעודת הגמר אשר תעניק לתלמידים את כרטיס הכניסה להמשך לימודים באקדמיה. התהליך הוא פתוח, שוויוני וטומן בחובו סיכוי לצמצום פערים חברתיים. הוא מאפשר לתלמידים לבחון האם התחום המסוים אכן מתאים להם.

השינוי יאפשר לצוותים החינוכיים ולקהילות של בתי הספר לבנות באופן אוטונומי תכנית התואמת את הרצונות והצרכים המקומיים; יקטין את חוסר האמון הרב השורר בתוך מערכת החינוך וכלפיה, שמקורו, במידה רבה, בחשד המלווה בקביעות מערכות שנמדדות ללא הרף; ויצמצם את היקף כוח האדם הדרוש למשרד החינוך כדי לבנות את תכניות הלימודים והמבחנים, שעלותם מאות מיליוני שקלים בשנה. בתי הספר ירוויחו עצמאות פדגוגית נרחבת – שמשמעה מוטיבציה – כאשר הדרישות מהם יהיו לקיים פעילות חינוכית-לימודית על בסיס אשכולות של מקצועות. בתי הספר והמורים יקבעו את תכנית הלימודים הספציפית, את שיטות ההוראה-למידה ואת הערכות התלמידים.

בנוסף, אנו מסייעים להתיר את הקשר הגורדי בין האקדמיה והתיכון. תעודת הסיום התיכונית תהיה רף כניסה בסיסי (אבל רלוונטי לצורכי האקדמיה), ושתי המסגרות, התיכון והאקדמיה, תוכלנה להגדיר את מטרותיהן באופן עצמאי ונפרד. האקדמיה תרוויח תלמידים ששולטים בשפות ברמה גבוהה לעומת היום, שהתנסו מספר פעמים בעבודות חקר ועשו היכרות קרובה עם היותם "לומדים עצמאיים" – להבדיל מן הלומדים התלותיים שהמערכת מייצרת כיום – ותלמידים שהם בעלי יכולת חשיבה גבוהה ויצירתית.

כנס "תעודת בגרות – הדור הבא"

ביום שני, 27 במרץ בשעה 16:00, תוצג התוכנית בכנס שיתקיים בבית הספר "תיכונט" בתל אביב ואליו מוזמנים נציגי משרד החינוך, אנשי ארגון המורים העל יסודיים, המל"ג, והציבור הרחב. למידע נוסף ולהרשמה ניתן לפנות לתמי ליבנה, סגנית מנהלת תיכון רבין כפר סבא, במייל tamilivne12@gmail.com.

ד"ר אברהם פרנק הוא מנהל בית ספר בדימוס ופעיל חברתי בתחום החינוך.

> אומה שלמה בטראומה: האם באמת אפשר להשתחרר מהכלא הישראלי?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf