newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ספורטאי המהפכה: המחאה של קולין קפרניק נגד אלימות משטרתית

למרות המחיר שהוא עלול לשלם, כוכב הפוטבול קולין קפרניק החליט להפסיק לעמוד בזמן השמעת ההמנון האמריקאי במשחקי הליגה. הוא מוחה על האפליה ודיכוי השחורים במדינה. האם גם ספורטאים ישראלים יעזו אי פעם להביע עמדה פוליטית ולפרוץ דרך?

מאת:

כבר כמה שבועות שהקווטרבק קולין קפרניק, שחקן מרכזי בקבוצת הפוטבול של סן פרנסיסקו, מסרב לעמוד בהכנות ובמשחקי הקבוצה במהלך נגינת ההמנון הלאומי האמריקאי. קפרניק עושה את המחאה השקטה שלו מתוך סולדירות עם קורבנות שחורים שנרצחו בידי המשטרה. כשהתראיין בנושא הסביר קפרניק: "אני לא הולך לעמוד ולהיות גאה בדגל של מדינה שמדכאת שחורים ומיעוטים נוספים. עבורי, הנושא הזה יותר גדול מפוטבול וזה יהיה מאוד אנוכי מצדי להצעלם מזה, כאילו כלום לא קורה".

מה שהוסיף לקלחת הייתה העובדה שהוא נצפה בזמן אימון כשהוא גורב גרביים עליהן מצוירות דמויות של שוטרים-חזירים. המחאה של קפרניק גם מתפשטת ובמשחק האחרון של הקבוצה הצטרף למחאה בזמן ההמנון אריק רייד, עוד שחקן של הקבוצה. אתמול (ראשון) הצטרפה למחאה גם כוכבת הכדורגל האמריקאית מייגן ראפינו, שכרעה ברך במהלך השמעת ההמנון לפני פתיחת משחק הליגה בין קבוצתה מסיאטל לקבוצה משיקאגו, כמחווה סולידרית עם הקווטרבק של סן פרנסיסקו.

> המהפך של דוד מזרחי: מלב לה פמיליה למאבק בגזענות

קפרניק אינו הראשון שמנצל את הספורט למחאה והוא מצטרף למסורת מפוארת של ספורטאים שבחרו להביע עמדה. גם הוא מסכן את עתידו המקצועי, בדיוק כמו רבים מהספורטאים האלו, שנענשו בעבר על כך שביצעו אקט של מחאה פוליטית במהלך תחרויות.

כך למשל המתאגרף מוחמד עלי, שסירב להתגייס ולשרת במלחמת ויאטנם כשהוא טוען ש"אף וייטנאמי מעולם לא קרא לי כושי, הם מעולם לא עשו בי לינץ'", או במילים אחרות שהאויב האמיתי של השחורים נמצא בארה"ב. עלי הוענש קשות ותואר אלוף העולם במשקל כבד נלקח ממנו בנוסף למיליוני דולרים שהיה אמור לקבל עם הפרס. האצנים האמריקאים טומי סמית' וג'ון קרלוס – שהניפו אגרוף (הצדעה של תנועת הפנתרים השחורים) והורידו ראש בעת נגינת ההמנון כשזכו במדליות באולימפיאדת מקסיקו 68' – פוטרו באותו יום מנבחרת הריצה של ארה"ב והועלו על מטוס הביתה מבלי שניתנה להם האפשרות להשתתף בעוד תחרויות.

קפרניק מודע לסכנות אליהן הוא נחשף בעקבות החלטה שלו, ואומר ש"גם אם יפטרו אותי מהליגה, אני אדע שפעלתי בשביל מה שצודק ונכון".

הביקורות והאיומים לא איחרו לבוא. במשחק האחרון של קבוצתו מול סן דיאגו צעק לו קהל שלם באצטדיון "בוז" כשעלה למגרש. איגוד השוטרים איים כי יפסיק לאבטח את המשחקים של קבוצת סן פרנסיסקו אם ההנהלה לא תגיב להפגנת הישיבה של קפרניק, ומנהלי קבוצות אחרות בליגת הפוטבול גם הצהירו כי הם לעולם לא יהיו מוכנים שקפרניק ישחק בקבוצות שלהם בעתיד אם קבוצת סן פרנסיסקו תפסיק את עבודתו. אפילו דונלד טרמפ המועמד הרפובליקני לנשיאות ארה"ב הצטרף לביקורות וקרא לו "למצוא מדינה אחרת".

המחיר על הבעת עמדה

אבל החשיבות הרבה במעשהו של קפרניק היא הצפת הנושא. הארי בלפונטה, שחקן, מוזיקאי ג'ז מפורסם, ופעיל זכויות אדם שפעל עם מרטין לותר קינג בשנות ה-60, אמר בנוגע להפגנה של קפרניק ש"להשתיק את העבד תמיד היה האינטרס של בעל העבדים. וכשקול שחור יוצא נגד דיכוי, אלה שנח להם עם אותו דיכוי הם הראשונים לבקר אותו". כוכב האנ.בי.איי האגדי קרים עבדול ג'בר פרסם מאמר שבו הוא משבח את קפרניק על כך שהוא נותן קול למי שהם המדוכאים ביותר בחברה.

וגם ג'ון קרלוס, אחד משני האצנים מאולימפיאדת מקסיקו, שהיום כולם רואים בו דמות לחיקוי אבל לא זכה לתמיכת הציבור בזמן אמת, כתב "אתם חושבים שהארייט טאבמן (משחררת העבדים מ.ס.כ) ורוזה פארקס לא לקחו בחשבון שהן ישלמו מחיר?"

> משפט ראווה פעם בעשר שנים

על גג של מכונית משטרה. ביונסה בקליפ החדש שלה Formation (צילום מסך מיוטיוב)

לא מפחדת. על גג של מכונית משטרה. ביונסה בקליפ Formation (צילום מסך מיוטיוב)

האקט של קפרניק, תומך ידוע בתנועת "חיי שחורים שווים", מצטרף לשורה של סלבריטאים שהביעו מחאה בעת האחרונה בנוגע לאלימות המשטרתית כלפי שחורים. רק לפני כשבוע הגיעה ביונסה לפסטיבל המוזיקה של ה-MTV כשהיא מלווה באימהות לארבעה צעירים שחורים שנרצחו על ידי המשטרה. זהו המשך הקו הפוליטי הברור בו נוקטת ביונסה שעושה חיבור בין המוסיקה שהיא יוצרת וההופעות שלה לבין המסרים של תנועת "חיי שחורים שווים".

גם הלהקה "בלאק אייד פיז" שחררה לפני כמה ימים קליפ שהוא רימקיס של שיר ישן שלהם שנקרא "איפה האהבה". בקליפ, בו מופיעים עשרות מפורסמים, משולבים סרטונים ותמונות מהפגנות של תנועת "חיי שחורים שווים". לקראת סוף השיר אומר הראפר אייסאפ רוקי "אמא שאלה אותי למה אני אף פעם לא מצביע, כי השוטר רוצה לראות אותי מת. אמר שהוא לא יכול לנשום עם הידיים שלו באוויר ועכשו הוא באדמה מת מחניקה" (אייסאפ מדבר כאן על הרצח של אריק גרנאר בידי שוטרים בניו יורק).

ומה בישראל? בשנה האחרונה יצאה קהילת יוצאי אתיופיה למחאה נגד אלימות משטרתית ותיוג כל צעירי הקהילה כפושעים בפוטנציה. אבל עולם התרבות והספורט הישראלי הגיב בקול דממה דקה. גם המחאה של שחקן מכבי נתניה בכדורגל אמייה טגה, כמובן שחקן ממוצא אתיופי, שעמד בזמן המנון הליגה עם חולצה לבנה שעליה מודפס הכיתוב יוסף סלסמה ואברה מנגיסטו, לא זכתה לתמיכה. טגה נשפט ונקנס בסכום של 750 שקלים אותם שילם באגורות לאות מחאה.

הסערה שקמה בעקבות דברי המפכ"ל אלשיך, שהסביר שזה אך טבעי ששוטר יחשוד בישראלים ממוצא אתיופי (או לדברי המפכ"ל "מהגרים") כמו גם בערבים, כבר נרגעה. מדובר באמירה שהיא בעצם הבנה ואמפתיה שהביע מי שנמצא בראש הארגון כלפי שוטרים האוחזים באידאולוגיה גזענית. אבל המפכ"ל "התנצל/הבהיר" את דבריו בפני "נציגי הקהילה" וחזרנו שוב לאותו מצב שבו שוטרים יכולים להמשיך ולהתעמר בישראלים ממוצא אתיופי (ובערבים).

זה הזמן של אנשי ספורט ותרבות לנקוט עמדה, גם בישראל, ולתת כתף להמשך המאבק בברוטליות המשטרתית, הגזענות והאפליה. למרות שייתכן שמחאה זו תתקל בהתנגדות ציבורית וגם בהוקעה, צריך לזכור שההיסטוריה מלמדת שאלו יהיו אותם אנשי ספורט ותרבות שיזכרו כפורצי דרך וכדמויות לחיקוי.

> גדי שמני, בסרבניות כבר תמכת?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
עיתונאים מתעדים כוחות צבא סמוך לגבול עם עזה, באוקטובר 2023 (צילום: אורן זיו)

עיתונאים מתעדים כוחות צבא סמוך לגבול עם עזה, באוקטובר 2023 (צילום: אורן זיו)

"עיתונאים הם העדים של ההיסטוריה"

ב"פורבידן סטוריז" התקבצו 50 עיתונאים מ-13 כלי תקשורת ברחבי העולם כדי לחשוף מה קורה לעיתונאים בעזה – וגם להמשיך את עבודתם של העיתונאים שנרצחו, נעצרו או נעקרו מביתם. "להרוג את העיתונאי לא יהרוג את הסיפור", מבטיח מייסד הפרויקט

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf