היום לפני: ארבעים שנה ליום שבו נשות איסלנד יצאו לשביתה

בשעה 12 בצהרים עזבו תשעים אחוז מהנשים את בתיהן ומקומות עבודתן ויצאו לשביתה. הטלפניות קרסו, הטיסות בוטלו, בתי הספר והבנקים נסגרו והגברים פתאום נאלצו לטפל בילדים. 40 שנים ליום שבו נשות איסלנד שינו את מדינתן

מאת:

היום לפני 40 שנה, ב-24 באוקטובר 1975, בשעה 12 בצהריים שבתו 90 אחוז מנשות איסלנד ממלאכתן. עקרות בית שבתו ויצאו מבתיהן. הטלפונים קרסו מכיוון שלא היו טלפניות, עיתונים לא הודפסו מכיוון שלא היתה מי שתסדר את אותיות הדפוס שכן כל המפעילות היו נשים, בתי הספר נסגרו, כל הטיסות בוטלו כיוון שלא היו דיילות, והבנקים נסגרו כי הכספריות גם הן היו נשים. בתי חולים קרסו ושדה התעופה נסגר.

כל איסלנד הושבתה למעשה לחלוטין כיוון שגם את התפקידים אשר אוישו על ידי גברים לא ניתן היה לבצע מכיוון שאלו סמכו על שיתוף פעולה מן הנשים שלצידם. במשדרי החדשות המעטים שכן הושמעו ניתן היה לשמוע ברקע ילדים שאבותיהם נאלצו לקחת אותם עימם לעבודה. עד השעה אחת בצהריים נגמרו כל הנקניקיות בסופרמרקטים ברייקיאוויק מהסיבה הפשוטה – זה היה פחות או יותר כל מה שגברים היו מסוגלים לבשל אז לילדיהם. היום נודע בתור "יום שישי הארוך", למרות שאורכו היה מן הסתם כשאר ימי השישי, אך לא לגברים שנאלצו להתמודד בפעם הראשונה עם תפקידי הנשים.

הנשים יצאו ממקומות העבודה שלהן וכ-25 אלף מהן התכנסו בכיכר בבירה רייקיאוויק, יותר מ-10 אחוז מתושבי המדינה אז. היתה זו ההפגנה הגדולה ביותר בתולדות המדינה עד אותו רגע, והיא היתה תוצאה של חודשים רבים של עבודה של תנועת השמאל "רד סטוקינס" שדחפה שנים לשביתה גדולה מהסוג הזה, אך לבסוף התפשרה על "יום חופש" עליו ניתנה התראה של יום אחד.

המפגינות שמעו נאומים, דיברו, ומחו נגד אי השוויון המגדרי באיסלנד, נגד האפליה בשכר, האלימות נגד נשים, ואי ייצוגן בפוליטיקה האיסלנדית. שכרן הממוצע של הנשים היה אז כ-60 אחוז מזה של גברים (מעט פחות מהמצב היום בישראל) וייצוגן בפרלמנט האיסלנדי עמד רק על חמישה אחוזים.

ההפגנה נמשכה עד לצלצול השעון בשעה 12 בלילה, אז, כשמהטרה הושגה, ונשות איסלנד הוכיחו לעצמן כי הן מסוגלות להתאחד למען מטרותיהן, ויותר מכך הוכיחו לכל המדינה כמה הן חיוניות לכלכלתה, הן פנו לחזור לבתיהן. זאת למעט עובדות העיתון "מורגן בלדיד", העיתון הנפוץ במדינה, אשר חזרו לעבודתן קודם והדפיסו את העיתון שהוקדש כולו לאותה שביתה.

ויגדיס פינבוגדוטיר, האישה הראשונה בתפקיד נשיאה באיסלנד ובאירופה כולה. (Rob C. Croes / Anefo)

ויגדיס פינבוגדוטיר, האישה הראשונה בתפקיד נשיאה באיסלנד ובאירופה כולה. (Rob C. Croes / Anefo)

בשנה שלאחר מכן חוקק באיסלנד חוק שוויון מגדרי המגדיר את זכותן החוקתית של נשים לשוויון, לשכר שווה ולתנאים סוציאליים שווים. ארבע שנים לאחר מכן נבחרה אחת הנוכחות באותה הפגנה, ויגדיס פינבוגדוטיר, לנשיאה הראשונה אי פעם במדינה, ובמדינה אירופית כלשהי. היא כיהנה בתפקיד עד לשנת 1996.

למרות ההתקדמות הרבה בעקבות אותה שביתה, השינוי היה איטי. לכן, ב-24 באוקטובר 2005, 30 שנים אחרי אותו היום, הפעם בשעה 2:08, השעה בה היו אמורות לסיים לעבוד אם היו מרוויחות כמו גברים, שוב יצאו נשות איסלנד לשביתה. הפעם התקבצו באותו מקום 50 אלף נשים.

לאחר משבר הבנקים הגדול בשנת 2008, אשר רובם נוהלו עדיין בידי גברים, נבחרה ג'ואנה סיגורדרדוטיר לתפקיד ראשת הממשלה. המנהיגה הראשונה בעולם שהיא לסבית מוצהרת, אשר התחתנה כמה ימים לאחר מכן עם זוגתה בעקבות חוק נישואין לכל שהעבירה. מאז נאסרו מועדוני החשפנות באיסלנד, חוקק חוק המקנה חצי שנה של חופשת לידה להורים (שלושה חודשים לכל הורה, ושלושה חודשים נוספים לאחד/ת מהם), אושר תקציב מיוחד לקידום שוויון מגדרי, חוקק חוק המחייב חברות המעסיקות יותר מ-50 עובדים, ציבוריות ופרטיות, להעסיק לפחות 40 אחוז משני המינים.

כיום, 44 אחוז מהפרלמנט האיסלנדי מורכב מנשים. מאז 2009 איסלנד תופסת את המקום הראשון בעולם בדו"ח העולמי לשוויון מגדרי באופן עקבי (ישראל לדוגמא תופסת את המקום ה-65). הדו"ח משקלל מספר גורמים – כלכלה, השתתפות פוליטית, שיעור השכלה ועוד.

זה  לא אומר שהמצב מושלם, האלימות המגדרית עדיין נוכחת, ונשים באיסלנד עדיין מרוויחות בממוצע 16 אחוז פחות מגברים, ועדיין מרוויחות פחות על אותה עבודה והן במקום ה-19 בעולם בפרמטר זה (לעומת ישראל שנמצאת במקום ה-130 מתוך 142 מדינות). לכן גם היום, כמו בכל 10 שנים ב-24 באוקטובר, ייצאו נשות איסלנד לשביתה לציון אותו היום. הפערים באיסלנד ממשיכים להצטמצם, והמורשת של אותו היום והשיעור שלימדו נשות איסלנד את גבריה ומנהיגיה הפכו לחלק מהאתוס של המדינה הקטנה.

> היום בו יהודי לונדון עלו על בריקדות ולא נתנו לפשיזם לעבור

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
השב"כ לא מוכן לוותר. משפחות אסיר מנהלי מפגינה מחוץ לכלא עופר שבגדה המערבית, בדצמבר 2019 (צילום: אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

השב"כ לא מוכן לוותר. משפחות אסיר מנהלי מפגינה מחוץ לכלא עופר שבגדה המערבית, בדצמבר 2019 (צילום: אחמד אל-באז / אקטיבסטילס)

כששב"כ רוצה לעצור עו"ד פלסטיני בן 80, גם בית דין לא עוזר

אפילו בית המשפט הצבאי בעופר סירב להתרגש מכתב האישום נגד בשיר אל-ח'יירי, עורך דין בן 80 שעבד בארגוני זכויות אדם, והורה לשחררו בערבות. השב"כ התערב והמיר את כתב האישום במעצר מנהלי. אל-ח'יירי הודיע שלא ישתף פעולה עם ההליך

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf