newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

היום לפני: ארבעים שנה ליום שבו נשות איסלנד יצאו לשביתה

בשעה 12 בצהרים עזבו תשעים אחוז מהנשים את בתיהן ומקומות עבודתן ויצאו לשביתה. הטלפניות קרסו, הטיסות בוטלו, בתי הספר והבנקים נסגרו והגברים פתאום נאלצו לטפל בילדים. 40 שנים ליום שבו נשות איסלנד שינו את מדינתן

מאת:
השאירו תגובה
א א א

היום לפני 40 שנה, ב-24 באוקטובר 1975, בשעה 12 בצהריים שבתו 90 אחוז מנשות איסלנד ממלאכתן. עקרות בית שבתו ויצאו מבתיהן. הטלפונים קרסו מכיוון שלא היו טלפניות, עיתונים לא הודפסו מכיוון שלא היתה מי שתסדר את אותיות הדפוס שכן כל המפעילות היו נשים, בתי הספר נסגרו, כל הטיסות בוטלו כיוון שלא היו דיילות, והבנקים נסגרו כי הכספריות גם הן היו נשים. בתי חולים קרסו ושדה התעופה נסגר.

כל איסלנד הושבתה למעשה לחלוטין כיוון שגם את התפקידים אשר אוישו על ידי גברים לא ניתן היה לבצע מכיוון שאלו סמכו על שיתוף פעולה מן הנשים שלצידם. במשדרי החדשות המעטים שכן הושמעו ניתן היה לשמוע ברקע ילדים שאבותיהם נאלצו לקחת אותם עימם לעבודה. עד השעה אחת בצהריים נגמרו כל הנקניקיות בסופרמרקטים ברייקיאוויק מהסיבה הפשוטה – זה היה פחות או יותר כל מה שגברים היו מסוגלים לבשל אז לילדיהם. היום נודע בתור "יום שישי הארוך", למרות שאורכו היה מן הסתם כשאר ימי השישי, אך לא לגברים שנאלצו להתמודד בפעם הראשונה עם תפקידי הנשים.

הנשים יצאו ממקומות העבודה שלהן וכ-25 אלף מהן התכנסו בכיכר בבירה רייקיאוויק, יותר מ-10 אחוז מתושבי המדינה אז. היתה זו ההפגנה הגדולה ביותר בתולדות המדינה עד אותו רגע, והיא היתה תוצאה של חודשים רבים של עבודה של תנועת השמאל "רד סטוקינס" שדחפה שנים לשביתה גדולה מהסוג הזה, אך לבסוף התפשרה על "יום חופש" עליו ניתנה התראה של יום אחד.

המפגינות שמעו נאומים, דיברו, ומחו נגד אי השוויון המגדרי באיסלנד, נגד האפליה בשכר, האלימות נגד נשים, ואי ייצוגן בפוליטיקה האיסלנדית. שכרן הממוצע של הנשים היה אז כ-60 אחוז מזה של גברים (מעט פחות מהמצב היום בישראל) וייצוגן בפרלמנט האיסלנדי עמד רק על חמישה אחוזים.

ההפגנה נמשכה עד לצלצול השעון בשעה 12 בלילה, אז, כשמהטרה הושגה, ונשות איסלנד הוכיחו לעצמן כי הן מסוגלות להתאחד למען מטרותיהן, ויותר מכך הוכיחו לכל המדינה כמה הן חיוניות לכלכלתה, הן פנו לחזור לבתיהן. זאת למעט עובדות העיתון "מורגן בלדיד", העיתון הנפוץ במדינה, אשר חזרו לעבודתן קודם והדפיסו את העיתון שהוקדש כולו לאותה שביתה.

ויגדיס פינבוגדוטיר, האישה הראשונה בתפקיד נשיאה באיסלנד ובאירופה כולה. (Rob C. Croes / Anefo)

ויגדיס פינבוגדוטיר, האישה הראשונה בתפקיד נשיאה באיסלנד ובאירופה כולה. (Rob C. Croes / Anefo)

בשנה שלאחר מכן חוקק באיסלנד חוק שוויון מגדרי המגדיר את זכותן החוקתית של נשים לשוויון, לשכר שווה ולתנאים סוציאליים שווים. ארבע שנים לאחר מכן נבחרה אחת הנוכחות באותה הפגנה, ויגדיס פינבוגדוטיר, לנשיאה הראשונה אי פעם במדינה, ובמדינה אירופית כלשהי. היא כיהנה בתפקיד עד לשנת 1996.

למרות ההתקדמות הרבה בעקבות אותה שביתה, השינוי היה איטי. לכן, ב-24 באוקטובר 2005, 30 שנים אחרי אותו היום, הפעם בשעה 2:08, השעה בה היו אמורות לסיים לעבוד אם היו מרוויחות כמו גברים, שוב יצאו נשות איסלנד לשביתה. הפעם התקבצו באותו מקום 50 אלף נשים.

לאחר משבר הבנקים הגדול בשנת 2008, אשר רובם נוהלו עדיין בידי גברים, נבחרה ג'ואנה סיגורדרדוטיר לתפקיד ראשת הממשלה. המנהיגה הראשונה בעולם שהיא לסבית מוצהרת, אשר התחתנה כמה ימים לאחר מכן עם זוגתה בעקבות חוק נישואין לכל שהעבירה. מאז נאסרו מועדוני החשפנות באיסלנד, חוקק חוק המקנה חצי שנה של חופשת לידה להורים (שלושה חודשים לכל הורה, ושלושה חודשים נוספים לאחד/ת מהם), אושר תקציב מיוחד לקידום שוויון מגדרי, חוקק חוק המחייב חברות המעסיקות יותר מ-50 עובדים, ציבוריות ופרטיות, להעסיק לפחות 40 אחוז משני המינים.

כיום, 44 אחוז מהפרלמנט האיסלנדי מורכב מנשים. מאז 2009 איסלנד תופסת את המקום הראשון בעולם בדו"ח העולמי לשוויון מגדרי באופן עקבי (ישראל לדוגמא תופסת את המקום ה-65). הדו"ח משקלל מספר גורמים – כלכלה, השתתפות פוליטית, שיעור השכלה ועוד.

זה  לא אומר שהמצב מושלם, האלימות המגדרית עדיין נוכחת, ונשים באיסלנד עדיין מרוויחות בממוצע 16 אחוז פחות מגברים, ועדיין מרוויחות פחות על אותה עבודה והן במקום ה-19 בעולם בפרמטר זה (לעומת ישראל שנמצאת במקום ה-130 מתוך 142 מדינות). לכן גם היום, כמו בכל 10 שנים ב-24 באוקטובר, ייצאו נשות איסלנד לשביתה לציון אותו היום. הפערים באיסלנד ממשיכים להצטמצם, והמורשת של אותו היום והשיעור שלימדו נשות איסלנד את גבריה ומנהיגיה הפכו לחלק מהאתוס של המדינה הקטנה.

> היום בו יהודי לונדון עלו על בריקדות ולא נתנו לפשיזם לעבור

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מדיניות הבידול אינו מהלך ביטחוני, אלא מעשה עם מטרה מדינית-דמוגרפית. משפחה פלסטינית במעבר ארז (צילום: פלאש 90)

מדיניות הבידול אינו מהלך ביטחוני, אלא מעשה עם מטרה מדינית-דמוגרפית. משפחה פלסטינית במעבר ארז (צילום: פלאש 90)

רוצים להבין איך ייראה הסיפוח? תסתכלו על מה שקורה בעזה

אף שגם בהסכמים שישראל חתומה עליהם, רצועת עזה והגדה המערבית הן יחידה אחת, ישראל עשתה כל שביכולתה כדי להפריד ביניהן ולאמלל את תושבי עזה. סיפוח הגדה יוכל לאפשר לישראל לעשות את זה גם שם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf