משרד התיירות מודה: תפקיד הקהילה הגאה הוא להיות יפה ולרקוד

אני מברכת על ההחלטה של משרד התיירות להשעות את קמפיין המליונים לקידום תיירות גאה לישראל. הגיע הזמן שהמדינה תפסיק לעשות בנו שימוש לצרכי יחסי ציבור בחוץ, על מנת להסתיר את מה שקורה בפנים: הגזענות, פשעי השנאה, האלימות, הכיבוש, הפערים הכלכליים, האפליה וההדרה של קבוצות שונות באוכלוסיה. די לשימוש בנו כתחפושת ליברלית ורדרדה כדי לנסות לשווק את ישראל בעולם בדיוק ההיפך ממה שהיא. למרות שהיינו רוצים לחשוב שאנחנו בדרך לשם, אנחנו לא מדינה סובלנית, לא פתוחה, או ליברלית.

ההודעה של משרד התיירות, בראשותו של שר בכיר ומקורב במיוחד לנתניהו, על השעיית התקציב היא הודאה חד משמעית של הממשלה שלא מעניין אותה מה המדינה יכולה לעשות בשביל הקהילה, אלא בעיקר מה הקהילה יכולה לעשות בשביל המדינה.

מדינת ישראל כבר מזמן הבינה את התרגיל. המאבק של הקהילה הגאה לשוויון זכויות הוא אחד המאבקים בעלי הנראות הגבוהה ביותר בעולם. מה שהיה פעם טאבו מוחלט, היום הוא קלף להשתמש בו במדינות המערב. במקום לדבר על כיבוש – בואו נדבר על דנה אינטרנשיונל, במקום לדבר על תושבי גבעת עמל או על הגז שמשפחת תשובה גונבת בחסות המדינה – בואו נדבר על נצנצים ודראג קווינס במצעד הגאווה, במקום לדבר על הרצח של שירה בנקי  – בואו נצבע מטוס גדול בצבעי הקשת ונביא סלבריטאים שיתעלפו מהקהילה המהממת שלנו וירוצו מיד לספר לחבר'ה בחו"ל שיבואו בתורם וישפכו פה כסף.

> זוגות להט"בים יוכלו להינשא במטוס הגאווה מעל ישראל

במקום לדבר על כיבוש – בואו נדבר על דנה אינטרנשיונל, במקום לדבר הרצח של שירה בנקי – בואו נצבע מטוס גדול בצבעי הקשת. רגעים לאחר פיגוע הדקירה במצעד הגאווה בירושלים, במהלכו נרצחה שירה בנקי ז"ל (קרן מנור/אקטיבסטילס)

כמה שכבות של טיח וצבע צריכה המדינה כדי לכסות על כל פשעיה כלפי הקהילה הגאה, באופן שיאפשר לה לעשות בנו שימוש ציני כה גס. על שלושת הטרנסג'נדריות/ים ששמו קץ לחייהם בשנה האחרונה, על כל החוקים שתמיד נופלים, על התקציבים המגוחכים, על כך שטיפולי המרה עדיין מותרים בחוק, על האמירות ההומופוביות של חברי כנסת, של רבנים. על כך ש"הומו" או "לסבית" הם עדיין קללה במדינה ההו כה נאורה שלנו. על זה שאנחנו לא יכולות ויכולים להתחתן כאן, כן, גם לא בגובה אלף רגל. על הילדים שצריכים לברוח מהבית ולמצוא מחסה בבית דרור. על הרצח. על הרצח.

אולם השכבה החשובה ביותר היא שכבת הליברליות המערבית שנועדה כדי לכסות על הכיבוש, זה שנמצא כמה עשרות קילומטרים מהצעדות הצבעוניות והעליזות בתל אביב וכל כך רחוק משם בתודעה. לכסות בצבע ורוד בוהק, שירחיק את עיניהם של התיירים, את המחסומים, את אלפי העצורים ומאות העצורים המנהליים ביניהם גם ילדים וליצנים, את המצור והשליטה המתמשכת בכל תחומי החיים של מליוני פלסטינים, את ההוצאות להורג ללא משפט, ואת האופן שבו חיילים, למשל מיחידת המודיעין המובחרת 8200, מעורבים בסחיטתם של פלסטינים על רקע נטייתם המינית ובאיומים לחשוף אותה באם לא ישתפו פעולה עם כוחות הבטחון, גם כאשר הדבר כרוך בסיכון חייהם.

אני בטוחה שתגובת הנגד הנחרצת של אגודת הלהט"ב בעקבות ההודעה של משרד התיירות על השקת "המטוס הגאה" התקבלה שם בהפתעה מוחלטת. נראה כי אחרי שנים ההסכם שבשתיקה בין המוסדות המרכזיים של הקהילה למדינה לפיו המדינה תתמוך בקהילה כל עוד היא בתל אביב ובתמורה הקהילה תהיה יפה וססגונית כשהיא צועדת ובעיקר תשתוק כשמשתמשים בה- נשבר. אולי זה סימן שאנחנו כקהילה הגאה מתחילים להתבגר ולהכיר בכוחנו. מבינים שמגיע לנו יותר מפירורים. מבינים שמגיע לנו יותר מאשר לשמש כעלה תאנה נאור. שהגיע הזמן שנפסיק לרקוד לפי מנגינת חליל ההסברה.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> לראשונה: סרבנית מצפון טרנסג'נדרית נשלחה למאסר בכלא גברים