ליצן במעצר מנהלי: "אני מנסה לשמח את האסירים האחרים"
כבר שלושה חודשים יושב הליצן הפלסטיני מוחמד אבו סח'א במעצר, ללא האשמה וללא משפט. אבו סח'א מלמד קרקסנות עם התמחות בילדים עם צרכים מיוחדים, שעכשיו נותרו בלעדיו. דובר צה"ל: העציר מהווה סיכון ביטחוני. חבריו: הוא לא איש פוליטי, החיים שלו זה הקרקס
הקרקס הפלסטיני הוא מסוג הפנינים שנדיר כל כך למצוא במציאות הכואבת של הכיבוש. פרט להופעות הקרקס, שמושכות אליהן מבקרים מכל העולם, מופעל שם גם בית ספר לקרקס בו משתתפים כ-340 ילדים מאזור ביר זית ורמאללה, ובהם גם כ-40 ילדים בעלי צרכים מיוחדים, אוטיסטים, נכים וכאלה הלוקים בתסמונת דאון. הקרקס בשביל ילדים אלה הוא לא רק מפלט מקשיי היום יום, אלא גם כלי טיפולי חשוב.
מוחמד אבו סח'א, או פשוט אבו סח'א כפי שהוא מכונה בפי כולם, התחיל ללמוד את אמנות הקרקס לפני כתשע שנים, כשהיה בן 14, ומאז אלה הם חייו. ביתו נמצא בצמוד לקרקס והוא מבלה בעבודה כל היום, משעות הבוקר ועד שעות הערב המאוחרות. שם הוא גם כותב את הספר שלו, שנועד ללמד טיפול בילדים עם צרכים מיוחדים באמצעות אמנות הקרקס. שם הוא מקבל את מאות הילדים שבאים לברוח קצת מהמציאות שלהם ולהכנס לעולם קסום ומופלא, אפילו אם רק לכמה שעות. חבריו מספרים כי ילדים שלא יכלו לעשות צעד אחד היום יודעים ללכת בזכותו.
אבו סח'א כבר לא מגיע לקרקס, וגם הילדים כבר באים פחות, אומרים בקרקס הפלסטיני לשיחה מקומית, והתכנית לילדים מיוחדים נסגרה בהעדר מחליף. רק שישה מורים יש שם בדרך כלל, ועכשיו רק חמישה. לפני כשלושה חודשים נסע אבו סח'א לבקר את הוריו באזור ג'נין, וכשעבר במחסום זעתרה, נעצר על ידי חיילים ונלקח למעצר. זמן לא רב אחרי כן הוצא נגדו צו מעצר מנהלי לכליאה ללא משפט, ומאז הוא מוחזק בכלא מגידו.
> גברים, אל תנהלו את המלחמות שלכם על כתפינו בשם האסלאם
זו לא הפעם הראשונה של אבו סח'א בכלא. כשהיה בן 17, לפני כשבע שנים, נעצר ל-28 ימים באשמה שזרק אבנים על ג'יפ. הוריו שילמו קנס של 2,500 ש"ח והוא שוחרר לביתו, אבל עם תיק. לדבריו חבריו, מקרה זריקת האבנים אירע כשהיה בן 13.
לדברי עורך דינו, אבו סח'א בקושי נחקר במשטרה על האשמות כלליות שאת כולן הכחיש. חלקן נגעו לקשריו עם עצירים אחרים, אלא שלא אמרו לו איזה עצירים, ומה שמותיהם. בתשובה לפניית שיחה מקומית, השיב דובר צה"ל היום כי "מוחמד אבו סח׳א נתון במעצר מנהלי מה-14.12.15 בגין פעילותו בארגון החזית העממית לשחרור פלסטין שעל פי מידע מודיעיני חסוי שהוצג לבית המשפט, יוצרת סיכון בטחוני ממשי וחמור. מעצרו המנהלי נעשה בהתאם לדין וכאמצעי אחרון מאחר שלא נמצאה אפשרות אחרת לנטרול הסכנה הנשקפת ממנו".
חבריו, לעומת זאת, מכחישים. "מה זה קשר (לחזית העממית, נ.ר)"? הם שואלים. "ואם יש קשר, מדוע מעצר מנהלי? אם אתה פלסטיני כל יום אתה עובר במחסום", המשיכו, "כל יום חיילים משפילים אותך, מתייחסים אליך כמו חרא. הפוליטיקה היא בכל מקום, הפוליטיקה זה חלק מהחיים שלנו. אנחנו בני אדם, אנחנו מרגישים, אנחנו רואים, אנחנו שומעים, אבל מה זה פוליטי? אבו סח'א לא איש פוליטי, הוא אפילו לא היה בהפגנה, החיים שלו זה הקרקס".
אי אפשר להוציא את הקרקס מהליצן
בדיון בבית המשפט הצבאי, עליו דיווחה ענת מטר, השיב אבו סח'א בעצמו להאשמות הבלתי ברורות שהופנו כלפיו: "אני אומן בקרקס. אני ליצן. טיילתי הרבה באירופה וראיתי הרבה אנשים, פלסטינים, ישראלים, אמריקאים. אין לי כל כוונה לבצע פעולות אלימות. אפילו בפייסבוק יש לי הרבה אנשים מתרבויות שונות. אני עובד ברמאללה בתור ליצן בקרקס, אנו מטיילים בקרקס מסביב לאירופה. פעם אחרונה שהייתי בחו"ל הייתה ביוני שעבר. אני עובד סוציאלי בארגון התנדבותי".
מאז מעצרו לא הרשו רשויות הבטחון הישראליות למשפחתו לבקר אותו. אחרי מאמצים רבים, רק שלשום הותר לאימו להצטרף לאוטובוס של הצלב האדום ולבקר אותו בכלא מגידו. לאביו לא הרשו. בלי סיבה, לדברי המשפחה. האם מספרת כי החיילים והסוהרים בני העשרים צועקים ומשפילים את ההורים, שגילם כפול ומשולש משלהם, "אך מכיוון שאנחנו רוצים לראות את הילדים שלנו, אנחנו שותקים".
אבו ס'חא סיפר לה כי יחד איתו מוחזקים גם ילדים, קטינים בני 13-14, ללא הפרדה בינם לבין המבוגרים. "זה כואב להיות עם הילדים האלה ועם אנשים הסובלים מנכות פיזית ושכלית", אמר לה, "אלה אנשים שראויים לתנועה אדירה שתעמוד לצידם, ואני מבקש שארגוני זכויות האדם והאנשים יעשו זאת. אני מנסה לעזור להם כאן להפחית את הכאב".
אבו סח'א סיפר לאימו כי הוא עושה בתוך הכלא קרקס קטן, מופיע ומלמד את הילדים, גורם להם להרגיש כמו במחנה קיץ ועושה הכל כדי "לשמח את האסירים האחרים". גם במצבו הבלתי אפשרי, אבו סח'א מבקש לעזור למי שסובלים לצדו. אפשר להוציא את הליצן מהקרקס, אבל אי אפשר להוציא את הקרקס מהליצן.
היום (רביעי) צפויה להערך הפגנה מול כלא מגידו בו הוא כלוא. יתקיים שם מופע קרקס בתמיכה באבו סח'א ובמחאה על מעצרו השרירותי ללא משפט. מחאות דומות למען אבו סח'א נערכו בבריטניה, באורוגווי, בארגנטינה, בצרפת, ובספרד, וכולן בקריאה לשחררו לאלתר. דיון נוסף בבית המשפט הצבאי בעניינו נקבע ל-21 למרץ בעקבות ערעור שהגיש ארגון "אדאמיר", ויש לקוות כי הקצינים שיחליטו אם להשאיר אותו בכלא ללא משפט וללא האשמה, יראו לא רק את ה"חומר הסודי" שאין שום דרך לאמת או לעמוד על טיבו, אלא גם את האדם, ואת כל הטוב שהוא מביא למציאות הבלתי אפשרית בה הוא חי.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן