תושבי ערד יוצאים לקרב אחרון למניעת הקמת מכרה פוספט ליד עירם

כותבת אורחת: ד"ר בתיה רודד

על שיטת השקשוקה של משפחת עופר, שחשף מיקי רוזנטל בסרטו הידוע, אין צורך להכביר מלים. אך אפשר להוסיף עליה נדבך נוסף המתגלם במאבק רב השנים של תושבי ערד נגד רצונה של משפחת עופר לכרות פוספט בשטח הנושק לעיר ושחלקו מצוי בתחומה.

האסטרטגיות והפרקטיקות בהן נוקטת חברת כי"ל (כימיקלים לישראל) – שחברת הבת שלה, רותם אמפרט, חותרת להקים מכרה זה – מעידות שהחברה אינה בוחלת בדבר. החל בשיסוי שתי אוכלוסיות מוחלשות של תושבי דימונה וערד זו בזו וכלה בלחץ על ראש הממשלה ועידוד הטיית חוקים כדי להכשיר את התהליך.

הסיפור החל לפני כשלושים שנה ותקצר היריעה מלהכיל את כולו, לכן נתמקד בעיקר בתהליכים שאירעו לאחרונה. תעשיית המחצבים שבבעלותה של כי"ל מהווה נתח ניכר מהתמ"ג והתעסוקה בנגב העני. לאחר עשרות שנים ניתן לראות שאין בכוחו של מבנה כלכלי כזה להביא לצמיחה ולשינוי חברתי-כלכלי בפריפריה הדרומית של ישראל.

> שנה בתמונות: תושבי גבעת עמל נאבקים על הבית

המומחה שלא היה

מאז ראשית שנות ה-90 עברו מפעלים אלו הפרטה וההון שהם מניבים מוצא דרכו אל מחוץ לנגב ולמדינה. זאת, בנוסף לאפשרות של הבעלים למכור את המפעלים לחברות זרות, לסגור את אלו שאינם מניבים די הון ולפטר מאות עובדים, או להחליף את מקבלי השכר הגבוה מבין העובדים הוותיקים בעובדים המקבלים שכר נמוך ובעובדי קבלן. כל זה תוך ניצול מהיר ויצוא של חומרי הגלם ומוצריהם, ההולכים ומתייקרים עם השנים ועימם צבירת רווחים הולכת וגדלה, ללא התחשבות בדורות הבאים ובצרכי המדינה.

קרבתו של אתר המכרה המבוקש לערד הובילה למאבק מתמשך שנושא הבריאות עומד במרכזו. משרד הבריאות התנגד למכרה על סמך דוחות של מומחים לאורך כל השנים וכך הוא מתנגד גם כיום. שכן, על גרגרי האבק שיעופו מכיוונו של המכרה יינשאו גם חלקיקים רדיואקטיביים, תוצרי הפירוק של האורניום המצוי בבצר הפוספט. אלו עלולים להגיע היישר לריאותיהם של כ-55 אלף תושבי בקעת ערד. החלקיקים שייכלאו בראות יגרמו לעלייה בתחלואה ובתמותה, בפרט בקרב תינוקות, קשישים ונשים בהריון. אלא שהאחים עופר לא ויתרו. הם הביאו מומחים משלהם שקבעו כי המכרה אינו מסוכן.

> דיווח ישיר מהונג קונג: משתלטים על כבישים, דורשים בחירות חופשיות

משעמדה זו לא התקבלה הם תבעו בירור מצד מומחה "בלתי תלוי", כאילו היו מומחי משרד הבריאות "תלויים" (בתושבי ערד?!). הם הבטיחו שבמידה והוא יקבע שהמכרה מסוכן, המכרה לא יקום. ניסיון ראשון להבאת ה"בלתי תלוי" התבצע באמצעות משרד ראש הממשלה, תוך איפול מוחלט ותחת מסווה של "סודיות ביטחונית". בהמשך נכנעה שרת הבריאות יעל גרמן לתביעתם, והביאה מומחה בינלאומי מארה"ב (דו"ח סאמט). גם הוא קבע כי יש סכנה בכריית הפוספט בערד. קביעתו העצימה את החלטתה הקודמת של השרה להתנגד למכרה.

> עיריית ערד מנסה להשתיק את מחאת התושבים נגד פתיחת מכרה הפוספטים בצמוד לעיר

האם האחים עופר קיבלו את הדין? חס וחלילה! הם הציגו פרשנות משלהם להחלטותיו של המומחה והוכיחו קבל עם ועדה כי אין סכנה במכרה. בהפעלת לחץ כבד צרפו לפרשנות זו את משרדי הכלכלה, התשתיות, האוצר והפנים. וכך, משוחררים מנטל האחריות לבריאות הציבור ומעקרון ההיזהרות, יצאו לדרך העקלקלה של "יישור ההדורים" לאישורו של המכרה.

סעיף קטן 25

המסלול המתבקש עובר דרך מערכת התכנון. הוקמה ועדה שהחלה בהכנת תכנית מתאר ארצית לכרייה – תמ"א 14ג' כדי להכשיר את המכרה. בדיוני הוועדה נכח נציג של מפעל רותם אמפרט ולא רק צפה, אף יעץ והתערב. לעומת זאת, נדחתה בקשתם של חברי העמותה של תושבי ערד "רוצים לחיות בלי מכרות", להיות מיוצגים בדיוני הוועדה. כך הגיע לסיומו פרק נוסף בו המליצה הוועדה על אתר הר בריר וזוהר דרום, שטח כפול מזה המקורי שהוצע בראשית התכנית, כאתר מועדף לכרייה על פני אתרים אחרים בהם קיימים מרבצי פוספט.

> הבית שלי תחת מתקפה, והממשלה שלי לא מגנה עלי

לאחרונה התגלה כי הוגנב סעיף קטן ומעניין לתיקון של חוק התכנון והבנייה, במסגרת הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). במעין מחטף התווסף סעיף קטן לתיקון של חוק התכנון והבנייה (תיקון 102) – סעיף 25. סעיף זה נוצר במיוחד למען האחים עופר והוא מכליל גם כריה וחציבה במסלול המהיר. לפני כחודש וחצי נודע לתושבים הנאבקים כי המועצה הארצית לתכנון ובנייה עומדת להתכנס ולדון באישורו של המכרה. המועד נקבע בין כיפור לסוכות ונדחה, ככל הנראה, ל-4.11. בנוסף יש לציין שראשת מנהל התכנון במשרד הפנים, בינת שוורץ, סילקה מהות"ל את נציגי הציבור, ורק לאחר מאבק ציבורי החזירה שניים מתוך הארבעה שהיו בהסדר הקודם.

יש להדגיש כי המכרה צפוי לשאת רווחים בגובה של עשרות מיליארדי דולרים. לכן ההודעות היוצאות מבית עופר מדברות על פיטורין, מעבר לחו"ל והפסקת השקעות בישראל. בקרב השרים האמורים אוחז הפחד מפני האפשרות שיאלצו חלילה לתכנן תכנית כלכלית-חברתית שתקדם סוף סוף את הנגב, במקום אותה הכלכלה המנצלת אותו כיום, אינה מביאה שגשוג ומנשלת אנשים מבתיהם וזכויותיהם. זו שאינה מוסיפה מקומות עבודה ומעסיקה בעיקר עובדי צווארון כחול. דחיית החורבן הכלכלי בשלושים שנה, עת תום ניצולו של הפוספט, שווה עבורם את מחיר פיגורו של הנגב.

> תושבי שכונות עג'מי וג'בליה ביפו יוזמים בחירות לוועד שכונה

חשוב להזכיר: ביום שאחרי, עם סיום הכרייה, ייוותרו במקום שטחים חרבים שדבר לא יצמח בהם. כל רוח קלה תישא ענני אבק רוויי חלקיקים רדיואקטיביים, וערד שבשכנותם תהיה לעיירת רפאים שתושביה אבדו את נכסיהם ונושלו ממקומם בעטיו של המכרה המזיק.

לכן, כפי שהכריזו אדם טבע ודין לאחר עצירת קידוחי הנפט בגולן: "את המאבק על סביבתנו ובריאותינו מול הון ושלטון עתירי משאבים – לא נוכל לנצח לבד. רק יחד, באכיפה אזרחית ובסולידריות".

ד"ר בתיה רודד היא חוקרת במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון. מחקריה מרבים לעסוק בנגב ובפוליטיקה המעצבת את מרחביו. בנוסף היא פעילה חברתית המעורבת במאבקים למען ערד ותושבת ערד מזה 42 שנים.