בניסיון לגרש את התושבים, מאחזים מוקמים בכפרים במסאפר יטא

"המתנחלים הופתעו שאנחנו, בעלי האדמות, נשארנו פה אף שהרסו את הבתים". הכפר ח'אלת א-דבע, 3 ביוני 2025 (צילום: אורן זיו)

בתחילת מאי הרס המנהל האזרחי את רוב הבתים בכפר הקטן ח'אלת א-דבע שבמסאפר יטא, והתושבים נאלצו למצוא מחסה באוהלים ומערות. בשבוע שעבר הקימו מתנחלים מאחז בתוך שתי מערות, שהמשפחות שהתגוררו בהן גורשו, והביאו לכפר מאות כבשים ועיזים, שהסתובבו בין הבתים וגרמו נזק לעצים במקום. בתחילת השבוע המתנחלים עזבו, ובכפר חוששים כי הובטח להם משהו בתמורה לכך שפירקו את המאחז בעצמם, דבר שכמעט לא קורה בגדה המערבית.

"התוכנית של המתנחלים היתה אותה תוכנית כמו במע'ייר א-דיר", אומר ג'אבר דבאבסה, בן 38. בלבה של מע'ייר א-דיר, קהילה של כ-150 איש ששכנה צפונית לרמאללה, הוקם מאחז לפני כשלושה שבועות, וכמה ימים לאחר הקמתו אולצו התושבים לעזוב. לדבריו, "המתנחלים הופתעו שאנחנו, בעלי האדמות, נשארנו פה אף שהרסו את הבתים וגנבו את כל הציוד והאדמה שלהם. הם נכשלו, כי לאנשים אין מקום אחר".

דבאבסה מציין כי שלושה ימים אחרי הריסת הבתים בח'אלת א-דבע במאי, מתנחלים תקפו את הכפר. "אני ותושב נוסף נעצרנו, שילמנו ערבות וחזרנו. אותי עצרו פעם נוספת, ושילמתי. לפני שבוע הקימו (המתנחלים) מאחז בתוך מערה. הדייר במערה הזו היה איתי באותו זמן בחברון. אשתו ראתה אותם באים, נעלה את הדלת וברחה לשכנים. הם פרצו את הדלת והוציאו חלק מהציוד לרכב ולקחו אותו משם. באו 30 מתנחלים בחסות הצבא, הגיעו מכל האזור והביאו בעלי חיים שאכלו את כל העצים בכפר".

ביום שני הצבא הכריז על שטח צבאי סגור ל-48 שעות באזור, והוציא משם את כל המתנחלים וגם את הפעילים. באותו יום נמנע מעשרות עיתונאים בינלאומיים להגיע למקום. בסיור השבוע במערות שהמתנחלים שהו בהן היה ניתן לראות את הנזק: ריהוט שבור, בקבוקי בירה ריקים פזורים בכל מקום, כיסא ששימש שירותים מאולתרים ודגלי ישראל. דייר המערה, שהתקשר למשטרה, נעצר בטענה שהתלונן תלונת שווא כי במשטרה אמרו שלא מדובר באדמתו. הוא הורחק מהמערה שלו ל-15 יום.

בשנים האחרונות התגברו ההתקפות של הצבא והמתנחלים על הכפר. ביולי אשתקד מתנחלים תקפו את הכפר ושרפו בתים. בפברואר השנה המדינה הרסה כמה בתים בכפר. בחודש שעבר חיילים ומתנחלים ביצעו פוגרום בכפר ג'ינבה, שנמצא גם הוא בשטח אש 918. מאז תחילת המלחמה גורשו תושבים של יותר מ-60 קהילות ומתחמי מגורים בשטחי C, והוקמו שם יותר מ-80 מאחזים.

"אם הם ייקחו את הכפר הם יחסמו את כל השאר"

רק כביש גישה אחד לא סלול מוביל מהעיירה א-תוואני לח'אלת א-דבע, שנמצא בתחילת שטח האש. כלי רכב שנכנסים לאזור מסתכנים בהחרמה, וקשה להביא למקום אספקה. מסביב אפשר לראות היטב מאחזים של מתנחלים.

לפי מפה של ארגון "כרם נבות", את ח'אלת א-דבע מקיפים לא פחות מתשעה מאחזים. חמישה מהם הוקמו מאז תחילת המלחמה. שבעה מהתשעה נמצאים בתוך שטח האש, ושניים נמצאים חלקית בשטח האש. הגדולים ביניהם הם חוות מעון ואביגיל, המשמשים עוגנים לשאר המאחזים.

מפה של ח'אלת א-דבע והמאחזים מסביב לקהילה (מקור: כרם נבות)

על פי סועוד דבאבסה, בן 63, המתנחלים רוצים להשתלט על הכפר "כדי לנתק את יתר הכפרים במסאפר יטא. אם הם ייקחו את הכפר הם יחסמו את כל השאר, אנחנו שער הכניסה". בית ילדיו של סועוד נהרס בחודש שעבר, וכעת כולם עברו לגור ביחד איתו במערה מתחת לבית, שבה נולד ובה התגורר כל חייו. המערה נקברה מתחת להריסות, ומכיוון שאסור להכניס למקום כלים כמו דחפורים, לקח למשפחה זמן רב לפנות את ההריסות מעליה.

דבאבסה טוען כי המתנחלים והצבא עובדים יחד: "אומרים שזה שטח אש, אבל החוק חל רק עלינו ולא על המתנחלים. המטרה היא לגרש אותנו. לא אכפת להם ממסמכי הבעלות שלנו. הם הביאו את מאחזי הרועים כדי לקחת מאיתנו את כל מה שצריך כדי להתקיים. אין מקום לצאת אליו עם הצאן. זה הכול תוכנית אחת, בעזה ופה. הם רוצים לגרש את כולם. אבל אין לנו מקום אחר, לא נעזוב".

"זה הכול תוכנית אחת, בעזה ופה". סועוד דבאבסה, במערה שבה הוא גר בכפר ח'אלת א-דבע, 3 ביוני 2025 (צילום: אורן זיו)

מאז הקמת המאחז, המשטרה והצבא מתאמצים להרחיק מהמקום פעילים ישראלים ובינלאומיים בטענה שמדובר בשטח אש. שתי פעילות בינלאומיות גורשו לאחר שנעצרו בכפר. ביום שלישי בצהריים הגיעו למקום כוחות משטרה וצבא והוציאו משם עיתונאים, פעילים וגם תושבים פלסטינים מכפרים סמוכים שבאו לבקר קרובי משפחה וחברים. "אני פלסטיני", אמר אחד מהם לשוטר שביקש ממנו לצאת, וזה השיב: "אז תלך לפלסטין".

ביום שלישי, לאחר פינוי המאחז, מתנחלים צעירים הקימו נקודת מאחז חדשה בוואדי בכפר סוסיא, סמוך לביתו של זוכה האוסקר חמדאן בלאל, שהותקף במרץ על ידי מתנחלים, נפצע ונעצר. בתקופה האחרונה מתנחלים מסתובבים באזור מדי יום, וכעת הם הציבו שם צילייה, הביאו שוקת וחציר לחיות, ונמצאים שם שעות רבות ביום. לפי אחד הפעילים, חלק מהמתנחלים שהגיעו לסוסיא נצפו קודם לכן במאחז בח'אלת א-דבע ואף במע'ייר א-דיר, כפר שנמצא עשרות קילומטרים צפונית משם.

בלאל מספר: "המצב נהיה יותר מסוכן וקשה. האוהל של המתנחלים נמצא 200 מטר מהבית שלי ושל השכנים שלי ומהכפר בכלל. הם פולשים לבתים, נותנים לכבשים לרעות ליד הבתים, אתמול הם רעו בחצר שלי. בלילה זה מסוכן, כי הם (המתנחלים) ישנים שם. אלה אותם אנשים שהיו בח'אלת א-דבע, שהשתלטו על המערה.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

"הם מנסים להעתיק, להקים גם כאן מאחז באמצע הכפר, כמו במע'ייר א-דיר או במקומות אחרים בגדה, רק כדי לאיים על אנשים ולדחוף אותם לעזוב, לעשות טיהור אתני. ויש להם תמיכה מהצבא, שבא ונתן להם אוכל וגלידה וישב איתם. אתה מבין שהם מקבלים תמיכה. כשאתה מתקשר למשטרה, אומרים לך שמותר להם להיות שם. זה משוגע. הרשויות לא עושות דבר, נותנים להם לרעות בתוך הבית שלך".

פנינו למנהל האזרחי לגבי פינוי המאחז ושאלנו אם היה הסכם עם המתנחלים שבו הובטח להם דבר מה. במנהל הפנו אותנו לצבא, וציינו כי אם בוצע שם פינוי, הוא באחריות החטיבה. לגבי השאלה אם המנהל צפוי לפנות ולהרוס את כל הכפר בעתיד הקרוב לא נמסרה תגובה.

בדובר צה"ל לא הגיבו על השאלות שנשאלו, ומסרו כי "הכפר ח'אלת א-דבע בנוי בשטח אש באופן בלתי חוקי. במהלך הימים האחרונים נערכו פעולות אכיפה של משטרה ישראל במרחב זה, לנוכח תלונות שהוגשו. אלו הרחיקו מהמקום אזרחים זרים שהפרו שטח צבאי סגור ופגעו בביטחון. צה"ל עוקב אחרי האירועים במרחב ופועל בהתאם לפקודות".