"אחרי האוסקר, הסכנה לחיים שלנו גדולה יותר"
מותש ומוכה, חמדאן בלאל, אחד הבמאים זכו באוסקר על הסרט "אין ארץ אחרת", שחזר כיצד הוכה על ידי מתנחלים וחיילים, נעצר, וסבל התעללות במעצר. "כשהחיילים הבינו שזכיתי באוסקר, הם לעגו והרביצו לי"
"הרגשתי שרוצים להרוג אותי". הבמאי חמדאן בלאל (מימין) חוזר לסוסיא, יחד עם שותפו לזכייה באוסקר באסל אל-עדרה, אחרי שהותקף ונעצר, ב-25 במרץ 2025 (צילום: אורן זיו)
תושבים, פעילים ועיתונאים סקרו אתמול (יום שלישי) את תוצאות מתקפת המתנחלים האלימה על הכפר סוסיא בדרום הר חברון, שבמהלכה חמדאן בלאל, במאי שותף של הסרט זוכה האוסקר "אין ארץ אחרת", הותקף ונעצר.
בכניסה לביתו של בלאל אפשר היה להבחין בכתמי דם, ושתי מכוניות – שבאחת מהן השתמשו פעילים בינלאומיים – הושחתו.
>> מעצר זוכה האוסקר: אף פלסטיני אינו חסין מעלילות של מתנחלים
לפי העדויות, ההתקפה החלה ב-18:00 ביום שני, במהלך סעודת האפטאר, אז כ-15 מתנחלים, כמה מהם חמושים, אחרים עם פנים מכוסות ואוחזים במקלות, הסתערו על הכפר. הם השליכו אבנים והיכו תושבים. חמישה פעילים מ"המרכז ליהדות לא אלימה" (CJNV) נפצעו, וזגוגיות המכונית שלהם נופצו.
בלאל, לפי עדותו, הותקף בפתח ביתו בשעה שניסה להגן על משפחתו. הוא הוכה על ידי מתנחל, אחר כך בידי חיילים, נלקח לטיפול רפואי, ואז נעצר ושוחרר בערבות כעבור 24 שעות.
פעילים ותושבים בכפר אמרו ל"שיחה מקומית" כי חרף טענות הצבא והמשטרה, שום אירוע אלימות לא קדם להתקפת המתנחלים. זו אינה ההתקפה הראשונה בשבועות האחרונים. מתנחלים פושטים על הכפר לפחות פעם בשבוע, פעמים רבות מיידים אבנים על חנויות, בתים ותושבים במקום.
המקרה של בלאל אינו יוצא דופן. לפי דיווח של אלישע בן קימון ורונן ברגמן ב-ynet, המבוסס על גורמים צבאיים, אלימות מתנחלים – המלווים לעיתים על ידי חיילים – עלתה ב-30% בחודשים האחרונים. אך בהשוואה לאירועים אלימים אחרים, תקיפת הבמאי זוכה אוסקר ומעצרו ללא כל ראיות עוררו מחאה נרחבת בהרבה בכל העולם. פלסטינים רבים רואים במקרה הוכחה לכך שאיש אינו חסין.
מכונית שהשחתה במהלך התקפת מתנחלים בסוסיא שבה נעצר הבמאי חמדאן בלאל (צילום: אורן זיו)
ההתקפה גם משקפת תופעה מתעצמת: מתנחלים פושטים לא רק על אדמות מרעה, אלא גם על הכפרים הפלסטיניים עצמם. מאז תחילת המלחמה באוקטובר 2023, יותר מ-60 קהילות באזור C נאלצו לעזוב בעקבות הטרדות מתנחלים.
לאחר שחרורו ממעצר בתחנת המשטרה בקריית ארבע, בלאל נלקח אתמול לבית חולים בחברון ואז חזר לכפר. הוא התקשה ללכת, ועל חולצתו היו עדיין כתמי דם. הוא נפגש עם משפחתו, עם חברים ועם שלושת השותפים שלו לפרס – רחל שור, באסל אל-עדרה ויובל אברהם – שארגנו בזריזות קמפיין עולמי לשחרורו בזמן שהיה במעצר.
במגרש משחקים המשקיף על התנחלות קרובה, שמופיע גם בסרט, בלאל סיפר על מעצרו לחבריו, לפעילים ולכלי התקשורת שהמתינו לו.
"אתמול (יום שני) בשש בערב, בזמן סעודת אפטאר ברמדאן, מתנחלים תקפו את ביתו של השכן שלי", הוא שחזר. "כצלם, רצתי לתעד מה קורה. צילמתי שתיים-שלוש תמונות בנייד שלי, ואז ההתקפה נעשתה יותר אגרסיבית. פחדתי על המשפחה שלי. רצתי לעבר המשפחה שלי שהיתה לבד בבית – אשתי, שלושת הילדים שלנו וגיסתי. סגרתי את הדלת ועמדתי מחוץ לדלת כדי להגן עליהם, כך שאף מתנחל לא ייכנס הביתה".
כעבור כעשר דקות, מספר בלאל, הוא הותקף על ידי שם טוב לוסקי, מתנחל מוכר מהאזור, שתועד בעבר תוקף במקרים רבים פלסטינים ופעילים בדרום הר חברון. אל לוסקי התלוו שני חיילים. "לוסקי ושני חיילים התקרבו אליי", סיפר בלאל. "אני עמדתי במקום והמשכתי לצלם בנייד שלי. החיילים התחילו לכוון אליי רובים וקיללו אותי במילים קשות.
"לוסקי נעמד מאחוריי וחבט בי בעורף. נפלתי ארצה, הנייד נפל לי מהיד. החיילים המשיכו לומר מילים בעברית שלא הבנתי, ואחד מהם המשיך לכוון אליי את הנשק ולהכות אותי ברגליים ובחזה ואיים שיירה בי ברגליים. לוסקי המשיך להכות אותי בידו ובעט לי בראש. הוא היה אגרסיבי מאוד. במשך עשר דקות הוא היכה בי בכל הגוף".
1/4
הבוקר חזרו בעלי האדמות למטעים שלהם באם ניר, בנסיון להמשיך את המסיק שמנעו מהם אתמול. הפעם הגיע למקום שם טוב לוסקי ומתנחל נוסף מהמאחז סוסיא הקדומה, הם ניסו לגנוב את הזיתים שנמסקו ותקפו את המוסקים. https://t.co/jDvmxCxEgG pic.twitter.com/f2MjSng9o4— מחוץ לעדר (@masafering) November 8, 2024
הגרסה של לוסקי, בעל חוות "סוסיא העתיקה" ליד הכפר סוסיא, שונה. בשיחה עם סוכנות הידיעות "תצפית" (TPS) הוא סיפר שקיבל שיחה מרועה ישראלי צעיר, שסיפר שכעשרה פלסטינים רעולי פנים מיידים עליו אבנים. לוסקי סיפר כי לקח את מכוניתה של אשתו והתקשר במהלך הנסיעה לצבא ולמשטרה.
"כשהגעתי, ראיתי לינץ'", סיפר לוסקי, "הילד עמד לבד מול ההמון. הם יידו אבנים על המכונית שלי ושברו את כל החלונות. לא יכולתי להתקדם כי הם חסמו את הדרך. יצאתי וניסיתי להתחבא מאחוריה. מזל שיצאתי בחיים".
“לא הכיתי אף אחד", אמר לוסקי ל"שיחה מקומית". "הגעתי עם החיילים. הם אמרו לי: בוא תזהה את התוקפים. הגעתי לכניסה לבית שלו (של בלאל; א"ז), הוא נתן לי מכות מול החיילים. התגוננתי, החיילים ריתקו אותו לרצפה והוא התחיל לעשות הצגות. אף אחד לא תקף אותו, לא אני ולא החיילים. אף אחד לא תקף אותו. אני בקושי הולך. חטפתי סלעים בכל הגוף, אני מרותק למיטה".
חלק מתושבי הכפר אישרו כי רועה צאן ישראלי הגיע לכפר, אבל לטענתם הם לא תקפו אותו. בלאל הכחיש את הגרסה של לוסקי לאירוע. לדבריו, אחד החיילים השתתף בהתקפה עליו. "הרגשתי שהם מכים אותי כדי להרוג אותי", הוא אמר. "החייל המשיך לאיים לירות בי והוא ירה פעמיים באוויר. בפעם הראשונה, שני כדורים באוויר. בפעם השנייה, שלושה כדורים. הם המשיכו להרביץ לי. חייל מצא את הנייד שלי ותיכף לקח אותו".
לפי בלאל, ההתקפה נמשכה כ-15 עד 20 דקות. אף שהוא נראה עייף ומותש אחרי המעצר, הוא דיבר בשקט ולאט וניסה לגולל את כל פרטי ההתקפה עליו והתעללות החיילים בו.
לדבריו, אחרי שהותקף, הוא ביקש מהחיילים לראות רופא. אחד החיילים כיוון אותו למקום בכפר שם נמצאו אנשי צוות רפואי. "לא יכולתי ללכת, בקושי הגעתי לבית של השכן", הוא משחזר. "כשהגעתי לשם (לצוות הרפואי; א"ז), נפלתי, לא יכולתי לשלוט על הגוף שלי. שוטר בא ושאל אותי מה קרה. התחלתי להסביר לו. הגיעו שלושה חיילים ואחד מהם שם לי יד על הפנים כאילו הוא בודק אותי, ואז הם הלכו. שכבתי על הארץ בערך רבע שעה. ואז החיילים שוב לקחו אותי לשוטר והוא לקח לי את תעודת הזהות והתחיל לכתוב".
החיילים למדו מדיווחים בתקשורת שמדובר בזוכה באוסקר. יוצרי "אין ארץ אחרת" יובל אברהם, חמדאן בלאל, רחל שור ובאסל עדרה עם פסלוני האוסקר (צילום: AP)
במקום לקבל טיפול רפואי, בלאל נעצר יחד עם עוד שניים מתושבי הכפר. "ארבעה חיילים קשרו את עיניי ולקחו אותי לג'יפ צבאי", הוא סיפר. "הם נסעו 40 עד 45 דקות. לא יכולתי לראות לאיפה הם נוסעים. הגעתי להתנחלות קריית ארבע. הייתי זקוק לרופא. הפנים שלי היו מלאות דם, נזל לי דם מהפה ולא יכולתי לדבר. התעקשתי לראות רופא אבל הם סירבו. הכאב שלי הלך וגבר.
"שוטר לקח אותי לשירותים בפנים (בתוך התחנה). רחצתי את הפנים כדי לנקות את הדם מהפה. נשארתי יושב עשר דקות ואז החיילים חזרו, כפתו אותי, כיסו את עיניי ושמו אותי על ג'יפ צבאי שלקח אותי לבסיס צבאי קרוב".
לדבריו, הוא ישב מחוץ לבסיס במשך זמן מה, כפות ועם עיניים מכוסות. ואז הכניסו אותו פנימה למרפאה צבאית. "הם (הרופאים הצבאיים), שאלו אותי אם עברתי ניתוח ואם היו לי מחלות, והתעלמו מההתקפה וממה שהרגשתי באותו רגע", סיפר בלאל. "אחד הרופאים אמר שהוא (כלומר בלאל) פצוע, אבל הוא לא זקוק לכלום והוא בסדר, וזהו זה".
אחרי "הבדיקה הרפואית" ובמשך כל הלילה, בלאל אולץ לשבת על הרצפה הקרה, כפות ומכוסה עיניים, כשנאסר עליו לזוז. "היה קר מאוד", הוא שחזר, "הם הכריחו אותי לשבת בצורה מסוימת ולא נתנו לי לזוז. ברגע שהזזתי את הרגליים שלי בניסיון לנוח, חייל ניגש אלי עם מקל או משהו דומה ביד, היכה על הרגל שלי כך שאחזור ואשב בדרך מסוימת".
בשלב מסוים, החיילים הבינו, כנראה מתוך קריאת דיווחים בתקשורת, שבלאל הוא במאי זוכה אוסקר. גילוי זה רק החריף את המצב. "החיילים התחלפו ושמעתי אותם מדברים בעברית ומזכירים את האוסקר ואת השם שלי, חמדאן, שזכה באוסקר. הם לעגו לי, היכו אותי, צחקו ושמו לי דברים על הראש", סיפר בלאל.
בלאל מספר שנשאר במצב הזה עד הבוקר, ואז החיילים לקחו אותו כפות ובעיניים מכוסות, יחד עם שני פלסטינים נוספים, לחקירה במשטרה. בחקירה גילה בלאל שלוסקי הגיש נגדו תלונה במשטרה על תקיפה. הוא נשאר בתחנה מ-8:00 עד 16:00, ולאחר מכן שוחרר בערבות של 500 שקל ובתנאי שלא ייצור קשר עם לוסקי. "אמרתי להם: הוא התקיף אותי, אני לא התקפתי אותו, לא רציתי לדבר איתו", סיפר.
אחרי ששוחרר, נלקח בלאל לבית חולים, כשהוא סובל מחבלות ומהתייבשות אחרי שלא אכל ושתה במשך כמעט יומיים. "אפילו שזה קורה על בסיס יומי, זו הפעם הראשונה שאני מותקף קשות, כשהמטרה היא להרוג אותי", אמר בלאל לפני שהלך לנוח. "שלושה שבועות אחרי שחזרתי מהטקס, אני חושב שאחרי האוסקר, עם ההצלחה של הסרט והפרס, הסכנה לחיים שלנו גדולה יותר. אפילו זכייה באוסקר לא מגנה עלינו".
באסל אל-עדרה, שותפו לפרס, אמר: "חמדאן חזר עם האוסקר והפך לקורבן של התקפות שהרבה אנשים במאספר יטא חשופים להן מדי יום מצד מתנחלים בסיוע צבא הכיבוש. הדבר היחיד שהחיילים עושים בזמן התקפות המתנחלים הוא לעזור להם ולהשתתף בהתקפות נגד חמדאן והקהילה במסאפר יטא וסוסיא".
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
