המדינה הרסה את רוב הכפר ח'אלת א-דבע שבמסאפר יטא

"גם במנהל האזרחי מכירים בכך שזו אדמה פרטית ששייכת לנו, אבל הם מנצלים את המלחמה ואת העובדה שהמתנחלים רוצים להוציא אותנו". קהילת ח'אלת א-דבע לאחר שרוב המבנים בכפר נהרסו, ב-5 במאי 2025 (צילום: אורן זיו)

הצבא והמנהל האזרחי הרסו ביום שני בבוקר את רוב הכפר ח'אלת א-דבע שבשטח האש 918 – ההריסה הגדולה ביותר במסאפר יטא עד כה. בסך הכל נהרסו 25 מבנים, כולל מבני מגורים, דירים ושירותים. כמו כן נהרסו בארות מים, מכלי מים ומערכות חשמל סולאריות. רק חמישה בתים ובית הספר נותרו על תילם, מוקפים בבתים ששוטחו עד היסוד.

בשנים האחרונות התגברו ההתקפות של הצבא והמתנחלים על הכפר. ביולי אשתקד מתנחלים תקפו את הכפר ושרפו בתים. בפברואר השנה המדינה הרסה כמה בתים בכפר. בחודש שעבר חיילים ומתנחלים ביצעו פוגרום בכפר ג'ינבה, שנמצא גם הוא בשטח האש. מבחינת התושבים, גם ההריסות וגם התקפות המתנחלים משרתות את אותה מדיניות, שמטרתה לגרום להם לעזוב. מאז תחילת המלחמה גורשו תושבים של יותר מ-60 קהילות ומתחמי מגורים בשטחי C, והוקמו שם יותר מ-80 מאחזים.

>> "שטחי האש נתפסו למטרה אחת: רזרבת קרקעות להתיישבות"

אתמול היתה הפעם השמינית שבו נהרס ביתו של ג'אבר דבאבסה, בן 38, מאז 2018. הוא, אשתו וחמשת ילדיהם בנו כל פעם את הבית מחדש. "הצבא הישראלי והמנהל הרסו את רוב הקהילה, לא הותירו כלום", הוא אומר. "גם במנהל האזרחי מכירים בכך שזו אדמה פרטית ששייכת לנו, אבל הם מנצלים את המלחמה ואת העובדה שהמתנחלים רוצים להוציא אותנו". לדבריו, "המדיניות שלהם היא להוציא אותנו מהאדמה שלנו, אבל לא נצא. נישאר פה גם בלי אף בית, מתחת לעצים. נבנה משהו קטן מאבנים".

אחרי ההריסות הקודמות בפברואר, הכוחות חזרו והחרימו אוהלים שהתושבים לנו בהם.

על פי דוח של מועצת א-תוואני הסמוכה, בסך הכל נהרסו תשעה מבני מגורים, שש מערות למגורים, ארבעה דירים, 12 מבני שירותים, שבעה בורות מים ועשרה מכלי מים. הכפר אינו מחובר לתשתיות, והתושבים נסמכו על מכלי מים ותשתיות חשמל סולארי ואינטרנט שהקימו עבורם אנשי ארגון Comet-ME. כמעט כל זה נהרס. כמו כן נהרסו שמונה מצלמות אבטחה, שנועדו לתעד את התקפות המתנחלים. במועצה ציינו כי מדובר בהריסה הגדולה ביותר שבוצעה באזור.

לדברי ג'אבר, בהריסות קודמות הקהילה הקטנה סייעה ואירחה את מי שביתו נהרס, אך כעת אין מי שיסייע. "אין לנו שכנים ללכת אליהם", הוא אומר, ומציין שהצבא לא הורה להם רשמית לעזוב, אך המסר ברור. "לא אמרו לנו ללכת, אבל אמרו שיהרסו כל דבר, והמשמעות היא שרוצים שנלך. הרסו כדי שנלך".

לילה דבאבסה היא תושבת נוספת שביתה נהרס. לפני שמונה חודשים מתנחלים הציתו את ביתה, והיא שיקמה אותו בעזרת ארגוני סיוע. בפברואר, במבצע שבו נהרסו שישה בתים בכפר הקטן, נהרס ביתו של בנה הית'אם, בן 34, והוא עבר להתגורר איתה. כעת לא נותר להם דבר. "אחרי שהרסו את ביתו, הם עברו אליי, והיינו תשעה בבית אחד. עכשיו הכל נהרס ואנחנו יושבים בשמש", היא אומרת.

לדבריה ולדברי תושבים נוספים, הם לא קיבלו כל התראה על ההריסה. "הם זרקו את הבגדים והחפצים החוצה, פיזרו את האורז. חלק מהחפצים נשארו בתוך הבית ונקברו מתחת להריסות. לא חשבנו שתקרה הריסה כזאת, של 25 מבנים". לילה מספרת שהכוחות אמרו שהם יחזרו, "להרוס את מה שנותר".

"אם יגרשו אותנו, כל המאחזים באזור יתחברו אחד עם השני"

רק כביש גישה אחד לא סלול מוביל מהעיירה א-תוואני לח'אלת א-דבע, שנמצא בתחילת שטח האש 918. כלי רכב שנכנסים לאזור מסתכנים בהחרמה, וקשה להביא למקום אספקה. מסביב אפשר לראות היטב כמה מאחזים.

לפי מפה של ארגון "כרם נבות", את ח'אלת א-דבע מקיפים לא פחות מתשעה מאחזים. חמישה מהם הוקמו מאז תחילת המלחמה. שבעה מהתשעה נמצאים בתוך שטח האש, ושניים נמצאים חלקית בשטח האש. הגדולים ביניהם הם חוות מעון ואביגיל, המשמשים עוגנים לשאר המאחזים.

"שטח אש רק לפלסטינים". מפה של ח'אלת א-דבע והמאחזים מסביב לקהילה (מקור: כרם נבות)

אם הקהילה תגורש, המתנחלים יוכלו להשתלט על הפינה הצפון מערבית של שטח האש, והכפרים הסמוכים – ח'ירבת א-רכיז ואל-מופקרה – יהיו המטרה הבאה.

הית'אם דבאבסה, בנה של לילה, מספר: "בעבר כל פעם הרסו שלושה-ארבעה בתים, אבל עכשיו הרסו הכל, בתים, עצים, בארות. הם מנסים לעשות לנו טרנספר מהאדמה הזאת, אבל אנחנו מאמינים שזו המולדת שלנו. מה שהם לא עשו או יעשו, נפעל כדי לשרוד מול כל הכוח שלהם, ונישאר פה. הצבא אומר שזה שטח אש, אבל זה שטח אש רק לפלסטינים, לא למתנחלים. המתנחלים לוחצים על הצבא כדי שיגרמו לנו לעזוב. אפשר לראות את המיקום שלנו – אם הם יגרשו אותנו, כל המאחזים באזור יתחברו אחד עם השני".

מכיוון שגם המחסות לבעלי החיים נהרסו, גם הכבשים והעיזים ניסו לתפוס מעט צל בין העצים שנותרו. ילד כבן עשר החזיק בידיו טלה בן חודש, שלדבריו נבהל מההריסות, וחיבק ונישק אותו כדי להרגיע אותו. ההרס במקום הזכיר את המראות בוואדי חליל או באום אל-חיראן בנגב, כמה עשרות קילומטרים משם בצידה השני של הגדר, שתי קהילות שנהרסו גם הן בשנה האחרונה.

גם המחסות לבעלי החיים נהרסו. קהילת ח'אלת א-דבע לאחר שרוב המבנים בכפר נהרסו, ב-5 במאי 2025 (צילום: אורן זיו)

לצד אחד הבתים ההרוסים עמל סלימאן דבאבסה על הקמת מחסה זמני משאריות בלוקים שחילץ מההריסות. כמו חתיכות לגו, הוא ניסה להתאים ביניהן כדי להקים קיר. "אני בונה משהו נגד הרוח, לאבי בן ה-83. הוא נולד כאן. הוא יותר מבוגר ממדינת ישראל. מה שקורה הוא לא נכון. אנחנו רוצים שלום ולחיות בשקט, אנחנו לא טרוריסטים ולא עושים בעיות. מה הזקן הזה עשה להם?"

ג'אבר מספר כי "מ-2018 המנהל הורס פה חלק חלק. אחרי זה הגיעו מתנחלים, שברו בתים והרסו גידולים חקלאיים. הם מביאים את הכבשים שלהם כדי להרוס את הגידולים. כשאנחנו קוראים למשטרה אומרים לנו שמותר להם לרעות. וגם הצבא נכנס לבתים, שובר דברים, וכשאתה שואל למה הם אומרים 'אנחנו עושים חיפוש'. הם רוצים לשבור אותנו – הצבא, המנהל האזרחי והמתנחלים – כדי שנלך".

"מה הזקן הזה עשה להם?" סלימאן דבאבסה בונה מחסה זמני לאביו בן ה-83, לאחר הריסה של רוב קהילת ח'אלת א-דבע, ב-5 במאי, 2025 (צילום: אורן זיו)

ההריסה של רוב הקהילה נראית כחלק מהתוכנית לגרש את כל כפרי מאספר יטא, שאושרה על ידי בג"ץ במאי 2022, לאחר שני עשורים של הליכים משפטיים. משמעות ההחלטה היא הרס של שמונה כפרים פלסטינים, שתושביהם חיים באזור דורות רבים. אם כל התוכנית תצא לפועל, זה יהיה הגירוש הכפוי הגדול ביותר בשטחי C מאז שנות ה-70.

מאז פסיקת בית המשפט הוחמרו החסימות וההגבלות במקום. קרובי משפחה, עובדי ארגוני סיוע, עיתונאים ופעילים מתקשים לבקר באזור, מחשש שייעצרו או שמכוניתם תוחרם. עד כה הרשויות עסקו במירור חיי התושבים ובהריסות של כמה בתים בכל פעם. ההריסה אתמול עשויה להצביע על שינוי מדיניות.

על אחד הבתים הבודדים שלא נהרס מתנוססת כתובת גרפיטי באנגלית שכתבו פעילים לפני כמה שנים, "Let me live my life". נראה שכרגע, עבור פלסטינים גם זו בקשה גדולה מדי.

מדוברות מתפ"ש נמסר בתגובה: "אמש, הגיעו כוחות צה"ל מהמנהל האזרחי ויחידת הפיקוח, לבצע פעילות אכיפה כנגד מספר רכיבי בינוי לא חוקיים שהוקמו על שטח אש 918 הסגור לכניסה ולתנועה, וזאת ללא כל היתר ובניגוד לחוק – הן בהיבטי התכנון והן בהיבטי עצם הכניסה והשימוש בשטח האש בניגוד לדין. יודגש כי פעילות האכיפה התבצעה בהתאם להוראות הדין ובהתאם לסדר העדיפויות לאכיפה המאושר".