newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אחרי נתק של שנים: ביקור סולידרות של אקדמאים ישראלים באונ' פלסטינית

הביקור הנדיר התקיים באניברסיטת כדורי בטול כרם. המטרה: תמיכה בחופש האקדמי בעקבות שורת פלישות צבאיות. הפלסטינים מדגישים שלא מדובר בנורמליזציה. ובצבא מאשרים לראשונה: יופסקו האימונים בשטח האונ'

מאת:
השאירו תגובה
א א א

לראשונה זה שנים ארוכות התארחו לאחרונה משלחות של אקדמאים ישראלים בביקור רשמי באוניברסיטה פלסטינית. משלחת ראשונה ומצומצמת הגיעה לפני כחודש, והשנייה בשבת האחרונה. הביקורים – שנועדו להביע תמיכה באוניברסיטת כדורי שבטול כרם נוכח שורה של פגיעות של הצבא בחופש האקדמי באוניברסיטה – מגיעים אחרי שנים שבהן ככל הידוע אף אוניברסיטה פלסטינית לא הסכימה להפגש באופן רשמי עם אקדמאים ישראלים, מחשש לפגיעה ביוזמת ה-BDS ומתוך התנגדות ל"נורמליזציה" עם ישראל והכיבוש. באוניברסיטת כדורי אומרים עכשיו, כנראה לראשונה בעולם האקדמיה הפלסטיני, שפגישה עם ישראלים שמתנגדים אקטיבית לכיבוש לא מהווה הפרה של עקרונות החרם.

את המשלחות הישראליות יזמה והובילה, זאת יש לומר כבר עכשיו בגלוי, אמי, ענת מטר, ועמה הילה דיין, שתיהן במסגרת קבוצת "אקדמיה לשוויון". מעבר לסולידריות, מטרת המפגשים הייתה להתחיל לארגן כנס בינלאומי למען חופש אקדמי, שיאורגן במשותף ויתקיים באוניברסיטה בטול כרם בסוף השנה.

> פרופסור שעבד עם נאס"א יושב במעצר מנהלי בגלל "הסתה ברשתות החברתיות"

משלחת אקדמאים ישראלים באוניברסיטת כדורי, טול כרם (חגי מטר)

משלחת אקדמאים ישראלים באוניברסיטת כדורי, טול כרם (חגי מטר)

הקשר עם אוניברסיטת כדורי נוצר בעקבות כתבתה של עמירה הס מדצמבר האחרון בעיתון "הארץ", אז דיווחה הס על התנכלויות הצבא לאוניברסיטה הפלסטינית. אלה התחילו ב-2002, עם הפקעת חלק מהאדמות החקלאיות של המוסד – שהוקם כבית ספר חקלאי על ידי היהודי-העיראקי אליאס כדורי בשנות ה-30 – והפיכת חלק מהן למטווח לאימונים של חיילים. כדורים מהמטווח היו פוגעים לעתים בבניין הספרייה של האוניברסיטה, שנמצא ממש בסמוך.

מאז אוקטובר, בגל האלימות האחרון, דיווחה הס, היו מגיעים צעירים לזרוק אבנים על החיילים במטווח ובמחסום לידו, והחיילים היו יורים גז מדמיע, מי "בואש" מצחינים, כדורי גומי וירי חי ופולשים לתוך לב הקמפוס. לפי נתוני האוניברסיטה שנמסרו במפגש בשבת, על פני 85 ימים הותקף הקמפוס 130 פעמים, 138 אנשי סגל וסטודנטים נפצעו מאש חיה, מאות סבלו משאיפת הגז, כמה מהחממות של המוסד נהרסו, בניין הספרייה הוצא מכלל שימוש לתקופה בגלל סרחון ה"בואש", ו-12 פעמים נאלצה האוניברסיטה לסגור את שעריה. כשהנהלת האוניברסיטה ניסתה להקים חומה שתמנע מצעירים להגיע ולזרוק אבנים על החיילים – החרים הצבא את הדחפור ומנע את העבודות.

עכשיו אומרים באוניברסיטה שקצת לאחר פרסום כתבתה של הס הפסיקו חיילים להגיע לאימונים במטווח, וכך נפסקו גם זריקות האבנים וגם הפלישות לקמפוס. עם זאת, רק לפני חודש וחצי הגיעו חיילים בלילה, פרצו למשרדי אגודת הסטודנטים והחרימו כרזות ודגלים, מספר ד"ר דיראר עליאן, סגן נשיא האוניברסיטה. "האפשרות להפסיק את העימותים הייתה בידיים של הצבא כל הזמן, הם רק היו צריכים ללכת מהמטווח ואף אחד לא היה הולך לזרוק אבנים", הוא אומר היום (שלישי).

עשרות אקדמאים מישראל ומהעולם פנו בחודשים שחלפו לצבא והצטרפו לקריאת הנהלת האוניברסיטה להגן על החופש האקדמי באמצעות פירוק המטווח, לאפשר לאוניברסיטה להקים את החומה, ולהפסיק עם הפלישות לשטח האוניברסיטה. בעוד שבעבר אמרו בצבא להס שימשיכו להשתמש במטווח ושהחומה נבנתה ללא אישור, עכשיו לראשונה בתגובה לשיחה מקומית אומרים שם שהמטווח דווקא יפורק, ושהצבא לא יתנגד להקמת החומה, אם תוקם בשטח איי (הגבול בין שטח איי לשטח סי עובר בתוך אדמות האוניברסיטה).

> עדויות חדשות: הרג האחים בקלנדיה לא היה מוצדק

הבטונדות של המטווח הצבאי בשטח אוניברסיטת כדורי, וברקע בנייני האוניברסיטה הסמוכים. הבניינים נפגעו מירי האימונים (חגי מטר)

הבטונדות של המטווח הצבאי בשטח אוניברסיטת כדורי, וברקע בנייני האוניברסיטה הסמוכים. הבניינים נפגעו מירי האימונים (חגי מטר)

אין חופש אקדמי תחת כיבוש

ובחזרה לסיור בשבת האחרונה. כעשרים אנשי אקדמיה ישראלים מאוניברסיטאות שונות, ובהם ח"כ ד"ר יוסף ג'בארין (חד"ש, הרשימה המשותפת), התכנסו בשעות הצהריים בקמפוס אוניברסיטת כדורי, ופגשו שם כמה מחברי הסגל של האוניברסיטה. המפגש התחיל בסדרת נאומים בחדר הישיבות של הנהלת האוניברסיטה, אחריה התקיים סיור בקמפוס, בחממות ובמטווח (הנטוש מאז דצמבר, כאמור), מבט על אזור התעשייה "ניצני שלום" וחומת ההפרדה (הקרובה כל כך לקמפוס שאפשר לשמוע את המכוניות הנוסעות בכביש 6 מהצד השני), ובסוף התכנסו כולם שוב לארוחת צהריים וגיבוש תוכניות לקראת הכנס הבינלאומי הצפוי.

עליאן הציג את אוניברסיטת כדורי וסיפר שלומדים בה כיום כ-6,000 סטודנטים (מהם 30 פלסטינים בעלי אזרחות ישראלית, מאזור טירה וטייבה), ושבוגרי האוניברסיטה מכהנים כיום בין היתר במשרות רמות בממשלות ירדן ואיראן. המטרה הראשונה של הקמפיין למען חופש אקדמי שהם מנהלים היא להבטיח את שלומם של התלמידים ואת יכולתם להמשיך בלימודים כסדרם.

הודא ברכאת, מרצה לכלכלה באוניברסיטה, סיפרה שהיא עצמה נפצעה מירי שרירותי באחת הפלישות של הצבא לקמפוס, וביקשה להעביר לחברה הישראלית מסר שסגל האוניברסיטה מתעקש על זכות העם הפלסטיני לחירות. "כל הקמפוסים סובלים מהכיבוש, לא רק כדורי", הוסיפה ד"ר טהאני אבו-דקה, חברת הוועדה לתיאום וקישור עם החברה הישראלית באש"ף, שכמה מחבריה הגיעו גם הם למפגש. "בכל מקום סובלים מאלימות כלפי סטודנטים וסגל. רק הקמת מדינה היא פתרון אמיתי. אם נצליח להוביל לשינוי כאן, זה יהיה מסר חיובי לסטודנטים שיש פרטנר ישראלי".

ואכן, פלישות של הצבא למוסדות אקדמיים בשטחים, החרמת דגלים וציוד, פגיעה בחופש התנועה של אקדמאים וגם מעצר של אקדמאים הם לא עניין נדיר בשטחים. רק לאחרונה נעצר במעצר מנהלי, ללא אישום, משפט או הגבלת זמן, פרופסור פלסטיני לאסטרו-פיזיקה שעבד בין היתר עם נאס"א.

"אין חופש אקדמי תחת הכיבוש", אמר ח"כ ג'בארין, עד לפני שנה מרצה למשפטים מאוניברסיטת חיפה. "אבל אפשר לפעול כדי לסייע לאוניברסיטת כדורי כחלק מהמאבק בכיבוש, וחשוב שדברים כאלה קורים. החופש האקדמי הפלסטיני לא נמצא בראש סדר העדיפויות של האקדמיה הישראלית, ואת זה צריך לשנות".

> למה לעולם לא אגדל ילדה בעזה

ח"כ יוסף ג'בארין ליד השלט לכבוד מייסד בית הספר החקלאי, אליאס כדורי (חגי מטר)

ח"כ יוסף ג'בארין ליד השלט לכבוד מייסד בית הספר החקלאי, אליאס כדורי (חגי מטר)

לא לשים את הישראלים בסל אחד

כמה וכמה מהדוברים הדגישו את האופי הייחודי של המפגש, שכאמור לא זכור כמותו זה שנים רבות. מאז האינתיפאדה השנייה, וביתר שאת מאז תחילת תנועת החרם ב-2005, מתנגדות האוניברסיטאות הפלסטיניות לכל שיתוף פעולה באשר הוא עם אקדמאים ישראלים, בטענה שמדובר ב"נורמליזציה".

המחשבה מאחורי גישה זו היא שפגישות של "דו קיום" בין הצדדים, בזמן שבפועל מוסדות האקדמיה בישראל הם שותפים לתחזוקת הכיבוש, רק תורמות להנצחתו. גישה זו רווחת יותר ויותר בחברה הפלסטינית (והערבית בכלל), ובעיקר בקרב פעילים פוליטיים. חריג בולט אחד הוא המאבק העממי נגד הגדר, ההתנחלויות והכיבוש בכלל, שלאורך השנים פעיליו פיתחו גישה שאומרת ששותפות עם ישראלים שלא רק מדברים אלא פעילים באופן מעשי וברור נגד הכיבוש לצד פלסטינים – אינה נורמליזציה.

נראה שזו הגישה שאימצו עכשיו באוניברסיטת כדורי. "השאלה אם מדובר בנורמליזציה היא קודם כל השאלה את מי אנחנו פוגשים", אומר ד"ר דיראר עליאן בראיון לשיחה מקומית. "האם האקדמאים האלה תומכים בממסד הביטחוני ובכיבוש, או מתנגדים לו. תומכים בזכויות אדם, בשוויון ובעצמאות לפלסטינים או לא. אנחנו לא משתפים פעולה עם מוסדות ישראלים, אבל אם יש אקדמאים יחידים שחולקים את הערכים שלנו ומתנגדים לכיבוש – חשוב שנתמוך בהם.

"אנחנו צריכים לעבוד קשה בצד שלנו כדי לא להתייחס לכל הישראלים באותו האופן. אנחנו לא עושים צדק כשאנחנו שמים את כולם בסל אחד. אנחנו תומכים ב-BDS ומתנגדים לנורמליזציה, אבל זה לא נורמליזציה אם אנחנו מחזקים אנשים שמתנגדים למשטר הצבאי".

בסוף המפגש הוסכם על הקמת ועדה משותפת שתפעל להמשך גיוס תמיכה בינלאומית, ולתכנון הכנס הגדול למען חופש אקדמי באוניברסיטה בסוף השנה.

תגובה

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "עד לפני מספר חודשים יצאו מדי יום משטח האוניברסיטה הפרות סדר בהשתתפות מאות פלסטינים לעבר מעבר טול כרם. במהלך הפרות סדר אלו, כוחות צה"ל השתמשו באמצעים לפיזור הפגנות, אך לא בשטח האוניברסיטה. שטח המטווח המוזכר הינו שטח צבאי העומד בכלל נהלי הבטיחות, והירי בו אינו מכוון כלפי האוניברסיטה. בחודשים הקרובים יפסק השימוש בו בעקבות בניית מטווח חדש. באשר לטענות על מניעת בניית חומה בשטח האוניברסיטה, לצה"ל אין התנגדות לבניית חומה זו בשטח A".

בניגוד לטענת הצבא, שורה ארוכה של סרטונים שצולמו באוניברסיטה בין אוקטובר לדצמבר, והוצגו במסגרת המפגש, מראים ג'יפים וחיילים מסתובבים בתוך שטח הקמפוס, בין החממות וליד בנייני ההנהלה והספרייה, ויורים גז מדמיע וכדורי גומי. הסרטון האחרון שמחזיקה האוניברסיטה הוא ממרץ, ובו נראית פלישת הצבא למשרדי אגודת הסטודנטים.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> בדיקה: אין למדינה מושג כמה צווי איסור פרסום היא מוציאה

סטודנטיות פלסטיניות באוניברסיטת כדורי (חגי מטר)

סטודנטיות פלסטיניות באוניברסיטת כדורי (חגי מטר)

וניברסיטת כדורי, טול כרם (חגי מטר)

וניברסיטת כדורי, טול כרם (חגי מטר)

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מדיניות הבידול אינו מהלך ביטחוני, אלא מעשה עם מטרה מדינית-דמוגרפית. משפחה פלסטינית במעבר ארז (צילום: פלאש 90)

מדיניות הבידול אינו מהלך ביטחוני, אלא מעשה עם מטרה מדינית-דמוגרפית. משפחה פלסטינית במעבר ארז (צילום: פלאש 90)

רוצים להבין איך ייראה הסיפוח? תסתכלו על מה שקורה בעזה

אף שגם בהסכמים שישראל חתומה עליהם, רצועת עזה והגדה המערבית הן יחידה אחת, ישראל עשתה כל שביכולתה כדי להפריד ביניהן ולאמלל את תושבי עזה. סיפוח הגדה יוכל לאפשר לישראל לעשות את זה גם שם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf