לא. אסור להסתפק בדרישה מגלעד ארדן להתפטר

הגיע הזמן לשנות כיוון. אם לשמאל הרדיקלי הישראלי ולהנהגה הפלסטינית הייתה אסטרטגית התנגדות חכמה יותר נגד הכיבוש, הם היו עושים מטעמים ממופע ההסתה, הוצאת הדיבה וההכפשה ששר המשטרה גלעד ארדן ניהל ומנהל נגד הפלסטינים אזרחי ישראל, השהיד יעקוב אבו-אלקיעאן ותושבי אם אלחיראן.

המתקפה אותה מוביל נתניהו וכלבי השמירה שלו נגד הפלסטינים אזרחי המדינה היא הזדמנות פז לפלסטינים להוריד את הכפפות, ולעשות את מה שצריך היה לעשות כבר באוקטובר 2000: לפנות לאו"ם באופן רשמי, עם תמיכה של מה שנשאר מהשמאל האמיתי בישראל – במידה ואלו אכן חרדים לשכניהם הערבים, ולבקש הגנה בינלאומית לערבים.

כל הסימנים מראים כי המתקפות של הממסד כנגד הציבור הערבי, בשמה של הציונות (עליונות הגזע היהודי), לא הולכות להיפסק עם הרס הבתים בקלנסווה ותחילת הטיהור האתני באום אלחיראן: הצהרותיו של נתניהו מלפני כמה שבועות על תחילתו של גל הריסות מבשרות על עוד מתקפה ממושכת, אחת מני רבות, של הממסד הציוני נגד האזרחים הפלסטינים מאז הכיבוש ב-1948.

> דרושה הגנה בינלאומית לפלסטינים אזרחי המדינה

להמשיך ולהתנגד בצורה יצירתית. הפגנת מחאה נגד הריסות בתים, ערערה (קרן מנור / אקטיבסטילס)

לחשוב מחוץ לקופסה

לפיכך, הדרישות מארדן להתפטר, אותן משמיע השמאל הרדיקלי וחלק מההנהגה הפלסטינית, מלמדות על אותה אסטרטגית התנגדות לוקאלית וישנה לגזענות ולדיכוי, שלא הביאה שום תועלת עד כה. מאבקנו לשחרור מהדיכוי ולהפיכתם של כל בני האנוש החיים בין נהר הירדן לים לאנשים חופשיים לא מכוון באופן בלעדי נגד נתניהו, ארדן, אלשיך או כל דמות ציונית-גנרית אחרת; אלא נגד אידיאולוגיה גזענית, משיחית וקולוניאליסטית הדוגלת בגירושו ונישולו של היליד (הפלסטינים באשר הם) כדי לפנות מקום לכובש ולמתנחל (ישראלים). הכל בשם עליונות הגזע היהודי.

פשוט מאוד: הדרישה להתפטרותו של השר להסתת פנים מלמדת על עוד ניסיון להתנגד למדיניות ההרס והכיבוש תוך מאמצים לתמרן במבוכיו של החוק הישראלי, הגזעני בעליל ומפלה בפני עצמו. אסור לשחק לפי החוקים הקיימים.

מטרת הפלסטינים בישראל היא לא להיות ישראלים שומרי חוק. מטרת מאבקם היא להפוך את המדינה בה הם חיים למדינה דמוקרטית, והפיכת כל הפלסטינים, היכן שלא יהיו, לאנשים חופשיים ושווי זכויות. פעילות במסגרת חוקים גזעניים שחוקקו ברוחה של הציונית שהפליצה לעולם את השטות ״הדמוקרטית-יהודית״ כדי לשמר את עליונותם של יהודי הארץ, תוך מתן נופך פרוגרסיבי לכאורה לאידיאולגית טיהור אתני הפעילה עוד מפני 1948 ועד ימינו, היא לא נכונה. היה לנו מספיק הזדמנויות עוד מ-48׳ ללמוד את זה.

> שהתקשורת מוסיפה מלח ופלפל להסתה של הממשלה נגד הערבים

לא עוד מאותו דבר. הפגנת מחאה נגד הריסות בתים, ערערה (קרן מנור / אקטיבסטילס)

אז מה כן צריך לעשות? פשוט מאוד: להתחיל לפמפם לעולם את סיפורנו, ללא הפסקה. להפוך את ערביי 48׳, מהאזרחים השקופים ביותר במדינת הכיבוש היהודית-דמוקרטית, לנראים ולחשובים.

יש לנו, הפלסטינים, את כל ההוכחות והסיבות המוצדקות בעולם לפנות לתקשורת בינלאומית, לגופי סיוע בעולם, לפרלמנט האיחוד האירופי ולאו״ם. הרס הבתים, הרצח של אבו אלקיעאן, ההסתה הבלתי פוסקת של בכירי ההנהגה הישראלית נגד הערבים אזרחי מדינתם והאפליה המעוגנת בחוק הן הוכחות ניצחות לכינונו של משטר אפרטהייד בישראל, תיאורטית ומעשית. ניסיון העבר לימד הרי שמה שמתחיל בתקשורת הישראלית ממשיך אחר כך לבינלאומית- לא רחוק היום בו ראש ממשלת ההסתה ידבר על הפלסטינים אזרחי מדינתו, כ״מחבלים תומכי דאעש״ ברובם, בתקשורת הזרה. טוב נעשה אם נקדים תרופה למכה. ראינו אותם עושים זאת עם חמאס ועם הפלסטינים בגדה.

חייבים להתנגד אחרת

כשהורסים לערבים, תוך ירי אש חיה על בעלי הבתים, כדי לפנות מקום ליהודים- מבינים שחייבים להתנגד אחרת.

כשבמחנה הציוני מאמצים אגדות אודות ״הצתות המוניות״, יחימוביץ׳ קוראת לחון חייל המבצע פשע מלחמה, שכמוהו כמו עריפת ראשים סטייל דאעש, ומגלים שרובו של העם הנבחר בעיני עצמו בעד חנינה- מבינים שחייבים להתנגד אחרת.

כשהתקשורת העברית מצטרפת לכל גל הסתה מבלי לשאול שאלות, תוך אימוץ אוטומטי של המילה ״מחבל״ לכל פלסטיני המעז להתנגד לכיבוש אדמתו או פשוט לברוח מאלו הבאו להרוס את ביתו- מבינים שחייבים להתנגד אחרת.

כשהממשלה, האופוזיציה והתקשרות מנהלים מסעות דה לגיטימציה גזעניים ובלתי פוסקים נגד הפלסטינים אזרחי ישראל- על אלו להבין: חייבים להתנגד אחרת. הפגנות ושיירות מכוניות שחוסמות את הכניסה לירושלים זה נחמד לביצה המקומית, אבל זו ממילא עכורה מדי.

הגיע הזמן להעביר את המאבק מהזירה המקומית, אל הזירה הבינלאומית.

> ניתוח ויזואלי מערער את גרסת המשטרה אל אירועי אום אל חיראן