זהו מכתב פתוח אליך, השוטר הערבי
אני לא מתכוון לעשות ממך "בוגד", לבקש ממך לסרב להשתתף במבצע מעצרי הענישה נגדנו הפלסטינים או להאשים אותך במה שהמשטרה מעוללת לנו. אני רק רוצה שתעצור רגע ותחשוב איך משתמשים בך
مرحبا خيّا,
יש לי כמה מילים להגיד לך עכשיו, אחרי שהתחיל מבצע מעצרי הענישה ששר המשטרה ומפקדיך תיכננו, שצפוי להגיע הלילה לשיאו. אל תדאג, אני לא מתכוון לעשות ממך "בוגד". אין לי גם שום כוונה להאשים אותך במה שהמשטרה מעוללת לנו, הערבים, בתקופה האחרונה. אני כותב מכתב זה בעברית, כדי שגם מפקדיך יבינו. כדי שגם הם יבינו שאנחנו רואים אותם, ורואים כיצד הם משתמשים בכם, השוטרים הערבים, כדי להפוך את חיינו לגיהינום.
שוטרים מפזרים פלסטינים בשער שכם בעיר העתיקה בירושלים, ב-15 באפריל 2021 (צילום: אורן זיו)
אני גם לא מתכוון לבקש ממך לסרב פקודה או להתפטר לאלתר. אני מודע לסיטואציה הקשה שבה אתה נמצא, וממש לא מקנא בך. אנחנו, הפלסטינים אזרחי המדינה, "מבגידים" אותך ואילו מפקדיך היהודים עלולים להפעיל עליך לחץ אם תתפטר. כל מה שאני מבקש ממך זה לגשת למכתב הזה בראש פתוח. תקרא את מה שיש לי להגיד, ותן לזה לשבת לך בראש. אני מקווה שזה לא מאיים ולא מלחיץ. כל מה שאני רוצה הוא לדבר מדם לבי.
אני מביט בך לפעמים, בהפגנות. למען האמת, למרות הכעס הטבעי שיש בי כלפיך, לבי נכמר כשאני רואה את חבריי מקניטים ומקללים אותך. אני מבין אותם ואת כעסם. ובכל זאת, אף פעם לא נעים לראות ערבים מקללים ערבי אחר, ולא אכפת לי אם קוראים לו ענאן מנצרת, אליאס ממע'אר או אחמד מאיזה כפר ללא חיבור חשמל במדבר הדרומי. אני מבין שיכול להיות שגם גדלת למציאות בה זה נורמלי לשרת במשטרה. לא לכולנו היתה אותה סביבה בילדות.
אתה יודע מה עוד אני רואה, שגם גורם לי להרגיש אמפתיה כלפיך? את איך שעמיתיך השוטרים היהודים מביטים בך. אפשר לראות את השנאה והגזענות שלהם כלפינו, המפגינים הערבים. זה לא חדש, וכבר לא ממש מזיז לרובנו, במיוחד לדור הצעיר שיצא להפגין בשבועיים האחרונים. אבל איך שהם מביטים בך, זה שונה. הם יודעים שברגע שתקבלו את ההוראה מהמפקד להתחיל להרביץ ולעצור אנשים, אתה תהיה בין הראשונים. הם יודעים שתמיד יהיה לך מה להוכיח, והם נהנים מזה. לא פשוט להיות ערבי בין יהודים, אני יודע.
ובכל זאת, יש דבר אחד עקרוני וחשוב מאין כמותו שמבדיל ביני לבינך. אתה לא גדלת אתם. אני דווקא כן. המפגש הראשון בינך לבינם קרה כשהיית בן טיפש-עשרה, לבטח. אולי בצבא ואולי באיזו מכללה או עבודה. אצלי, זה היה מינקות. מגיל מאוד צעיר הבנתי כיצד הם מוסללים לחברה מיליטריסטית וגזענית. ראיתי כיצד שוטפים להם את המוח עם אידיאולוגיה גזענית שלפיה הם עושים לנו, הערבים, טובה בזה שהם מאפשרים לנו לחיות כאן.
אתה מבין, אחי? הסבא של הסבא שלך ושלי קבורים פה, והם מגדלים דורות שלמים מתוך מחשבה שאנחנו אורחים זמניים בפיסת האדמה הזו. אתה רואה איך הורסים לנו את הבתים שבנינו, שהם בעצמם מסרבים לאשר. ושיפסיקו לבלבל לנו במוח על "בנייה לא חוקית", כאשר הם בעצמם מפרים את החוק על ימין ועל שמאל. זה שדבר מסוים נחשב ל"חוקי", לא הופך אותו למוסרי. לפי החוק הישראלי, מותר לגרש עשרות משפחות ערביות משייח' ג'ראח. שנינו יודעים טוב מאוד שזה לא מוסרי, ושבכל מדינה פחות גזענית הפרקטיקות האלה היו יוצאות מחוץ לחוק.
אני לא צריך לספר לך מה המשטרה עשתה לנו. הרי אתה היית שם. השקרים הגסים והדי מטופשים שהדוברים שלהם מספרים בתקשורת לא מחזיקים מים מול ים הראיות שיש לנו נגדם. רוצה לשמוע סיפור שממחיש כמה חצופים הם? ביום שישי בבוקר לפני שבוע וקצת, לאחר לילה שבו פורעים יהודים נכנסו לבתים ערביים בחיפה וניסו לשרוף בתים של ערבים בלוד – כמובן בסיוע של חבריך לכוח, שלכל הפחות איפשרו להם להפר עוצר וגוננו עליהם – התראיינתי לרדיו העולמי של ה-BBC.
View this post on Instagram
התפרעות בחיפה, ב-12 במאי 2021
סיפרתי על כל מה שאירע באותו לילה. המגישים סיפרו לי שהם מעלים אחרי את מיקי רוזנפלד, הדובר של המשטרה לתקשורת זרה, כדי להגיב על טענותי. ואתה יודע מה רוזנפלד אמר? הוא קרא לי שקרן. הוא לא הסתפק בלתקוף אותי אישית בזמן שכבר לא יכולתי להגיב (מעשה די פחדני), אלא טען שכל אירועי האלימות הגיעו מהצד הערבי.
איזו טענה מגוחכת. הרי אני בכלל מעולם לא טענתי שכל אירועי האלימות באו מהצד היהודי, כי ברור הרי שהיתה אלימות משני הצדדים. זה בהרבה מקרים ככה, בוא לא נעבוד אחד על השני. גם אנחנו, הפלסטינים, תקפנו יהודים. אבל לאחרונה עברנו למגננה על שכונותינו וחיינו. אחד המפיקים שלח לי הודעת תמיכה בסופה של התוכנית עם המלים הבאות (מתורגם מאנגלית): "אל תדאג, ברור מי השקרן פה".
אבל למעשי האלימות שלנו יש הקשר. ואת ההקשר הזה אתה מכיר היטב. אני לא צריך לספר לך על איך שהשכונה שלך נראית, על מה שהמתנחלים בלוד מנסים לעשות לערביי העיר וכמה נשק יש אצלנו ברחובות. נשק שעד לפני שבועיים הרג רק את החברים והמשפחות שלי ושלך, כשאת מפקדיך זה ממש לא עניין. אתה כבר יודע את כל זה.
ואתה יודע גם שהמשטרה יודעת היכן נמצא הנשק. הלילה, עם הודעתם על גל מעצרי הענישה הפוליטית שהתחילו, הם הודיעו שיש להם בנק מטרות הכולל אנשים מארגוני פשע. מדובר בהודאה חסרת בושה באשמה. המשטרה מודה כי היא יודעת מי הם גורמי הפשע בחברתנו, ובוחרת לפעול רק ברגע שהובן כי גורמי הפשע האלה הם מה שמסכן אותם, בזמן שהם מסייעים למתנחלים לתקוף שכונות של ערבים בלוד, למשל.
אני יודע שזה מפריע לך. מאוד. אנחנו שומעים ורואים את כל אותם צעירים הבוחרים לפשוט את המדים ולהתיצב בצד הנכון של ההיסטוריה. אני מתאר לעצמי כמה קשה להם, וכמה זה מפחיד. אני יודע ומבין ללבך, ואין בי שום ציפייה שתעשה מעשה לאחר קריאת מכתב זה. אבל אם תיקח משהו מכל מה שאני משתף כאן, אבקש שתיקח את הדברים הבאים:
אל תהיה הערבי שלהם. בוא ותהיה ערבי, אתנו.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
