נוהרים לקריפטו

למד מטראמפ שציבור משתמשי הקריפטו יכול להיות נכס אלקטורלי. ראש הממשלה בנימין נתניהו בשוק מחנה יהודה בירושלים, 22 באוקטובר 2026 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

כשבנימין נתניהו אמר ביום שישי האחרון, בראיון לרועי כ"ץ בערוץ הכלכלה, כי ישראל צריכה להיערך לאפשרות שיוטלו עליה סנקציות בנקאיות בינלאומיות והציג את המטבעות הדיגיטליים כאחד האמצעים להתמודד איתן, הוא הצליח להפתיע לא מעט ישראלים. "צריך להתארגן בכלכלה עוקפת", הסביר ראש הממשלה. כשנשאל אם הוא מתכוון לקריפטו, השיב: "נכון מאוד", והוסיף כי כבר ביקש להכין תוכנית לשימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין כחלופה למערכת הבנקאית הבינלאומית.

>> החזון הטכנו-אוטופי לעזה צריך להדאיג את כולנו

הדברים, שנאמרו ארבעה ימים לפני הבחירות לכנסת, התקבלו בתדהמה בקרב פרשני כלכלה ומומחים. סבר פלוצקר כינה ב-ynet את הצעתו של נתניהו "דברי הבל", ואת הרעיון לעבור לכלכלת קריפטו "רעיונות סרק מופרעים". יובל שדה תהה ב-N12 אם נתניהו בכלל יודע על מה הוא מדבר, והגדיר את ההצעה "מופרכת". אייל ולדמן, מייסד מלאנוקס, אמר לכלכליסט כי "הנושא של הכלכלה המבודדת ושל השימוש בקריפטו הוא הזוי", וגם "הסולידית", בלוגרית ההשקעות הפופולרית, כתבה: "זה הזוי ברמת שומט לסתות".

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

אלא שההצעה הזו, שנשמעת מטורפת לפרשנים הוותיקים ולכלכלנים, לא הגיעה משום מקום. כבר שנים מתקיימים קשרים בין אישים בסביבת נתניהו ובני משפחתו ובין יזמים ואנשי עסקים בתעשיית המטבעות הדיגיטליים. בהקשר זה בולט הקשר של יאיר נתניהו עם מיליארדר הקריפטו האקסצנטרי ברוק פירס. פירס, מהדמויות המוכרות בתחום, היה ממייסדי כמה מהמיזמים הגדולים בתעשייה, ובראשם חברת Tether – מנפיקת המטבע הדיגיטלי USDT, המטבע היציב הגדול בעולם, שערכו צמוד לדולר וששווי השוק שלו מסתכם במאות מיליארדי דולרים.

בפברואר 2022 הגיע פירס לישראל להיפגש עם ראש הממשלה דאז נפתלי בנט. בהזדמנות זו נפגש המיליארדר גם עם נתניהו האב, שכיהן אז כראש האופוזיציה. בראיון שהעניק באותו חודש לג'רוזלם פוסט, סיפר כי הוא נוהג להיפגש עם מנהיגים ונציגי ממשלות כדי לחלוק עימם מידע על התפתחויות טכנולוגיות בתחום המטבעות הדיגיטליים והבלוקצ'יין. שנה לאחר מכן נחשף כי יאיר נתניהו נפגש עם פירס בפורטו ריקו. בראיון לנריה קראוס ביולי 2023 התחמק פירס מלהסביר איך נוצר הקשר בין השניים, אך סיפר שנתניהו הבן שאל אותו כיצד ללמוד על מטבעות קריפטו.

נפגש גם עם נתניהו האב וגם עם נתניהו הבן. מיליארד הקריפטו ברוק פירס (צילום: ויקימדיה)

במקביל היה פירס מקושר למיזם קריפטו ישראלי בעל קשרים משפחתיים ואחרים לראש הממשלה: בנקור (Bancor). עם מייסדיו נמנו אייל הרצוג, המלווה את נתניהו כבר שנים, וכן שניים מאחייניה של שרה נתניהו – גיא וגליה בן ארצי, ילדיו של אחיה אמציה בן ארצי. פירס שימש יועץ למיזם, ואף השקיע בו באמצעות קרן ההשקעות שלו, Blockchain Capital.

153 מיליון דולר בשלוש שעות

ביוני 2017 גייסה בנקור כ-153 מיליון דולר בתוך פחות משלוש שעות באמצעות הנפקת מטבע דיגיטלי. זו היתה אחת ההנפקות הגדולות ביותר בתולדות תעשיית הקריפטו עד אז, בעיצומה של בועה שבה גייסו יזמים מיליארדי דולרים ממשקיעים ברחבי העולם באמצעות יצירת מטבעות חדשים ומכירתם לציבור הרחב.

השיטה נקראה ICO, או הנפקת מטבע ראשונית. בעוד חברות מסורתיות מנפיקות מניות כדי לגייס כסף מהציבור רק לאחר עמידה בתנאים רגולטוריים נוקשים ומסע בירוקרטי ארוך ומייגע, ICO אפשרה ליזמים לגייס סכומי כסף גדולים בשלב ראשוני של הפרויקט, באמצעות הנפקת מטבע דיגיטלי חדש על גבי תשתיות בלוקצ'יין והצעתו לציבור תמורת ביטקוין או אתר (ETH), המטבע של רשת אתריום. אלה מטבעות נפוצים ומבוססים שניתן למכור תמורת דולרים בבורסות הקריפטו הגדולות. המטבע החדש – המכונה בז'רגון המקצועי "טוקן" או "אסימון" – אמור היה לשמש אמצעי תשלום עבור השירות שהחברה מפתחת, אבל בפועל רובם המוחלט של הרוכשים קנו אותו בתקווה למכור אותו בהמשך במחיר גבוה יותר.

בנקור פיתחה פלטפורמה למסחר והמרה בין מטבעות דיגיטליים באמצעות ניהול מאגרי מטבעות המוחזקים על הבלוקצ'יין ותוכנה הקובעת את שערי ההמרה באופן אוטומטי, ללא צורך בבורסה מסורתית המשמשת כמתווכת ומחזיקה אצלה את הנכסים. בנקור היתה מחלוצות התחום, אך כיום המטבע שהנפיקה החברה נסחר במחיר הנמוך ביותר מ-97% ממחיר השיא שלו – בדומה למטבעות של פרויקטים רבים אחרים מהתקופה.

דווח שיחד עם ישראל איינהורן הציע לנציגים קטריים לייצר מטבע דיגיטלי עבור קטר. יונתן אוריך, 25 ביוני 2026 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)

הרצוג, ממייסדי בנקור, הוא אחד מאנשי הטכנולוגיה שמלווים את נתניהו כבר שנים. בבחירות מרץ 2020 הוא וגיא בן ארצי, יחד עם יזם הקריפטו בני חקק, סייעו לקמפיין הליכוד בניהול המידע על המצביעים ובהפעלת מערך השטח. לאחר הבחירות הודה להם נתניהו בנאום הניצחון שנשא בפני פעילי המפלגה. "אתם לא כל כך מכירים את האנשים האלה, אבל הם באו בהתנדבות ועשו עבודה מדהימה", אמר, והוסיף: "פתאום לליכוד היו נתונים. ראיתם איזה הבדל זה עושה?".

הרצוג המשיך לעבוד עבור הליכוד גם במערכות הבחירות הבאות, כולל זו הנוכחית. בתחילת אוקטובר 2026 דיווחה מורן אזולאי ב–ynet כי הרצוג אחראי על הצד הטכנולוגי בקמפיין הבחירות הנוכחי של נתניהו, לצד יונתן אוריך, טופז לוק ואנשי האסטרטגיה והתקשורת הקרובים לראש הממשלה. בנוגע לאוריך, אגב, לפני כשבועיים חשף "הארץ" כי שני המקורבים לנתניהו העומדים בלב חקירת קטרגייט – אוריך וישראל איינהורן – הציעו לנציגים קטריים ליצור מטבע דיגיטלי עבור קטר. דוגמה נוספת להיכרות של אנשים בסביבתו הקרובה של נתניהו עם התחום.

למד לאהוב את הקריפטו ולהרוויח ממנו

בספטמבר השנה, לקראת הבחירות לכנסת, השיק "פורום חברות הקריפטו, הבלוקצ'יין וה-Web3 הישראלי", העוסק בקידום מדיניות תומכת בתעשייה, קמפיין בשם "ישראל בוחרת קריפטו". המארגנים ציינו כי שאבו השראה מתנועה דומה שפעלה בארה"ב לקראת בחירות 2024 והצליחה לשנות את עמדתו של טראמפ בסוגיה.

ב-2019 אמר טראמפ כי אינו אוהד של ביטקוין ושל מטבעות דיגיטליים, כי הם אינם כסף אמיתי וערכם "מבוסס על אוויר". חמש שנים לאחר מכן כבר הבטיח להפוך את ארה"ב לבירת הקריפטו העולמית. ביולי 2024 הגיע לוועידת הביטקוין בנאשוויל, הבטיח להקל את הפיקוח על התעשייה והתייחס במפורש לפוטנציאל האלקטורלי שלה. "אמרו לי שיש 175 מיליון בני אדם שמעורבים בקריפטו", סיפר לקהל. "אז אמרו, בואו נהיה נחמדים אליהם לפחות עד אחרי הבחירות", התבדח.

במקביל להתקרבות הפוליטית, החלה משפחת טראמפ לפעול בעצמה בתעשייה. האחים אריק ודונלד טראמפ ג'וניור נמנים עם מייסדי חברת קריפטו בשם World Liberty Financial, ודונלד ומלניה טראמפ השיקו "מימקוינס" – מטבעות דיגיטליים הנושאים את שמותיהם, ושערכם נשען בעיקר על פרסומם של בני הזוג ועל הביקוש בקרב משקיעים. תחקיר של רויטרס מיוני 2026 העריך כי משפחת טראמפ הרוויחה מעסקי הקריפטו שלה לפחות 2.3 מיליארד דולר מאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, בשעה שיותר ממיליון משקיעים במיזמים שנבדקו ספגו הפסדים מצטברים בסכום דומה.

משפחתו מרוויחה מיליארדים מקריפטו. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ (צילום: לירי אגמי / פלאש90)

טראמפ אינו המנהיג הפופוליסטי היחיד שנקשר לעסקי הקריפטו. בפברואר 2025 קידם נשיא ארגנטינה חוויאר מיליי בחשבונו ברשת X מטבע דיגיטלי חדש בשם LIBRA. בעקבות הפרסום זינק שווי השוק של המטבע למיליארדי דולרים, אך בתוך שעות הוא התרסק בכ-95%. אחד המעורבים בהשקת המטבע היה היידן דייוויס, יזם אמריקאי שהיה מעורב גם בהשקת המטבע של מלניה טראמפ. מיליי הכחיש שידע על אופן פעילות המיזם, וב-23 באוקטובר 2026 נסגרה החקירה הפלילית שהתנהלה נגדו ונגד המעורבים האחרים.

לא יכול לעקוף סנקציות

עם צאת השבת פרסם בנק ישראל תגובה חריגה לדברי ראש הממשלה מיום שישי. "מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות", קבע הבנק המרכזי. "הדבר הנכון לכלכלת ישראל הוא לשמר את מערכת היחסים הכלכליים עם שותפי הסחר העיקריים שלנו ולהתמקד במניעת הסנקציות והשפעתן השלילית על המשק".

הבעיה בהצעתו של נתניהו מתחילה בהבדל בין העברת כסף ובין קיום פעילות כלכלית. טכנולוגיית הבלוקצ'יין מאפשרת להעביר מטבע דיגיטלי מארנק אחד לאחר, בלי להזדקק לבנק שיאשר את ההעברה. אבל נניח שיצרן ישראלי מבקש לרכוש ציוד מחברה בגרמניה, לאחר שהוטלו הגבלות על פעילותם של בנקים ישראליים. הוא יכול להציע לשלם בביטקוין במקום ביורו, אך לשם כך החברה הגרמנית צריכה להסכים לקבל ביטקוין ולהיות מסוגלת להשתמש בו כדי לשלם לספקיה, לעובדיה ולרשויות המס. אם תבקש להמיר אותו ליורו, היא תזדקק בדרך כלל לבורסה ולמערכת הבנקאית, ואלה עלולות לסרב לשרת את העסקה בשל הסנקציות. ואם הסנקציות עצמן אוסרות על החברה הגרמנית לסחור עם הלקוח הישראלי, תשלום במטבע דיגיטלי ממילא אינו הופך את העסקה לחוקית.

גם האנונימיות שמיוחסת למטבעות הדיגיטליים מוגבלת. הבלוקצ'יין הוא למעשה יומן עסקאות שקוף ומבוזר. כל "בלוק" בשרשרת הוא יחידת מידע הכוללת רשימה של העברות בין כתובות ארנקים, מעין דף ביומן. כל העברה נרשמת במאגר מידע פתוח, שכל אדם יכול לעיין בו. שמותיהם של בעלי הארנקים אומנם אינם מופיעים בו, אבל חברות המתמחות בניתוח עסקאות מסוגלות לקשר בין כתובות דיגיטליות לאנשים, חברות וארגונים. רשויות האכיפה נעזרות במידע הזה כדי לעקוב אחר כספים ולזהות ארנקים הקשורים לגורמים שהוטלו עליהם סנקציות. כבר ב-2021 פרסם משרד האוצר האמריקאי הנחיות מיוחדות לתעשיית הקריפטו, שהבהירו כי חובת הציות לסנקציות חלה גם על עסקאות במטבעות דיגיטליים.

לכאורה אפשר לפתור חלק מהקשיים באמצעות מטבעות דיגיטליים הצמודים לדולר, שערכם אינו משתנה בחדות כמו זה של הביטקוין. הגדול שבהם הוא USDT של חברת Tether, שאחד ממייסדיה הוא ברוק פירס, אותו יזם שנפגש עם בנימין ויאיר נתניהו. אלא שגם כאן יש גוף שאפשר להפעיל עליו לחץ: החברה המנפיקה את המטבע.

אפילו לו הקריפטו לא ממש עובד. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בישראל, ב-23 בינואר 2020 (צילום: תומר נויברג / פלאש90)

בשונה מביטקוין, שאין חברה שיכולה להקפיא אותו בתוך ארנק פרטי, Tether מסוגלת לחסום את האפשרות להעביר את המטבעות שהנפיקה מכתובות מסוימות. בפברואר השנה דיווחה החברה לרויטרס כי הקפיאה עד אז מטבעות בשווי מצטבר של כ-4.2 מיליארד דולר בשל חשדות לפעילות בלתי חוקית. בין המקרים שנחשפו היתה גם הקפאת כספים של בורסת הקריפטו הרוסית Garantex, שעליה הטילה ארה"ב סנקציות.

ובכל זאת, המטבעות הדיגיטליים כבר משמשים בפועל לעקיפת הגבלות כלכליות. רוסיה, שאיבדה חלק ניכר מגישתה למערכת הפיננסית המערבית בעקבות הפלישה לאוקראינה, החלה לאפשר תשלומים בינלאומיים בקריפטו. אחת המערכות שהוקמו לשם כך היא רשת 7A, שפיתחה מטבע דיגיטלי הצמוד לרובל בשם A7A5. הרשת משמשת להעברת כספים עבור גורמים רוסיים הנתונים לסנקציות, ולפי משרד האוצר האמריקאי סייעה גם לגורמים איראניים לעקוף הגבלות על פעילותם.

אלא שהמערכת הזאת רחוקה מלהיות תחליף למערכת הבנקאית העולמית. ב-5 באוקטובר השנה פרסם משרד האוצר האמריקאי תיאור מפורט של פעילות 7A. לפי המסמך, הרשת הקימה או רכשה מאות חברות מתווכות ברחבי העולם והחזיקה חשבונות בכ-435 מוסדות פיננסיים ב-83 מדינות לפחות. המטבע הדיגיטלי משמש בין היתר לרישום ולהעברת כספים בתוך הרשת, אבל בצד השני של העסקאות ממשיכות החברות המתווכות לשלם לספקים בדולרים, ביואן סיני, בדירהם של איחוד האמירויות וביורו.

במילים אחרות, אפילו המערכת שהקימו הרוסים כדי לעקוף את הבנקים המערביים עדיין זקוקה לחשבונות בנק ולמתווכים שמסוגלים להעביר כסף במטבעות רגילים. נוסף על כך, גם המערכת הזאת הפכה יעד לסנקציות: באוקטובר 2025 אסר האיחוד האירופי על עסקאות במטבע A7A5. גם איראן משתמשת במטבעות דיגיטליים בניסיון לעקוף את הסנקציות, אך הדבר כרוך בהקמת רשתות פיננסיות חלופיות, בהסתמכות על מדינות המוכנות להמשיך לסחור עימה ובשימוש במתווכים שאינם חוששים להסתכן.

עבור ישראל, התלויה בסחר עם מדינות המערב, אין רשת חלופית כזאת. בשנת 2025 האיחוד האירופי לבדו היה אחראי ל-31.7% מסחר הסחורות של ישראל. לאור ההיכרות של סביבת נתניהו עם תחום הבלוקצ'יין, קשה להאמין שראש הממשלה אינו מודע למגבלות של הטכנולוגיה הזו ולחוסר התוחלת בפנייה אליה בניסיון לפתור משבר שהוא במהותו פוליטי ודיפלומטי. לכן ייתכן שלהצהרתו מיום שישי היתה תכלית אחרת: לא "גיבוש תוכנית להתמודדות עם סנקציות", אלא גיבוש תוכנית להשגת בוחרים.

הקשד בין הצבעה להסדרת הקריפטו

יש לובי למען קריפטו בישראל. שלט שמבטיח חנות חליפין של ביטקוין בתל אביב, 12 בדצמבר 2024 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

בתחילת השנה ערכה חברת גיאוקרטוגרפיה, בהזמנת פורום חברות הקריפטו הישראלי, סקר בקרב 1,015 גולשי אינטרנט בוגרים. לפי הסקר, 21% מהנשאלים מחזיקים במטבעות דיגיטליים. מארגני הסקר העריכו כי מדובר בכ-1.2 עד 1.5 מיליון ישראלים. 42% מהנשאלים השיבו כי נכונותם להצביע למפלגה מסוימת תגדל אם תקדם את הסדרת תחום הקריפטו.

ייתכן שנתניהו, כמו טראמפ לפניו, זיהה בציבור משקיעי הקריפטו קהל שכדאי לפנות אליו רגע לפני הבחירות שאחריהן הוא עלול למצוא את עצמו מחוץ לבלפור. מבחינה ציבורית יעיל יותר לפרסם הצהרה הקושרת בין הטכנולוגיה ובין סנקציות מאשר להשקיע זמן ומאמצים בגיבוש תוכנית רצינית להסדרת התחום, להגנה על משקיעים ולעידוד התעשייה הטכנולוגית הזו.

ההתנגדות הגורפת להצעה שהעלה נתניהו עסקה בעיקר בצד הטכני שלה. אולם הדיון הציבורי החמיץ את הסיבה לכך שנתניהו חושש בכלל מסנקציות: ההתנגדות העולמית לפשעים שישראל מואשמת בהם. במקום לעסוק במעשים שבגללם עולה חשש לסנקציות – הטיהור האתני בגדה המערבית והג'נוסייד בעזה – התקשורת והרשתות החברתיות מוצפות בדיונים בשאלה האם בלוקצ'יין היא טכנולוגיה שתאפשר לישראל להמשיך לסחור עם העולם גם אם יסרב לשתף עימה פעולה. אבל שום טכנולוגיה להעברת כסף אינה יכולה למחוק את המעשים שבגללם גוברות בעולם הקריאות להטלת סנקציות.