צפו: שוב חיילים חוגגים פגיעה בצעיר פלסטיני שלא מסכן אותם
הוראות הפתיחה באש מאפשרות ירי במצב סכנה. אולם המציאות נראית אחרת. "צריך לעשות פגיעה אחת טובה וזהו. הם ילמדו לא לזרוק יותר אבנים", אומר אחד החיילים היורים וצוהלים בסרטון שמפרסם "בצלם"
זה קרה ימים ספורים לאחר שהתפרסם סרטון הצלפים הצוהלים בעקבות פגיעה מדויקת מגבול עזה. ממש בזמן שחלקנו הזדעזענו. בצהרי יום שישי, 13 באפריל, הגיעה קבוצה של צעירים פלסטינים מהכפר מדאמא (דרומית לשכם) לאחת משתי החסימות שהציב הצבא בכניסה לכפרם יום קודם לכן. הם ביקשו לפרק את חסימת העפר, למחות נגד הענישה הקולקטיבית. במקום התפתחו עימותים עם חיילים שהגיעו למקום. חלק מהצעירים יידו אבנים. החיילים ירו לעברם כדורי גומי ורימוני הלם.
בסרטון, שמפרסם היום ארגון "בצלם", נראים שלושה חיילים חמושים כשהם מודעים היטב למצלמה שמתעדת את מעשיהם ואף מתייחסים אליה. למרות זאת, הם מנהלים ביניהם דיון מהי הדרך הטובה ביותר לירות לעבר הצעירים שנמצאים במרחק של כ-50 עד 80 מטר מהם. בשום שלב הצעירים לא מתקרבים לחיילים, וגם אף אבן לא מצליחה להגיע אליהם.
צפו בחיילים יורים וצוהלים:
בקור רוח החיילים מחכים לרגע שהצעירים יתקרבו אליהם. "איך שהוא צץ אחי, באמא שלי אני נותן", מתכונן אחד מהם בכריעה עם נשק שמורכב עליו מתקן לירי כדורי מתכת מצופים בגומי. והשני מסביר לו שצריך סבלנות, "צריך לעשות פגיעה אחת טובה וזהו. הם ילמדו לא לזרוק יותר אבנים". אמירה שמבהירה את מה שברור לכל בר דעת – שלמרות כל הוראות הפתיחה באש שבעולם, חיילים לא יורים רק במצבים של סכנת חיים אלא גם כי בא להם להעניש, ללמד לקח, להרתיע, וכמובן – לנקום.
שניות לאחר מכן, הצעיר הפלסטיני שסימנו מראש "זה עם החולצה הלבנה", מתקרב קצת יותר והחייל הכורע יורה עליו ומיד מזנק על רגליו בשמחה מניף ידיו בהתלהבות. "פגעת בו" אומר לו חברו, "אחו שרמוטה", הוא עונה, מבסוט מהפגיעה.
בהמשך הסרטון זזים השלושה מעט הצידה. "כדור אחד ונגמר כל הסיפור", אומר אחד מהם וחברו מזכיר לו שיש מצלמה שמתעדת הכל. "אנחנו לא צריכים חי. זה טוב לסרטון", הוא מהנהן בראשו לעבר הצלם. ואז יורים עוד כדור אחד, מוודאים שהוא אכן פגע באחד המפגינים ושאמבולנס הגיע למקום, וממשיכים בדרכם, מצטרפים לחבריהם שעסוקים בירי גז על המפגינים.
על פי "בצלם" שבעה תושבים נפצעו במהלך המחאה באותו היום. שניים מהם הועברו לטיפול רפואי בבית חולים בשכם וחמישה נוספים טופלו במקום. החסימה שהוצבה בכפר, בשתי הכניסות שלו, הוסרה שלושה ימים לאחר מכן. ענישה קולקטיבית שבכפר לא ממש מצליחים להבין את סיבתה. זו השגרה, אבל בכפר מדאמא שמוקף מכל עבר בהתנחלויות, מהקיצוניות שבאזור, ונתונים לאלימות של כנופיות "תג מחיר", מסרבים להתרגל לכך.
ב"בצלם" אומרים על התנהלות החיילים בסרטון כי "צהלות שמחה על פגיעה באדם המבקש לפתוח את הכביש למקום מגוריו ושיחות בשוויון נפש על דרכים נוספות לפגוע בו ובחבריו הן אך פס קול צורם ל-51 שנות כיבוש".
ואכן, בדיוק כמו על גבול עזה, כך גם בגדה, אם החיילים יראו בפלסטינים בני אדם כיצד יוכלו לבצע את העבודה המלוכלכת של המדינה? עכשיו הם צעירים וצוהלים. אבל יום אחד רבים מהם יבינו שזה לא היה משחק מחשב, שאלו היו אנשים בדיוק כמותם, ושלסיוטים שרודפים אותם בלילות יש סיבה. אולי הם גם ישברו שתיקה. בינתיים כולנו נמשיך להזדעזע והפלסטינים ימשיכו לשלם את המחיר היומיומי.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית










