המקרה הנדיר של אלאור אזריה

רק חלק מזערי מתיקי החקירה של מקרים בהם חיילים הרגו פלסטינים מסתיים בכתב אישום. גם כשמדובר בקצינים בכירים. רגע לפני ההכרעה במשפטו של אלאור אזריה צריך להיזכר ברוח המפקדים, הדרג הפוליטי והפרקליטות הצבאית שלאורם הוא פעל

מאת:
השאירו תגובה
א א א

השבוע צפוי להגיע משפטו הצבאי של אלאור אזריה לסיומו. עיניי כולם נשואות לעבר בית המשפט. לכל צד יש את הצדק שלו וברור כי, כך או כך, ההכרעה תגרום לצד אחד לברך עלל השופטים היושבים ביפו ולצד השני להניף דגל שחור מעל מערכת הצדק הישראלית.

המשפט המתוקשר של אזריה הוא אירוע חריג, ולא בגלל שחייל ירה למוות בפלסטיני שלא סיכן אף אחד, אלא בגלל שהמעשה הזה הוביל להגשת כתב אישום, במערכת שבה שברירי אחוז מתיקי החקירה שנפתחים נגד חיילים שפגעו בפלסטינים מובילים בכלל לכדי הגשת כתבי אישום. ולא סתם כתב אישום – כתב אישום נדיר על הריגה, בלי שהוצעה לאזריה בדרך עסקת טיעון שמפחיתה את חומרת כתב האישום.

קחו למשל את שוטר מג"ב, בן דרי, שירה למוות בלפחות שני נערים פלסטינים בביתוניא במאי 2014, אבל עמד למשפט רק על מותו של אחד מהם, נדים נווארה. בתחילה טען הצבא כי הנערים נורו בכדורי גומי כשהיוו סכנה לחיילים, אבל סרטונים שתיעדו את האירוע הפריכו במהרה את גרסת מערכת הבטחון. אף עלו חשדות כבדים כי דרי תכנן את כל העסק מראש, והחליף בכוונה את הכדורים במחסנית בה השתמש. אולם כעת, כפי שדיווח כאן ג'ון בראון, עומדת פרקליטות המדינה לחתום על הסדר טיעון עם השוטר לשעבר לפיו יואשם בגרימת מוות ברשלנות במקום הריגה, ועונשו צפוי להיות עבודות שירות בלבד. לפי העסקה, כתב האישום יתוקן ויכתב בו כי כדור חי "השתרבב" למחסניתו של דרי. טעות תמימה.

במקרה דומה לקח שלוש שנים עד שהוגש כתב אישום נגד שלושה חיילי צה"ל ומפקד שירו שמונה כדורים מאחור בנער סמיר עוואד מבודרוס, והרגו אותו. החיילים ירו שוב ושוב בנער כשזה ניסה לברוח מהם בכל כוחו. לבסוף פגעה בו יריה אחת בעורפו שהובילה למותו. כתב האישום הוגש בגין "מעשה פזיזות ורשלנות" עבירה שאינה מתייחסת למעשה ההרג עצמו, והעונש עליה אינו כולל מאסר, ולעיתים גם לא עבודות שירות. בנובמבר האחרון הוצגה בבית המשפט הצעת פשרה של הפרקליטות לפיה יגזרו על המעורבים באירוע שלושה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי ללא מאסר בפועל, ופיצוי למשפחתו של הנער. ההגנה דחתה את ההצעה, ודרשה כיי  החיילים לא יורשעו כלל.

> כל עוד הצבא חוקר את עצמו, גם מח"ט שתועד יורה למוות בנער לא יועמד לדין

אל"מ ישראל שומר. האם הוא ישמור על זכות השתיקה על דוכן העדים במשפטו של אלאור אזריה? (צילום: דובר צה"ל)

רוח המפקדים. אל"מ ישראל שומר. (צילום: דובר צה"ל)

דוגמה נוספת מהעת האחרונה הוא קצין בכיר, אל"מ ישראל שומר, שמונה לאחרונה לתפקיד קצין אג"ם של פיקוד דרום. ביולי 2015 ירה למוות אל"מ שומר, ששימש אז כמח"ט בנימין, במוחמד אל-כסבה בן ה-17. הנער זרק אבנים לעבר הג'יפ הצבאי הממוגן בו נסע שומר והחל לברוח מהמקום. ושומר בתגובה החליט לעצור את הרכב והחל לרדוף אחר הנער יחד עם חייל נוסף כשהוא יורה לעברו מאחור. שני קליעים פגעו בגבו של הנער הפלסטיני ועוד אחד באחורי ראשו.. לשומר לא נשקפה באותה עת שום סכנה חיים, אבל הוא אולי החליט ללמד את הנער לקח שלא ישכח לעולם. למרות זאת – פחות משנה מאוחר יותר סגרה הפרקליטות הצבאית את תיק החקירה נגדו, והוחלט כי הוא לא יועמד לדין.

כתם דביק

על פי נתוני "יש דין", מתחילת האינתיפאדה השניה בשנת 2000 ועד נובמבר האחרון נפתחו לפחות 262 חקירות מצ"ח בעקבות אירועים בהם נהרגו פלסטינים בגדה המערבית ובעזה. מתוך חקירות אלה, 17 מקרים הובילו להגשת כתבי אישום. רק רק בשישה מקרים נגזרו על הנאשמים עונשי מאסר. בחמישה מקרים נשלחו הנאשמים לכלא למספר שבועות עד חודשים ספורים ורק במקרה אחד, בו חייל הרג אזרח בריטי, נשלח היורה למספר שנים בכלא. ועוד נציין כי מעולם לא הועמד חייל צה"ל לדין באשמת רצח של פלסטיני.

לקראת החלטת השופטים שתינתן ביום רביעי הקרוב חשוב לזכור כי אלאור אזריה ביצע בדיוק את מה שלמד מרוח של מפקדים כמו שומר שלא הועמדו לדין, מרוח מערכת החקירה והמשפט הצבאית שעוסקת בעיקר בטיוח ובהקטנת הפשעים שמבצעים חיילי צה"ל. הפעם שבר צה"ל את הכלים, אם תרצו כנקמה באזריה על כך ששבר בגסות את מעטפת מראית העין המוסרית שצה"ל מתחזק בקפדנות, אם תרצו ניסיון של המערכת להתנער מפרי אחד רקוב כדי להציל ארגז שלם של פירות מבאישים.

כי אם למישהו היתה כוונה ליצור פה לפחות מראית עין של צדק, המקרה שלו לא היה מסתיים בהעמדה לדין של אדם אחד. על דוכן הנאשמים היו צריכים לשבת לצידו, האדם שלחץ על ההדק, כל שורת המפקדים שלו, והשרים הבכירים שהתירו מזמן את דמם של פלסטינים. שקראו לנטרל. שאמרו שאם יש ספק אז אין ספק. אלאור אזריה הוא יציר כפיהם, ויציר כפיה של החברה הישראלית. וככל שנתנער ממנו – כך הוא ידבק בנו יותר.

המשפט שמנהל צה"ל מול אזריה הוא למעשה משפט נגד החברה הישראלית היהודית כולה זו ש-47 אחוזים ממנה, כך על פי סקר שפורסם לאחרונה, מסכימים עם האמירה ש"צריך להרוג במקום כל פלסטיני שעשה פיגוע נגד יהודים, גם אם הוא נתפס וברור שאינו מסכן את הסביבה", ושלדעתם של 65 אחוזים ממנה אזריה פעל בצדק כשהוציא להורג את עבד אל-פתאח אל-שריף. זהו לא משפט על עובדות, שכן אלו ברורות וידועות, אלא משפט ציבורי על ערכים.

תודה לג'ון בראון על הסיוע בהכנת הפוסט.

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

ילדים יוצקים דבש על תפוחים (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

חלוצי ההומניזם: הלמידה כדבש שהוא יצירתו הבלעדית של התלמיד

ארסמוס ומישל דה מונטן, בני המאה ה-16, הניחו את היסוד לחינוך ההומניסטי כאשר שללו את הלמידה על ידי שינון והטיפו ללמידה באמצעות קשרים חברתיים, שיחה וקריאה. בהתאם לזה, אומר מונטן, גם ההוראה צריכה להיעשות באמצעות דיאלוג

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf