הרצחתם וגם גזלטתם?
אם הדרג הצבאי היה מתייחס ברצינות לאזהרות שהוא כל כך אוהב לחלק בנוגע להתלקחות בגדה המערבית, אולי היינו רואים פחות אזהרות כאלה ויותר מעשים בשטח. כרגע זה נראה רק כמו אירוע כסת"ח בקנה מידה תנכ"י
הצבא אולי אינו יכול לעצור את כל הטרור היהודי בשטחים, אבל יש לו את כל הכלים והסמכות להפוך אותו לצל של מה שהוא היום. אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט וחיילים במחסום קלנדיה, ב-20 בפברואר 2026 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)
הציבור הישראלי מופצץ כבר תקופה ארוכה בדיווחים על אזהרות הדרג הצבאי לראש הממשלה והקבינט מהתלקחות בגדה המערבית, אבל בימים האחרונים הטפטוף הפך להרעשה ארטילרית. הרמטכ"ל הודיע שיש צורך בהקצאת "קשב מטכ"לי, משאבים וסד"כ רבים יותר" לגדה המערבית, ו"גורמים ביטחוניים" הזהירו שהטרור היהודי עלול להצית את השטח בכל רגע. במלים אחרות, נראה שאנחנו נמצאים בשיאו של אירוע כסת"ח בקנה מידה תנ"כי.
אם הדרג הצבאי היה מתייחס ברצינות לאזהרות שהוא אוהב כל כך לחלק, אולי היינו רואים פחות אזהרות, גינויים ונהלים שחודדו, ויותר מעשים בשטח. טרור יהודי אינו איזו חזית ברומטרית שמתקרבת ממזרח, שממנה אפשר רק להזהיר. הוא אינו שיטפונות בטיבט או בצורת בסודאן. הוא אינו אסון טבע. הוא אסון מעשה ידי אדם. מעשה ידינו. ובידינו לפרק אותו.
אפשר להאמין לצבא שהוא לא זוכה לשיתוף פעולה ראוי מהמשטרה, השב"כ או הדרג המדיני. אפשר להאמין לו ששיתוף הפעולה הזה חיוני כדי לפעול במלוא הרצינות מול הטרור המתנחלי, שאומנם קיים מראשית הכיבוש אבל הפך בשנים האחרונות למפלצת גדולה, חמושה ומאורגנת. אך אי אפשר ואסור לקבל את הציניות שבעוד ניסיון להטלת אחריות למרחקים ארוכים.
הצבא אולי אינו יכול לעצור את כל הטרור היהודי בשטחים, אבל יש לו את כל הכלים והסמכות להפוך אותו לצל של מה שהוא היום, אם רק הרמטכ"ל ואלוף פיקוד המרכז יבחרו בכך. לחיילים יש סמכות לעצור מתנחלים. הם יודעים להשתמש בסמכות הזו כשהם רוצים להעיף פעילי שמאל, אבל שוכחים שהיא קיימת ביחס למתנחלים. הצבא אפילו אינו חייב להציב מארבים לטרוריסטים יהודים, מאחר שאינם טורחים להתחבא ממש.
כן, זה אומר שהפיקוד הבכיר ייאלץ לעמוד מול מכונת הרעל המתנחלית. כן, זה אולי יפגע להם בקריירה. אבל הקריירה שלהם, עם כל הכבוד, צריכה להיות חשובה פחות מעצירת האינתיפאדה שהם מזהירים מפניה כל יומיים.
אלוף פיקוד המרכז יכול גם להחליט על פינוי מאחזים. לכל הפחות, הוא אינו מוכרח לשתף פעולה בהסדרה ובהקמה שלהם. הוא בטח אינו חייב להחליט שכל מאחז יקבל שני מילואימניקים שיגנו עליו, ולכל הפחות הוא יכול לקחת את הנשק מחיילי ההגמ"ר (הגנה מרחבית).
במקום זה, אנחנו מקבלים "הסטת פלוגות" לקוסרה, כדי שגם הם לא ייגעו במתנחלים שמפרים צו שטח צבאי סגור בפנים גלויות, אבל כן ימנעו מחברי כנסת, עיתונאים ופעילים להיכנס לאזור. אנחנו מקבלים חיילים שנכנסים אחרי מתנחלים לאל-מוע'ייר ויוצאים משם עם עוד הרוגים פלסטינים, בסופו של עוד "חיכוך" מוצלח. במקום שחיילים יעצרו פוגרומים, הם מאבטחים אותם, ואז המפקדים שלהם הולכים לשגר אזהרות לקבינט ותלונות על המשטרה. הרצחת וגם גזלטת?
זה טוב שבצבא נזכרים שצריך לטפל בטרור יהודי. חבל שזה קורה רק כשחיי יהודים עלולים להיות בסכנה. עד כה נפגעו בעיקר פלסטינים ומעט הישראלים האמיצים שניסו לסייע להם. הם נורו למוות, הוצתו, הוכו באלות, הותקפו מינית, צפו בילדיהם המבועתים מוכים, ברחו מבתיהם וכפריהם כדי לחיות – וכל זה לא גרר אפילו פיהוק של עניין מהגוף הגדול, החמוש והמצויד באזור, שזו סמכותו וחובתו להגן על חייהם.
והאמת, גם עכשיו לא בטוח שזה מעניין את הגוף הזה. קל יותר להזהיר. שיירשם. אולי בשביל ועדת החקירה שתגיע אחרי, אולי כדי שנרגיש שהצבא שלנו עושה מה שהוא יכול אך נותר חסר אונים. ואם זה יסתיים בגל טרור רצחני? נתנחם בידיעה שכל הקריירות של כל האלופים שבו בשלום לבסיסן. גם זה הישג.
נדב וימן הוא מנכ"ל שוברים שתיקה
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
